BMW

כעיקרון התכנון הוא כזה: כשאני קם בבוקר לעבודה (7:00) אני מוציא אותו לחצר הפרטית המגודרת שהכנתי לו ומתחיל להתארגן ליום עבודה. בשעה 8:00 כשאני יוצא לעבודה אני מכניס אותו חזרה לבית. אני מקווה שזה יהיה משהו קבוע אך כעיקרון אמא שלי יכולה גם היא להוציא אותו לחצר באמצע היום (אני גר ביחידת דיור בחצר של ההורים), נניח לשעה בצהרי היום (נניח 14:00). בערב כשאני חוזר מהעבודה בשעות הערב אני מוציא אותו לטיול ארוך בשכונה ומבלה איתו. קשה לי לדעת איך ההורים שלי יקשרו לכלב כי עד היום הכלבים שהיו ברשותנו היו כלבי חצר ולא כלבי בית, אבל אני מאמין שהם לא יוכלו להישאר אדישים לפרצוף אנושי של בוקסר והכלב יהנה מחברה במשך כל היום בבית ההורים ולא יהיה יותר מדי לבד. בקיץ הוא ירוויח מדי יום טיול ארוך בשמורת טבע ענקית יחד עם אבא שלי שלא מוותר על ההליכה היומית שלו. בקיצור, אני מאמין שהוא יהיה כלב פעיל

למישהו יש דעה על BELCANDO ? קיבלתי עליו הרבה המלצות חמות מבעלי כלבים. אגב, כל זמן רצוי (או שלא) להחליף את המזון לכלב? (לצורכי גיוון בלבד, כמובן בפיקוח על התאמה בין הכלב לבין המזון שלו בכל הקשור ליציאות, פרווה וכו')

תודה רבה לכולם על הטיפים! הבעיה שלי עם האילוף היא העובדה שאני צריך להיות נוכח וזה קצת בעייתי בשבילי, אך אולי בכל זאת אני אוכל למצוא את הדרך לעשות את זה (המלצות למאלפים מקצועיים באזור זכרון יתקבלו בברכה). אני אנסה לדבר עם הבעלים של הגורים שישאיר אותו עוד שבוע עם האחים מההמלטה. אם הוא גם ככה מוסר את כולם אז כבר אין טעם ואני אביא את הכלב ואשתדל להפגיש אותו עם כלבים נוספים. בכל מקרה, אני אתייעץ גם עם הוטרינר המיועד. שאלה נוספת, מה דעתכם על האוכל של בלקנדו? הבנתי שהוא מבוסס על בשר (עוף) ו/או דגים ושזה המרכיב העיקרי וכמו כן הוא נטול קמח תירס/תפו"א שמאוד לא מומלץ. falou, מובן לי ההיגיון בגידול כלב גזעי שגדל בבית גידול מסודר המקפיד על יצירת גזע נטול בעיות גנטיות. כיוון שלא מצאתי המלטה קרובה (התקשרתי ל-3 בתי גידול שמגדלים רק בוקסרים) וכן חשוב לי המעט זמן פנוי שיש לי ב-4 חודשים הקרובים לתת לכלב, החלטתי כן להביא את הכלב בכל זאת. הבעלים של הנקבה הם משפחה רגילה נורמטיבית שהביאה את הכלבה ממכרים באותו יישוב- אוהבים את האופי והתכונות של הגזע מבלי להשתגע סביב התעודות, התחרויות וכל המסביב הזה. נכון שאין לדעת מה טומן העתיד בכל הקשור לפן הבריאותי, אבל זה סיכון שאני מוכן לקחת ע"מ להגשים חלום ולגדל כלב בוקסר. גידלתי 3 כלבים (מאומצים ומעורבים) בחיי ואני חובב מושבע של כלבים, אבל בוקסר אצלי נמצא בקטגוריה נפרדת, קשה לי להסביר את זה. אני יודע אגב שאם לא הייתי מביא בוקסר גזעי, כנראה שלא הייתי מביא כלב בכלל בשנה הקרובה. שוב תודה לך ולכל המגיבים! אמיר.

למה לא לקנות מהתחלה כבר מיטה ענקית וכלי נירוסטה גדולים? המיטה תהיה מרופדת גם ככה, והיא תהיה גדולה ונוחה מהתחלה כבר. כנ"ל לגבי הכלים, אני כבר אקנה אותם גדולים ואת הכמויות אוכל אשים בהתאם למדידה. ידוע לי. התקשרתי ל-2 בתי גידול אך לא תהיה להם המלטה בחודשים הקרובים וזו בדיוק התקופה הקריטית שבה יש לי מספיק זמן ללוות את הגור. מצד שני, אני מכיר טוב את ההיסטוריה של האמא הבוקסרית, עד לאבא שלה ולסבתא שלה - כולם היו בעלי גנטיקה מצויינת. את האבא אני לא מכיר. אני לוקח את הסיכון בחשבון ועל כל מה שלא יהיה הוא נמצא בידיים טובות. תודה רבה לכולם! אני לוקח את התגובות לתשומת לבי.

חלפו להם 3.5 שנים מאז איבדתי את החבר הכי טוב שהיה לי. החלטתי שהגיע הזמן לפתוח דף חדש ולחזור לחיים המיוחדים והמהנים שהחברים האלה יודעים להעניק. לאחר 5 כלבים שאומצו במהלך השנים במשפחה (גם זה האחרון) החלטתי להגשים חלום ולצרף למשפחה כלב מסוג בוקסר. אמנם גידלתי במשך 13 שנים את הכלב האחרון שזכה לחיים יפים (אך לא נטולי טעויות גידול שעשיתי), אך הפעם אני מרגיש שזה יראה אחרת, בעיקר לאור הלמידה מהטעויות ואפילו התבגרות מצידי (את הכלב ההוא כגור הבאתי שהייתי ילד קטן יחסית והחינוך הכולל היה בהתאם). הבחור ממנו אני לוקח את הכלב הודיע לי היום שהגורים כבר לא יונקים מהאמא והם אוכלים כבר אוכל יבש, לכן מצידו אני יכול לקחת את הגור בשבוע הבא, כשימלאו לו חודש ו-10 ימים בדיוק מאז נולד. קראתי בשרשור אחר כאן באוף טופיק ש falou לא ממליץ לקחת גור בן חודש מאמו, מדוע? הכלב יהיה כלב בית (להבדיל מהקודם שהיה כלב חצר), יש לו חצר מגודרת גדולה ורחבה להוצאת אנרגיות והוא יזכה להרבה פעילות וכל מה שנדרש לכלבי הבוקסר. להלן מספר שאלות והכוונה לטיפים מומלצים: 1) האם נכון יהיה לקנות בהתחלה (וכמובן גם בהמשך) אוכל סופר פרימיום לגורים מהחברות המוכרות (בלקנדו/רויאל קנין וכו')? עד מתי הוא נחשב גור מבחינת האוכל? 2) מהם הרגלי האכילה המומלצים (פעמיים ביום? בוקר וערב? פעם ביום?) 3) באיזה גיל הכי מוקדם אפשר לסרס בעיקרון? (כמובן שהוטרינר הקבוע יתן את דעתו המלומדת, אך בכל זאת בשביל ההערכה) 4) מלבד מיטה ייעודית, צעצועים (שאני מקווה שיהיו בשימוש לשיניים החלביות במקום הספות בבית) וחטיפים לפרסים (לאילוף), מה עוד צריך לרכוש בקניה ראשונית בחנות? 5)האם זה נכון שעד גיל 3 חודשים לפחות, אסור לכלב להיות במדשאה? (כי הוא פגיע למחלות התולעים לפני הגיל שבו מחסנים נגדם) 6) רכשתי ספר אילוף, איתו ובעזרת מביני עניין אני מתכוון לאלף אותו לדברים בסיסיים כגון לא לפרק את הבית, לא לקפוץ על אנשים, להיות ידידותי כלפי כלבים אחרים, בריחה לא רצויה בזמן טיול רגלי וכדומה. האם השקעה אישית יכולה להחליף את הצורך במאלף מקצועי? 7) כל טיפ נוסף יתקבל בברכה. בוודאי יצוצו עוד שאלות בהמשך, אודה למי שיוכל לשפוך עוד מידע וטיפים. *באגירה, צור איתי קשר בנוגע לקניות הצפויות. תודה, אמיר.

אוי ואבוי, אל תגיד את זה אפילו בצחוק. אם הדבר הזה זוכה אז באמת כבר לא תהיה לי תקווה שיגדל כאן דור קצת יותר נורמלי.

אם כבר Otterbox אז לך הדיפנדר, הוא קצת הופך את המכשיר למגושם ומעט כבר יותר, אבל הוא שורד הכל! (מנסיון).

לצערי אני לא במצב אפשרי לאמץ ולגדל עכשיו כלב.. אבל אני רק יכול לאחל מכאן שאת בעליה של הכלבה הזאת יקשרו באותה צורה ובאותו מצב לעץ אחר בפרדס.

מצאתי לנכון לעדכן את מי שהתעניין והציע לעזור ובכלל...אז: לאחר 3 שבועות של "גיבוס" הכנף וטיפול אנטיביוטיקה יומיומי, חזרתי עם התוכי לוטרינר לבדיקה ולהסרת התחבושת. הטיפול לצערי (ולצערו של הוטרניר) לא עזר ובמהלך הסרת התחבושת התנתקה לה מהגוף הכנף, יחד עם התחבושת. מסתבר שהתפתח נמק בכנף ולא היה לה סיכוי להחלים. הכנף ירדה כאמור ובסופו של דבר נשארנו עם תוכי שיותר שמח מהעובדה שהוא לא צריך לסחוב את התחבושת הזאת מאשר מאוכזב שאין לו כנף והוא למעשה ישאר "נכה" לכל החיים. הוא אמנם כבר לא יעוף מרחקים, אבל עם שארית קטנה מהכנף שנשרה והרבה שמחת חיים וכוח רצון הוא החלים, חזר לצייץ, להתרוצץ בשמחה בכלוב ובאופן מפתיע הוא אפילו מרחף לו קצת בתוך הכלוב. כיוון שהגלד לא החלים לגמרי והיתה סכנה שתיווצר דלקת, השארתי אותו אצלי לעוד שבועיים נוספים שכללו שוב טיפול אנטיביוטיקה יומיומי. הגלד הבריא, התוכי מבסוט- לא ממש מייחס חשיבות למגבלה החדשה שלו והשבוע גם נמצא לו בית חם עם המון תוכים מסוגו אצל חבר של אבא שלי שאפילו פוגש אותו אחת לכמה ימים ומדווח לי על ההסתגלות שהצליחה.. אז הסוף הוא סוף טוב והתוכי (ואני) מוסר תודה למי שהציע עבורו בית/כלוב חם.

כל מילה בסלע! מסכים עם שאר הדברים שכתבת לגבי הירידה הדרסטית בכמות הנורמלים מעונה לעונה, אבל אי אפשר להגיד שאין נורמלים בכלל בעונה הזאת כי איתם הוא נורמלי לחלוטין ואפילו ראוי לשבח על הדרך שבה הוא "רואה" את החיים. (זה מה שהתרשמתי ממנו בנתיים כי גם אני, כמו איתמר, רואה רק את התקצירים הערוכים של ערוץ 2). נ.ב בכל פעם שאני רואה את איתם ואת הכלב שלו, אני יודע שלצד קופת חיסכון חודשית אני מתכוון גם להפריש תרומה לעמותה לכלבי נחיה. נ.ב 2- לכל הנמנעים: אני אדם נורמלי לחלוטין ואני נהנה לראות את הישראלי המכוער והטיפש על מרקע הטלויזיה שלי מהסיבה הפשוטה שבחיי היומיום שלי אני לא מתקרב מטר לאנשים כאלה.. בכלל לא רע לי שחבורה שכזאת גורמת לי שעשוע אחרי יום עבודה ארוך. משפטים כמו "זבל טלויזיוני" אני יכול להגיד גם על שאר התוכניות כמו הישרדות (בחיים לא ראיתי, זבל לא פחות וגם הרבה יותר מפוברק ולא משעשע), המירוץ למיליון (לא צופה ולא מעניין אותי) או היפה והחנון (נו באמת..) ושאר ירקות רקובים.

מפרסם בשביל חבר טוב (בעל הרכב): פולקסווגן פאסאט שנת 2008, דגם הייליין (הדגם המפואר). מנוע 2000 FSI. צבע חום כהה, (פנים הרכב וריפודי העור בצבע קרם). כסאות חשמליים, חיישני חניה מלפנים ומאחור, סאנרוף מקורי, חימום מושבים וכל התוספות הנלוות בדגם המפואר. יד 1. 53000 ק"מ. נהג יחיד. הרכב תודלק רק באוקטן 98 לאורך כל חייו (רצונו של הנהג). מטופל רק במוסך מורשה ועם היסטוריית טיפולים מלאה. ללא תאונות. מטופל ושמור כחדש! לפרטים: עידו 0523775283

אם כבר ביקב כפר ותקין עסקינן, ממליץ בחום לטעום את הקברה פרנק ?(לא זוכר בציר, אבל מאמצע העשור האחרון) שלהם. יין מדהים לטעמי.

לא מסכים כלל! רשמתי אותו בקטגוריה של יינות עד 60 ש"ח. הירדן עולה ברשתות הגדולות כ-40 ש"ח ובמחיר הזה, אין ליין הזה מתחרה ראוי! הוא פשוט, אבל הוא עדין והוא מדבר לרוב האנשים שמחפשים יין זול. בוא נגיד את זה אחרת- אם אני עכשיו רוצה יין נחמד במחיר הכי זול שיש, אני קונה רק חרמון הר אדום...זה הקו התחתון שלי (אחרת אני מוותר על יין). אגב, שכחתי לגמרי את הקברנה מסדרת גמלא של רמת הגולן שהמליצו כאן (ובחרת בו), באמת יין מוצלח!

קבל: עד 60 ש"ח- 1. יקבי רמת הגולן, ירדן הר חרמון. 2.כרמל מזרחי, רכס אדום. החל מ-65 ועד 80 ש"ח- 1.כרמל מזרחי, סדרה אזורית, מרלו. 2.כרמל מזרחי, סדרה אזורית, פטיט סירה. 3.כרמל מזרחי, סדרה אזורית, קברנה סוביניון. מעל 100 ש"ח- 1.כרמל מזרחי, סדרת הכרם, קאיומי שיראז. 2.כרמל מזרחי, סדרת הכרם, קאיומי קברנה סוביניון. 3.כרמל מזרחי, סדרת הכרם, כרם בן זמרה, מרלו. (המועדף עלי) 4.כרמל מזרחי, סדרת הכרם, הרי יהודה, מרלו. (לא מאמין שתמצא) 4.יקב יתיר, קברנה סוביניון. 4.יקב יתיר, קברנה+מרלו+שיראז (קמ"ש בשפת הייננים) *עדיפות לשנים קודמות ככל האפשר, דגש על 2004 ו-2006 שנחשבות כשנות בציר מוצלחות מהעשור האחרון. מעל 150 ש"ח- 1. כרמל מזרחי, לימטיד אדישן. 2.כרמל וינטאג' (יין פורט, 18% אלכוהול, יין מיוחד ושונה מאלו הרגילים המוכרים). אם אתה רוצה כבר לחשוב בגדול, הייתי מוסיף לרשימה(בנוסף ליין אדום שולחני), יין קינוח (לדעתי, הכי טוב שקיים היום by far בתחום יינות הקינוח): סדרה אזורית, כרם שעל, גוורצטרימנר. (אאל"ט, כ-95 ש"ח ל-750 מ"ל). שילוב של בקבוק כזה עם בקבוק מהסדרה האזורית יכול להיות מוצלח. אני לא עושה פרסומת סמויה לכרמל מזרחי, אבל עבדתי שם כמעט 6 שנים כמדריך יינות ואת כל היינות שלהם הצגתי ונתתי לטעימות- לכן אותם אני מכיר יותר ממצויין. מלבד הר חרמון שאני מאוד אוהב כיין פשוט, אני תמיד מעדיף לרכוש ולשתות את היינות האלה של כרמל שמעולם לא איכזבו (אני בטוח שיש גם טובים יותר באותן הסדרות..אבל "הרכב מצנח לא מחליפים") אם תחליט ללכת על סדרת הכרם- אין סיכוי שתיפול, אלא אם כן הבחור לא מבין באמת ביין. הסדרה האזורית מצויינת לטעמי אך כבר נתקלתי באנשים שלא התלהבו כמוני. אל תבחר בסדרת ה-"פרייבט קולקשיין" של כרמל.. הם לא מצדיקים את השם והתוית.

מצטרף להמלצות על סאנדאון. אני החלפתי את ה-JBL P4000 הישן והטוב שלי במגבר סאנדאון 50.4 שמחובר דרך מנחת של ג'נסיס ומפעיל זוג קומפוטננטים של מורל וזוג סאבים 9*6 של ג'נסיס ואני כבר מרוצה איתו כמעט שנתיים. למרות שהחיבור דרך המנחת זה לא הדבר הכי איכותי שיש, המגבר עובד מצויין והוא חזק מאוד. תבדוק את ה-100.4 של סאנדאון שיהיה לבטח חזק עוד יותר.

כבר 3 שנים שאני מטפל במוסך שאפט. החל מה-306 שהייתה לי ועד היום -כבר שנתיים עם היאריס TS. התנסתי בהמון מוסכים במהלך 12 שנות הנהיגה שברשותי, אך בעוד מוסך כמו שאפט עוד לא נתקלתי. בשנה האחרונה עזבתי את הדירה בת"א ועברתי חזרה לגור בזכרון יעקב- זה לא מפריע לי להמשיך ולהגיע עד ת"א ע"מ לעשות טיפול ברכב או כל דבר אחר. דודי וניצן גרמו לכך שאני לא נותן לאף אחד לגעת לי ברכב! מומלץ מומלץ מומלץ!!! אמיר.

בעניין התחממות של רכב שחור מול רכב לבן: שנה שעברה במסגרת הלימודים ביצעתי סקירה בעניין החום שנוצר בתוך פנים הרכב בעמידה תחת שמש חזקה. המאמר שתרגמתי, בגודל של כמה עשרות דפים, הוכיח כי בניסוי שעשו ומדדו-החלקים הפנימיים (דשבורד, מושבים, פלסטיקה כזו ואחרת וכו') ברכב שחור התחממו הרבה יותר מאלו שברכב הלבן. קליטת החום ברכב שחור היא חזקה יותר ובשורה תחתונה סוכם שרכב שחור מתחמם יותר מרכב לבן תחת השמש. לבן אדם שנכנס לרכב בקיץ ומפעיל מיד מזגן, הוא לא ירגיש כבר את הבדל הטמפרטורה.

שלום לכולם, סילחו לי מראש על הסיפר הארוך (הייתי חייב) והכותרת הארוכה (היא מתמצתת בצורה הטובה ביותר את הסיפור הבא): לפני כשנה אבא שלי קיבל מתנה מחבר- זוג תוכונים קטנים צבעוניים ויפים בתוך כלוב ייעודי לתוכים. אבא שלי שמח לקחת את התוכונים החמודים מתוך מחשבה שהנכדים שלו ישמחו לקבל חיות חמודות כאלה וכמובן שגם ציוצים מתוקים ובכלל גידול שלהם יהיה רעיון נחמד. זה התחיל נחמד, האחיינים שלי התלהבו בפעמיים/ שלוש כשהם באו בהתחלה וזה עבר להם מהר מאוד (הלגו והפליימוביל מעניינים יותר ) התוכים המשיכו לצייץ, לקבל אוכל ומים וזהו בגדול.. פה ושם ניקיון של הכלוב ובדיקה שהכל בסדר. הזמן חלף, הנקבה הטילה ביצה חמודה וכנראה שלא הצליחה לשרוד את ההטלה והיא נפטרה. הזכר נשאר לבדו. במשך תקופה ארוכה דרשתי מאבא שלי שיחזיר את התוכי הזה לחבר שלו, לכלוב הענק רווי בתוכונים זהים. אני אישית חושב שהתוכים האלה חייבים להיות בלהקה ענקית כחלק מצורת גידול ותוכי שכזה שנמצא עם פריטים אחדים בלבד בכלוב קטן איננו באמת "נהנה מהחיים". אבא שלי חשב אחרת והוא אף נקשר לתוכי במהלך התקופה, אך הוסכם לבסוף עם הגעת ימי החורף הקרים שהוא אכן יוחזר. רצה הגורל וביום שבת השתבשה התוכנית- חתולי רחוב רבים שהו בסביבה המקורה והמוגנת של התוכי בסופ"ש החורפי הגשום שעבר עלינו. הזמן הרב במכסה מהגשם איפשר להם לתכנן, ולבצע (לא מובן איך עדיין), קפיצה וירטואוזית ממקום גבוה מרוחק עד לכלוב של התוכי. הכבל שהחזיק את הכלוב קרס כנראה תחת התזוזות של הכלוב (כנראה שהחתולים ניסו כמה זינוקים עד שהצליחו) ותחת משקל החתול שהצליח להתלות עליו- הכלוב צנח לקרקע והתוכי נחבל באופן רציני בכנפו לאחר שכנראה נחבט בכלוב. אבא שלי שמע את הנפילה ואת צווחת התוכון ורץ החוצה- למזלו של התוכי הכלוב נשאר סגור והחתולים לא יכלו לתפוס אותו. התוכי נראה חבול, כאוב וסובל. אבא שלי, מהאסכולה של אלו אשר במצבי לחץ הופך להיות פסימי יתר על המידה כדי להפעיל על עצמו פסיכולוגיה הפוכה של "הכל בסדר", אמר שלדעתו התוכי יתאושש עם הזמן ושזאת רק מכה שטחית. אני, לא יכלתי ללכת לישון בראש שקט והעניין לא הרגיע אותי.. פחדתי שמא יש לו פגיעה שתגרום לו לסבל כל חייו (הוא לא יכול לספר על זה) או שבכלל הזנחה של זה תגרום להחמרה במצבו. ביום למחרת איתרתי טלפון של וטרינר מומחה בתחום בעלי הכנף, הייתי מאושר עוד יותר לגלות שהקלינקה הפרטית שלו נמצאת במרחק 10 דקות מהבית שלי. בבוקר עוד פניתי לחנות של יניב (בגירה) שם המליצה אשתו על אותו הוטרינר. לקחתי אליו את התוכון בערב, בדיקה מקיפה גילתה שהכנף נשברה וישנה גם סכנת זיהום בגלל שריטה עמוקה שנגרמה באזור הכנף, כנראה מהחבטה בכלוב או מצפורניו של החתול. החדשות הרעות, בנוסף לעניין השבר והזיהום, הן שאי אפשר לבצע כל טיפול מסוג ניתוח בתוכי משום שהוא חלש והוא לא ישרוד. החדשות הטובות הן שהשבר מקומי ויש סיכוי טוב מאוד שהעצם תתאחה, עם טיפול נכון וקיבוע הכנף, והתוכי יוכל לחזור בהדרגה לתפקוד מלא. המחיר לטיפול הזה אגב (תחבושת גבס לכנף של ציפור בגודל כף יד) , הוא שווה ערך לרכישה של 9 תוכונים כאלה בחנות. החזקתי את התוכי בזהירות והוטרינר חבש וקיבע את העצם השבורה בכנף. קיבלתי גם מספר מזרקים ליצירת אנטיביוטיקה שתימנע זיהום בשריטה. בעוד 3 שבועות אני והתוכי נחזור לוטרינר, שם תורד ממנו התחבושת המקבעת ומכאן ואלך התוכי יתחיל בעצמו מסע שיקום עם סיכויים גבוהים מאוד להחזיר לעצמו את יכולת התעופה ושאר הדברים שהיה עלול לאבד. הפתיע לטובה רוח הלחימה שלו- הוא לא מפסיק ללמוד את המצב החדש והוא משתדל לנוע ולהגיע למקומות בכלוב גם ללא הכנפיים, עם הרבה חוסן. התוכי הזה יקבל חיים טובים הרבה יותר בכלוב גדול מלא בתוכונים מסוגו. ההסתגלות שלו והשיקום שלו יהיו טובים הרבה יותר בחברת חברים זהים. הכלוב שיש ברשותי קטן מאוד- שם יהיה לו קשה מאוד ללמוד לעוף שוב או בכלל להפעיל את האיברים ששוקמו, שלא לדבר על היותו בודד בכלוב קטן. התוכי נשאר אצלי בטיפול ל-3 השבועות הקרובים, עד שיגמור את טיפול האנטיביוטיקה ויוסר ממנו הקיבוע בכנף. לאחר מכן, אשמח למסור אותו חמוד ובריא לכלוב גדול ורחב עם תוכים מסוגו, להמשך חיים טובים יותר וכמובן ע"מ לתת לא את האפשרות לשקם את עצמו ולעוף. אז אנא ממכם, אם אתם מחזיקים כפנאי כלוב גדול עם תוכונים כאלה (או קוקטייל, זה תוכי שמסתדר איתו נהדר) או אם אתם מכירים מישהו שמגדל כאלה..ומוכן לקבל אליו תוכון נוסף משגע בצבעיו ופייטר בנשמתו, אנא צרו איתי קשר (נייד, סמס או ה"פ) . התוכי נמצא בזכרון יעקב. אני מגיע פעמיים בשבוע גם לת"א. תודה רבה והמשך שבוע טוב לכולם. 0524437383 אמיר

הגשר הראשון לאחר מחלף זכרון-יעקב הוא תולדה של הסכם עם החלקאים באזור הזה, לאחר ביצוע הרחבה של הכביש המחבר למחלף עצמו, על חשבון פגיעה בשטחים החקלאים. היה מעבר ארעי לא סלול לפני עבודות השיפוץ וההרחבה בכביש וכנראה שהגיעו למסקנה כי עדיף שמסת הכלים החלקאים שעוברים שם לא יעלו על הצומת הראשי העמוס.

מהניסיון האישי שלי: אני חתמתי על טופס ההתנדבות שהיה תקף לשנה אחת בלבד!! כלומר, מהרגע שחתמתי על טופס ההתנדבות הצבא יכול לגייס אותי רק במהלך השנה מיום החתימה ובכל מקרה לא יותר מ- X ימים (נראה לי 30, א"כ מעל זה דרוש אישור אל"מ או תא"ל). במהלך השנה הזאת גוייסתי לכ-20 יום (יומיות) שתוזמנו יחד איתי באופן גמיש שלא פגע לי בשגרת החיים הסטודנטיאלים. הצבא הרוויח הנעת פרויקט חשוב, אני הרווחתי קצת שפשוף כמהנדס צעיר, למעלה מ-4K ש"ח בחשבון ושבירת שגרה מרעננת. שנת התוקף כבר חלפה ואם יהיה צורך בגיוס נוסף (מלחמה או פרויקט חשוב ביחידה) אחתום שוב לשנה נוספת בודדת. בהצלחה.

סתם אנקדוטה: מנוע ה-S2000 נחשב, לכשיצא, לאחד המנועים המרשימים שיוצרו אי פעם והוא זכה לאינסוף תשבוחות ושנים של זכיה במקום ה-1 בקטגוריית מנועי הבעירה הפנימית. גם היום, עם התקדמות הטכנולוגיה, לא פשוט לייצר מנוע אטמוספרי עם יחס של 120 כ"ס ל-1000 סמ"ק בסביבת עבודה של 9000 סל"ד !! דבר נוסף, מנוע VTEC של הונדה קבע היסטוריה בעולם הרכב כאשר מרבית מערכות תזמון השסתומים הקיימות כיום בכל הרכבים, מקורן במערכת ה-VTEC המקורית (כן, הונדה המציאו את זה לפני ה-VVT או ה-VVTI וכו'). עוד אגב, עניין של התנהלות נכונה ומוצלחת מביאה את VW להוציא פטנט ראשון(וקבלת בלעדיות) לגיר רובוטי כפול המצמדים (DSG) בזמן של-BMW כבר היה אחד בשרוול, כמו גם למרצדס. זה ממשיך גם במנועי ה-TSI, כאשר איתם יצאו בסערה מסיבית לשוק וקבעו רף חדש, לעומת השיתוף ב.מ.וו-פיז'ו שכבר חשבו ממקודם על מנוע מוגדש בנפח קטן (1.6 ליטר) אבל ישנו על האף או סתם לקחו את הפרויקט באיזי. ולסיכום, ויכוח מיותר על 2 מיצרני הרכבים המשפיעים בעולם. עוד אגב (הפעם רלוונטי),הסיפור של הולוסטר מזכיר לי את אותם ימים שאנשים רכשו את היונדאי קופה (המרשימה, גם הדור הראשון) והתאכזבו מכך שהרכב רק נראה כמו אבל לא נוסע כמו...

טיפולי 15K וטיפולי 30K משתנים כמובן בהתאם לדרישת היצרן. במקרה שלי, טיפול 30K יצא בסביבות ה-700 וטיפול 15K יצא קצת יותר מ-500, לכן נתתי מחיר ממוצע. כמובן שזה מורכב מדברים נוספים כמו בלמים וכדומה, אבל ההתייחסות כאן היא לטיפול בסיסי לפי הנסועה.

שלום לכולם. אני עומד לפני טיפול תקופתי ברכב ועל הדרך קורץ לי להחליף את הבלמים. הבלמים ביאריס נכון להיום אינם מספקים אותי- מרגיש לי כאילו הם לא נושכים מספיק ובגדול חסרה לי בלימה יותר חזקה ומלאה של הרכב. יכול להיות שהבלמים במצב לא מזהיר ובכלל מורכבים לי רפידות זבלה סיניות (מהבעלים הקודם) ובלמים רגילים ומקוריים של ה-TS במצב חדש ישנו פלאים. מצד שני, חשבתי אולי ללכת דווקא על משהו "אפטרמרקט" . יש המלצות? דעות? אולי להחליף לדיסקים חדשים עם רפידות מומלצות? אולי דיסקים אחרים? (קשה לי לתת תקציב אך כיוון מדובר ברכב סטנדרטי, אעדיף שלא לחרוג בהרבה מעלות הבלמים המקוריים). תודה, אמיר.

שלום רב לגולשי הפורום. עכשיו, אחרי שעברה לה תקופת התנסות משמעותית והתפנה לו גם מעט זמן, החלטתי לשתף אתכם בהתרשמות האישית שלי לאחר שנתיים של בעלות על טויוטה יאריס TS מודל 2004. איתמר כבר עשה זאת בעבר, אני מוסיף את דעתי ומקווה שזה יהיה מעניין ומועיל לרוכשים עתידיים. את היאריס רכשתי לפני שנתיים בדיוק, לאחר 5 שנים נפלאות עם ה-306 XT 1.8 ששירתה אותי נאמנה. סיפור הרכישה מופיע כאן. הרכב נרכש עם 126800 על השעון וכרגע הוא עומד על 147000 ק"מ לערך. הקנייה הזאת הייתה יותר הגיונית וריאלית מאשר רציונלית ואמוציונלית, אני בכלל רציתי להשתדרג ל-GT רצינית או לעבור להנעה אחורית סטייל מיאטה או בימר משנים קודמות אבל היותי סטודנט בשנותיו הראשונות ללימודים, העדפתי לעבוד עם הראש..וזה עבד לי מצויין! ה-TS היא לא רכב ספורט טהור, לא מתיימרת להיות STI, GTI או הוט האץ' קלאסית דוגמת הקליאו ספורט. היא כן תוכננה להיות גרסה ספורטיבית בעלת יכולות ייחודיות תוך כדי שמירה של היצרן על האלמנטים שהפכו את היאריס הרגילה מהדור הקודם לסופר מיני המובילה בקבוצתה בשנים ההם. נכון, 108 כ"ס על הנייר במנוע 1.5 ליטר הם לא נתונים מסעירים, אבל התשלובת מנוע-גיר המצויינת הזאת של טויוטה הוכנסה לתוך שלדה מצויינת, מהונדסת היטב ובנויה כראוי - היאריס TS מרגישה כאילו מהנדסי טויוטה רצו לייצר רכב עם ניחוח ספורטיבי עמוק ותחושת תקשורת מול הנהג של קארטינג תזזיתי ומהנה...הצליח להם ! מנוע-גיר: כח רב מתקבל מהמנוע לגלגלים בתחילתה של תנועה כאשר המנוע בעומס מינימלי, יעידו על כך בעלי יאריס TS שלעיתים מסבסבים את הצמיגים הטובים והטריים שלהם מקדימה. המנוע אוהב את הסל"דים הגבוהים ומרגיש בבית כשהמחוג מתקרב לטווח שבין 3500-4000 סל"ד, זוהי אגב גם מהירות המנוע בשיוט בהילוך 5 בנסיעה של קצת למעלה מ-100 קמ"ש!! למנוע יש טווח עבודה גמיש מאוד וברוב ההילוכים (מלבד הילוך שיוט) ישנה תחושה שתמיד יש כח זמין לעקיפה מהירה או תאוצת ביניים רצויה. הגיר ב-TS נותן 2 צדדים למטבע: בהילוכים הנמוכים, יחסי העברה קצרים ומדוייקים ומאפשרים תנועה חדה ומהירה של הרכב שבאה לידי ביטוי בהרבה מאוד "פאן" בתוך המסלול ומחוצה לו, בכבישים העירוניים הרחבים והעקלתיים יותר. בצד השני עומדים להם ההילוכים הגבוהים ובינהם הילוך השיוט- נסיעה מהירה בשיוט ביאריס TS היא לא הדבר הנינוח והרגוע שאפשר לבקש. יחסי העברה נשארו קצרים, המנוע מסתובב במהירות לא שקטה שעוברת את ה-3000 סל"ד והדבר היחיד שנשאר ל-TS זו השלדה התזזיתית קלת המשקל עם הרבה פחות כח זמין .. לא תענוג צרוף בנסיעת לילה ארוכה לאורכו של כביש החוף. ביצועים: נהיגה מנהלתית: ההיגוי ביאריס מעולה, יש תקשורת מצויינת מול הנהג על המתרחש בגלגלים הקדמיים למטה. בנסיעה שגרתית, המעטפת המלאה נותנת נסיעה מהנה מאוד, לא אפרורית ולא מעייפת כמו ברכבי המיני הסטנדרטיים. גמישות המנוע מאפשרת מעברים מהירים מנסיעה מונוטונית לתנועה קצבית חדה ומהירה (באופן יחסי) כמעט בכל רגע מתבקש. נהיגה במסלול: לא יכלתי שלא להשוות תמיד את ה-TS ל-306 שהייתה ברשותי. (לדגם הספציפי שהיה ברשותי, אין כאן השוואה לדגמי ה-GTI6 או ה-XSI). עם כל הכבוד להיגוי ביאריס (ויש כבוד), את מקומה של ה-306 כמלכת ההנעה הקדמית כנראה שהיאריס כבר לא תוכל לקחת. ההיגוי ב-306 הוא היגוי הרבה יותר נשלט ונדמה כאילו הרכב והנהג שרים יחד בהרמוניה תוך כדי הבנה מלאה בינהם על הצפוי להגיע במסלול. ביאריס TS המצב מעט שונה- לרכב יש זוויות גלגול מצויינות והעברת המשקל בין הסרנים היא תענוג לבעלי ניסיון עם הרכב עם המסלול, אלא שההיגוי והשליטה ביאריס דורשים הרבה יותר מאמץ מהנהג. על המסלול מתגלה באופן מלא השלדה ההיפראקטיבית כאשר בפניות חדות נדרש מהנהג להתרכז בהעברות המשקל בין הסרנים ושימוש רב בבלמים. אפשר להגיד שהיאריס קצת סוררת, מרדנית יותר על המסלול ומחפשת קצת יותר פרובקציה בשביל הכיף בעוד שה-306 היא מעודנת, מדוייקת, נשלטת ונותנת לנהג להתרכז בהנאה שלו בזמן שהיא עושה את השאר. הסוד להנאה במסלול אצל היאריס TS הם הבלמים- שימוש נכון בבלמים מאפשר לנהג שליטה מצויינת בהעברות המשקל, תזוזות השלדה הקופצנית והאחיזה המלאה באספלט. נוחות: בידוד הרעשים במרכב הרכב קיים באופן מינימלי. רעשי הדרך נשמעים היטב בתא הנוסעים, גם המנוע שמרעיש לו באופן הגיוני בסל"ד גבוה. המושבים נוחים, לא משהו שמזכיר מושבים ספורטיביים איכותיים מאוד אבל גם לא משהו שמזכיר מושב בדייהטסו סיריון. מרווח הפנים והנדסת האנוש ראויים לשבח- שפע מקום ליושבים מאחור, גג גבוה הנותן תחושת פנים ענקית, מאוד נוח מאחורה בספסל ותצורת הדשבורד(קצת אפרורי) מלאה בתאי איחסון ובלוח מחוונים פונקציונאלי ונוח במרכז הדש עם נטייה לכיוון הנהג. אמינות: מימיה הגדולים של טויוטה- אמינות אבסולטית מוחלטת. אמנם אני נסעתי רק 20K על הרכב, אבל ההיסטוריה המלאה שלו מימיו הראשונים על הכביש נמצאים גם הם אצלי. מלבד מרים חלונות שהוחלף במסגרת האחריות ומנוע נעילה מרכזית של דלת הנוסע שהוחלף אצלי, הרכב הזה לא יודע מהם חלפים! אחזקה: צריכת דלק: 1:16-1:17 בנסיעה בין עירונית נינוחה (90 קמ"ש, הילוך 5), 1:12.5 באותה נסיעה אך הרבה יותר קצבית ומהנה (120 קמ"ש לפחות, האצות,עקיפות, מזגן וכו') צריכת דלק בנסיעה עירונית לא נבדקה, אך לטעמי לא נופלת בנתונים מרשימים מאלה שלמעלה. מחירי הטיפולים (כל 15K) סבירים , כ-600 ש"ח במומצע. לרכב אין רצועת טיימינג אלא שרשרת. ביטוח חובה+מקיף+ג' עם כל התופסות כ-4100 ש"ח (ל-2 נהגים רשומים). היאריס מטופלת מיומה הראשון במוסך שאפט הראויים לשבח. סיכום השנתיים: אחת הקניות המוצלחות שעשיתי עד היום, התאים לי כמו כפפה מושלמת ליד בזמן היותי סטודנט. קיבלתי רכב עם גישה ספורטיבית מרשימה בעלויות אחזקה מגוחכות ועם הרבה שקט נפשי. הרכב מספק המון הנאה לנהג ונותן חבילה שכמעט ואיננה קיימת עוד (ההוט מיני'ס של היום כבר שונות לגמרי, גם במחיר וגם בחוסר הפשטות שאפיין את דור הקליאו/TS/HGT/306/106 וכו'.) חסרונת הרכב באים לידיד ביטוי בשיוט, שם רעש בתא הנוסעים ומנוע בסל"ד גבוה (תאשימו את הגיר) יכולים לפגום מעט בהנאה מהנהיגה. מי שמחפש לגזור את הרמזורים עם ה-TS לא ימצא בה את מבוקשו. מי שמחפש הנאה מוטורית, התנהגות ספורטיבית למסלול ונסיעה קצבית, וכל זה במעטפת של רכב חסכוני ואמין להחריד, ימצא את היאריס כבת זוג מושלמת! מקווה שנהנתם, סעו בדרכים טובות!

אלעד, אתה תותח!! כל הכבוד!