יבגניפ

אני גם מאלו שמשתעממים מדראג, ואחרי אילת השנה דווקא התחלתי להתחבר יותר לדריפט. גם קארטינג זה ענף מאוד מעניין, בטח אם לוקחים בחשבון עד כמה הוא נגיש לכולם ומאפשר לכל אחד להשתתף. סך הכל אני מאלו שיותר אוהבים לנהוג מאשר לצפות, גם אם זה לאו דווקא תחרותי (כמו למשל ברינג). 504L, מאוד מקווה ש-hill climb יקבל תאוצה מתישהו בארץ, זה נראה לי באמת בין התחומים הכי פשוטים להשתתף בהם, מבחינת הדרישות מהנהגים, ואם יחברו את זה לכבישים המתאימים בארץ, זה יכול להיות מעניין הרבה יותר מאיזה מסלול סגור סטייל כוכב יאיר (שהוא אכן לא לגמרי מסלול, אלא אם מדובר בקארטינג).

בגירה, אתה צודק וזה מתחבר למה שאני אומר: מי שקונה ג'ולייטה או מיטו בשביל הסמל (וכבר כעשרה אנשים שאלו אותי לגבי המיטו, רק בגלל הסמל) הם לא פראיירים או אידיוטים. הם לא צריכים את הגולף gti או את המגאן rs cup או הפוקוס st. הם רוצים רכב שנותן להם תחושה שהם מחוברים למורשת כלשהי, ושיכול להאיץ מהר ביציאה מרמזור, כשמאוד בא להם. זהו. עדיין, גם לא כל מי שקונה מגאן קאפ באמת מסוגל לנצל את כל מה שהרכב נותן. לפעמים זה גם פשוט עניין של יכולת כלכלית, בדיוק כמו עם רכבים חזקים ומהירים הרבה יותר. אז כאמור זה בסך הכל עניין של העדפה ותחושה. זו לא תחרות.

falou, אם נעזוב לרגע את העקיצה, בעיניי האדם הממוצע אתה פראייר בין אם אתה קונה מגאן לבין אם אתה קונה ג'ולייטה תלתן ירוק לבין אם אתה קונה טויטובארו. אתה לא צריך להכניס לי מילים לפה. לא אמרתי שמצוינות דינמית זה עניין של טעם. אמרתי שלא כל הנהגים הם באותה הרמה, שיש הרבה אנשים שקונים אלפא ולא עוסקים בנהיגה ספורטיבית, או שאולי עושים איזה יום מסלול פעם במליון שנה ולא יכולים להביא לידי ביטוי את המצוינות הדינמית של הרכב שלהם במלואה. אני לא מנצל את המיטו עד הסוף, נהגו בה כבר נהגים יותר טובים ממני והצליחו להדהים אותי עם מה שאפשר להוציא מהרכב הזה. מה בדיוק הייתי מרוויח מרכב אחר בקטוגריה? מה ירוויח מישהו שלא השקיע אפילו את מה שאני השקעתי כדי לשפר את רמת הנהיגה שלו? את זה שהוא יכול לקרוא פה בפורום שאתם חושבים שהוא קנה רכב יותר טוב? סליחה, לא חושבים. יודעים נקודה. בשביל שבן אדם יצליח לנהוג מהר יותר או מדויק יותר, הוא צריך לדעת מה הוא עושה. לא כל מי שקונה רכב ספורטיבי או חצי ספורטיבי או וונאבי ספורטיבי יודע מה הוא עושה. ושוב, הדוגמא של הג'ימקנה היא דוגמא מצוינת, כי שם הרמה של הנהג עשתה ההבדל, בדיוק כמו שאני ברינג הצלחתי לעקוף נהגים בפורשה, שהיה להם רכב חזק אבל לא ידעו מה לעשות איתו. אז לא, רכב "טוב" יותר, לא בהכרח יגרום לנהג להיות מהיר ומדויק יותר.

אני מסכים עם חלק מהביקורת על המיטו, אבל הטענה שלי היא אחרת: בקרב כמעט כל חובב רכב, במיוחד כאלו שמציגים את עצמם כחובבי דגמי האלפא הקלאסיים (לא ברור לי מתי העידן הקלאסי מסתיים, אבל ניחא), יש נטייה לרדת על המיטו והג'ולייטה ולהציג את מי שקונה את הרכבים כפתיים ופראיירים. לי יצא עד היום לפגוש לא מעט חובבי ספורט מוטורי בישראל, שקונים רכבים יקרים הרבה יותר וחזקים הרבה יותר, או משקיעים אלפי ועשרות אלפי שקלים בשינוים ברכבים שונים. אני יכול לספור על יד אחת את הנהגים הבאמת טובים שבהם, אלו שמסוגלים להוציא את המקסימום מכל רכב, להגיע איתו למגבלות שלו וכו'. אז בסוף פלוני כלשהו קונה, נניח, את המגאן קאפ ולא את הג'ולייטה תלתן ירוק. יופי, הוא קנה רכב שנחשב לטוב יותר בעיניי כל עיתונאי רכב בערך. אז מה? האם זה אאומר שאותו הפלוני הופך אוטומטית לנהג טוב יותר? האם זה אומר שהוא יצליח לנסוע מהר או מדויק יותר עם המגאן ממה שהיה מצליח עם הג'ולייטה? לי ברור שהתשובה היא לא. אז איך הוא היה יוצא פחות פראייר אם היה קונה רכב אחר ב220,000 שהוא לא מסוגל לנצל עד הסוף (בלי בכלל להכנס לזה שאין כ"כ הרבה מקומות לנצל בהם רכב כזה בארצנו)? בעיניי כל אדם ממוצע כל מי שקונה רכב ספורטיבי, ללא הבדל דת, גזע ומין, הוא פראייר, ובפועל זה לא רחוק מהמציאות. הקטילה של כל מי שקונה אלפא חדשה על רקע זה, היא פשוט לא מבוססת על כלום, חוץ מהטעם האישי של הקוטל.

לא צריך להיות פתי בשביל להתחבר לרכב אחד יותר מאחר. אני יכול להניח, לצורך הויכוח, שגם קליאו בדגם הספורטיבי וגם אופל קורסה opc אלו מכוניות יותר טובות אבסולוטית מכל ממיטו. הייתי אולי נהנה לנהוג על שתיהן ברינג או בכל סיטואציה דומה. ביום יום הן משאירות אותי אדיש, בין היתר בגלל הסיבות שרומן פירט. אני לא חושב שיש קשר של ממש בין המיטו שלי לבין הג'וליה או הספיידר הישנה, או כל דגם קלאסי אחר של אלפא. עדיין, אני מתחבר למיטו יותר, אפילו רק מבחינה עיצובית, מאשר לרכבים אחרים בקטוגריה. בסך הכל עניין של טעם. חוץ מזה, רוב הנהגים (גם כאלו שקונים רנו מגאן קאפ) לא באמת מסוגלים להוציא את המקסימום מהרכב, ככה שזה שיש רכב שהוא יותר "טוב" למסלול או משהו כזה, זה בכלל לא רלוונטי עבור 99.9% מאיתנו (ולראיה, אפילו בג'ימקנה שהיתה לאחרונה מי שנצח נהג במיטו).

בקיצור, מציע לכל בעלי האלפות כאן להתאחד ולהגיש תביעת דיבה כנגד בגירה בשם הרכבים שלנו

קצת בורח מהנושא (ואולי לא, בכל זאת מדובר בשר האוצר - האחראי על העתיד הכלכלי שלנו נכון לעכשיו) - ליציאות המופלאות של האיש הצטרפו גם כמה אי דיוקים מעניינים, כשניסה שוב להפגין את הידע הכללי שלו ולהכניס איזה אנלוגיה לדון קיחוטה בהספד שלו לדנקנר. בקצב הזה, יהיה אפשר לעשות את מה שעשו בתיק תקשורת פעם באיזה חצי שנה, כל פעם עם סט ציטוטים חדש. וכמו שנאמר שם, הבעיה היא לא בחוסר הידע, הבעיה היא בזה שהבן אדם פשוט לא מכין שיעורי בית. לצערי, כנראה שכך הוא מתנהל ויתנהל גם כשר האוצר. עריכה: טור דעה מעניין שקשור למה שדובר עליו כאן: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3599352,00.html?dcRef=ynet מסביר בצורה די טובה את ההבדל ביננו, האנשיןם הפשוטים, לבין אלו שמשחקים בכסף שלנו בחסות המדינה ולא משלמים את המחיר. אף פעם.

קראטה, 3 וחצי שנים בערך ומדי פעם ספורט מוטורי

שירות alfa way מאפשר לך להזמין גם נהג, שיגיע עד לבית שלך, יקח את הרכב למוסך ויחזיר. בהשוואה לשירות שקיבלתי בזמנו מצ'מפיון (ולא נמאס לי לכתוב את זה), השירות של סמל"ת מדהים, לפחות ביחס שהם נותנים לך.

אני עם יוסי, לא חושב שכח יכול להשפיע לטובה על אנשים ולא בטוח שזה גם מה שיוצר הרתעה. אנחנו אוהבים לדבר על המשפט האמריקאי ועל השנים שאנשים מקבלים שם בכלא, אבל בשורה התחתונה בארה"ב יש מקומות שהם מסוכנים פי המון ממדינת ישראל (לפחות בשלב הזה), ויש שם אינטרסים שונים במערכת המשפט ממה שיש כאן. כמות המקרים בהם באמת מגיעים לאלימות כזו בישראל היא עדיין מצומצת יחסית. הבעיה היא, כמו שכבר כתבתי, זה מקרי הביניים, ההתנהלות היום יומית, הזלזול של אנשים בחוקים ומוסכמות החברתיות והיכולת לראות רק את עצמם. סתם לדוגמא, בתור מקרה טיפוסי של נציג העליה מברית המוצעות, אני יכול לספר שחלק מבני המשפחה שלי עובדים בסופרים שונים ברחבי הארץ, וכמעט על בסיס יומיומי אני שומע סיפורים על מצבים של מכות או כמעט מכות על תור בקופה, איזה מוצר שלרגע חסר על המדף או כל דבר דומה. לדעתי, במדינה שהוקמה מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך מורשת היסטורית נטו ומהפכות, היה ראוי אם המדינה היתה משקיעה יותר מאמץ בחינוך של האזרחים לפחות אגואיזם וליותר הבנה שהם חלק מחברה מסויימת ואמורים גם לדאוג לערבות הדדית מינימאלית. בפועל זה לא משהו שקורה, וערבות הדדית כאן קיימת אולי אך ורק בזמן מלחמה וכמיתוס, אך ממש לא בחיי היום יום. חוץ מזה, לדעתי, מעבר לזה, המון ישראלים גם לא הצליחו להשתחרר מהמנטליות שרדפה הרבה מהעם שלנו בגולה - אנשים לא מצליחים להבין שהמדינה היא המדינה שלהם, שהם אחראים על מה שקורה כאן, על איך שהיא נראת ועל העתיד שלה. אנחנו לא אורחים (רצוים או לא רצוים) כאן, וכל מה שקורה כאן הוא תוצר של החלטות שלנו ולא של אף אחד אחר. למה אני מתכוון? הייתה מישהי שהכרתי פעם, שגרה בדירה שכורה. במשך שנה בערך היא לא נקתה את הדירה שלי, בטענה שגם ככה היא חיה שם באופן זמני ותכף עוברים. לא צריך לתאר יותר מדי כמה המקום נראה מוזנח וכמה לא היה נעים להכנס לשם ובטח לא לחיות שם. נכון שזו אלגוריה די מופשטת, אבל התחושה שלי הרבה פעמים היא שאנשים בארץ לא מצליחים להבין שפה זו לא דירה שכורה, או לפחות לא אמורה להיות כזו, אלא הרכוש של כולנו. בגלל זה בסדר לבנות בצורה כזו שלא תחזיק לאורך זמן, בגלל זה לחלק לפחות מההנהגה שלנו אין שום ראיה לטווח הרחוק אלא דאגה להשרדות קצרת טווח, אנשים לא מנקים את החרא של הכלבים שלהם ברחובות ועוד ועוד. כתבתי את זה כבר בתגובה הקודמת פה: הבעיה בסיפור שקרה בהרצליה הוא אפילו לא בתוצאה, אלא בזה שמלכתחילה בחור שמוגדר כמלח הארץ מרשה לעצמו להכנס לגינה ציבורית עם כלב, למרות השלט הענק בכנסיה שאוסר את זה. אולי אם מערכת החינוך תשקיע בללמד על אחדות של עם לא רק במצבי חירום, כמו מלחמת יום כיפור, אלא גם בשגרה, אולי אם יטיפו לילדים מגיל צעיר שהם לא אינדיבידואלים מנותקים בעולם בדיד, אלא חלק מחברה שאמורה להמשיך ולהתקיים גם בדורות הבאים, היחס של אנשים קצת ישתנה. צריך לזכור שציונות לא מסתכמת רק בשירות קרבי או הצבעה למפלגות ימניות. לצערי אנשים, כמו גיבור הסיפור מהרצליה, שוכחים את זה מהר מדי.

פנדוב, שמר, האמת ששכחתי שלנסקי לא קיבל אזרחות. היום זה באמת לא היה קורה. יותר סביר שהוא היה קונה פה איזו קבוצת כדורגל ומתמודדת לראשות הממשלה.

אם זה אני מספיק במיליון אחוז. ברגע שהם פה לדבר במונחים של "אל תעסיקו אותם" ואז להיות מופתעים מתופעות הלוואי של זה, זה קצת מגוחך.

רק כדי להרחיב את מה ששמר אומר (הדוגמא על האיטלקים בארה"ב): זה לא סוד גדול שחלק לא מבוטל מאבות הפשע המאורגן בארה"ב של תקופת היובש (כלומר לפני מלחמת העולם השניה) היו יהודים. מאיר לנסקי, ארנולד רוטשטיין ואפילו הגיבורים של הסרט "Once upon a time in America" (כמו גם גיבורי הספר) הם יהודים. זה גם לא סוד גדול שבין המדינות שאנחנו אוהבים להאשים בחוסר הרצון לקלוט את היהודים האירופאיים לפני השואה נמצאת גם ארה"ב. זה די מקביל למה שאתה אומר, לא? ושוב, אני לא חושב שישראל בהכרח צריכה לקלוט אותם, כמו שקורה עכשיו. רק שלי אישית מאוד צורם איך מזכירים לנו שהיינו פליטים, איך אף אחד לא רצה לקלוט אותנו, איך כולם היו אנטישמים ובאותה הזדמנות, בלי למצמץ, אומרים שעם האפריקאים זה לא אותו הדבר כי "הם לא פליטים".

כשמגיל 0 מחנכים אותך לזה שאתה עליון, נבחר, הכי טוב שיש וכו', אז זה התוצר. אני אישית, אגב, לא חושב שמקומם של הפליטים הוא כאן - ישראל לא באמת קולטת אותם ולא מסוגלת לעשות את זה. עם זאת, לא הם אשמים בזה שאזור לוינסקי - התחנה המרכזית הוא לא טוב, אלא הפוך - זורקים אותם לשם כי גם ככה זה לא מקום טוב. כמובן שהם גם לא תורמים הרבה לשיפור המצב שם. בכל מקרה, המדינה (בטח בתור מדינה שכ"כ הרבה בה סובב סביב בעיות של פליטים, שוהקמה כי ליהודים לא היה איפה להיות פליטים ומשנהיגיה מזכירים את זה בכל הדמנות אפשרית) צריכה להתמודד עם זה ולא לזרוק אותם ואז לשסע בהם את האוכלוסיה המקומית, כמו שעושה מירי רגב.

חבל שבוחרים לשנוא אותם, ולא את חברי הכנסת שדואגים לזה שהם יגיעו לשם, ואז באים לשכונה לספר שהם (המסתננים, כן? לא חברי הכנסת) סרטן בגוף האומה.

בניגוד לערסים והפרחות של היום, ילדי הפרחים שאתה מדבר עליהם לא היו אנשים אגואיסטים שלא מסוגלים לראות את האחר אף פעם. מציע לך לראות את הסרט התעודי על וודסטוק, כדי ללמוד קצת על האנשים, על המחאה נגד מלחמת ויטנאם, הרצון לחיות בחברה שוויונית יותר וכו'. כמובן שזה לא אומר שכולם היו אידיאליסטים מדהימים. ברור שחלק היו גם סתם נרקומנים, אבל המושג עצמו מתייחס דווקא לאנשים די איכותיים, לפחות מבחינת הכוונות. אני לא יודע אם הנוער היום הוא פחות טוב, אני חושב שככלל מדור לדור יותר ויותר מקדשים את הבורות והריקנות, מה שמשתלב ממש טוב עם עולם תוכניות הריאלטי. אבל זו כבר בעיה אחרת, ולא בטוח שזה מוביל ליותר אלימות. סתם ליותר טמטום וחוסר הבנה של מה שקורה סביב.

לא ראיתי בחיים שום קטע שלו, והספקתי לראות ארץ נהדרת לפני כמה שנים. ראיתי את הסרטון עכשיו עם הארגז ואני מאוד מקווה שיפתחו לי תיק על זה, או לפחות שיקבל תביעה אזרחית מהבחור שעליו הוא זרק את הארגז. נכון שיש זן של הומור "הזוי", או בלתי צפוי או איך שלא קוראים לזה, אבל בין זה לבין לזרוק ארגזים יש הבדל של שמיים וארץ. חבל שזה מה שמצחיק אנשים.

צודק. הרי מה שממשנה בכל הסיפורים האלו (בדיוק כמו גם בדיונים באוף טופיק) זה לא האם הזקן דחף ראשון, או נדחף ראשון. מה שמשנה זה באיזו קלות מגיעים למצב כזה, בגלל פקק בכביש או כל סיבה דומה. מדברים כל הזמן על משטרה ובתי המשפט. הבעיה היא לא איתם, הבעיה בזה שכל אחד חושב שכל העולם סביבו שייך לו. עד שזה לא ישתנה (וזה לא ישתה, כי מלמדים ילדים מגיל 0 להיות ככה), לא יעזור שום שינוי משפטי כאן. חוץ מזה, הסיפור בגרסתה של מאיה רייטן נשמע מאוד מוזר. מה? פתאום הוא יצא מהרכב ותהחיל לקלל ולהשתקע, והם רק עמדו מאחוריו בשקט? הנה, מהשמך הכתבה: ושוב, זה לא משנה מי דחף או יצא מהאוטו ראשון - זו כבר התוצאה. מה שמשנה ומבאס זו הסיבה - חוסר היכולת של שלושה אנשים בוגרים בישראל לחלוק כביש ציבורי.

משום מה, עם כל ההבנה שלהם, הם שוכחים שגם נהגים במכוניות לא נהנים להכנס עם הרכב לתוך בור בנתיב, או לעבור על מכסים של תעלות ביוב. למה אני אומר את זה? כי לעיתים נדמה שאונפועים שנוסעים במקביל לרכבים מצפים מנהגי הרכב לנסוע בקווים ישרים ביותר (אחרת, הרי, פיצול הנתיב לא יעבוד). אבל כל מי שנהג יותר מ5 דק' ברכב בחיים שלו, יודע שזה לא עובד ולא יכול לעבוד ככה. הטענה הזו על ראייה והבנה טובה יותר של המתרחש מצד האופנוענים היא מיתוס, בדיוק כמו השכנוע העצמי שיש דרך בטוחה באמת לעקוף נהגים בתוך נתיב בפקק.

אני דווקא מניסיוני והמלצות שקיבלתי מרגיש שלעיתים דחיפה קטנה כן יכולה לעזור, בעיקר במצבים בהם אין סיבוב מלא של ההגה, והידיים נשארות במקום.

השיטה המוצגת בסרטון, של לשמור יד אחת על ההגה ועם השניה למשוך, תעבוד גם בכיכר או בפניה של 180 מעלות. אתה יכול למשוך את ההגה פעמיים עם אותה היד. זה משהו שהוא קצת טריקי להתרגל אליו, בטח בפניות מהירות, אבל אפשרי. האמת שדווקא מהוידאוים שיצא לי לראות של נהגי מרוץ, אף אחד לא מקפיד על זה ב100% מהזמן ותמיד יש איזו ערבוביה של טכניקות שונות.

מבקש מאוד יפה שלא תסע נתיב השמאלי, אם אתה לא עוקף. בתודה מראש

הרגו אותי עם "סמיון מוגילביץ' מנכל לימון שליסל". במקרה מדובר במישהו שלפחות לפי האינטרנט הוא אחד מבכירי המאפיה הרוסית. יפה שיש לו זמן להתעסק עם ביצי קינדר בישראל

falou, הבעיה היא לא בזה שפלוני תקף את אלמוני. זה קורה בכל מדינה, ואנחנו לא באמת חריגים או יותר אלימים מהאחרים. הבעיה היא בזה שקצין לוט"ר במיל', מי שאמור להיות מלח הארץ, מפגין זלזול כ"כ בוטה בדרישת המחוקק לא להכנס עם כלבים לגינה ציבורית, שאמורה לשמש גם ילדים קטנים ואוכלוסיות אחרות. על משהו כ"כ מורכב כמו לנקות אחרי אני אפילו כבר לא מדבר. ושוב, אני לא כותב בגלל שקראתי באיזה עיתון. אני מכיר את הגינה הזו ואת הרחוב הזה. סבתא שלי, פנסיונרית גם כן, יושבת שם לעיתים וגם לה כבר קרה שכמעט ונשך אותה איזה כלב, שלא היה אמור להיות שם מלכתחילה. אני לא מצדיק אלימות מאף כיוון. אני רק מצטער על זה שלהיות עברין, מכל סוג, זה כ"כ נורמלי וסטנדרטי בישראל, שאף אחד אפילו לא עוצר לרגע לשאול למה אותו הלוחם בטרור וסטדונט למדעי המחשב מצפצף על החוק מלכתחילה.

לא חושב שזו בעיה של דור מסויים, אלא בעיה של גישה באופן כללי. בסך הכל, אם מסכמים את כל הנתונים, ישראל היא כנראה מדינה שהיא עדיין יותר בטוחה מארה"ב ואולי גם מחלק מהערים הגדולות במערב אירופה. אז איפה הבעיה? הבעיה היא בממוצע. הממוצע בכל מקום אחר שהייתי בו בעולם (והייתי רק במערב) הרגיש לי פי 50 יותר מתחשב ומנומס לסובבים אותו מכל ישראלי ממוצע, וזה גם בא לידי ביטוי ביחס לחוק - גם חוקי התעבורה וגם סתם חוקים, שנועדו לעזור לנו לחיות כחברה, בלי לפגוע אחד בשני ללא הרף. הנה, ההקשיש שחטף אתמול מכות כי ביקש מצעירים שלא יסתובבו עם כלב בגינה - אני מכיר את הגינה וכמו כל גינה בהרצליה, גם כן יש שלט ענק שאוסר על כניסה של כלבים ורעש בין 2 ל4 או אחרי 8 בערב ועוד דברים. אז שמו שלט, אז מה? כמו בכל גינה, גם כאן, יש עשרות אנשים שבאים להוציא את הכלבים שלהם (99% מהם גם לא מנקים אחרי הכלבים שלהם). איכפת להם שאסור? איכפת להם שזה מפריע, שהכלב יכול לנשוך איזה ילד קטן שבא לשחק שם? נכון, לא כל אחד מהם היה דוחף את הקשיש, אבל כל אחד מהם הוא עבריין קטן סתם ככה, ששם ז** ענק על כל מי שסובב אותו, ולא מסוגל לראות שום דבר ואף אחד מעבר לעצמו. זה בא בדיוק מאותו המקום ממנו באות כל התופעות על כבישי ישראל וזה, לצערי, לא עניין של דור כזה או אחר, אלא משהו שמושרש מאוד עמוק במנטליות שלנו כאן, ורק הולך ונהייה גרוע יותר ויותר עם הזמן. מה שבאמת עצוב הוא, שאני בספק אם יש עוד מדינה בעולם בה כ"כ מטפחים את המיתוס הזה של האחווה בין האזרחים כמו בארץ, ובה בפועל המיתוס כ"כ רחוק מהמציאות בחיי היום יום.