-
הודעות
2,759 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
-
ימים ב"תורמים ביותר"
60
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי יבגניפ
-
הייתי בקבע. אתה לא מקבל לא אוכל, ולא מגורים וגם לא ממש ביגוד, אלא אם אתה חי בבסיס סגור, או מוכן להסתפק באוכל הכי גרוע בערך שיש בישראל שלוש פעמים ביום אנרכיה, אני לא יכול להציע לך איזה מסלול באמת לבחור, אבל כדאי לך שוב ושוב ושוב לעבור על כל הפרטים ולוודא שיש לך עובדות ביד, שאתה מסתמך עליהן, ולא דעות. שוב, זה נראה כאילו שאתה חושב שצהל יתן לך דחיה בגיוס כדי שתסיים את ה"סתם תואר" שלך ואז גם יתן לך ללמוד במסלול הזה של הרפואה. לא בטוח שצה"ל ממהר לתת דחיות בשביל זה, ובדרך כלל זה נעשה כדי לגייס את המלש"ב כסוג של עתודאי, כמו שכבר ציינתי. לא בטוח שגם אם משקית כלשהי מהבקום אמרה לך שזה כן אפשרי בטלפון, זה באמת אפשרי או יקרה בעוד 3 שנים, כשתבקש ליישם את זה. לדעתי אתה מתכנן משהו יותר מדי גרנדיוזי, שיהיה בהצלחה בכל מקרה.
-
המשמעות של זה היא להתגייס בפועל בגיל 26, להיות 5 שנים במסגרת בה כולם צעירים ממך בממוצע בכמה שנים טוובות, להרוויח שכר מינימאלי עד גיל 29 ועוד. היום אולי זה ישמע לך באוויר, אך ההבדל בגיל הוא מאוד מורגש בשלב מסויים. בטח בין 18 לבין 30. לא יודע איך אתה גם בונה לסיים תואר ראשון עד הצבא. זה לא פשוט. אני מכיר מס' חברה שהצליחו לסיים את רוב התואר, אבל אולי בן אדם אחד או שניים שסיימו תואר במלואו. אני חושב שזה גם היה באונ' הפתוחה ולא במסגרת תוכנית כזו בבר אילן, שמגבילה אותך בקורסים שאתה יכול לקחת בכל שנה. די בטוח שבדרך כלל הם ביקשו איזה שנה דחיה מהצבא, כדי לסיים את התואר. גם אם יהיה לך תואר ב-"מקצוע רווחי", זה לא אומר שיהיה לך כ"כ קל למצוא עבודה, בתור סטודנט. לא בטוח גם שאם תקח קורסים בבר אילן יכירו בהם בעברית באופן אוטומטי. בקיצור, אם חשוב לך מאוד ללמוד רפואה, תנסה לברר מה אתה צריך בשביל זה. לא חושב שאתה צריך להציב לעצמך יעד של לסיים עוד תואר לפני שתגיע לשם. אם אתה יכול "להסתפק" במקצוע אחר - תנסה לסיים תואר עד הצבא ולהתגייס על תקן עתודאי או חצי עתודאי, או מה שזה לא יהיה, שיתן לך תנאים של עתודאים אבל תתגייס כמו כולם בגיל 18-20, ולא 21-22.
-
אני טס באמצע אפריל לניו יורק וקונטיקט. יש לי כמה ימים שם שלא מתוכנן בהם יותר מדי. מישהו היה שם באיזה יום מסלול באחד מהמסלולים באזור ויכול להמליץ? ראיתי את זה בינתיים: http://www.limerockclub.com/testdrive/drive-your-car נראה די יקר (לפי מה שאני מבין 1150$ אם אתה בא עם רכב משלך. סביר שעולה יותר עם רכב שלהם, למרות שלא מצאתי הסבר על זה). מקומות אחרים אולי? תודה...
-
בהחלט לא רע נראה מאוד מגניב מהתמונות..
-
שאלה קצת תמימה, אבל מי מארגן את זה? זה סתם חברים, או שזה איזה מועדון רכב כזה או אחר?
-
למרות שזה קצת יותר רחוק, יש בשוויץ את אזור שלושת המעברים, שאלו הם כבישים הרריים כייפים מאוד לנהיגה, למי שנהנה מזה. בכל פעם שחשבתי שאני נוסע שם "מהר", הגיע מאחורי איזה מקומי, שגרם לי להבין שאני מזדחל ויוצר פקק, במונחים שלהם
-
אני ישן עם מאוורר די רועש (שבחורף אני מכוון אותו לצד השני של החדר). הוא מייצר אחלה של רעש לבן, שמשתיק מבחינתי את כל מה שמגיע מבחוץ.
-
בגלל זה, בין היתר, לא רציתי להצביע בבחירות. יצאו בקמפיין מטורף כזה שחייבים להצביע והאחריות היא עלינו. שטויות במיץ. אני לא אחראי לזה שמרבית האנשים סביבי חיים מפרק לפרק של "האח הגדול", אני לא אחראי על "מנטליות" כזו או אחרת שנוצרה כאן, בהשפעת הגורמים השונים שכבר הזכרנו כאן. מילא, נחייה ונראה. אולי בסוף נגלה שבמקרה הזה התפוח נפל רחוק מהעץ, והבן יעשה דברים שהאב לא עשה, ועוד נופתע לטובה מהכנסת הזו.
-
אכן, יש כאן משבר זהות, כמו שפנדוב כותב ובצדק. יש גם שינוי ביחס אל הדת: הניסיון של הדורות הקודמים לבנות לאומיות יהודית - ישראלית וחילונית כשל, ולכן הדת והמסורת תופסות מקום יותר מרכזי, כבסיס לשיח הלאומי שלנו פה. העניין הוא שהפתרון למשבר הזהות הזה לא אמור להיות דווקא בחזרה לערכים לאומיים, כפי שהיו קיימים בעולם הגדול לפני 100 שנה. אבל בארצנו הקטנטונת לאומיות היא התשובה להכל, פחות או יותר, והדת מצליחה לחזק אותה היום איפה שהחילוניות נכשלה. חן, גם לי יש לא מעט חברים ומכרים דתיים. אף אחד מהם לא רוצה לכפות עלינו כלום, אבל המנהיגים שלהם דווקא כן, בצורה פחות אגרסיבית מהחרדים אולי, אבל עדיין. כמו שכבר כתבתי, כשכל ילד ילמד במשך 12 שנים או יותר את התורה כאמת היסטורית מוחלטת, שאין לפקפק בה, וכל נרטיב שלא מסתדר עם ההגדרה הרשמית של אנשים כמו נפתלי בנט למה זה "אמת" יעלם, כל המדינה פשוט תתישר לפי הגישה הדתית הלאומית, מבלי שמישהו יכפה את זה, לכאורה. כבר היום רואים את זה ברמת של טוקבקים ב-ynet, ויכוחים בפייסבוק וכו'. אנשים בלהט מטורף מתווכחים על דברים לא נכונים היסטורית, כאילו הם האמת המוחלטת, כי זה, ורק זה, זה מה שלימדו אותם בבתי הספר. צריך לזכור שיש כל מיני דרכים לשנות אופי של חברה. לא חייבים כאן ועכשיו לחוקק חוק שאוסר לחלוטין על עסק כלשהו לעבוד בשבת. מי שיש לו סבלנות, יכול פשוט במשך כמה שנים לחנך לזה שזה לא בסדר, ולהנות מהתוצרים אחר כך. זה נכון לא רק בתחום הדתי. תראה, למשל, איזה מודעות יש לילדים היום לנושא המחזור, וזו מודעות שלא היתה קיימת פעם והופיעה לא כי הכריחו, אלא כי חינכו מגיל מאוד צעיר שזה נושא חשוב. חבל שלא עושים את זה בכל מה שקשור לתרבות נהיגה והתנהלות בכבישים
-
חן, הם (הבית היהודי) לא רוצים לכפות. הם רוצים להשתמש בכלים היותר נחמדים שיש למדינה, כדי לחנך למה שש"ס רוצה אולי לכפות. התוצאה היא אותה תוצאה. הם רוצים, למשל, לשנות את התכנים של מערכת החינוך וללמד יותר תורה \ מסורת יהודית. את אותו הדבר הם אומרים על מערכת המשפט. אז הם לא יכריחו אותי או חילוניים אחרים לא לצאת בשישי בערב. הם פשוט ינסו ללמד ילדים מגיל 0 שזה לא בסדר, בתקווה שתוך דור זה יהפוך לסטנדרט בישראל. זה כמו סוג של "שוטר טוב", ואותי בתור חילוני זה מפחיד לא פחות מהלוחמנות של הזרמים הכי קיצוניים של החרדים. כבר היום יש לא מעט טענות שנויות במחלוקת, שרבים במדינה מתייחסים אליהן כעובדות, בגלל הטשטוש הזה בין מסורת או דת לבין היסטוריה ודברים שהם מוכחים. חלק מזה מגיע גם שיעורי התורה בבית ספר, בהם נוצרת עירבוביה של מצד אחת לימודים ופרשנות ביקורתית ומצד שני מעין התייחסות לכל מה שכתוב בתורה כאירועים מוכחיים וחד משמעים. לדעתי, אם זה יהיה תלוי בחכים של "הבית היהודי", המגמגה הזו תתחזק, וגם הגישה הביקורתית משיעורי התורה למיניהם תעלם לחלוטין והכל יוגש בתור עובדה. אותי בתור חילוני, כאמור, זה מפחיד. נכון שזה עוד רחוק ושזה לא שינוי של מעכשיו לעכשיו, אבל חבל, בעיניי, שחילוניים בכלל נותנים לזה יד.
-
אני אחזק את מה שאומר רועי (אולי כבר כתבתי את זה - קשה לזכור מה הולך בשרשור של 30 עמודים ) : מדינת הלכה זה לא רק ש"ס או יהדות התורה. זה גם נפתלי בנט וחברים דומים. גם אם הוא מחביא את זה בצורה נחמדה יותר ורוצה "לקרב" ולא להכריח, התוצר הוא אותו התוצר. מפסיק לקרוא במצע שלו, כדי להבין מה בדיוק הוא רוצה. זה אולי נראה פחות מאיים כשזה מגיע מבחור כזה, שנראה כמעט חילוני ואף מדבר בצורה מאוד יפה על שינוי מסד הרבנות וכו'. אבל בסוף, כאמור, אם זה יהיה תלוי ב-"בית היהודי" ויהיו להם מספיק מנדטים והשפעה, זה יהיה הכיוון.
-
קייסר, אתה מערבב בין כל מיני דברים. "ישראלי" ו-"יהודי" זה גם דברים שונים, דת ולאום באופן כללי אלו הם דברים שונים לחלוטין, גם אם לפעמים הלאום מבוסס על דת וכו'. זה לא מדע מדוייק. הדברים שאתה מנסה לבשר לי אלו הן הדעות שלך, שהן לגיטימיות כמו כל דעה אחרת, אבל מה שאתה מציג זה את הדעה שלך בלבד על מה זה "לאום ישראלי" (שד"א, רעיונית לפחות גם הערבים האזרחים חלק ממנו). עובדה היא שאפילו פה, באשכול הזה, כבר כמה אנשים כתבו שלא יותר מדי איכפת להם מירושלים או לפחות חלקים ממנה. "רוב היהודים" אלו הם המיליונים שחיו באירופה, ארה"ב, ארצות ערב ולא מיהרו להגר לפלסטינה רק כי הרצל או כל אחד אחר קרא להם לעשות את זה. אין קשר לרפורמים או חרדים, ואתה מערבב, שוב, בין שאלת דת לשאלה של לאומיות. אז שוב, ירושלים אולי היתה ונשארה לסמל דתי של העם היהודי. בפועל יהודים הסתדרו בלעדיה, לא ממש ניסו להגר אליה בהמוניהם וגם היום, המונים מהם עוזבים אותה כל שנה. שירתו ועבדו איתי במהלך השנים לא מעט חבר'ה שגדלו בירושלים, ועזבו אותך לטובת המרכז ברגע שיכלו. בכל מקרה, זכותך כמובן להאמין במשהו אחר, אני רק יכול להציע לך להקשיב קצת לאנשים מסביב בהקשר הזה, אולי ככה כן תשתכנע שמה שאתה מגדיר כ-"לא עובד", לא עובד אולי בשבילך, אבל יכול לעבוד לגמרי לא רע עבור המוני יהודים וישראלים אחרים.
-
לא קראתי את הכל, אז אולי מישהו כבר הזכיר את זה: Joe Cocker - With a little help from my friends Stevie Ray Vaughan - Voodoo Child או כל קאבר אחר שהוא ביצע אי פעם Hendrix - Hey joe, שעד כמה שאני זוכר, זה לא שיר שלו גם כן.
-
אתה יכול לנחש לפי השם שלי שאני מברה"מ לשעבר. עליתי לארץ לפני 20 שנה, אני 100% יהודי משני הצדדים. מעולם לא שמעתי על אף אחד מבני משפחתי בדורות הקודמים שדיבר על געגועים כלשהם לירושלים, לפחות לא מאז מלחמת העולם השניה, אז נעלמו הדתיים האחרונים שביניהם. תפריד גם בין סמל דתי לבן סמל לאומי. כן, יהודים מסוגים שונים רצו, לכאורה, להגיע לירושלים מאז חורבן שני. בפועל, התנועה הלאומית היהודית (כמו רוב התנועות הלאומיות, למעשה) היא תוצר של המאה ה-19. להזכירך חלק מהם אף היו מוכנים להתפשר על אוגנדה. "סמל" זה מושג מאוד יחסי, הוא תוצר של שיח, שכנועים ודברים אחרים שאין להם אחיזה ממשית במציאות בהרבה מקרים. כך גם במקרה של ירושלים, שכידוע לך הרבה מאוד יהודים עוזבים אותה בכל שנה. אגב, את הטענה על זה שהתנועה הציונית לא כ"כ עניינה את רוב היהודים לפני המלחמה שמעתי מפרופ' להיסטוריה, ומדובר במישהי ציונית למדי ולא אחת מהמשתייכות ל-"היסטוריונים החדשים" למיניהם. פנדוב, ראיתי את הראיון של ב. מיכאל על יאיר לפיד. אותי אישית זה מעציב שבן אדם כזה הצליח למשוך אחריו המוני ישראלים. חוסר ניסיון זה משהו שיכול להתקבל. חובבנות כזו היא כבר יותר בעייתית, לפחות בעיניי.
-
אמיר, אתה נותן יותר מדי קרדיט לתנועה הציונית. הדבר היחיד שדחף בסופו של דבר את רוב היהודים להגיע לכאן זה מלחמת העולם השניה והתוצאות שלה. ירושלים אולי היתה לסמל במשך אלפי שנים, כמו שהיא עדיין היום בשבילך, בפועל אנשים הסתדרו לגמרי לא רע גם בלעדיה. אני מאוד אוהב את העיר הזו, אבל אפילו בשכונות של החרדים כבר יצא לי לחטוף צעקות סתם ככה. למקומות כמו שועפט בטח שלא אני ולא רוב היהודים האחרים בכלל לא מתקרבים. אז מה בדיוק אתה מרוויח מהסמל הזה?
-
פרסמון כבר ב-ynet ששלי שוקלת להמליץ על יאיר לפיד לראשות הממשלה. אני חושב שאפילו בחלומות או הפנטזיות הכי פרועות שלו, הוא לא דמיין שיש סיכוי שיהפוך לראש הממשלה של ישראל.
-
בסמל"ת עשיתי נסיעת מבחן על 4 רכבים שונים. משום מה גם קיבלתי את ההרגשה ששם האנשים באמת יותר קרובים לעולם המוטורי, ולא מתייחסים לעבודה שלהם כסתם עוד עבודת שיווק מזדמנת גם בצ'מפיון עיקמו פרצוף ולא נתנו לי לעשות נסיעת מבחן על שירוקו ללא הזמנה. לא מבין את הגישה הזו, אבל כנראה שאצל חלק מהיבואנים לא נופל האסימון מי קהל היעד של דגמים כאלו ואחרים, ומה אנשים מהסוג הזה מחפשים.
-
אכן, ממוצע. אני לא חושב שאנשים הצביעו ללפיד בגלל המצב הכלכלי והחברתי, אלא בגלל משהו אחר: היה מאמר היום, ב-"הארץ" נדמה לי, על זה שישראלים בחרו בלפיד כי בסך הכל אנשים רוצים שיעזבו אותם בשקט ויתנו להם לחיות, בלי להחליט שום דבר בנושאים גורליים. אני מבין את זה מאוד. גם אני רק רוצה לחיות ולא רוצה כל היום לחשוב על מלחמות או יחסי חילוניים - חרדים וכו'. הבעיה היא שהאסקפיזם הזה הוא אולי נסבל כשאתה אזרח, אבל הרבה פחות נסבל כשאתה מנהיג את האזרח. אני רוצה לדעת, לפחות רעיוניות, איך יפעל המנהיג שאני מצביע לו בסיטואציות שונות. נכון שלפעמים הם משקרים ואפילו הרבה, אבל אם תצביע למישהו כמו בנט או מרצ, אתה יכול לצפות להתנהגות די בטוחה ברוב התחומים. במקרה של יאיר לא נראה לי שאיש יודע למה לצפות, מעבר להבטחות המעורפלות של שיוויון בנטל, שלא כ"כ ברור איך הן יתורגמו למציאות, כשאמור להיות ברור לנו שלא באמת יגייסו את כל החרדים לצהל, כי גם צהל לא ככ מעוניין בזה. אני לא יודע גם מה זה מרכז מדיני, למשל, וזה חלק מהבעיה. לפיד עונה על כל שאלה ששואלים אותו ב-"בלה בלה בלה אבל בלה בלה בלה". למשל אם תשאל אותו על המצב המדיני, הוא יגיד לך "אני בעד שלום, אבל לא בכל מחיר", או משהו בסגנון. זו הדעה של רוב האנשים בארץ, שלא רוצים כנראה להתאבד בשביל הסכם שלום אבל מצד שני כן היו שמחים לסיים את הסכסוך בצורה כלשהי. אבל מה זה אומר בפועל? איך אתה מתרגם את זה למעשים, לתוכנית פעולה כלשהי? מה יקרה כשבפועל הוא אולי יצטרך להפגש עם אבו מאזן או נציגי החמאס, ולדבר איתם על צעדים כלשהם לקראת הסכם שלום? אני ואתה יכולים להרשות לעצמנו להחזיק בדעה מתונה כזו. מנהיג במדינתנו, חייב שתהייה לו אג'נדה קצת יותר מובהקת וברורה. קראתי את המצע של לפיד. אני חושב שאפשר לסכם את זה במשפט אחד - הוא רוצה שיהיה טוב. יש מישהו שרץ לכנסת ולא טוען שהוא רוצה שיהיה טוב? השאלה היא איך מגיעים ל-"טוב" הזה.
-
יש משפחות בהן הילד תמיד חי (או מרגיש שהוא חי) בצל של האבא. לדעתי, זו הסיבה היחידה שבגללה יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה. למעשה, לדעתי, הסיבה היחידה שבגללה בכלל ידענו מי זה יאיר לפיד מלכתחילה זה אבא שלו. לא התרשמתי ממנו לא בתור כותב טורים, ולא בתור מנחה בערוץ 2 ולא בתור מתמודד לכנסת, שמפשל בכל ראיון אפשרי בערך. אני חושב שכמו עם כל מפלגת מרכז מכובדת, יותר מדי אנשים הצביעו לו בתור פשרה - לא רצו להצביע לא ימין ולא שמאל מדי, והוא היה בדיוק באמצע. יש כמובן תמיד סיכוי שהוא יפתיע לטובה, ואם לא הוא אישית - אז 18 החברים האחרים שנכנסו איתו לכנסת. אבל לדעתי, בהנחה ש-3-4 שנים הקרובות יראו כמו ה-3-4 שנים האחרונות (ללא זעזועים גדולים מדי או מלחמות עולם), "יש עתיד" יעלמו להם כמו רוב הספינים האחרים, ויוחלפו בכנסת הבאה ב-"מחליפים כיוון" או "לא מה שהיה עד עכשיו" או "מפלגה עם שם גנרי, שמחלק את ההיסטוריה הישראלית לתקופה שלפני הכניסה שלה לכנסת והתקופה שאחרי". מאוד מקווה שאני טועה, אבל קשה לי להאמין שאפשר לצפות מהם למשהו, בטח כשמסתכלים על החכים האחרים של "יש עתיד", ורואים שהם מגיעים מהקצוות השונים של הקשת הפוליטית ביחס שלהם לכלכלה ולבעיות המדיניות של מדינת ישראל, שלא נעלמות להן לשום מקום בינתיים.
-
ברור, זה סתם עצוב בעיניי שמכל הסיבות בעולם, אנשים כמו notepad חושבים שלפיד לא מתאים להנהיג כי הוא "ג'ובניק". ואכן, רוב האנשים בישראל מצביעים לסמלים ולא לאידיאולוגיה. לא שאני מצפה מכל מצביעי העבודה שיהיו סוציאליסטים מובהקים, אבל באמת מסקרן אותי כמה מתוך כל האלפים שהצביעו לשלי, למשל, קראו ולו שורה אחת של קרל מרכס או כל הוגה סוציאליסטי אחר.
-
אני מעדיף שראש הממשלה יהיה בן אדם שמתאים לתפקיד. כנ"ל גם שר הבטחון. גם החייל הכי מעוטר בתולדות ישראל יכול להיות כשלון בתפקיד, ולתרום לפילוג במטכ"ל. גם גיבור מלחמות ישראל יכול לסבך אותנו כשר בטחון בלבנון או בכל מקום אחר. ממש גם אין קשר לכמות האויבים, האמיתיים והמדומים, שמקיפים אותנו. בדיוק בשביל זה יש מטכ"ל ושלל גורמים אחרים שתפקידם ליעץ בנושא, להכין תוכניות מבצעיות, לתרגל וכו'. התפקיד של שר הבטחון וראש הממשלה הוא לא להסתער באיזה קסבה בשכם. מפליא אותי מחדש לראות אנשים כמוך שחושבים ששירות באיזו סיירת הופך אנשים אוטומטית למועמדים טובים יותר לראשות הממשלה. כאילו ישראל לא נכוותה מספיק במהלך השנים מבטחוניסטים שונים, שלא בדיוק הצטיינו בתפקידים האזרחיים שלהם. רק מראה כמה עמוק האתוס הצבאי מושרש בחברה האזרחית בישראל, במסגרת ה-"עם בונה צבא בונה עם" וסיסמאות דומות.
-
מה קשור ג'ובניק? רק יוצאי שייטת 669 במטכ"ל יכולים לנהל את המדינה? עצם זה שאתה חושב (או מתנסח כך, לכל הפחות), שצריך להיות בעל איזה עבר קרבי מרשים במיוחד כדי להיות מנהיג, זה מה שלא יאמן. אתה יודע, יש איזה כמה עשרות (אולי מאות) מדינות בעולם בהן מצליחים להסתדר גם עם מנהיגים שלא היו אלופים או רמטכלים בצבא המקומי קודם. יש כזה דבר נחמד, שנקרא חברה אזרחית. ורק שיהיה ברור - אני בז ליאיר לפיד לא פחות ממך, רק לא חושב שזה שהוא "ג'ובניק פוטוגני", ולא לוחם - על קשור למשהו בכלל.
-
כמו שכנתב כאן, גם אם נראה "תוכניות לשיוויון בנטל", בטח ידובר על דברים שיהיו אמורים לצאת לפועל ב2016-7. לפי המצע של יאיר לפיד, הוא מתכנן לבחון את נושא גיוס החרדים במשך שלוש שנים ורק אחר כך באמת להחליט מה ואיך לעשות. זו אחלה דרך לגבות את זה שאתה לא עושה כלום, תוך תקווה שעד הבחירות הבאות כבר ישכחו מה הבטחת או שיעלה איזה נושא אחר שיהיה א פשר לרכב עליו, ולגרום לאנשים להצביע לך תוך הבטח שככה הם "לא יצאו פראיירים".
-
חן, אכן אף אחד לא מכריח אותי לעבור על החוק. אני גם לא מצפה שיאפשרו לי לנסוע ב200 קמש פה. עם זאת, הגישה של חיימי, שמוצגת כל פעם מחדש כמו איזה דת המתנגדת למהירות, כי ככה, אין בה הגיון של ממש. יש מספיק מקומות בעולם בהם אפשר לנסוע ב140-150 קמש ולא להיות עבריין. אני מנחש ששלטונות המדינות השונות בגרמניה יודעים לא פחות על השפעת המהירות על תאונות ממה שחיימי, ישראל כץ או מנכל אור ירוק יודעים. לדעתי, כאמור, זה גם קשור לזה שבגרמניה יש תרבות מוטורית, תעשיית רכב, מסלולים וכמובן את המכה של חובבי הספורט המוטורי -הנירבורגרינג. אני לא חושב שזה עניין של מרחקי נסיעה. גם בבגליה, מדינה קטנה מאוד, המהירות החוקית בכבישים המהירים היא יותר גבוהה מזו בישראל, ופה (למרות שלפי החוק המגבלה היא 110) כמה כבר כבישים יש לך בהם מותר לנסוע בצורה חוקית אפילו ב110? אפילו באיילון זה מוגבל ל-90. אני לא יודע מה באמת השיקול העיקרי מאחורי הקמת מערך המצלמות. אני חושב שיש פה שני פקטורים עיקריים - מצד אחד ציניות במיטבה וגניבת כסף מהציבור, ומצד שני (והציניות לא הייתה מצליחה בלי זה), אנשים כמו חיימי, שחיים בפחד מתמיד ממהירות, לא מוכנים לראות שום בעיה אחרת שיש בכבישי ישראל (ובתוך זה העדר תרבות נהיגה ותשתיות לקויות בלא מעט מקומות, כמו כביש החוף, שיש בו מצלמות ואין בו תאורה) ולכן גם מקבלים בברכה כל מהשיפגע במי שרוצה לנסוע מהר. אני אישית חושב שזה שבכביש החוף אין עמוד תאורה אחד פחות או יותר מחיפה ועד לחדרה, אבל יש 3-4 מצלמות, יכול ללמד אותנו בדיוק מה מעניין את הרשויות ובמה רוצים להשקיע כסף. מי שאיכפת לו מבטיחות, ומודע לזה שזה אחד מהכבישים המרכזיים בישראל, יכול גם לעשות 1+1 ולהבין שתאורה שם חשובה לא פחות ממצלמות מהירות. אבל לא.
