יבגניפ

החברה היא מלם תים. נדרתי נדר לא ללכת לעבוד שם.

מצטרף להמלצה על גנט וברוז'. שתי ערים מדיאבליות מדהימות מבחינת היופי ורמת השימור שלהן. איך אפשר לסרב ליופי הזה? מעבר לזה, אולי הזכירו כבר, אבל בבריסל יש גם מוזיאון רכב נחמד. המרחקים בין הערים לא גדולים במיוחד (הצלחנו לא להגיע לנסעיות של יותר משעתיים בכל פעם), אז אפשר להספיק גם את הולנד וגם את בלגיה. כן, אנשים לפעמים חושבים שבלגיה זו מדינה משעממת. ועדיין, הם מייצרים את הבירות, הגבינות והארכיטקטורה המדיבאלית הטובות בעולם

מקווה שיודיעו לנו מספיק מראש, שנמצא איזה אליבי מתאים. ונראה כמו אחלה פרויקט. רק נשאר לתהות מה העלויות ביחס לאסהאסה סטנדרטי...

רועי, אני אשאל אותך גם שאלה תיאורטית: האם מבחינתך קיים גבול כלשהו לרווח שהוא לגיטימי, מבחינת היחס לעלות היצור או היבוא או גידול המוצר?

לא באמת נעלבתי, כן? וכן, הויכוח התיש גם אותי. יאללה, תחזרו לגיבוב.

אבל למה לקלל? שוב, אין שום דבר מודרניסטי או ניהיליסטי בהשקפת העולם שלי. אני מאמין במוסר מאוד מוגדר יותר מחלק ניכר מהאנשים סביב, וזה קצת אירוני שדווקא זו התווית שאתה מדביק לי. אני לא בעד לבטל דברים כי אין להם ערך מוחשי שאני יכול למדוד (אני אפילו אוהב קומדיות של לואי דה פינס), וכמו שכבר ציינתי, אני מבזבז זמן חיים יקר על לימודים של מדעי הרוח - משהו שאין לו שום ערך ותמורה ממשיים בעולם. למדעי הרוח, גם למדעי החברה, יש ערך עצום בעיניי. גם התעסקות אינטלקטואלית לשם הכיף שווה משהו. אבל יותר מזה, לימודים של היסטוריה ופילוסופיה ומדעי המדינה וכו' יכולים לתת לך פרספקטיבה על נושאים יומיומיים, נקודת מבט שונה על המציאות שאתה חי בה ועוד. הם לא יכולים לתת לך אמת אבסולוטית. זה פשוט בלתי אפשרי. וכך גם כלכלה. הציטוט של אורי כ"ץ מזכיר את המשפטים האלו של "99% מהאנשים מהסוג הזה מוציאים שם רע לכל השאר". יכול להיות שזה באמת המקרה, אני לא יודע. אני כן יודע שרק השבוע הייתי בכנס בבר אילן, בו נאם ראש החוג לכלכלה של המוסד. לפניו דיבר מישהו אחר והזכיר שיש ויכוח על האם כלכלה היא מדע מדויק או מדע של ממש או לא. לא ראיתי את ראש החוג לכלכלה קופץ ואומר משהו על זה, כי כנראה שגם בעולמו יש תהייה כזו או אחרת בנושא. הדוגמא על התפוח ומדד הדאו ג'ונס היא מעולה. נכןו, יש יותר משתנים בדוגמא של המדד. אבל יש בעיה יותר חמורה: לא בטוח שאנחנו בכלל מכירים את כל המשתנים. לא בטוח גם שנכיר ונבין אף פעם. ואתה יודע מה? יכול להיות שכן. עדיין, בידע וההבנה המוגבלים שיש היום, רק כ150-200 שנה אחרי תחילת התפתחות הקפיטליזם והשוק החופשי, הייתי נזהר לצאת בהצהרות גורפות וחד משמעיות על שוק שתמיד מתקן את עצמו. אני, כאמור, לא חסיד של דטרמיניזם כזה. ולא בגלל שאני ניהיליסט, אלא בגלל שכמו בדוגמא שלי עם השבוע הגשום, הבסיס לדטרמיניזם הזה הוא צר מדי.

אולי יש לך פיצול אישיות? זה גם הסבר כנראה :\ ומה שאני מייצג זה ממש לא פוסט מודרניזם, אלא משהו אחר. אני לא מדבר על נרטיבים שונים או על הזכות שלנו לשפוט, אלא על משהו אחר לחלוטין. שים לב שדווקא אני כן דוגל בזכות לשפוט, ועל כך גם מבוקר על ידי רועי, שחושב שאני עסוק בכפיה של מוסר. אני אתן לך דוגמא מהמחקר ההיסטורי, שאני אישית עוסק בו בשנים האחרונות: לפני 80 שנה בא היסטוריון בלגי בשם אנרי פרן, והציע תיזה מרתקת ביותר שהסבירה את קריסת העולם העתיק ותחילתם של ימי הביניים. מה שהוא אמר, בקצרה, זה שפלישת הערבים אל הים התיכון ניתקה את הקשר הכלכלי שהיה בין חופיו האפריקאים והמזרחיים של הים לאלו המערביים, חיסלה את המסחר בים והסיטה את המרכז הכלכלי של אירופה צפונה - אל עבר מה שהיה עתיד להפוך לצרפת. ממשיכים ללמד את התיזה של פירן עד היום, אבל יחד איתה מלמדים גם 3-4 מבקרים שלו. למה? כי אחריו כבר צצו אנשים שסתרו חלק מדבריו. האם זה אומר שכל מה שהוא אומר לא נכון? בוודא שלא. יש אמת חלקית כלשהי במחקר שלו, הוא מתייחס ומציג נתונים שחלק מהם מדויקים ונכונים, אבל הסיבה שהוא מציג או הפרוש שהוא נותן זה לאו דווקא הפרוש הנכון והיחיד. ומעבר לזה, יש גם נתונים שהוא פשוט לא הכיר ולכן גם לא התחשב בהם. וזה בדיוק העניין. אני לא בא ואומר ש"הכל נכון והכל אמת", או ש"אין אמת" אני אומר שבחלק מהתחומים בהם אנחנו עוסקים, אי אפשר למדוד הכל במספרים ובצורה מדויקת ולקבוע שככה זה וזה נכון. בהיסטוריה וגם בסוציולוגיה לא תמצא את החוק הראשון של ניוטון, ולא את משפט הערך הממוצע של לגרנז'. אי אפשר, ובהיסטוריה, אגב, המצב שלנו קצת יותר פשוט, לכאורה, כי אנחנו מנתחים משהו שקרה ולא מנסים על סמך זה לקבוע מה יקרה. יש דברים בעיניי שהם האמת, אבל זו כבר שאלה של מוסר ודווקא זה יותר מתקשר לפוסט מודרניזם, שאני לא חוטא בו בהקשר הזה. שים לב, כאמור, שדווקא אני מתיימר כן לשפוט, בניגוד לרועי האובייקטבי, לכאורה. ודווקא בגלל שאני כן שופט, אני חושב שלפעמים לא מזיק להיות אקטיביים קצת יותר, גם אם לי, כאדם הבודד, אין שום השפעה על כלום. זה מעניין לראות איך הדיעות של אנשים ותורות פילוסופיות מתערבבות. אני חושב שמבחינות מסויימות ככל שבאמת תלך יותר רחוק בשמאל ובימין, תראה מכנה משותף רחב יותר ואמונה בעקרונות די דומים. רק שהפירוש שניתן להם הוא שונה. אין כזה הבדל מהותי בין הפירוש האנארכיסטי לעולם, לבין הפירוש שרועי נותן (התעסקות בסדר טבעי של דברים וכו').

הכתיבה שלי מדיפה מה שאני שומע כבר 4-5 שנים במהלך הלימודים שלי, ממרצים מרקעים שונים - מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, היסטוריה. כמובן שלא כולם יגידו את זה בפה מלא, בטח באמירה ציבורית, אבל לחלקם יש את האומץ להודות שמה שהם עוסקים בו זה לא מדע, אלא ספקולציות ברמות שונות של דיוק. אין לי דבר וחצי דבר נגד אסכולות סוציולוגיות, או כלכליות שונות כשהן באות לידי ביטוי כשיטה להסביר מאורעות. בחלקן אני אפילו משתמש, או תכננתי להשתמש במהלך כתיבת המחקר האישי שלי. ברור לי שיש גם תורות כלכליות יותר סבירות ופחות סבירות, אבל יש גם עניין של אופנה והעדפות אישיות ורקע של החוקרים ועוד. אני לא אומר ששום דבר לא עובד באופן אמפירי או אמפירי למחצה בכלכלה. אם נשאר עם הדוגמאות מעולם מזג האוויר - אם אתה יוצא עם מטרייה מהבית ביום מעונן מאוד, יש סיכוי שתפגע בניחוש שלך וירד גשם. אבל אתה לא יכול להסיק מכמה ימים כאלו שתמיד יהיה גשום, נכון? גם כאן זה ככה. אנשי מקצוע יכולים לייעץ אולי ברמת דיוק סבירה של מה לעשות עם הכסף שלך בזמן הקרוב (מעניין כמה עושים את זה על סמך חישוב עבור כל לקוח ולקוח). איש, כפי שגם אתה אומר, לא יכול לנבא את העתיד. לכן לא משנה על גבי כמה עוד עמודים נמשיך להתווכח, האמירה שהשוק תמיד מתקן את עצמו היא לא מוכחת ולא מדויקת. לכל היותר, אתה יכול להגיד שבמאה ומשהו שנים השוק תמיד תיקן את עצמו, כשבתוך זה אתה כמובן מכליל גם את מלחמת העולם השניה ועוד אירועים דומים, שעדיף היה אולי אם לא היה נדרש תיקון מהסוג שלהם.

קודם כל, אותך לחגי פליסיאן האם אני רוצה לטעון שפסיכולוגיה וסוציולוגיה הן לא מדע? בדיוק! לפני 100 שנה הייתה לך אסכולה צרפתית שלמה של אנשים כמו אמיל דירקהיים ומרסל מוס, שניסו לתת פרשנות מסוימת לעולם (ע"ע "תופעה חברתית" ואחרות), אחריהם באו אנשים שפסלו אותם, כי החליטו שהאדם גם אחראי על גורלו וכו'. מי מהם באמת צודק? ומה עם גישה פונקציונליסתית, שקיימת אפילו בהגות נוצרית דתית של ימי הביניים, ואפשר למצוא בה שורשים של מחשבה סוציולוגית מודרנית?הרי המודלים שהם כולם מציעים הם פילוסופיים בעיקר ולא באמת יכולים לתת הסבר אחד ונכון להתנהלות החברה האנושית. ככלל, מדעי החברה ומדעי הרוח הם לא ממש מדויקים וגם לא ממש מדעים. גם במחקר ההיסטורי עושים שימוש לא מבוטל בתורות מעולם הסוציולוגיה, וגם שם, בסוף מדובר בפרשנויות שונות ומגוונות אך לא במדע. הניסיון האמפירי הוא מאוד מוגבל, כי בניגוד למדעים מדויקים, היכולת לבצע ניסוים ולהציע מודלים לניסויים כי מאוד מוגבלת. השיטה האמפירית כאן שקולה לזה שאם עכשיו תיסע למדינה צפונית כלשהי, ותשהה שם במשך שבוע גשום, תחליט שבמדינה הזו תמיד יורד גשם. אבל מה אם יום אחרי בדיוק הוא יפסק? הבאתי את מרכס לדוגמא, כי הגישה המרכסיסטית היא עוד גישה כלכלית, גם אם אתה או אחרים לא מתייחסים אליה היום כגישה כלכלית רצינית. מה שמרכס הציע בסך הכל, זה ניתוח כלכלי או פסיאודו כלכלי להיסטוריה האנושית, ומודל התפחות דטרמיניסטי, כמו שאתם מציעים. גם במקרה שלו לפעמים הוא פגע, וגם במקרה שלכם לפעמים אתם פוגעים, כי אתם מסתכלים על פרקי זמן מצומצמים יחסית ומחליטים שמה שהיה גם יהיה. כמו שאתה אומר בעצמך, אין שיטה טובה לניבוי העתיד, ובגלל זה האופטימיזם שלך ושל רועי הוא בסך הכל אמונה. אתם בעצם אומרים שעד עכשיו הייתה תקופה שהיה בה טוב יחסי, אתם מניחים שזה אומר שהשוק תמיד מתקן את עצמו, כי זה תמיד קרה עד עכשיו (אגב, מה זה תמיד? ממתי אתה מסתכל על הכלכלה העולמית ככלכלת שוק חופשי לפחות באופן חלקי?). אבל יש בגישה הזו כל מיני בעיות. קודם כל, ברמה המאוד עקרונית היא הופכת את כולנו לשחקנים פסיביים בעולם ללא יכולת של ממש להשפיע (שוב, בגדול כמו דת). אני לא בטוח, בתור מי שלא מתייחס לכלכלה כמדע של ממש, שיש דרך טובה יותר. אבל כל הדיונים האלו רק גורמים להיות ערני ומודע יותר לזה שחלק מאוד גדול מהכלכלנים שמתפרנסים על חשבוני, לא שונים ברמה המאוד עקרונית מכהני דת שהיה נהוג לשלם להם בשביל שירד גשם או כל דבר דומה (אל תיקח את זה אישית, כמובן )

אני לא הייתי ממהר לקבוע שכלכלה היא מדע. האמת שממה שיצא לי לשמוע לאחרונה, לא בטוח שגם חוקרים בנושא חושבים שזה מדע. כלכלנים בעיקר יודעים להסביר, גם לא תמיד באופן מדויק, מה קרה אחרי שזה קרה. וכשהם מנסים לנבא מודלים לעתיד, זה נראה בערך כמו שקרל מרכס ופרידריך אנגלס עשו. אני חושב שגם אתה ורועי חוטאים קצת בדטרמיניזם הזה. למה הכוונה? יש ניתוחים היסטוריים לדוגמא שאפשר לעשות עם מונחים מרכסיסטיים, ללמוד על התפתחויות כלכליות היסטוריות כפונקציה של שינויים ועליית מעמדות, ולראות שלא כל מה שמרכס כתב היה מנותק מהמציאות. אבל הוא טעה בדבר אחד פשוט: ניבוי העתיד. בכל שבוע יוצא לי לרפרף ב10-15 טורים שונים באתרים השונים, שדנים במה צופה לנו העתיד. נדמה שבסוף רוב הכלכלנים פשוט זורקים ניחושים על מה יהיה ולעיתים נדירות בודדים מהם גם פוגעים. אתה ורועי מניחים שאם ראינו צמיחה במאות האחרונות, אזי היא תימשך. גם אם נעזוב לרגע את זה שעם הצמיחה הזו באו המלחמות הקשות ביותר שידע האנושות עד היום, ואת זה שהצמיחה לאו דווקא הייתה סממן או תוצר של "שוק חופשי", הרי שאין לאף כלכלן בעולם שום ערבות לכך שמחר לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית, שארה"ב לא תקרוס, האיחוד האירופאי לא יתפרק לטריליון נסיכויות (הנה, תושבי ונציה קבעו השבוע שהם רוצים להפרד מאיטליה). כל דבר כזה יכול לזעזע את הכלכלה העולמית ולהחזיר אותנו מאות שנים אחורה. ומנגד, באופן די אירוני, שבוחנים מאורעות היסטוריים כאלו, רואים שלפעמים דווקא נפילות גדולות מביאות לעליות גדולות הרבה יותר אחריהן. אבל השורה התחתונה היא, שמה שיש לכם (לך קצת פחות, לרועי קצת יותר) זו פשוט אמונה כמעט דתית בדטרמיניזם הזה, שהיא גם כנראה מקור האופטימיות שלכם (שלי אישית אין כל כך). בסוף אולי זה רק אני, אבל אני לא רואה איך זה יותר מבוסס מאמונה בקומוניזם או משיח או כל דבר דומה אחר.

כן, נחייה ונראה. אם אני הייתי מנכל לשעבר של חברה כושלת במיוחד בתחום הנדלן, הייתי נזהר לדבר על הניסיון שלי בתחום ועל "מפסידנים". אבל זה רק אני.

אז זהו, שגם אחרי 20 עמודים של ויכוח אני לא בטוח שאתה ורועי באמת באים מאותו המקום. כי בכל פעם שעלה נושא המיסוי וצמצום הפערים, הוא פרש את המיסים קודם כל כדרך של העניים להעניש את העשירים ולצמצום הפערים התייחס כלמשהו שבכלל לא צריך לנסות ולעשות. וכן, אני מסכים שצריך להזהר עם אובר - רגולציה. לא צריך ללכת רחוק. רואים את זה היטב בספורט המוטורי, שמת סופית בזכותה של הרגולציה המיותרת. בנושא המקורי של השרשור: הנה עכשיו, מתראיין לו בynet אורי שני, מנכל כשל של מס' חברות בעברו, בן אדם שקימבן לעצמו תפקיד בכח בממשלה הנוכחית (לאחר שלא הצליח ב3-4 דרכים לעשות זאת לפני), ועכשיו הוא מספר לנו שכולם סביב מפסידנים ושהוא וחברו השר יורידו את מחירי הדירות ב-20% בקרוב. נו טוב, נחייה ונראה.

דיסקו, קודם כל זה עניין של טעם, כן? אני לא בא חלילה לשכנע אותך שלף יותר טובים מבזלת, אבל בעיניי הם כן. הבירה הישראלית היחידה שאני שותה בכיף ונהנה ממנה (לא במבשלות עצמן, אז הטעם יותר טוב משום מה) זה גולדסטאר. שאר הבירות הישראליות לרוב מרגישות לי חסרות טעם מדי. אני, למשל, מאוד אוהב בירות לבנות \ חיטה, כמו הוגארדן או ווינשטפן. ניסיתי לא מעט בירות חיטה ישראליות וההבדל מאוד מאוד מורגש. לגבי מותגי פרמיום מחול - למעלה מ30 שקל על שליש אני מוכן לשלם על חלק מהתוצרת הבלגית, כמו הסוגים השונים של שוף, בירות טראפיסטיות (שימאיי וחברים) ועוד.

הם מחפשים מישהו שישים 30 אש"ח? אבל זה בטח לא יהיה רווחי אף פעם לסכום כזה, לא? אני מאוד אוהב בירה ואני חושב שעברתי על רוב מותגי הבוטיק שיש בארץ. אני מאוד מאחל לכל אחד ואחד מהם שיצליחו, בעיקר כי אני אישית שמח מזה שיש יותר מודעות לאלכוהול בארץ (לא רק ברמה של להוריד בקבוק ערק אשכוליות בחניון, לפני איזו מסיבה). עם זאת, אני חייב להגיד שהבעיה של המבשלות היא לא רק המחיר. המחירים הם אסטרונומיים בפאבים וזה מעצבן, אבל היה אפשר לספוג את המחיר אם הבירות המקומיות היו מתקרבות לרמה של מותגי הפרימיום הזרים, ובינתיים לצערי הם ממש לא שם. מניח שאולי עם הזמן יוכלו להתקרב לרמה יותר סבירה, אבל כנראה שלוקח המון זמן (אבל לא רק זמן - גם רכיבים שונים ביצור) בשביל להגיע לרמת הטעם של היצרניות הבלגיות או הגרמניות.

nitch, בברה"מ היו כל מיני בעיות. אחת מהן הייתה סדר גודל התכנון - לא בטוח שהיה שם מישהו שיכול היה לתכנן באמת ניהול כלכלי תקין למדינה בכזה סודר גדול, עם כל כך הרבה אוכלוסיות שונות וכו'. מעבר לזה, לא הייתה שם גם שום מוטיבציה לאף אחד לעבוד, ולא היה שוק צרכנות פרטי של ממש. בכל מקרה, אני לא חסיד של ברית המועצות והדרך שבה היא נוהלה, אני לא מציע להקים כאן או בכל מקום אחר כלכלכה מכוונת ומנוהלת ומתוכננת לחלוטין. עם זאת, אני חושב שהגישה שרועי (וגם קצת אתה) מייצגים היא מסוכנת לא פחות. העידוד של חוסר התערבות קיצונית הוא מסוכן לא פחות מהתערבות קיצונית. אנחנו כל הזמן חוזרים לדוגמא של רפואה, וגם לילדים קטנים נותנים זריקות כדי למנוע מחלות, מאכילים אותם באוכל בריא, ויטמנים, שולחים אותם לחוגי ספורט ועוד. וזו *בדיוק* הרמה של ההתערבות של המדינה שאני רוצה ומצפה שתהייה. יש עוד מקומות בעולם בהם הצליחו להוריד מחירים של דיור, וגם כאן יכולים לעשות זאת (למשל על ידי שחרור קרקעות או כל שיטה אחרת). לבוא ולהגיד כל פעם שלא צריך להתערב? למה? כי אתה פוחד שהפתרון המוצע יכל לגרום נזק? אבל הרי אתה יודע שחוסר ההתערבות חד משמעימת ובטוח תגרום לנזק, רועי כתב על זה 3-4 תגובות בשרשור מקביל, אז למה לא לנסות לפתור? מתוך אמונה עיוורת ב"פתרונות טבעיים" או ב"סדר הטבעי"? שים לב שלאורך כל הויכוח אני מנסה ללכת לכיוונים מאוד רציונלים (חוץ מזה שאני סולד מאנשים מסויימים, אבל זה לא קשור ממש לכלום). איפה הרציונאל בגישת ה"בואו לא ננסה אפילו למנוע משברים", בטח במצבים כאלו שזו כבר לא ספקולציה- זה ברור לחלוטין שיש בעיה? אני מבין את הפחד מההתערבות. ברוב המקרים לכלכנים אין מושג. כלכלה זה לא מדע ולא קרוב לזה ולדעת להסביר את האירועים אחרי שקרו - זה לא חוכמה גדולה. ובכל זאת, יש מצבים, כמו עכשיו, שלא יזיק שהמדינה תתערב, בדיוק כמו שזה לא הזיק שהיא קבעה שכר מינימום, חוק חינוך חובה ועוד חוקים, שבלעדיהם היינו חיים ב"סדר הטבעי", וכאמור לי לפחות אין סיכוי שהיתה השכלה גבוהה או חיבור אינטרנטי, בהתחשב ברקע הפרולטרי של המשפחה שלי.

אפשר 595, אם אתה מנוי בפלאפון. המון כסף, אבל הזדמנות של פעם בחיים כנראה..

120 זו מגבלה סבירה מאוד לכבישים המדוברים, גם אם לחלקנו המהירות הזו לא נראת או מרגישה גבוהה במיוחד. מה שהייתי שמח להבין פעם אחת ולתמיד זה האם באמת יש חישובים מתוחכמים כלשהם, שעושים מהנדסים רלוונטים מטעם משרד התחבורה, או שהמספרים הם אקראים לחלוטין. כי אנחנו כותבים פה הרבה מלל על משאיות והשתלבות ומרחקים, אבל אני ממש לא בטוח שבמשרד התחבורה מישהו בכלל עושה חישובים מהסוג הזה. אחרת קצת קשה להסביר את האקראיות שבשינוי והקביעה דווקא של המספר 120.

nitch, אני מסכים עם לא מעט ממה שאתה כותב. לא איכפת לי אם בעל הדירה סיים לשלם את המשכנתא או לא כעקרון. התייחסתי לנושא הזה כי רועי הציג בעלי דירה שנדרשים לבקש סכום מסוים כדי לאזן את ההוצאות שלהם. זה, מן הסתם, לא כל המקרים של בעלי דירות באשר הם. אבל אנחנו רצים במעגלים כאן. אני לא הצעתי שום פתרונות סוציאליסטים במיוחד. רק טענתי שאנשים ינסו לסחוט מאנשים אחרים כל אגורה שהם יכולים לסחוט ושלפעמים כדאי שהאח הגדול (המדינה) יתערב בזה, ויאפשר לכולם לחיות בכבוד (יחסי). תמיד אפשר למצוא דוגמא על על בעל דירה טוב לב, שהשכירות לא מכסה לו את המשכנתא (בגלל זה אני עצמי לא קונה דירה כרגע), ושנאלץ להעלות את הסכום שהוא מבקש כדי לכסות הוצאות. מנגד תמיד אפשר למצוא דוגמא על חלאה שמשכן 12 מהגרים בדירת חדר. השורה התחתונה שכולם רוצים להרוויח וזה מעולה, רק לפעמים צריך לזכור שאפשר להסתכל על העולם מנקודת מבט קצת פחות צינית מזו של רועי. שים לב שאני ממש לא הצעתי פתרונות מרחיקי לכת. אין לי, אני לא כלכלן ואני לא בטוח שהגבלת גובה השכירות זה פתרון ריאלי. אבל אני לפחות לא משקר לעצמי שהמצב תקין, או חושב שהוא לא תקין אבל זה "בסדר" כי מי כבר יזכור עוד 100 שנה שאנשים בארץ לא יכלו להרשות לעצמם דירה נורמלית. רועי, אני בטוח שיש עליה לטווח הארוך. אי אפשר להשוות את רמת החיים שלנו לזו של לפני 50 שנה ובטח לזו של לפני 300 שנה. אבל אי אפשר כל הזמן להסתכל על הטווח הרחוק ולהגיד שהכל בסדר. זה כמו להיות דתי במקום מסוים, ולהגיד לעצמך שהכל בסדר כי בסוף יבוא המשיח. אנחנו חיים את החיים שלנו כאן ועכשיו, אז מה זה משנה אם עוד 20 - 30 שנה יהיה יותר טוב? חוץ מזה, אני עדיין בדעה שמשברים גדולים ראוי לנסות ולמנוע, אבל כנראה שלך הם לא מפריעים כמו שהם מפריעים לי, כי אתה שכנעת את עצמך שזה הכל חלק מהמשחק. יאללה, מיצינו ממש.

שוב, אתה מדבר בפרדוקסים לוגיים, גם אם אתה לא רואה את זה. אם הוא עובר תיקונים כל הזמן, באותה המידה זה אומר שהוא לא תקין אף פעם. אתה נכנס פה לטעונים דיאלקטים כמעט, וזה כבר באמת ברמה פלוסופית נטו. מבחינה היסטורית ארוכת טווח רוב האירועים שאנחנו מכירים הם חסרי משמעות. זה לא אומר שהם לא פוגעים פגיעה קשה במי שחווה אותם. ב-2008 הקריסה הייתה חלקית. ב-1929היא הייתה יותר אגרסיבית. מה יהיה מחר? רק לאלוקים התשובות, כנראה. כי לא אתה ולא אני לא יודעים להגיד מה יקרה מחר, מה יקרה אם ארה"ב תודיע על פשיטת רגל, האיחוד האירופאי יקרוס, או אפילו אירוע "קטן" כל כך, כמו פיצוץ בועת הנדל"ן כןא, בישראל. לא הבנתי. מה היא משאלת הלב שלי? יציבות? כן, העובדות הן שיש משברים. הוכחה לכך שהמצב הוא לא תקין חלק ניכר מהזמן, אלא אם בוחרים בגישה המחבקת שלך למשברים. מה אני טוען בעצם? שיהיה זה מעניין לבדוק איך אותם משכירי הדירות ל12 איש, מחלקי הדירות וכו' קובעים את גובה שכר הדירה שהם מבקשים. שזה יפה איך אתה הופך אותם כמעט לגיבורים שמשכנים את העניים המסכנים. שאני מכיר אנשים שיש בבעלותם 3-4 דירות והם סיימו לשלם את המשכנתאות על כולן, כך שהרווח מהשכ"ד הוא בעצם רווח נקי לחלוטין, חוץ מהמיסוי. ולמה הם לוקחים סכומים שהם יודעים שהם אסטרונומיים, או משכנים אנשים בתתי תנאים? כי הם פשוט יכולים ותו לא. וכן, אני יודע. זה לגיטימי, הצע וביקוש וכו'. ועדיין, אני התמים מאמין שגם בעולם הזה יש קווים שאפשר לא לחצות. רועי, ברשותך אחרוג רגע מהויכוח הזה. אני לא מכיר אותך ולא יודע מאיזה רקע אתה מגיע, אבל יש לך גישה מאוד אדישה לסבלם של אחרים, שאני מתקשה להבין אותה. אני לא אומר שאתה צריך להיות אלטרואיסט ולהתנדב מחר במעון לנשים מוכות. רק מציע לך לזכור שאתה תמיד יכול להיות הקורבן הבא של הקריסה הכלכלית ואני משוכנע, כמו שכבר כתבתי, שכשזה יפגע בך חזק, אתה תסתכל על זה בצורה מאוד שונה מגישת ה-"זה רק אפיזודה על ציר הזמן ההיסטורי". קל לפתח אדישות והשלמה עם העולם כשאתה לא נפגע. בכל תחום.

המחלוקת היא לא איתי. "תקין" לא דורש "תיקון", בדיוק כמו ש"בריא" לא דורש "הבראה". זה מושג והיפוכו. אתה גם מבטל את ההיפוך, וגם סותר את עצמך, כפי שכבר כתבתי. אם המחירים "תקינים" אין סיבה שתהייה מפולת ו"תיקון". זו לא דעה שלי. זה פשוט שימוש במושגים ומה שהם אומרים. אתה לא יכול באותה הנשימה להגיד ש"מחירים תמיד תקינים" וש"לפעמים נדרש או קורה תיקון". אם קורה תיקון זה אומר שמשהו היה לא תקין ושבור. זה שמבחינתך השבר לגיטימי, זה כבר משהו אחר, אבל עובדתית זה אומר שהיה שבר. לא יודע אם היית מאשים את כולם. בספק אם היית כותב בשלוות נפש באינטרט שהכל בסדר, וזה השוק ולא קרה כלום, סך הכל איבדת איזה שני מיליון שקלים. בטח שלא היית כותב את זה אם היית חווה את המשבר הגדול של 1929 או משברים דומים אחרים. אנשים, אגב, לא תמיד האשימו את הממשלה. לפעמים הם נקטו בצעדים יותר דרסטיים, כמו התאבדויות. אין כאן שום "התנשאות סוציאליסטית". יש הכרות אישית עם עוני, עם אנשים שמתפרנסים מאיסוף בקבוקים, עם מובטלים כרוניים, נרקומנים, אסירים לשעבר ועוד כל מיני. אנשים שחיים בתנאים מסויימים וחושבים שהם חיים בחרא של תנאים, אלא שפשוט אין להם אופציה אחרת. אתה בעצמך כותב שאף אחד לא רוצה לגור עם 11 אנשים בחדר. אז איפה כאן ההתנשאות? בכך שאני סולד מאותו האדם שמציב להם את התנאים האלו? לא חסרות דירות ריקות בתל אביב או בכל מקום אחר. חסרים אנשים עם מצפון בשביל לא לשכן 11 איש בחדר. זו בעיה אחרת. לגבי הדוגמא שלך עם 911 - אני מניח שיש מבחר של מוצרים או שירותים בחיים שלך שמוגדרים כבסיסיים. אני לא רואה טעם להתווכח על האם 911 שקולה לתנאי מחייה נורמליים, אבל נראה לי שרוב האנשים בעולם יסכימו שלא. גם מי שסחר בעבדים מילא פונקציה מסוימת בשוק. אז מה? מה שאתה כותב זו היא ציניות קיצונית, שאתה אולי לא רואה. כן, הם צריכים לגור איפשהו. אני כיבגני לא הייתי רוצה לנצל את הצורך הבסיסי הזה שלהם ולדחוס 12 מהם בחדר. וזה לא או זה או חיים ברחוב. אנחנו לא בברית המועצות אחרי מלחמת העולם השניה כאן, שיש כזה מחסור חמור בדירות, שהיה צריך לשכן 3 משפחות בדירת שלושה חדרים. תפתח יד2, יש עשרות מודעות של דירות פנויות בתל אביב ועוד יותר בערים אחרות. אבל הכל חוזר לשאלה של כסף ומחירים ועלויות. לגור 12 אנשים בחדר זה זול. לגור 2-3 זה יקר. אז תגיד לי שוב ובצדק שאותו החרא שדוחס ככ הרבה אנשים בדירה מצ'וקמקת בנווה שאנן לא קובע את המחירים בשוק. נכון. הוא קובע משהו אחר. הוא כאדם פרטי יכול לקבוע לעצמו אם הוא מרוויח עכשיו X שקלים או Y שקלים, מתוך הניצול של המחסור של אחרים. ולהסתכל על זה כ"סתם עוד מוצר" שנמכר לאנשים ושכולם מרוצים? נו באמת..

שים לב שאתה כתבת שכל מחיר מייצג "מצב שוק תקין". אם משהו "תקין" לא צריך לתקן אותו. אם מחירי הנדל"ן היו "תקינים", לא היה נוצר משבר כלכלי. קומוניזם? "קומוניזם" החליף את השלטון המלוכני ברוסיה כי המחירים לא היו תקינים, בניתוח מאוד גס ופשוט. וזה מחזיר אותי למה שכתבתי לפני שלושה עמודים: אם הכל תקין אין מהפכות. אבל יש מהפכות ומהפכים וקריסות כלכליות. אפשר להסתכל על זה כחלק מסדר טבעי ולהגיד שאם משהו קורה, זה בעצם בסדר, כי ככה זה, שזה בעצם מה שאתה עושה. אבל כולנו רוצים לשמור על יציבות, לא? משבר כלכלי עולמי ומלחמת עולם כמו שהיו 1929 - 1945 זה לא דבר טוב לאיש לא? אתה חושב שמפולת זה נורמלי ולא צריך לנסות לשמור על יציבות? בעיניי זה כמו להגיד שלא צריך לנסות לרפא מחלות, כי זה חלק מהטבע. פלוסופיה נאיבית משהו, שבדרך כלל אנשים ממהרים לוותר עליה בשנייה שהם עצמם הופכים לקורבן של המאורעות. אולי אם היית נפגע מספיק חזק ממשבר כלכלי כזה בעצמך, היית חושב קצת אחרת. אני לא יודע אם המחירים בתל אביב ריאלים. אני לא יודע מה זה "ריאלי". אני יודע שדירה כקונספט כללי זה לא מוצר מותרות. אתה חושב שכולם קמים בבוקר ויכולים להפעיל שיקול דעת ולהחליט ולקנות מה שבא להם. זה לא עובד ככה. אתה חושב שמישהו רוצה לחיות בדירה שני חדרים עם עוד 11 איש? אתה חושב שמישהו קם בבוקר ואומר לעצמו "החלום שלי הוא לגור בשכונת בנייני רכבת בלוד"? אל תהייה כל כך ציני, רועי. דירה של 12 איש מספקת פתרון כי זה מה שיש. בדיוק כמו שבימי העבר אנשים אכלו בשר פעם בחודש, לא כי הם לא אהבו עוף או בקר, אלא כי פשוט לא יכלו להרשות לעצמם משהו אחר. זה שמישהו קונה משהו לפעמים מצביע על מצב של חוסר ברירה, לא על מצב נחמד כזה של "כולם מרוצים", כמו שאתה מתאר את זה. כן אני בטוח שיש הרבה גורמים שמשפיעים על השוק. אבל זה גם חלק מהבעיה. קל להגיד "אם אנשים לא ישלמו המחירים ירדו", אבל לי כאדם פרטי אין דרך להשפיע על זה. אני, אגב, לא מסתכל על כל בעלי הדירות בתל אביב או בכלל כחלאות אדם. חלקם משלמים משכנתאות, ואני לא בטוח שיש המון מהם שפשוט מקבלים את שכר הדירה כרווח נקי וזהו. אבל מי שלוקח דירה מצו'קמקת, מחלק אותה לקוביות של 12 מטר ומשכיר כלובים לאנשים בעייני הוא חלאה. אתה לא חיייב לקבל את המוסר שלי. אני לא מכתיב לאף אחד איך להתנהל. אני חושב שגם בשוק הכי חופשי שיש ראוי שאנשים ישמרו על צלם אנוש. להגיד שאם מישהו קונה את המוצר הזה אז זה בסדר, זו היתממות או ציניות, לפחות בעיניי. נ.ב ערבבתי את הציטוטים שלך קצת, לא שזה משנה יותר מדי.

רועי, שוב ושוב הגישה שלך פרדוקסלית ומעגלית. אתה כותב בתגובה אחת על זה שכל מחיר משקף מצב שוק תקין. בתגובות אחרות כתבת שאם יש בעיה אז "השוק מתקן את עצמו". אם השוק "מתקן את עצמו" זה אומר שהמחירים לפני זה לא היו הגיוניים. האמונה העיוורת שלך בסדר הטבעי של הדברים פשוט לא מבוססת על כלום. אם כל מחיר היה משקף מצב שוק תקין, לא היינו עדים, למשל, להתפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב לפני כמה שנים. ואתה עצמך, רועי, לא היית כותב בשרשור אחר על התפוצצות בועה דומה כאן בישראל שעתידה להגיע. גם האמונה שלך בזה שלכל השחקנים בשוק יש את היכולת לקבוע מחירים היא לא הגיונית. איך בדיוק זה יקרה? איך? כמה עשרות או מאות אלפי שוכרים יש היום בתל אביב? אתה חושב שזה ריאלי שמחר כולם יקומו, יתאגדו ויגידו "לא עוד"? וגם אם כן - הרי זה גם אחת מהבעיות עם כל התיקונים שמציעים כאן למחירי הנדל"ן: להציע פתרונות זה קל. לחזות בדיוק לאיזה שינויים בשוק זה יביא זה כבר קצת יותר קשה. וכל בוגרי פרינסטון או הארוורד למיניהם, כמו הפרופסור שדנו בראיון איתו, אתה באמת חושב שהם לא יוכלו לנתח רק במבט לאחור מה היה לא בסדר ולמה יש עוד משבר כלכלי? מה שאתה כותב על קפיטליזם רק מחזק את דברי. המציאות היא אכן מסובכת מדי. בגלל זה לגדולי וגאוני הכלכלה בתכלס אין יותר מושג ממני או ממך מה קורה שם בחוץ ולמה דברים עולים כמו שהם עולים. בגלל זה הם יודעים לתת הסברים מתוחכמים מאוד למציאות כמו "אם זה עולה X, כנראה שזה בסדר, אלא יש קריסה כלכלית ואז זה לא בסדר". בגלל זה הם כולם יודעים להיות חכמים רק אחרי המשבר או המפולת, ובגלל זה "קפיטליזם" זה לא איזה שם קוד לתורה כלכלית מתוחכמת, אלא סתם מילה שמתארת את מצב היחסים הסטנדרטי בשוק, בו יש עשירים ויש עניים ומי שמכתיב את החוקים אלו הם ממש אבל ממש לא העניים. אני לא מתיימר לקבוע עבור אף אחד רמות מוסר. גדולים וחכמים ממני כבר עשו את זה, כשקבעו, למשל, שאסור לסחור בבני אדם. כן, אתה יכול גם לשים קרטון בחוף ים ולהציע את זה כדירת "לופט פלטינום סופר זהב סטודיו מושקעת ביותר פלוס פלוס" ויהיה כנראה מי שייקח. סבבה. אתה גם יכול לשכן 20 מהגרים בדירת שני חדרים, כפי שעשו בהצלחה יתרה אמריקאים טובים למהגרים יהודים או אירים או גרמנים לפני 100 שנה, וכמו שעושים בעלי דירות נחמדים במיוחד לאריתראים פה בארץ היום. רק שצריך לזכור דבר מאוד בסיסי: לא לכל השחקנים בשוק יש אותו הכח להשפיע ולקבוע. אני לא רוצה לשלם 12 שקל על מים. אני לא רוצה לשלם 30% יותר על גבינה צהובה ממה שהייתי משלם בגרמניה או הולנד. איך בדיוק אני, בתור האדם הבודד והפשוט, יכול לשנות את זה? מי שמכתיב את המחירים בשוק זה מי ששולט בו. לפעמים אתה יכול לבחור לא לקנות. לפעמים אתה יכול להחרים שחקן מסוים. ולפעמים אין לך ברירה, כמו בדוגמא עם המים במדבר.

אין כאן שום התחסדות. יש הבדל בין למקסים רווחים לבין להיות חזיר. סליחה אם פגעתי ברגשותיך ואתה בעל "נכס" כזה, אבל זו האמת. לשכן אנשים בתנאים לא ראוים זה גם לא סתם "למקסם רווחים", בדיוק כמו שסחר בעבדים זו לא פרנסה ראויה, בעיניי האדם הסביר.

אני הרבה עם אסטו קורסה לאחרונה. קניתי גם f1 2013, אבל בקושי נגעתי בזה בינתיים. באסטו קורסה הצלחת להגיע לזמנים של trophies? בזבזתי איזה שבוע על לוטוס 49 במונזה. צריך לעשות פחות מ1:30 כדי לקבל trophy. ברגע השיא שלי עשיתי 1:33. מאיפה לעזאזל מגרדים עוד 4 שניות, בלי לשנות את הסטאפ של הרכב?

1) ממש לא מתעלם. אני פשוט חושב שזו פלטפורמה, אפילו די יותר עתיקה ממה שחושבים, שאנשים מסוימים יודעים לנצל. אבל אני לא מסתכל על זה, בניגוד אליך, כהוכחה לזה שלא צריך ריסון, אלא כהוכחה לזה שיצר האדם הוא רע. אוהבים להגדיר שדמוקרטיה היא השיטה הכי פחות גרועה שאנחנו מכירים. יכול להיות. באותה המידה אני חושב שריסון זו השיטה הכי פחות גרועה שאנחנו מכירים. בלי ריסון ורגולציה, במה שונה הדמוקרטיה המהוללת שלנו מממלכה מדיאבלית? 2) יכול להיות שאתה צודק. היו פה כמה גורמים, לדעתי. בין היתר גם טעויות ניהוליות קשות בצמרת מייקרוסופט, אבל כמובן גם הצלחות של מתחרים (אני אישית חושב שאנדרואיד זה חרא, אבל זה דיון לשרשור אחר ). ועדיין, מייקרוסופט שלטה ועדיין עקרונית שולטת בשוק העולמי כבר די הרבה שנים. האם לא צודק הפרופסור שטוען שזה פגע בקדמה טכנולוגית באופן כזה או אחר? מעבר לזה, תזכור שלפני עשרה עמודים כתבתי של"תיקון השוק" יש כל מיני צורות. גם מהפכה אלימה יכולה להיות תיקון שוק, לא? אלב למה להגיע לשם מלכתחילה? למה מלכתחילה לאפשר להגיע למצב בו כל מחשב בעולם בערך מגיע עם אותה מערכת ההפעלה והדפדפן בדיוק, במשך איזה עשר שנים טובות או יותר? בשאלה יותר כללית: למה תמיד צריך תיקון? למה אי אפשר להקדים תרופה למכה לפעמים? 3) אני לא חושב שאתה צודק. במאמר מביאים לדוגמא חוק רגולטיבי כלשהו שחוקק בארה"ב ב1939 ואסר על מיזוגם של שני סוגי בנקים לחברה אחת. זה בוטל ב-1999 ומי שהיה איש שלטון בכיר כלשהו בממשל קלינטון, הפך להיות יו"ר בבנק סיטיגרופ כמה חודשים אחרי. הנה, כאן הם מביאים לך דוגמא של ביטול של רגולציה וכלכלת מקורבים. אני הסקתי מהמאמר דווקא שצריך איזון. הסקתי גם משהו יותר מעניין, למען האמת: כלכלנים, בכירים ככל שיהיו, דנים בתורות שהן כמעט פלוסופיות. הנה, הפרופסור הזה עצמו מודה שטעה בהקשר של הניתוח שלו: שלא תבין אותי לא נכון, ברור לי שיש בכתבה קודם כל יציאה (מוצדקת ביותר) כנגד לובינג וכלכלת מקורבים, שמושפעת גם מחוסר הבנת פשוטי העם את חוקי המשחק. אבל יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. יש כאן הבנה של פרופסור ליברטיאני לכלכלה שהעולם הוא לא שחור ולבן, יש כאן אמירות מצידו שמאוד מחזקות את מה שאנחנו אומרים על הצורך במיסוי ומתן זכויות לאנשים שונים. ומעבר לזה, הוא יודע להגיד במבט לאחור שהוא טעה והרגולציה כן הייתה צריכה להתקיים. אבל הוא ידע להגיד זאת רק אחרי שהנזק נגרם. וזה מתקשר היטב למה שכתבתי קודם: הוא, כמו רבים אחרים, יודע להסביר מה לא היה טוב פעם. האם זו חוכמה גדולה? מנקודת מבט קצת אחרת: ברור לפרופסור הזה שיש בעיה עקרונית מאוד בניהול השוק בארה"ב. הוא מצביע על לובינג וכלכלת מקוריבם לזה. אבל כלכלת מקורבים היא היבט או צורה אחת של שוק חופשי, לכאורה, שבו אין מה שימנע מקבוצה כזו או אחרת להכתיב את הנעשה בשוק. כשאתה והוא מחפשים את הגורם האחראי על שלטון מיעוט בכלכלת מקורבים, אתה בצורה קצת יותר קיצונית והוא בצורה קצת פחות קיצונית מאשימים את חוסר השקיפות והרגולציה וכו'. אבל עצם זה שיש אצלו את ההבנה שצריך רגולציה, כי בלי רגולציה תקבל ג'ונגל, אמורה להוביל אותך למסקנה הבלתי נמנעת שהבעיה היא לא בחקיקה והניצול שלה. שני אלו הם סמפטומים של אותו הג'ונגל שהוא מדבר עליו, וזו פשוט עוד דרך של אנשים כאלו ואחרים לשלוט באותו הג'ונגל. כן, מה שאני כותב הוא קצת מעגלי. למען האמת אין לי פתרון אדיר לדברים האלו. אבל בסוף, גם ללא לובינג וכלכלת מקורבים, היו פערים כלכליים עצומים בין העניים לעשירים בארה"ב של לפני מאה שנה. זה שהיתה תקופה של כמה עשורים במהלכם זה הצטמצם דורש בוודאי הסבר כלשהו. אבל החקיקה היא לא הגורם לצמיחה בפערים. היא פשוט עוד כלי שהיום כבר לא מנוצל ולא פועל כמו שצריך לטובת הציבור, בדיוק כמו שקורה עם ההסתדרות או ועדי העובדים הגדולים אצלנו.