יבגניפ

חן, אתה קצת סותר את עצמך, או שאני לא מבין אותך. איך קובעים מהירות מקסימלית כזו, שתתאים לתאור שלך? העובדה היא שהמדינה נכשלת פעם אחר פעם בקביעת מהירות מקסימלית מתאימה. ההוכחה לזה היא שחלק הארי מהנהגים פשוט לא סופרים את השלטים של מגבלת המהירות, ורובם, סטטיסטית, נשארים בחיים. לא רק זה, המדינה עצמה עכשיו באה ובוחרת להעלות את המהירות המותרת בחלק מהכבישים. בעיניי שתי עובדות אלו מספיקות כדי לקבוע שלמדינה ולמומחים מטעמה אין את הכלים המתאימים לקבוע מה היא אותה המהירות המקסימלית הסודית, שתבטיח שכולם יהיו בטוחים, ולכן סתם זורקים מספר, שלפעמים הוא נמוך ולפעמים הוא הגיוני. אתה רוצה שיאכפו משהו שהוא מלכתחילה כמעט שרירותי. איזה רציונאל יש בזה? בוא ניגש מזוית אחרת: כמה פעמים במהלך מסלול שאתה עושה מנקודה א' לב' אתה מסתכל על לוח השעונים ,כדי לראות באיזו מהירות אתה נוסע? כמה היית עושה את זה, אם לא היית מוטרד מזה שאתה עלול לחטוף דוח? כשאני עובר ליד בית ספר, מעבר חציה, שדה ראיה מוגבל, אני מוריד אוטומטית את הרגל מהגז. לא מעניין אותי בכלל מה המספר שכתוב על הלוח. זה רפרנס סתמי שלא אומר כלום. גם בכביש בינעירוני. מה איכפת לי ומה זה משנה אם המחוג מצביע על 120 או 150, כל עוד אני כנהג יודע מה אני עושה ושולט בסיטואציה? הכל חוזר ומתכנס לאותה הנקודה בדיוק: אומרים לך שאם תשמור על איזה מספר קסום, הכל יהיה בסדר. אבל אם מוכנים להעלות את המספר הקסום הזה - כנראה שהוא ריק מתוכן מלכתחילה, לא?

ניקו, לפני איזה חודש או קצת יותר צלצל הטלפון בבייתי ובצד השני של הקו היה נציג של "אור ירוק", שהתקשר אלי באופן אקראי לחלוטין, קבץ נדבות לעמותה שלהם. התעצבנתי מאוד תחילה (איך הם מעזים להתקשר דווקא אלי? הם לא קוראים את מה שאני כותב פה?), אבל אז החלטתי לנצל את הפלטפורמה ולהסביר לנציג שלהם כל מה שאני חושב על פועלם. האדם שדיבר איתי נשמע כמו אדם מבוגר יחסית והיה גם נחמד וסובלני לכל מה שאמרתי לו. הסברתי לו שהעמותה שלהם מעוררת רק שנאה וסלידה בקרב כל מי שעוסק בתחום; שיש אנשים שעוסקים בנהיגה מתקדמת וספורט מוטורי בארץ, שעברו הכשרות שונות בבתי ספר למרוצים בעולם וחולקים על הפרסומים שלהם ושל הד"ר מטעם עצמו שהם מעסיקים; שהם מתעקשים להתנהל מול כל מי שעוסק בספורט מוטורי כעבריין, במקום לעזור למעט האנשים פה שמצליחים בתחום ושהם מפרסמים מחקרים דפוקים על זה שכל מי שנהנה מנהיגה ספורטיבית הוא אדם אגרסיבי ואלים; שהם שפכו רפש על טל שביט ז"ל, רק כי בא מהתחום ולא היה רוכב אקראי; וכמובן הכי חשוב - שהם מקדמים את נושא המצלמות כי המנכל שלהם רוצה להבטחי לעצמו משכורת לעוד הרבה שנים. כמובן שהוא הכחיש בתוקף שהמנכ"ל שלהם מכוון ומתווה את הפעילות שלהם ואת מה שעושה המדינה מטעמם רק כדי לממן לעצמו את המשכורת והציע לי לפנות לתיבת הפניות שלהם ואף אולי לבוא ולהתנדב בעמותה, אם אני חושב שאני יכול להשפיע והביא נק' מבט אחרת. בשורה התחתונה האמירה ההמהותית היחידה שהוא הוציא במהלך השיחה היתה: "אני עוסק בבטיחות בדרכים כבר למעלה מ20 שנה ומוכרח להודות שמהירות היא בהחלט לא הסיבה העיקרית לזה שיש תאונות" (ואו, גילוי של אמריקה). אין עם מי לדבר שם. יש מתנדבים נחמדים, שאולי אפשר לשכנע אותם שהם עושים יותר נזק מתועלת בחלק מהפעילות שלהם. ככלל, אין מה לנהל איתם דיאלוג. זה פרקטי בערך כמו ללכת למשרדי אפל ולשאול למה אייפון חדש עולה אלפי שקלים לא אגורות בודדות.

אני לא בעד ונגד הקונספט. לא חושב שאישית הייתי רוצה לשלם 2000 שקל על נהיגה בכבישי ישראל, כי המגבלות הן גדולות מדי והסיכונים רבים. מנגד, סתם לשם קבלת פרופורציות: השכרה של סוזוקי סוויפט ל-6 הקפות ברינג עולה, נכון להיום, 270 יורו. 6 הקפות ברינג לנהג הממוצע זה שעה ורבע - שעה וחצי של נהיגה נטו (אם ננתק לרגע את ההפסקות באמצע וכו'). הסכום הזה אפילו לא כולל דלק או את הכניסה למסלול עצמו, ובתרגום לשקלים לפי גוגל זה 1297 שח. ושם גם יש מגבלות של ביטוח והשתתפות עצמית, שאני לא יודע איך הם פועלים כאן. אין מה לעשות, מדובר בתחום יקר והוא לא יהיה זול אף פעם.

כאמור, הכל התארגנות חברית של חבר'ה שקנו רכבים כדי לנהוג בהם קיט אסהאסה נמכר באופן רשמי על ידי סמל"ת. עד כמה שאני יודע, זה פחות או יותר קיט השיפורים החוקי היחיד שאפשר לקנות בארצנו, וכל הכבוד לעומר שעבד ועובד קשה בשביל זה. יאללה, נתראה בפעם הבאה

אתה שינית את מה שכתבתי, כך שאני קצת מתקשה להבין מה רצית להגיד בדיוק. בכל מקרה, אני לא רואה טעם בויכוח לשם ויכוח, מה גם ששנינו מומחים מטעם עצמם. אני לא בעד נהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, אבל למיטב הבנתי וניסיוני כנהג "מהירות מתאימה לתנאי הדרך" זה מושג מאוד סובייקטיבי. אני בעד מגבלות מהירות ברורות בערים, אבל בכבישים הבינעירוניים המושג הזה לפעמים הופך למצוץ מן האצבע, בדיוק כמו מגבלת המהירות בכבישים המהירים. אני לא נהג על, ויש מקומות שבהם השלט עם הספרה 60 או 70 פשוט גורם לי לגחך. איפה פה הטריק, לדעתי? רוב האנשים הנורמטיביים הם הגיוניים. שלט כזה נותן להם בסך הכל רפרנס ברור למה הם צריכים לעשות כדי להשאר בטווח הבטוח בשביל מה שהם יודעים לעשות. לחפש את כל מי שעובר על מה שכתוב על השלט? שוב, אני לא יודע מאיפה אתה שואב את הידע וההחלטיות שלך. אני יכול רק לספר שמכעט ונדרסתי משהו כמו 6-7 פעמים בשלוש שנים האחרונות, על ידי נהגים ורוכבי דו"ג, שפשוט התעלמו מתמרורים, עקפו במעבר חציה, עקפו מימין במעבר חציה ועוד.

אני לא כ"כ מבין את התגובה שלך. אתה לא נוסע על פי חוק. אתה נוסע על פי הפרשנות שלך לחוק, שגם מגובה, במקרה הזה, במדיניות רשמית כמעט של משטרת ישראל. אם מחר המדיניות הזו תשתנה (ויכול להיות שזה יקרה - מתנ"א הם עדיין לא מחוקק בישראל) תקבל דו"ח גם על נסיעה ב110.5 קמ"ש. וזה אגב מה שכולם עושים, לא רק אתה. ואני בספק אם מישהו מהכותבים כאן יצא מחר לשרוף מצלמות. ברור שאין לנו דרך אחרת לפהגין נגדן (לאחר הכישלון בבג"ץ של רוני אהרנוביץ) אלא על ידי מודעות למיקומן והפצת המידע עליהן לכל מי שאנחנו יכולים. כן, הנהגים הישראלים לא יודעים מה הם עושים על הכביש. אבל זה לא אחד מהמקרים בהם צריך להשקיע כל כך בחינוך. עדיף להתחיל מדברים יותר עקרוניים, כמו עצירה ב"עצור", בריונות ועוד. דווקא הבכי הבלתי פוסק של "אור ירוק" בנושא זו אחת הסיבות, כנראה, לכך שרק בישראל אתה יכול לראות פוסטמות משני המינים ב70 קמש בכביש מהיר, כי "לאט זה בטוח". ושמירה על ימין זה ללוזרים (מי בכלל זוכר שיש חוק כזה?).

לאט לאט, בסוף הם עוד יבואו לבקש סליחה משנינו

החברה היא מלם תים. נדרתי נדר לא ללכת לעבוד שם.

מצטרף להמלצה על גנט וברוז'. שתי ערים מדיאבליות מדהימות מבחינת היופי ורמת השימור שלהן. איך אפשר לסרב ליופי הזה? מעבר לזה, אולי הזכירו כבר, אבל בבריסל יש גם מוזיאון רכב נחמד. המרחקים בין הערים לא גדולים במיוחד (הצלחנו לא להגיע לנסעיות של יותר משעתיים בכל פעם), אז אפשר להספיק גם את הולנד וגם את בלגיה. כן, אנשים לפעמים חושבים שבלגיה זו מדינה משעממת. ועדיין, הם מייצרים את הבירות, הגבינות והארכיטקטורה המדיבאלית הטובות בעולם

מקווה שיודיעו לנו מספיק מראש, שנמצא איזה אליבי מתאים. ונראה כמו אחלה פרויקט. רק נשאר לתהות מה העלויות ביחס לאסהאסה סטנדרטי...

רועי, אני אשאל אותך גם שאלה תיאורטית: האם מבחינתך קיים גבול כלשהו לרווח שהוא לגיטימי, מבחינת היחס לעלות היצור או היבוא או גידול המוצר?

לא באמת נעלבתי, כן? וכן, הויכוח התיש גם אותי. יאללה, תחזרו לגיבוב.

אבל למה לקלל? שוב, אין שום דבר מודרניסטי או ניהיליסטי בהשקפת העולם שלי. אני מאמין במוסר מאוד מוגדר יותר מחלק ניכר מהאנשים סביב, וזה קצת אירוני שדווקא זו התווית שאתה מדביק לי. אני לא בעד לבטל דברים כי אין להם ערך מוחשי שאני יכול למדוד (אני אפילו אוהב קומדיות של לואי דה פינס), וכמו שכבר ציינתי, אני מבזבז זמן חיים יקר על לימודים של מדעי הרוח - משהו שאין לו שום ערך ותמורה ממשיים בעולם. למדעי הרוח, גם למדעי החברה, יש ערך עצום בעיניי. גם התעסקות אינטלקטואלית לשם הכיף שווה משהו. אבל יותר מזה, לימודים של היסטוריה ופילוסופיה ומדעי המדינה וכו' יכולים לתת לך פרספקטיבה על נושאים יומיומיים, נקודת מבט שונה על המציאות שאתה חי בה ועוד. הם לא יכולים לתת לך אמת אבסולוטית. זה פשוט בלתי אפשרי. וכך גם כלכלה. הציטוט של אורי כ"ץ מזכיר את המשפטים האלו של "99% מהאנשים מהסוג הזה מוציאים שם רע לכל השאר". יכול להיות שזה באמת המקרה, אני לא יודע. אני כן יודע שרק השבוע הייתי בכנס בבר אילן, בו נאם ראש החוג לכלכלה של המוסד. לפניו דיבר מישהו אחר והזכיר שיש ויכוח על האם כלכלה היא מדע מדויק או מדע של ממש או לא. לא ראיתי את ראש החוג לכלכלה קופץ ואומר משהו על זה, כי כנראה שגם בעולמו יש תהייה כזו או אחרת בנושא. הדוגמא על התפוח ומדד הדאו ג'ונס היא מעולה. נכןו, יש יותר משתנים בדוגמא של המדד. אבל יש בעיה יותר חמורה: לא בטוח שאנחנו בכלל מכירים את כל המשתנים. לא בטוח גם שנכיר ונבין אף פעם. ואתה יודע מה? יכול להיות שכן. עדיין, בידע וההבנה המוגבלים שיש היום, רק כ150-200 שנה אחרי תחילת התפתחות הקפיטליזם והשוק החופשי, הייתי נזהר לצאת בהצהרות גורפות וחד משמעיות על שוק שתמיד מתקן את עצמו. אני, כאמור, לא חסיד של דטרמיניזם כזה. ולא בגלל שאני ניהיליסט, אלא בגלל שכמו בדוגמא שלי עם השבוע הגשום, הבסיס לדטרמיניזם הזה הוא צר מדי.

אולי יש לך פיצול אישיות? זה גם הסבר כנראה :\ ומה שאני מייצג זה ממש לא פוסט מודרניזם, אלא משהו אחר. אני לא מדבר על נרטיבים שונים או על הזכות שלנו לשפוט, אלא על משהו אחר לחלוטין. שים לב שדווקא אני כן דוגל בזכות לשפוט, ועל כך גם מבוקר על ידי רועי, שחושב שאני עסוק בכפיה של מוסר. אני אתן לך דוגמא מהמחקר ההיסטורי, שאני אישית עוסק בו בשנים האחרונות: לפני 80 שנה בא היסטוריון בלגי בשם אנרי פרן, והציע תיזה מרתקת ביותר שהסבירה את קריסת העולם העתיק ותחילתם של ימי הביניים. מה שהוא אמר, בקצרה, זה שפלישת הערבים אל הים התיכון ניתקה את הקשר הכלכלי שהיה בין חופיו האפריקאים והמזרחיים של הים לאלו המערביים, חיסלה את המסחר בים והסיטה את המרכז הכלכלי של אירופה צפונה - אל עבר מה שהיה עתיד להפוך לצרפת. ממשיכים ללמד את התיזה של פירן עד היום, אבל יחד איתה מלמדים גם 3-4 מבקרים שלו. למה? כי אחריו כבר צצו אנשים שסתרו חלק מדבריו. האם זה אומר שכל מה שהוא אומר לא נכון? בוודא שלא. יש אמת חלקית כלשהי במחקר שלו, הוא מתייחס ומציג נתונים שחלק מהם מדויקים ונכונים, אבל הסיבה שהוא מציג או הפרוש שהוא נותן זה לאו דווקא הפרוש הנכון והיחיד. ומעבר לזה, יש גם נתונים שהוא פשוט לא הכיר ולכן גם לא התחשב בהם. וזה בדיוק העניין. אני לא בא ואומר ש"הכל נכון והכל אמת", או ש"אין אמת" אני אומר שבחלק מהתחומים בהם אנחנו עוסקים, אי אפשר למדוד הכל במספרים ובצורה מדויקת ולקבוע שככה זה וזה נכון. בהיסטוריה וגם בסוציולוגיה לא תמצא את החוק הראשון של ניוטון, ולא את משפט הערך הממוצע של לגרנז'. אי אפשר, ובהיסטוריה, אגב, המצב שלנו קצת יותר פשוט, לכאורה, כי אנחנו מנתחים משהו שקרה ולא מנסים על סמך זה לקבוע מה יקרה. יש דברים בעיניי שהם האמת, אבל זו כבר שאלה של מוסר ודווקא זה יותר מתקשר לפוסט מודרניזם, שאני לא חוטא בו בהקשר הזה. שים לב, כאמור, שדווקא אני מתיימר כן לשפוט, בניגוד לרועי האובייקטבי, לכאורה. ודווקא בגלל שאני כן שופט, אני חושב שלפעמים לא מזיק להיות אקטיביים קצת יותר, גם אם לי, כאדם הבודד, אין שום השפעה על כלום. זה מעניין לראות איך הדיעות של אנשים ותורות פילוסופיות מתערבבות. אני חושב שמבחינות מסויימות ככל שבאמת תלך יותר רחוק בשמאל ובימין, תראה מכנה משותף רחב יותר ואמונה בעקרונות די דומים. רק שהפירוש שניתן להם הוא שונה. אין כזה הבדל מהותי בין הפירוש האנארכיסטי לעולם, לבין הפירוש שרועי נותן (התעסקות בסדר טבעי של דברים וכו').

הכתיבה שלי מדיפה מה שאני שומע כבר 4-5 שנים במהלך הלימודים שלי, ממרצים מרקעים שונים - מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, היסטוריה. כמובן שלא כולם יגידו את זה בפה מלא, בטח באמירה ציבורית, אבל לחלקם יש את האומץ להודות שמה שהם עוסקים בו זה לא מדע, אלא ספקולציות ברמות שונות של דיוק. אין לי דבר וחצי דבר נגד אסכולות סוציולוגיות, או כלכליות שונות כשהן באות לידי ביטוי כשיטה להסביר מאורעות. בחלקן אני אפילו משתמש, או תכננתי להשתמש במהלך כתיבת המחקר האישי שלי. ברור לי שיש גם תורות כלכליות יותר סבירות ופחות סבירות, אבל יש גם עניין של אופנה והעדפות אישיות ורקע של החוקרים ועוד. אני לא אומר ששום דבר לא עובד באופן אמפירי או אמפירי למחצה בכלכלה. אם נשאר עם הדוגמאות מעולם מזג האוויר - אם אתה יוצא עם מטרייה מהבית ביום מעונן מאוד, יש סיכוי שתפגע בניחוש שלך וירד גשם. אבל אתה לא יכול להסיק מכמה ימים כאלו שתמיד יהיה גשום, נכון? גם כאן זה ככה. אנשי מקצוע יכולים לייעץ אולי ברמת דיוק סבירה של מה לעשות עם הכסף שלך בזמן הקרוב (מעניין כמה עושים את זה על סמך חישוב עבור כל לקוח ולקוח). איש, כפי שגם אתה אומר, לא יכול לנבא את העתיד. לכן לא משנה על גבי כמה עוד עמודים נמשיך להתווכח, האמירה שהשוק תמיד מתקן את עצמו היא לא מוכחת ולא מדויקת. לכל היותר, אתה יכול להגיד שבמאה ומשהו שנים השוק תמיד תיקן את עצמו, כשבתוך זה אתה כמובן מכליל גם את מלחמת העולם השניה ועוד אירועים דומים, שעדיף היה אולי אם לא היה נדרש תיקון מהסוג שלהם.

קודם כל, אותך לחגי פליסיאן האם אני רוצה לטעון שפסיכולוגיה וסוציולוגיה הן לא מדע? בדיוק! לפני 100 שנה הייתה לך אסכולה צרפתית שלמה של אנשים כמו אמיל דירקהיים ומרסל מוס, שניסו לתת פרשנות מסוימת לעולם (ע"ע "תופעה חברתית" ואחרות), אחריהם באו אנשים שפסלו אותם, כי החליטו שהאדם גם אחראי על גורלו וכו'. מי מהם באמת צודק? ומה עם גישה פונקציונליסתית, שקיימת אפילו בהגות נוצרית דתית של ימי הביניים, ואפשר למצוא בה שורשים של מחשבה סוציולוגית מודרנית?הרי המודלים שהם כולם מציעים הם פילוסופיים בעיקר ולא באמת יכולים לתת הסבר אחד ונכון להתנהלות החברה האנושית. ככלל, מדעי החברה ומדעי הרוח הם לא ממש מדויקים וגם לא ממש מדעים. גם במחקר ההיסטורי עושים שימוש לא מבוטל בתורות מעולם הסוציולוגיה, וגם שם, בסוף מדובר בפרשנויות שונות ומגוונות אך לא במדע. הניסיון האמפירי הוא מאוד מוגבל, כי בניגוד למדעים מדויקים, היכולת לבצע ניסוים ולהציע מודלים לניסויים כי מאוד מוגבלת. השיטה האמפירית כאן שקולה לזה שאם עכשיו תיסע למדינה צפונית כלשהי, ותשהה שם במשך שבוע גשום, תחליט שבמדינה הזו תמיד יורד גשם. אבל מה אם יום אחרי בדיוק הוא יפסק? הבאתי את מרכס לדוגמא, כי הגישה המרכסיסטית היא עוד גישה כלכלית, גם אם אתה או אחרים לא מתייחסים אליה היום כגישה כלכלית רצינית. מה שמרכס הציע בסך הכל, זה ניתוח כלכלי או פסיאודו כלכלי להיסטוריה האנושית, ומודל התפחות דטרמיניסטי, כמו שאתם מציעים. גם במקרה שלו לפעמים הוא פגע, וגם במקרה שלכם לפעמים אתם פוגעים, כי אתם מסתכלים על פרקי זמן מצומצמים יחסית ומחליטים שמה שהיה גם יהיה. כמו שאתה אומר בעצמך, אין שיטה טובה לניבוי העתיד, ובגלל זה האופטימיזם שלך ושל רועי הוא בסך הכל אמונה. אתם בעצם אומרים שעד עכשיו הייתה תקופה שהיה בה טוב יחסי, אתם מניחים שזה אומר שהשוק תמיד מתקן את עצמו, כי זה תמיד קרה עד עכשיו (אגב, מה זה תמיד? ממתי אתה מסתכל על הכלכלה העולמית ככלכלת שוק חופשי לפחות באופן חלקי?). אבל יש בגישה הזו כל מיני בעיות. קודם כל, ברמה המאוד עקרונית היא הופכת את כולנו לשחקנים פסיביים בעולם ללא יכולת של ממש להשפיע (שוב, בגדול כמו דת). אני לא בטוח, בתור מי שלא מתייחס לכלכלה כמדע של ממש, שיש דרך טובה יותר. אבל כל הדיונים האלו רק גורמים להיות ערני ומודע יותר לזה שחלק מאוד גדול מהכלכלנים שמתפרנסים על חשבוני, לא שונים ברמה המאוד עקרונית מכהני דת שהיה נהוג לשלם להם בשביל שירד גשם או כל דבר דומה (אל תיקח את זה אישית, כמובן )

אני לא הייתי ממהר לקבוע שכלכלה היא מדע. האמת שממה שיצא לי לשמוע לאחרונה, לא בטוח שגם חוקרים בנושא חושבים שזה מדע. כלכלנים בעיקר יודעים להסביר, גם לא תמיד באופן מדויק, מה קרה אחרי שזה קרה. וכשהם מנסים לנבא מודלים לעתיד, זה נראה בערך כמו שקרל מרכס ופרידריך אנגלס עשו. אני חושב שגם אתה ורועי חוטאים קצת בדטרמיניזם הזה. למה הכוונה? יש ניתוחים היסטוריים לדוגמא שאפשר לעשות עם מונחים מרכסיסטיים, ללמוד על התפתחויות כלכליות היסטוריות כפונקציה של שינויים ועליית מעמדות, ולראות שלא כל מה שמרכס כתב היה מנותק מהמציאות. אבל הוא טעה בדבר אחד פשוט: ניבוי העתיד. בכל שבוע יוצא לי לרפרף ב10-15 טורים שונים באתרים השונים, שדנים במה צופה לנו העתיד. נדמה שבסוף רוב הכלכלנים פשוט זורקים ניחושים על מה יהיה ולעיתים נדירות בודדים מהם גם פוגעים. אתה ורועי מניחים שאם ראינו צמיחה במאות האחרונות, אזי היא תימשך. גם אם נעזוב לרגע את זה שעם הצמיחה הזו באו המלחמות הקשות ביותר שידע האנושות עד היום, ואת זה שהצמיחה לאו דווקא הייתה סממן או תוצר של "שוק חופשי", הרי שאין לאף כלכלן בעולם שום ערבות לכך שמחר לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית, שארה"ב לא תקרוס, האיחוד האירופאי לא יתפרק לטריליון נסיכויות (הנה, תושבי ונציה קבעו השבוע שהם רוצים להפרד מאיטליה). כל דבר כזה יכול לזעזע את הכלכלה העולמית ולהחזיר אותנו מאות שנים אחורה. ומנגד, באופן די אירוני, שבוחנים מאורעות היסטוריים כאלו, רואים שלפעמים דווקא נפילות גדולות מביאות לעליות גדולות הרבה יותר אחריהן. אבל השורה התחתונה היא, שמה שיש לכם (לך קצת פחות, לרועי קצת יותר) זו פשוט אמונה כמעט דתית בדטרמיניזם הזה, שהיא גם כנראה מקור האופטימיות שלכם (שלי אישית אין כל כך). בסוף אולי זה רק אני, אבל אני לא רואה איך זה יותר מבוסס מאמונה בקומוניזם או משיח או כל דבר דומה אחר.

כן, נחייה ונראה. אם אני הייתי מנכל לשעבר של חברה כושלת במיוחד בתחום הנדלן, הייתי נזהר לדבר על הניסיון שלי בתחום ועל "מפסידנים". אבל זה רק אני.

אז זהו, שגם אחרי 20 עמודים של ויכוח אני לא בטוח שאתה ורועי באמת באים מאותו המקום. כי בכל פעם שעלה נושא המיסוי וצמצום הפערים, הוא פרש את המיסים קודם כל כדרך של העניים להעניש את העשירים ולצמצום הפערים התייחס כלמשהו שבכלל לא צריך לנסות ולעשות. וכן, אני מסכים שצריך להזהר עם אובר - רגולציה. לא צריך ללכת רחוק. רואים את זה היטב בספורט המוטורי, שמת סופית בזכותה של הרגולציה המיותרת. בנושא המקורי של השרשור: הנה עכשיו, מתראיין לו בynet אורי שני, מנכל כשל של מס' חברות בעברו, בן אדם שקימבן לעצמו תפקיד בכח בממשלה הנוכחית (לאחר שלא הצליח ב3-4 דרכים לעשות זאת לפני), ועכשיו הוא מספר לנו שכולם סביב מפסידנים ושהוא וחברו השר יורידו את מחירי הדירות ב-20% בקרוב. נו טוב, נחייה ונראה.

דיסקו, קודם כל זה עניין של טעם, כן? אני לא בא חלילה לשכנע אותך שלף יותר טובים מבזלת, אבל בעיניי הם כן. הבירה הישראלית היחידה שאני שותה בכיף ונהנה ממנה (לא במבשלות עצמן, אז הטעם יותר טוב משום מה) זה גולדסטאר. שאר הבירות הישראליות לרוב מרגישות לי חסרות טעם מדי. אני, למשל, מאוד אוהב בירות לבנות \ חיטה, כמו הוגארדן או ווינשטפן. ניסיתי לא מעט בירות חיטה ישראליות וההבדל מאוד מאוד מורגש. לגבי מותגי פרמיום מחול - למעלה מ30 שקל על שליש אני מוכן לשלם על חלק מהתוצרת הבלגית, כמו הסוגים השונים של שוף, בירות טראפיסטיות (שימאיי וחברים) ועוד.

הם מחפשים מישהו שישים 30 אש"ח? אבל זה בטח לא יהיה רווחי אף פעם לסכום כזה, לא? אני מאוד אוהב בירה ואני חושב שעברתי על רוב מותגי הבוטיק שיש בארץ. אני מאוד מאחל לכל אחד ואחד מהם שיצליחו, בעיקר כי אני אישית שמח מזה שיש יותר מודעות לאלכוהול בארץ (לא רק ברמה של להוריד בקבוק ערק אשכוליות בחניון, לפני איזו מסיבה). עם זאת, אני חייב להגיד שהבעיה של המבשלות היא לא רק המחיר. המחירים הם אסטרונומיים בפאבים וזה מעצבן, אבל היה אפשר לספוג את המחיר אם הבירות המקומיות היו מתקרבות לרמה של מותגי הפרימיום הזרים, ובינתיים לצערי הם ממש לא שם. מניח שאולי עם הזמן יוכלו להתקרב לרמה יותר סבירה, אבל כנראה שלוקח המון זמן (אבל לא רק זמן - גם רכיבים שונים ביצור) בשביל להגיע לרמת הטעם של היצרניות הבלגיות או הגרמניות.

nitch, בברה"מ היו כל מיני בעיות. אחת מהן הייתה סדר גודל התכנון - לא בטוח שהיה שם מישהו שיכול היה לתכנן באמת ניהול כלכלי תקין למדינה בכזה סודר גדול, עם כל כך הרבה אוכלוסיות שונות וכו'. מעבר לזה, לא הייתה שם גם שום מוטיבציה לאף אחד לעבוד, ולא היה שוק צרכנות פרטי של ממש. בכל מקרה, אני לא חסיד של ברית המועצות והדרך שבה היא נוהלה, אני לא מציע להקים כאן או בכל מקום אחר כלכלכה מכוונת ומנוהלת ומתוכננת לחלוטין. עם זאת, אני חושב שהגישה שרועי (וגם קצת אתה) מייצגים היא מסוכנת לא פחות. העידוד של חוסר התערבות קיצונית הוא מסוכן לא פחות מהתערבות קיצונית. אנחנו כל הזמן חוזרים לדוגמא של רפואה, וגם לילדים קטנים נותנים זריקות כדי למנוע מחלות, מאכילים אותם באוכל בריא, ויטמנים, שולחים אותם לחוגי ספורט ועוד. וזו *בדיוק* הרמה של ההתערבות של המדינה שאני רוצה ומצפה שתהייה. יש עוד מקומות בעולם בהם הצליחו להוריד מחירים של דיור, וגם כאן יכולים לעשות זאת (למשל על ידי שחרור קרקעות או כל שיטה אחרת). לבוא ולהגיד כל פעם שלא צריך להתערב? למה? כי אתה פוחד שהפתרון המוצע יכל לגרום נזק? אבל הרי אתה יודע שחוסר ההתערבות חד משמעימת ובטוח תגרום לנזק, רועי כתב על זה 3-4 תגובות בשרשור מקביל, אז למה לא לנסות לפתור? מתוך אמונה עיוורת ב"פתרונות טבעיים" או ב"סדר הטבעי"? שים לב שלאורך כל הויכוח אני מנסה ללכת לכיוונים מאוד רציונלים (חוץ מזה שאני סולד מאנשים מסויימים, אבל זה לא קשור ממש לכלום). איפה הרציונאל בגישת ה"בואו לא ננסה אפילו למנוע משברים", בטח במצבים כאלו שזו כבר לא ספקולציה- זה ברור לחלוטין שיש בעיה? אני מבין את הפחד מההתערבות. ברוב המקרים לכלכנים אין מושג. כלכלה זה לא מדע ולא קרוב לזה ולדעת להסביר את האירועים אחרי שקרו - זה לא חוכמה גדולה. ובכל זאת, יש מצבים, כמו עכשיו, שלא יזיק שהמדינה תתערב, בדיוק כמו שזה לא הזיק שהיא קבעה שכר מינימום, חוק חינוך חובה ועוד חוקים, שבלעדיהם היינו חיים ב"סדר הטבעי", וכאמור לי לפחות אין סיכוי שהיתה השכלה גבוהה או חיבור אינטרנטי, בהתחשב ברקע הפרולטרי של המשפחה שלי.

אפשר 595, אם אתה מנוי בפלאפון. המון כסף, אבל הזדמנות של פעם בחיים כנראה..

120 זו מגבלה סבירה מאוד לכבישים המדוברים, גם אם לחלקנו המהירות הזו לא נראת או מרגישה גבוהה במיוחד. מה שהייתי שמח להבין פעם אחת ולתמיד זה האם באמת יש חישובים מתוחכמים כלשהם, שעושים מהנדסים רלוונטים מטעם משרד התחבורה, או שהמספרים הם אקראים לחלוטין. כי אנחנו כותבים פה הרבה מלל על משאיות והשתלבות ומרחקים, אבל אני ממש לא בטוח שבמשרד התחבורה מישהו בכלל עושה חישובים מהסוג הזה. אחרת קצת קשה להסביר את האקראיות שבשינוי והקביעה דווקא של המספר 120.

nitch, אני מסכים עם לא מעט ממה שאתה כותב. לא איכפת לי אם בעל הדירה סיים לשלם את המשכנתא או לא כעקרון. התייחסתי לנושא הזה כי רועי הציג בעלי דירה שנדרשים לבקש סכום מסוים כדי לאזן את ההוצאות שלהם. זה, מן הסתם, לא כל המקרים של בעלי דירות באשר הם. אבל אנחנו רצים במעגלים כאן. אני לא הצעתי שום פתרונות סוציאליסטים במיוחד. רק טענתי שאנשים ינסו לסחוט מאנשים אחרים כל אגורה שהם יכולים לסחוט ושלפעמים כדאי שהאח הגדול (המדינה) יתערב בזה, ויאפשר לכולם לחיות בכבוד (יחסי). תמיד אפשר למצוא דוגמא על על בעל דירה טוב לב, שהשכירות לא מכסה לו את המשכנתא (בגלל זה אני עצמי לא קונה דירה כרגע), ושנאלץ להעלות את הסכום שהוא מבקש כדי לכסות הוצאות. מנגד תמיד אפשר למצוא דוגמא על חלאה שמשכן 12 מהגרים בדירת חדר. השורה התחתונה שכולם רוצים להרוויח וזה מעולה, רק לפעמים צריך לזכור שאפשר להסתכל על העולם מנקודת מבט קצת פחות צינית מזו של רועי. שים לב שאני ממש לא הצעתי פתרונות מרחיקי לכת. אין לי, אני לא כלכלן ואני לא בטוח שהגבלת גובה השכירות זה פתרון ריאלי. אבל אני לפחות לא משקר לעצמי שהמצב תקין, או חושב שהוא לא תקין אבל זה "בסדר" כי מי כבר יזכור עוד 100 שנה שאנשים בארץ לא יכלו להרשות לעצמם דירה נורמלית. רועי, אני בטוח שיש עליה לטווח הארוך. אי אפשר להשוות את רמת החיים שלנו לזו של לפני 50 שנה ובטח לזו של לפני 300 שנה. אבל אי אפשר כל הזמן להסתכל על הטווח הרחוק ולהגיד שהכל בסדר. זה כמו להיות דתי במקום מסוים, ולהגיד לעצמך שהכל בסדר כי בסוף יבוא המשיח. אנחנו חיים את החיים שלנו כאן ועכשיו, אז מה זה משנה אם עוד 20 - 30 שנה יהיה יותר טוב? חוץ מזה, אני עדיין בדעה שמשברים גדולים ראוי לנסות ולמנוע, אבל כנראה שלך הם לא מפריעים כמו שהם מפריעים לי, כי אתה שכנעת את עצמך שזה הכל חלק מהמשחק. יאללה, מיצינו ממש.