erezarmo

רבות מחברות הביטוח מציעות הלוואות עד 7 שנים כנגד קרן ההשתלמות, קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים. הלוואות אלה הן לרוב בפריים פחות חצי אחוז וגם עמלות ההקמה מזעריות ואין עמלות על פירעון מוקדם ואין שיעבוד של הרכב או עלויות שיעבוד. אין הלוואת רכב שמתקרבת לזה.

Mogo, האם נזכה לקרוא על ההבחנות שלך על המערכות שהתנסית בהן?

כבר כתבתי את זה בפורום בעבר - הבעייה הגדולה של הצרפתיות היא שהיצרנים הצרפתים והיבואנים שלהם לא לוקחים אחריות וכשיש תקלות סדרתיות - הם משאירים ללקוח להתמודד עם התוצאות בעצמו. גם אני נכנעתי בזמנו לדעה של חובבי הרכב, שמדובר ב"סטיגמות בלבד" ורכשתי סיטרואןו C5 2002 יד ראשונה מרופא, מטופלת היטב (וביוקר). אין דבר מעצבן מלהיכנס למוסך שוב ושוב על לפחות 6 תקלות שונות, וכל פעם לשמוע את אותה התשובה - "זה כל ה-c5 ככה". בעצם יש תשובה אחת יותר מעצבנת - " כן - היה על זה ריקול - אבל הם החליפו לאותו חלק דפוק, אז צריך להחליף שוב. פיתחתי לבד חלק שעובד יותר טוב" (אורן מאורן שירותי רכב המומלץ פה - ושלא יהיה ספק - גם אני ממליץ עליו). הבעייה שלי היא עם חוסר הנכונות של הייבואן או היצרן לקחת אחריות על פגמים סידרתיים. אם יש בעייה סדרתית - היצרן חייב לקחת אחריות - ואם הוא לא - שלא יתפלא שתדמית המוכנית שלו על הקרשים. וזה לא משנה אם הבעייה היא בטיחותית או משענות מושב שלא חוזרות למקומן. הסיבה שבעיות הבוצה של טויוטה לא השפיעו על התדמית הן שהיצרן לקח אחריות והחליף לכל הנפגעים מנועים על חשבונו. וזו גם היתה תקלה סדרתית אחת. בסיטרואן שלי היו לפחות 6 תקלות סדרתיות שונות כאלה. מישהו ראה פעם מודל של טויוטה עם אוסף של תקלות סדרתיות שונות שהיצרן לא לקח על אף אחת מהן אחריות? יש לי פריוס, כיום בת 10. אני יד ראשונה - היא כבר יותר מבוגרת ממה שהיתה הסיטרואן כשמכרתי אותה, ונסעה הרבה יותר קילומטראז'. בפריוס הוחלפו מספר חלקים במסגרת ריקולים - התקלה היחידה שנאלצתי לשלם עליה - היתה הפעם הראשונה שהמוסך נתקל בתקלה הזו. תקלה סדרתית שהיתה לי הוחלפה על חשבון היבואן לאחר תום האחריות ביוזמת המוסך. ממש לא מדובר במשהו אנקדוטלי. ברור שיכולים להיות דגמים טובים יותר ופחות - אבל כשלון רוחבי כל כך בכל מערכות הרכב וכשכל התקלות "מוכרות היטב" זה משהו שאין בטויוטה. הכשלון הגדול ביותר שלה שמתייחסים אליו כאן כאל פיאסקו היה קוטר צינורות צר מידי לאיכות הדלק בארץ. אנקדוטה - בעבר הייתי בטוח ש"אלה באמת שמועות" ו-5 הרכבים הראשונים שלי היו אירופאים. כשחיפשתי רכב אמרתי ש"אני לא אגע ביפנית עם מקל" - איכשהו קניתי לבסוף את הפריוס והיא זו שהוכיחה לי שאפשר אחרת ומאז קניתי אוריס (כבר בת 4 עם 120,000 - אפס תקלות - סך כל הוצאות התחזוקה 6000 שקל, מתוכם 1600 שקל על צמיגים). ועוד שלוש טויוטות בקרב חברי ומשפחתי שנקנו בהמלצתי הוכיחו שאפשר להגיע לגיל 9 בלי תקלות בכלל. אני אשמח לנהוג שוב על סיטרואן. מאוד נהניתי ממנה - אבל לא אהיה עוד בעלים של סיטרואן - שמישהו אחר יקח על עצמו את הסיכון - רק בליסינג תפעולי מלא...

אתר עם פירוט עצמת הרעש במהירויות שונות במרבית המכוניות מהשנים האחרונות. צריך לזכור שכל 3 דציבלים זה פי 2 בעוצמת הרעש. כך ש-66 זה שמינית מהרעש של 72. dba הוא מדד שמתייחס לאוזן האנושית ועוצמת הרעש שהוא מודד היא הרעש שאדם עם שמיעה תקינה ונורמלית יחוש. http://www.auto-decibel-db.com/

נראה שיש בעיה עם הקובץ. אפשר להעלות אותו שוב בבקשה?

פספסת את החיסרון הגדול ביותר של הפיג'ו לעומת הנירו - מחסור מחפיר במערכות בטיחות אקטיביות שהנירו משופע בהן, כולל בלימה אוטונומית, שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה ובקרת שיוט אדפטיבית. אני פסלתי את הפיג'ו על סמך הסעיף הזה בלבד. בנוסף - עד שמוניטין האמינות שמירת הערך של פיג'ו ישתפר - הייתי נזהר מלקנות 3008 חדשה על חשבוני ומנסה למצוא פתרון של ליסינג פרטי עבורה. אם אין לך ילדים ולא מתוכננים בעתיד הקרוב - כדאי לך לבדוק גם את ה-c-hr של טויוטה.

כשאתה כותב את זה ככה - זה יצא יותר פומפוזי ממה שהתכוונתי. בפרספקטיבה היסטורית = במבט לאחור. כמו שאני לא מבין איך הוצאתי את הכסף שלי על סמארטפון של נוקיה עם כפתורים וסימביאן אחרי שכבר יצאו האיחפון והגלקסי - כך גם ירגיש רוכש הרכב הזה. מדובר במהפכה לא פחות גדולה. כשרוב הנוהגים ברכב חדש יהיו פטורים מהלחץ והאנרגיות השליליות בפקקים. רוכש הרכב הזה יהיה עדיין עסוק בהאם יש עוד טיפה מקום בנתיב שלידו.

בכתבה כאן במגזין היתה התייחסות לנושא "היא כוללת מערך בטיחות אקטיבי מקיף למדי שכולל ניטור שטחים מתים ובלימת חירום אוטונומית כאשר ברבעון השלישי יצטרפו גם סייען פקקים ותיקון סטיה מנתיב הנסיעה". נראה שאין בקרת שיוט אדפטיבית מלאה. לא מובן לי איך יבואן בוחר להשיק מכונית ב-300 אלף שקל ויותר ללא המערכת הזו. בעיני זה הופך את הרכב ללא רלוונטי לחלוטין - אני משוכנע שבפרספקטיבה היסטורית הוא ייתפס כרכב פחות ראוי מהקיה נירו. מוזר לי מאוד שיהיה מי שיבחר בו על פני הלקסוס או הוולוו הצפויה להגיע עוד השנה.

וזו בדיוק הבעיה. אף אחד לא היה מתלונן אם ניקוד הבטיחות היה הגון וראוי. לא סביר שמערכת מובילאיי פאסיבית מקבלת בדיוק את אותו הניקוד ואת אותו הזיכוי במס שמקבלת המערכת המתקדמת של הקיה נירו הכוללת גם בלימה אוטונומית, שמירה אקטיבית על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. כיום הזיכוי במס שמקבלים היבואנים על מובילאיי גדול מעלות התקנת המערכת והעלות הגבוהה יותר של המערכות המקוריות לא מזכה בזיכוי מס נוסף. כלומר המדינה לחלוטין מסבסדת את מובילאיי. אם מערכת המובילאיי היתה מזכה בשתי נקודות בטיחות במקסימום - עדיין היה ליבואנים אינטרס כלכלי חזק מאוד להביא את מערכות הבטיחות האקטיביות שלהם. ולגבי מכוניות חדשות שהובאו ללא מערכות בטיחות מקוריות הקיימות בחו"ל: כמעט כל רכבי ואג החדשים, כולל סיאט אטקה, סקודה אוקטביה וסיאט לאון. רוב רכבי לובינסקי, כולל ה-3008 וה-C4 פיקאסו שהגרסא המחודשת שלו שנכנסה בשקט לאחרונה לארץ, כוללת מערכות בטיחות בחו"ל, ובארץ לא ממש. אני מקווה שה-C3 החדשה מצביעה על שינוי מגמה מבורך אצל היבואן הזה. כל רכבי סוזוקי, כולל הקרוסאובר החדש שהוצג החודש. כל רכבי סובארו, לפחות עד לרבעון הרביעי. גם טויוטה הכניסו את המערכת שלהם רק בתחילת השנה ורק בגלל הנירו והאיוניק -למרות שהיא קיימת בחו"ל כבר שנים. ועוד ועוד. אם לא הנירו והאיוניק - משרד התחבורה היה מצליח להעביר כסף ישירות לכיסי מובילאיי עוד שנים רבות. לשמחתי, כרגע נראה שהלוביסטים של מובילאיי מנסים לסגור את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו. שנת 2017 היא השנה בה המערכות האקטיביות יהפכו לסטנדרד דה-פקטו. מי שיקנה מכונית ללא המערכות האלה השנה ידמה למי שקנה נוקיה עם לחצנים אחרי שהגלקסי הראשון כבר יצא. רוב הטלפונים היו עדיין עם כפתורים, אבל היו כבר האייפון והגלקסי והם הראו לכולם את העתיד הקרוב מאוד. לא כולם קלטו אותו מיד.

שבוע שעבר ערכתי נסיעת מבחן באיוניק. הנסיעה היתה מאוד קצרה ולכן כל הרשמים בערבון מוגבל. להלן הרשמים: מלפנים היה נוח מאוד, כולל על שיבושים קשים יחסית (פגשתי מספר מכסי ביוב בולטים), וגם שקט מאוד - ואני מגיע מרכבים שקטים - פריוס ואוריס היברידית. בניגוד לתחושתי בקיה נירו (שצריכה להיבדק שוב) - מערכת בקרת השיוט האדפטיבית הביאה את הרכב לעצירה מוחלטת ורק אז התנתקתה והאיצה בעדינות רבה במידה ולא לחצתי על דושת הבלם. אני 1.80 - המושב האחורי יהיה בלתי נסבל בשבילי לנסיעה ארוכה (אבל בסדר גמור בשביל שאר בני המשפחה). מכיוון שהייתי לבד בנסיעה קצרה ביותר, לא בדקתי את הרעש ונוחות הנסיעה מאחור. מאחר ורציתי לשמוע את רעשי הרכב - המולטימדיה לא נבדקה. נקודה שקצת מפריעה לי היא תא המטען - הוא מצויין בפני עצמו, אבל כשצריך להוביל משהו ארוך - הוא הרבה יותר עמוק מהמושב המקופל. סוזוקי פתרו את זה בדרך אלגנטית בקרוסאובר עם מדף שניתן לקבע במספר גבהים - המאפשר, בהתאם לצורך, ליישר את משטח עם מישור המושבים או ליצור תא מטען עמוק וגדול יותר. מכייוון שיוצא לי להוביל דברים מידי פעם - זה חיסרון בעיניי. בסה"כ לצרכיי - יש לרכב פוטציאל. במידה ואגלה שהוא מספיק שקט לי מאחור - הוא בהחלט ברשימה הקצרה של המועמדות לרכב הבא שלי.

הוצאת 12,000 על דיטיילינג ונקיונות?

לא חושב שאפשר לומר שתמיד זה היה המצב. ב-10 השנים האחרונות לפחות טויוטה היתה מאובזרת פחות מכמעט כל אירופאית. היפנים הכניסו 6 כריות אויר אחרי האירופאיות בארץ. חיישני גשם ותאורה יש בסיטרואן כבר 10 שנים לפחות ואצל היפניות זה נכנס רק לאחרונה כסטנדרט. הדברים שהיפנים והקוריאנים מובילים בהם כרגע זה היברידיות ומערכות בטיחות.

מתי צפוייה להגיע לארץ והאם תקבל את מערכות הבטיחות החדשות? בפרסומי החוצות לרכב ב-133 אלף שקל - התמונה היא של הגירסא המחודשת. באתר היבואן - חלק מהתמונות אחרי מתיחת הפנים וחלק לפני. המפרט שבאתר הייבואן הוא לרכב שלפני מתיחת הפנים. האם מדובר סתם בבלגאן ובאנשים של הייבואן ששולפים תמונות בלי לבדוק - או שמשהו קורה כאן?

לכאורה מתמטיקה פשוטה - אבל מדובר בטעות. החשבון נכון אם מדובר במהירות ממוצעת ובאמצע הלילה. בכל שעה אחרת תעוקב הרבה יותר על ידי נהגים אחרים אם תסע ב-120 לעומת 90. רכב שיעקוף ב-100 יעקב אותך ב-120 ולא תגע על קיומו ב-90. ערכתי לאורך 3 חודשים בדיקת מהירות ממוצעת בשעות הבוקר בכביש 1, בכביש 6 ובכביש 5 - ממחלף נווה אילן למחלף ירקון ובחזרה תוך שימוש בקרוז קונטרול בכל מקום אפשרי (כדי לקבע מהירות). כשמהירות היעד היתה 100 קמ"ש - זמן הנסיעה היה 31 דקות. ב-110 28 דקות. ב-120 - 27 דקות וב-130 26.5 דקות. כשכיוונתי ל-130 - כמעט ולא הגעתי למהירות הזו כי תמיד היה מי שיאט אותי. במקביל בחנתי גם צריכת דלק (בתחנה ולא במחשב) - נוהג באוריס היברידית - ב- 100 הממוצע היה 5.4 ליטר ל-100 ק"מ, ב-110 5.85, ב-120 6.3 וב-130 6.6. כל הנתונים נבדקו בכל מהירות לאורך 3 מיכלי דלק (כ-3 שבועות). הנתונים הללו היו הממוצעים של הימים ה"נורמלים" - נחרגתי מהחישובים ימים בהם היה אירוע חריג כדוגמת תאונה - בימים כאלה ההפרשים אף היו קטנים יותר). מהירות היעד שימשה גם בהלוך וגם בחזור - החזור היו הרבה יותר אירועים חריגים ופקקים - כך שנתוני הזמנים הם בעיקר להלוך שנתבצע בד"כ בשעות 09:30 - 11:00 בבוקר. מכיוון שצריכת דלק גבוהה יותר דורשת גם יותר ביקורים בתחנת הדלק - כלומר יותר זמן מבוזבז - החלטתי לבחור בנסיעה במהירות של 110 (בווייז -120 על השעון) כי היא הכי אופטימלית עבורי מבחינת בזבוז הזמן, העלויות (הדלק) והעובדה שתדלוק שבועי מספיק לי כולל נסיעת סוף השבוע - ואז אני תמיד מתדלק באותו יום ובונה את זה לתוך הלוז השבועי שלי.

ועוד דבר - העובדה שמערכת בקרת השיוט האדפטיבית של הטויוטה לא מתנתקת במהירות אפס היא לדעתי יתרון משמעותי גם כן - כך שבסופו של דבר - לא ברור איזו חבילת מערכות בטיחות עדיפה.

מסכים. כמו שכתבתי, לדעתי 3 המערכות הנוספות של הטויוטה מקרבות אותה לאיוניק, אבל היא עדיין נופלת ממנה. ולמרות זאת, ברור שמה שכתבתי היה הרבה יותר מדוייק ממה שכתוב בכתבה "אבזור בטיחות אקטיבי זהה לנמצא בנירו ונופל מזה של האיוניק בניטור השטחים המתים שמציעה האחרונה"...

כאמור לא מדובר רק בניסיון שלי. אין דבר מעצבן מלהיכנס למוסך ולשמוע "זה כל ה-c5 ככה". אולי רק לשמוע "היה על זה ריקול - אבל הם החליפו לאותו חלק דפוק, אז צריך להחליף שוב. פיתחתי לבד חלק שעובד יותר טוב" (אורן מאורן שירותי רכב המומלץ פה - ושלא יהיה ספק - גם אני ממליץ עליו). הבעייה שלי היא עם חוסר הנכונות של הייבואן או היצרן לקחת אחריות על פגמים סידרתיים. בפריוס הוחלפו מספר חלקים במסגרת ריקולים - התקלה היחידה שהיתה - היתה הפעם הראשונה שהמוסך נתקל בתקלה הזו. ממש לא מדובר במשהו אנקדוטלי. ברור שיכולים להיות דגמים טובים יותר ופחות - אבל כשלון רוחבי כל כך בכל מערכות הרכב וכשכל התקלות "מוכרות היטב" זה משהו שאין בטויוטה. הכשלון הגדול ביותר שלה שמתייחסים אליו כאן כאל פיאסקו היה קוטר צינורות צר מידי לאיכות הדלק בארץ. ראית פעם מודל של טויוטה עם 20 תקלות סדרתיות שונות שהיצרן לא לקח על אף אחת מהן אחריות? אנקדוטה - בעבר הייתי בטוח ש"אלה באמת שמועות" ו-5 הרכבים הראשונים שלי היו אירופאים. כשחיפשתי רכב אמרתי ש"אני לא אגע ביפנית עם מקל" - איכשהו קניתי לבסוף את הפריוס והיא זו שהוכיחה לי שאפשר אחרת ומאז קניתי אוריס (כבר בת 4 עם 115,000 - אפס תקלות - סך כל הוצאות התחזוקה 6000 שקל, מתוכם 1600 שקל על צמיגים). ועוד שלוש טויוטות בקרב חברי ומשפחתי שנקנו בהמלצתי הוכיחו שאפשר להגיע ל-9 בלי תקלות.

אגב, לא ציינתי שמהרבה בחינות הסיטרואן ההיא היתה מדהימה. נוחות ללא תחרות, תא מטען גאוני ויכולת להעלות את מרווח הגחון לרגוב של לאנד קרוזר. כשהיא נסעה היא היתה מצויינת ולכן נשארתי איתה למרות כל הצרות. הקש ששבר את גב הגמל היה הכיבוי העצמי בנתיב השמאלי של המנהרה בכביש 6. אשמח לחזור לסיטרואן אם יהיו מערכות בטיחות מלאות ויוצא ליסינג פרטי מלא עליה (ליסינג בו אתה מחזיר את הרכב בסוף התקופה). בינתיים לא אקח סיכון של בעלות על סיטרואן חדשה. לא זוכר בדיוק את השנה של הפיקאסו, אבל זה היה בערך לפני כשנה והיא לא היתה מהדגם האחרון הזויתי. לדעתי 2013.

אני חושב שהזלזול שיש כאן בחכמת ההמונים הוא לא במקום. ב-2008 קניתי את הצרפתיה השנייה שלי - c5 מודל 2002 עם קילומטראז נמוך שטופלה לפי הספר במוסכי יבואן. שנה לפני כן קניתי גם פריוס חדשה. את הסיטרואן מכרתי ב-2013 בהיותה בת 10, עם 116000 קילומטר על השעון. עד היום, בעשר שנים, לא הוצאתי על תחזוקת הפריוס את הסכומים שהוצאתי על הסיטרואן בחמש ופחות מ-50 אלף קילומטר. למרות שהיא עם 170000 קילומטר ובגיל בו נמכרה הסיטרואן ועברה החלפת ראש מנוע. מספר התקלות השונות, המוזרות והחוזרות בסיטרואן יכולה להוציא אדם שפוי מדעתו. וכשאתה מגיע למוסך, הם אומרים לך "זו תקלה ידועה של הרכב הזה". אם תקלה ידועה תעשו ריקול - כמו בטויוטה. אל תשאירו אותי עם חלונות שלא נפתחים ואז נופלים, עם משענות יד שלא מוכנות לרדת, עם חיישן אורות שעושה מה שבראש שלו, עם מזגן שמוציא אויר חם בטעות, עם מיכל מים לוישרים שמתפרק, הגה מתפורר, כשל חשמלי שמכבה את הרכב ב-120 קמש בכביש 6, חיישני כריות אויר שמפסיקים לתפקד, ועוד ועוד. ועל כל התקלות "כן. מכירים" וישר יודעים מה לעשות. בפריוס נמסה לי אחרי 4 שנים ידית פתיחת הבגאז' - אמרו "כן מכירים" והחליפו על חשבונם. גם לפני שקניתי את הסיטרואן היו שאמרו - אלה סטיגמות ישנות. אני אוהב צרפתיות ואפילו שקלתי לבחון אותן. אבל לפני זמן מה נסעתי על פיקאסו של חבר בת פחות משלוש עם פחות ממאה אלף ק"מ. הרעש היה של מכונית פתוחה - כל גומיות החלונות מתפרקים ורעשי הרוח בלתי נסבלים. ואני מדבר על רכב מהשנים האחרונות. אז מה לעשות - עד שתהיה סיטרואן בת 8 שמזדקנת בכבוד - יהיו לסיטרואן חיים קשים בארץ שבה אורך החיים של מכונית שלא מתה בתאונה הוא כ-15 שנה.

להבנתי מערכת בלימת החירום עובדת רק במהירות 8 קמ"ש ומעלה. לא ידוע לי מה ההתנהגות של המערכת בתרחיש בו בקרת השיוט האדפטיבית הפסיקה את פעולתה ב-8 קמ"ש, הרכב האיץ, נניח ל-12, קמ"ש והתקרב עד כדי סכנת התנגשות לרכב שלפניו. אני רוצה להאמין שהבלימה האוטונומית היתה מביאה אותו לעצירה מוחלטת בעצמה ללא התנגשות. מן הסתם, לא בחנתי את התרחיש הזה בנסיעת המבחן שערכתי... בכל מקרה, בחוויה שלי, הרכב כבר התקרב לזה שלפני במהירות שגרמה לי לתחושה לא נוחה והיה ברור שכדי שהבלימה לא תהפוך לבלימת חירום מאוד לא נעימה (גם מ-12 קמ"ש אפשר לבלום לא נעים), אני חייב להתערב.

זה מאוד מוזר. האוטו המשיך לעמוד גם ללא מגע על הברקס עד שלחצתם על גז? יכול להיות שהמערכות מכויילות שונה בין שתי המכוניות, או שזה משהו שאפשר להגדיר בתפריט האפשרויות האינסופי? נראה לי שאעשה נסיעת מבחן באיוניק ואחת נוספת בנירו כדי לבחון את העניין.

לא נהגתי באיוניק, אבל נהגתי בנירו. לא הייתי מגדיר את זה ממש כ"מזנק קדימה". תיסע ברכב אוטומטי רגיל ותוריד את הרגל מהגז - זו רמת ההאצה. ועדיין, כשאתה במוד מחשבתי שהרכב מאיט בשבילך ופתאום יש שני צפצופים והרכב "שם גז", גם אם חלש, התחושה היא לא נוחה בעליל.

נהגת באחת משתי המכוניות הללו? אני משוכנע שזה יגרום ללא מעט תאונות פגושים. הקטע הזה שנסעת עם בקרת שיוט והתקרבת להאטה בכביש - המכונית שלפניך מאיטה, המכונית שלך מאיטה איתה, ואז המכונית שלפניך מאיטה עוד טיפה ופתאום המכונית שלך מתנתקת ומאיצה לקראתה (התאוצה של נסיעה בלי גז ברכב אוטומטי ב-8 קמ"ש) הוא רע מאוד ומקור לצרות. הקטע הוא שגם הבלימה האוטומטית כבר לא עובדת במהירות הנמוכה - כך שלא תוכל גם לבנות על בלימת החירום בהמשך. מעבר לזה - אני לא מכיר חובב הגה שההנאה שלו מהנהיגה היא גז-ברקס בפקק ולא מעט מתאונות הנזק שיש הן בדיוק כאלה. מה היה רע אם המערכת היתה מטפלת בעניין הזה? אף אחד לא דיבר על קריאת גלובס. זה פשוט מרגיש כמו פיצ'ר לא גמור.

לגביי מערכות הבטיחות, אמנם ה-C-HR חסרה את המערכת לניטור שטחים מתים שיש באיוניק, אבל היא מוסיפה על האיוניק מערכת לאיתור עייפות הנהג, שליטה אוטומטית באורות הגבוהים למניעת סינוור רכבים ממול ומראה פנימית מתכהה אוטומטית למניעת סינוור הנהג (שיש גם בנירו, אבל חסרה באיוניק) - כך שמערכות הבטיחות שלה עולות על אלו של הנירו ושל הגרסה הזולה של האיוניק וכמעט שקולות לאלה של האיוניק היקרה יותר. אם טיוטה לא היו עושים עבודה כה רעה בתא המטען ובספסל האחורי (חלונות קטנטנים וגבוהים, דלת עם פתיחה צרה ומחסור בפתחי מיזוג מאחור) - הרכב הזה כנראה היה הרכב הבא שלי. לצערי נראה שהיא לא רלוונטית למשפחות עם ילדים. אגב, מישהו יודע האם בקרת השיוט האדפטיבית של הטויוטה עובדת במהירויות של פקקים? בקרת השיוט של הנירו והאיוניק מתנתקת ב-8 קמ"ש וזה פוגע מאוד בשימושיות שלה (מאיטה עד לכמעט עצירה, ואז פתאום שני צפצופים והרכב "דוהר" קדימה).

הפנסים הראשיים של הפריוס בת העשר כבר גמורים, וגם ליטוש כבר לא עושה את העבודה ומחזיק למספר חודשים מועט. אני מעוניין להחליף את הפנסים. קיבלתי הצעה מהמוסך המורשה עם פנסיםם תחליפיים ב -930 לפנס, וביחד עם העבודה, המע"מ וההנחות זה יוצא 2600. תחליפיים יצאו יותר יקר... בארה"ב זוג עולה $120, אבל הוא לפי התקן האמריקאי, ובאנגליה מחיר דומה - אבל לפי התקן הבריטי לנסיעה בצד שמאל... אם אני אעשה משלוח של פנסים אמריקאים, זה יעבור במכס? האם אפשר לדעת בודאות שכל החיבורים יתאימו (המק"ט שונה)? יש מקום שאפשר להזמין ממנו פנסים לפי התקן האירופאי בעלות סבירה? תודה