יבגניפ

החניון שם סופר יקר. מגדל המאה קצת יותר זול, אבל עדיין יכול להגיע ל30-40 שקל לשעתיים. עדיף תכלס תחבצ, אם אתה לא לחוץ בזמן אחר כך.

נהג לילה, אתה צודק בעיקרון. אני אשלח מייל למוקד הפניות שלהם (אם יש כזה), ונראה מה יגידו.

התעצלתי לקרוא את השרשור וויכוחי הסרק, אז מתנצל אם אני חוזר על מה שנכתב. נראה כמו תוספת מבורכת לשוק הרכב המקומי, גם אם קשה לשפוט מהנתונים היבשים אם מדובר במכונת ביצועים או לא. אישית, אם עשיר מספיק כדי להוציא 230 אלף על רכב, כנראה שזה בין הרכבים הראשונים שהייתי מבקש לקבוע עליהם נסיעת מבחן.

כבר לפני כמה שנים הבטחתי לעצמי לא לטוס יותר עם אל על - איומים קבועים בשביתות, תקלות ושירות ויחס מזוויעים גם לפני וגם במהלך הטיסה, הפכו את החברה הלאומית שלנו לאלטרנטיבה הגרועה ביותר מבחינתי, ולרוב אני אפילו לא טורח לבדוק אם אפשר לטוס איתם, כשאני מתכנן חופשה בחו"ל. אלא שהפעם, כשחברתי ואני החלטנו לטוס לונציה, גילינו שאל על זו החברה היחידה שמציעה טיסה ישירה לשם ועוד במחיר נמוך מאוד יחסית, והחלטנו לטוס איתם, למרות כל האנטי שלי. בהלוך הטיסה דווקא הייתה סבירה למדי - הצ'ק אין לקח דקות ספורות, הדיילים היו נחמדים, והכל היה בסדר לגמרי - חוץ מאוכל גרוע, ומערכת בידור עלובה, שבעיניי לא מהווים סיבה מספיק טובה לפסול חברת תעופה, בטח לא לטיסה של שלוש וחצי שעות. ואז הגיעה הטיסה חזרה לישראל. הגענו לשדה בונציה בשעה שבע בדיוק - שלוש שעות לפני הטיסה לישראל. בדלפק של אל על כבר היה תור של כמה עשרות אנשים, ביניהם גם קבוצה די גדולה של ערבים ישראלים, שחזרו מטיול מאורגן באזור. אולי בגלל הלחץ ומה שקרה בתקופה האחרונה, ואולי לא רק, הבידוק הבטחוני היה איטי מתמיד, ורוב הנוסעים, בטח הערבים, נדרשו לפתוח את התיקים ולהציג את תכולתם. וכך יצא שעמדנו שם כמעט שעה, בלי להתקדם. בין הממתינים, שעמדו מאחורינו, היו גם ברי סחרוף ולהקתו. הם טסו איתנו גם בהלוך, וכמו פשוטי עם אחרים חלקו איתנו מקומות במחלקת התיירים. סך הכל פמלייתו של ברי כללה משהו כמו 15 - 20 אנשים, כולל ילדים ובנות הזוג של חלק מהמוזיקאים - קבוצה לא קטנה. באופן עלוב למדי, את השם "ברי" הם זרקו לאוויר בכל משפט שני או שלישי, בערך, סתם ככה, כנראה כדי להראות כמה הם מקורבים לכוכב הגדול, שאני לא לגמרי בטוח שבכלל יודע איך קוראים לכל אחד ואחד מהם. בהתאם, כל אחד מהם היה גם להוט לקשקש בזנב, להפגין נאמנות לבוס בכלל, להראות בכל אופן אפשרי כמה הוא נדרש, חיוני ומקורב. אחת טרחה לצרוח שהיא יוצאת עם ברי לעשן, אחר סיפר לכל מי שרק רצה לשמוע איך הוא התקבל לנגן עם ברי, והשלישי - מנצור במלעיל, שבכלל נראה כמו אדם שעיקר העיסוק שלו בחיים זה לגרום לסובבים אותו להבין כמה הוא מגניב - החליט שזה לא הגיוני שהם יעמדו בתור כמו אנשים פשוטים, והלך לדבר על זה עם נציגי הבטחון של אל על. והקטע העצוב ביותר הוא, שזה גם עבד לו. ברי, מנצור ושאר חבריהם הוצאו מהתור, והועברו הצידה, לבידוק וצ'ק אין אישיים. אך לא רק שהם עקפו, אלא שמנהלי הדלפק של אל על הקצו שני אנשים נפרדים, שטיפלו רק בקבוצה הזו, ובכך האטו עוד יותר את פשוטי העם. בשלב הזה, אנשים בתור לפנינו התחילו להתעצבן, ואישה מבוגרת אחת - שהציגה עצמה כמי שבאה לונציה להעביר הרצאה על הקהילה היהודית המקומית - ניסתה לפנות למוזיקאים המהוללים, בטענה שההידחפות שלהם לא הוגנת, ושאין סיבה - אם הם קנו כרטיס למחלקת תיירים כמו כולם - שיעקפו. בתגובה הם פשוט צחקו עליה בפנים, הציעו לה "לזרום", או להגיד שהיא חלקם מהם גם. חלק גם צילמו אותה בוידאו. בקיצור, דחקות, צחוקים וכיף לכולם. מזכרת קטנה לילדים מהחיים המגניבים של מוזיקאי, לפני שחוזרים למכור גיטרות ב"כלי זמר", או להכין קפה ב"ארומה". כולם נהנים, חוץ מאישה מבוגרת אחת. וסחרוף עצמו, אגב, כנראה בכלל לא שם לב לאירוע. קטן עליו. בשביל זה כל המקשקשים בזנב שם. אחרת איך יוכיחו את עצמם? זה לא שחסרים, הרי, נגנים טובים ומובטלים בישראל. ואז היא ועוד כמה ניסו לפנות לאנשי אל על. ואלו שקרו לה תחילה שקידמו את ברי ולהקתו, כי מדובר באנשים שטסו לחו"ל "לייצג את ישראל" (מנצור המגניב העיד שמצא בדלפק כמה "אוהבי רוק", ואלו עזרו לו להדחף), לאחר מכן ניסו להתעלם ממנה, ובסופו של דבר גם התחילו לצחוק עליה בפנים שהם לא חייבים לה דבר, ושמבחינתם היא מוזמנת לא לטוס יותר באל על אף פעם. את השיא שברו חבר אחד, שאמר לה ש"חלק מהיופי בתפקיד" זה שהוא לא חייב לה דין וחשבון, אפילו לא למסור את שמו, וחבר אחר, שדיבר אליה כאילו הוא סג"מ במחנה 80, והיא טירונית, ולא כאילו הוא נציג של חברה שנותנת שירות בתשלום. בסופו של דבר, את ברי וחבורת המשרתים שלו השגנו בתור בדיוטיפרי. כמו במקרים רבים ואחרים הרווח מעקיפה היה שולי עד לא קיים. אבל לא זה, הרי, מה שמשנה לחסידי אלוהי הקומבינה. בדיוק כמו בכבישים, בדיוק כמו בכל מקום אחר. ואז, כשעמדנו לידם גם בזמן ההמתנה לעליה למטוס, שמתי לב על הכיתוב על המטוס, שקרא לכולנו להיות שגרירים של רצון טוב. ובשלב הזה כבר לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אישית, מבחינתי קיבלתי הוכחה נוספת למה לא צריך לטוס עם אל על. למסקנה דומה, לפחות על פי מה ששמעתי, הגיעו גם כמה אנשים אחרים שעמדו בתור. אבל זה רק פן אחד של הדברים; האם אלו הם השגרירים שאנחנו רוצים שיהיו לנו? פקידונים שיכורים מה"כח" שניתן להם? ילדים בני 20, שמזלזלים באישה שיכולה להיות אמא שלהם? אנשים קטנים, שהקומבינה היא ערך עליון עבורם - גם כשהיא לא משיגה להם שום דבר ממשי בפועל, מעבר לעוד ליקוק תחת מינורי לבוס? אנשים שקידום מקורבים או מפורסמים הוא נורמה עבורם, גם כשאין לכך שום הצדקה? האם זו ישראל, והאם כשנציגי אל על יוצרים זהות בין החברה שלהם למדינה - כך הם רואים את המדינה וכך הם רוצים שהיא תראה, בעייני העולם? בעייני תיירים שחלקו איתנו את הטיסה? התלבטתי אתמול בערב אם לפנות למוקד שירות לקוחות של אל על. אבל בשביל מה, בעצם? קשה לי להאמין שאקבל יותר מתשובה לקונית או שקר כלשהו על זה שברי מייצג את ישראל, ולכן מגיע לו. ומה כבר קרה כאן? בסך הכל אפיזודה קטנה, שמייצגת את ההיררכיה החברתית בארץ, את הקומבינטוריקה והרצון לגעת בפרסום. לרוב, לא מתים מזה.

ישה, הדבר היחיד שהטבלה מלמדת עליו זה מה שהיא מציגה - כמה רכבים נמכרו, בחיתוך גס, מכל מותג. אי אפשר ללמוד ממנה איזנ מותג נחשב יוקרתי. אי אפשר ללמוד ממנה מה הפרמטרים שגורמים לאנשים להוציא 230 אשח על רכב (כי בתור חובב נהיגה לא הייתי, לדוגצא קונה חולייטה תלתן שמוכרת לא רע). אי אפשר ללמוד ממנה כמה מהרוכשים מחפשים דווקא חווית נהיגה וכמה אנשים בכךל יודעים שבמותג הנישה, שלא מפורסם בשלטי חוצות באילון, יש גרסה חדשה.

בהחלט. אנשים מחפשים דברים מגוונים, בין אם זה היצע שיפורים, לבין אם זה סמל סטטוס.

ישה, כפי שכתב עמיגר. פתחת שרשור חדש כי אתה רוצה להמשיך להתווכח. כמובן דךחגיגה הצטרף מיד ההוא שרוצה שתהיה כאן קהילה, וחושב שהדרך לשם עוברת בטענה שאני או אחרים סובלים מסנדרום סטוקהולם. צחוקים משוגעים, בקיצור. אני לאמומחה לשיווק. אני לא יןדע אם ולמה המיני מוכרת יותר, לדוגצא.להבנתי מדובר בסמל סטטוס שנחשב ליוקרתי יותר, וגם ברכב מאובזר טוב יותר מה500.חד משמעית יותר תמורה לאגרה, בהקשר הזה. לאצריך להיות שחקן כדי לבקר, אבל האנלוגיה לא מוצלחת וכבר הסבירו למה. צר לי, אבל גם במקרנ שלך, אני לא מצךיח לרדת לסוףדעתך ולהבים מה אתה רוצה, היות ואתה מפזר מה שנתפס על ידי חברך לצד בויכוח כ'ביקורת', אך בפועל מתפזר לכמה כיוונים שאין בהפ מטרה של ממש. העיקר הקהילתיות והזכות לבקר.

ישה. אסביר לאט גם: נלך מהסוף; הייתי בעלים של מיטו במשך שנתיים. לא קראתי בברושור, לא ראיתי ביוטיוב. חייתי איתה שנתיים ולמדתי לנהוג עליה בשעיורי וטיולי נהיגה ראשונים. זה לא מרגיש לך כמו הבדל קטן ביני לבין חלק מהמגיבים כאן? אתה, למשל, נהגת בציונה? באבארט 500 רגילה? לגבי טענת המחיר: אני לא מבין מה אתה מנסה להגיד. לקבץ זה יפה, אבל טווח המחירים של קופר אס נע מ180 עד 230 אלף. אתה יודע באיזה מחיר נמכרו הדגמין שאתה מציין? אטלי הרוב עלו 230? כי זה הופך את וענת המחיר ללא רלוונטית. אולי הרוב עלו 190 200, שזה הבדל משמעותי מציונה? אבל זה לא משנה. העיקר לבנות תיאוריה. ובכלל, מי התווכח על זה שלמחיר יש השפעה? אני לא יכול לקנות קומפי ויכול לקנות 500 רגילה. אז?

גם אני לא הבנתי את אופן הצגת הנתונים. קופר אס אםשר לקנות ב180 אלף. מיטו ב160? מצד שני, כנראה שבשם התרומה לקהילה, שאתה וחברך בונים כאן בהצלחה יתרה, ובשם הצחוקים עם אלן שלא מגיבים, אפשר גם להמשיך עם הניים דרופינג והתעלמות מהפינות הקטנות, כמו זו. רק נשאר שיצטרף החבר החסר, שעדיין לא יודע שפונטו ו500 זה דגמין שונים, והשרשור מןשלם. אגב אישית לא הייתי משלם על מיטו גם 100 אלף, ולדעתי, בתור בעלים של אחת לשעבר, הדגם מצליח בעיקר בזכות המבצעים הרבים והשם. על קוםר אס אפשר כמובן להתווכח, אבל אף אחד לא טען בשום מקום שהיא לא מציע חבילה אטרטקטיבית יותר למי שמחםש עיצוב רטרו, יחודיות וגם סמל סטטוס. ולראיה, כשביקרתי בסוכנות של מיני, הדבר היחיד שעניין את המבקרים האחרים שם היה כמה עולה הגרסה הכי מאובזרת.

המסלול בפת פשוט משעמם עם קארט סגור. אין סיבה לבלום כמעט, נהיגנ קלה מדי וכמעט אוטומטית. לדעתי זו הבעינ בכל מסלולי הקניונים. מקווהה שאצל ברק בבילו עכשיו יהיה יותר שמח.

בר72, אני לא מעניש אף אחד. אני גם לא דוגמא טובה - אני כותב כאן. אחרים לא. והשרשור הזה מדגים היטב למה. אתם כל הזמן מסיטים את נושא הדיון ל"למה אתם נעלבים". אבל שים לב שכבר שבוע נקמצי'י, או מי אחר מאלו שמזדהים איתו, מתקשים לענות מה תרומתו לדיון ומה בדיוק הוא מבקר. אפשר לנהל דיון רציני כשיום אחד הטענה היא שמשהו מפריע כי הוא יקר, יום אחר המותג מפריע, ויום אחר הצרכנים הנלהבים, ובקרוב נגלה שאבארט זה מעצבן כי לא ירד השנה מספיק גשם במחוז ונטו באיטליה? יש כאן מגיבים ברמות וגישות שונות. לאנשים שמנהלים איזו ונדטה מתמשכת מול בעלי רכבי סמלת המתלהבים באמת שאין תרומה לדיון, והמקרה של נקמיצ'י, שאפילו עם עצמו לא מסוגל לקבוע מה הוא מבקר, מייצג את זה היטב. אל תקח את זה לכיוון של איזו חלוקה שבטית, כי זה לא. את הביקורת שלך על היבואן, גם אם היא עוקצת אותי על הדרך, אני יכול לקבל. ביקורת מאדם שהוא עצבני כי הוא עצבני, קצת יותר קשה לקבל. רציונאל אין שם בכל מקרה.

בגירה, מה לגיטימי בהודעות שלו שפלוקסטר מעצבן אותו? מה לגיטימי ברמיזות כאילו אנחנו ממציאים שהרכב נקנה עי חלק מהאנשים היותר עשירים בישראל אני שואל כבר על גבי שלושה עמודים מה בדיוק מבקר נקמיצי' ולא מקבל תשובה - ולא במפתיע. כי התשובה לא קיימת. אני לא מתיימר לקבוע איך צריך לנהל. אני חושב שאתה יודע לא פחות טוב ממני שיש מבין עניין אחד או שניים בישראל שנמנעים לכתןב כאן, בין היתר בגלל תופעות כאלו.

ישנם בעלי רכבים רבים ומגוונים שבוחרים לא לכתוב בפורום. חלק מהמגיבים המתממים כאן הם בהחלט בין הסיבות לכך. לא כתבתי כאן אישית אף פעם ביקורת על האבארט שברשותי כבר 3 שנים. בשביל מה? בשביל לספק פלטפורמה לדחקות לאדם או כמה אנשים, שיש להם "דעה" על מוצר שהם לא מכירים? ואתם יכולים לכתוב עוד 30 עמודים על לגטימיות של ביקורת ולהמשיך להתמם. אני יכול שוב להביא 5-6 ציטוטים של מר נקמיצ'י, שלא סגור על עצמו אם זה פלוקסטר שמעצבן אותו, היבואן, או סתם הרכב לא נראה לו. אבל כנראה שזה לא ממש משנה, וכנראה שבעייני מספיק אנשים כאן, גם אם הוא יכתוב עוד 20 פעם שמעצבן אותו שעושים פלוקסטר, תמשיכו להתמם ולטעון שזו ביקורת לגיטימית (רק נשאר להבין על מה).

נקמצי'י, אז יש לך דעה על הרכב? איזה מהם? פונטו? 500? בראבו? או שאולי על המותג בכל זאת? או על אנשים ש"עושים פלוקסטר"? אולי תענה, אחרי ששאלתי כמה פעמים כבר בנימוס, מה אתה בעצם רוצה, חוץ מלהתעצבן על פאנבויס? גם זה לגיטימי למדי, כמובן, רק שזו לא ביקורת על רכב \ מותג, אלא על אנשים. משהו שנדמה לי שנטען שלא באמת קורה כאן.

נקמיצ'י, אבל לא ענית על מה הביקורת שלך? על המותג? עלי כרוכש? על ה-500? על פונטו? עריכה: אה הבנתי. אתה לא אוהב שעושים פלוקסטר. אז כקונטרה אתה מציע נקמיצ'י. שזה מישהו שלא נהג ברכב, מישהו שהרכב לא בתקציב שלו, מישהו ש(להבנתי) אין לו ניסיון ממשי ברכבים ספורטיבים. אבל מישהו שיש לו דיעה. ודעה זה הכי חשוב. מה שנקרא "אומר את האמת דיירקט למיקרופון", כמו שגרסו שאנן סטריט וחבריו לפני כמה שנים. כי ביקורת זה ערך, ערך עליון אפילו. אגב, אם זה לא ברור: לא הייתי טורח להגיב למישהו שנהג וחושב שמדובר ברכב בינוני, על בסיס ניסיון רלוונטי עם רכבים אחרים. אין כאן "חירוף נפש". לכל היותר סלידה מאנשים שנכנסים לפורום כדי לריב \ להעמיד אחרים במקום, מבלי שהם בכלל יודעים על מה הם מדברים. מפריע לך ש"עפים" על משהו? תנסה את ה"משהו" הזה. אולי תהייה לך דעה מבוססת, מעבר לעצבים והכעס. זה גם נחמד לפעמים.

בגירה, אבל זו היתממות. אתה באמת לא חושב שביקורת צריכה להיות עניינית? מה ענייני בקביעה שרכב בינוני, אם לא נהגת בו? מה ענייני בקביעה שאנשים הם "פראיירים", כשהם מרוויחים יותר ממך, ומסוגלים, בהתאם, להוציא יותר? מה ענייני בקביעה שמנהלי המותג מתביישים בתוצרת, כשזה לא הציטוט, ובשרשור הזה מדובר בדגם אחר בכלל? ובכלל, אם אדם לא סגור עם עצמו מה מפריע לו - אז מה מטרת הביקורת? כולם אוהבים להרגיש שהם "מבינים", אבל אם פלוני כזה או אחר - ללא קשר לשרשור הספציפי הזה - מפגין בורות וחסור הכירות עם המוצר שהוא מבקר - לאיזו תגובה הוא אמור לצפות? אתה באמת לא חושב שהדיונים פה יהיו יותר נחמדים, אם אנשים לא יכנסו לשרשורים ספציפיים רק כדי לחפש לריב כי "זכותי לבקר", מתוך פוזיציה וידע של "אחד שמבין" בטוקבקים של טמקא?

נקמיצ'י, אנא קרא את תגובתי הקודמת. אני שואל גם: אתה יודע למה אתה עושה את זה? או כפי ששאלתי לפני רבע שעה: על מה או על מי בדיוק הביקורת שלך?

אתה יודע שפונטו ו-500 זה שני דגמים שונים של פיאט \ אבארט, כן? רק מוודא. כי השרשור הזה, להבנתי, עוסק ב-500. הציטוט שאתה מתייחס אליו מדבר דווקא על פונטו. ולא שזה משנה, אבל נהגת בפונטו? כי הירידה של המצוטט מתייחסת למשהו מאוד ספציפי, להבנתי. אולי גם תחליט על מה הביקורת וה"פרספקטיבה" שלך? סתם, כדי שיהיה קל יותר לנהל ויכוח. אתה מבקר את המותג? את היבואן? את התוצרת שבחיים לא נהגת ולא תנהג בה? את הבעלים? פעם אחת אתה כועס על תמחור. פעם אחרת הרכב עצמו לא נראה לך. עכשיו אלו שמגנים על המותג צריכים "פרספטקיבה". אישית, אני רוצה לענות לעניין, באמת. אני לא רוצה שתרגיש (ואני בטוח שאתה לא, אבל מילא), שאתה "לא לגיטימי". אבל בשביל זה צריך להבין מה אתה רוצה להגיד.

חן, מה שצבי כתב עליו הוא סימפטום. והוא צודק, בהחלט צריך לטפל בזה.

אבל יש כאלו שנהגו ונהנו מחווית הנהיגה. יש כאלו, כמוני, שעבורם אין מה לפזול לכיוון רכב כמו מגאן RS, כי אני לא נהג מספיק טוב כדי לנצל אותו. יש כאלו שלא מחפשים את מקסימום כ"ס לשקל שאפשר לקבל, ועוד ועוד. אל תהייה ציניקן חסר תקנה, לא הכל סובב סביב "המועדון" (שאגב, בכלל לא היה קיים כשאני קניתי את הרכב לפני 3 שנים. אז מה?). אני אישית סתם נהנה לנהוג ב-500 יותר ממה שנהנתי, לדוגמא, מה3-4 נסיעות קצרות שעשיתי בג'ולייטה תלתן. גם זה קורה. זו לא ההסקה הלוגית שעשו כאן. איש לא טען שבגלל זה הרכב איכותי או מחירו סביר. טענו שלא כל מי שקונה רכב מסוים ב-230 הוא מטומטם, ונראה לי שכבר הסכמנו על זה בשרשור אחר

פרנקוס, לא אישי, אבל מאחל לך שתכשל מכל הלב. המזגזגים (שיש מעט מאוד מהם בכבישים מהירים, והמון מהם בכל פקק קטן) הם ממש לא הבעיה. במקום לתעד את האידיוט, תתעד את הפרחה או את הנהג התורן של "אגד", שלא יסעו בנתיב הימני בחיים, אבל בחיים, גם אם יהיו הנהגים היחידים על הכביש. אולי אם זה ייפתר, ולחלוקה לנתיבים תהייה משמעות, אז אנשים לא יצטרכו לזגזג?

הם צודקים לגבי העדר מוחלט של אכיפה. רק מתעלמים באלגנטיות מזה שיש עבירות בעולם חוץ ממהירות. אחד עשיר ולא כ"כ יציב, כנראה, בגלל טראומה אישית. השני פשוט מרוויח מזה הון. ושני אלו מכתיבים, או מנסים להכתיב למדינה מה לעשות. פשוט חלם.

כתבת על משטרת המחשבות של השמאל שעושה לינצ' תקשורתי בחייל מחד, ומתייחסת בהבנה ל-"מלשינים" מאידך. התקשורת שאתה כועס עליה ירדה לא מעט גם על אנשי "שוברים שתיקה", לדוגמא. זה ממש לא עניין של "משטרת מחשבות", למרות שזה הפך לbuzzword בימין הישראלי. תפריד בין דיעות כפשע, לבין דעות כהסבר למעשה. אני פחות אופתע לגלות שהחייל מעריץ של מרזל, ואתה? אני לא יודע לאיזו קבוצה אתה משתייך, מכיוון שאני לא מצליח להבין למה התייחסות התקשורת מפריעה לך. אני אחדד: ואם החייל מתגייס לצהל, כשבתוך סט הדיעות האישיות שלו גם האמונה בכך שזה דבר מבורך להרוג ערבים? אנשים לא נהיים אוטומטית "טובים" או "ערכיים" או כל דבר אחר, רק כי הם לובשים מדי צהל. וזה לא קשור בכלל לסיפור הפרטני הזה.

גם הסברתי כבר למה. גם במקרה הספציפי הזה רואים את זה. נפתלי בנט הוא לא קשקשן פייסבוק, והוא מייצג 10~ מנדטים בכנסת. זה ממש לא מיעוט בסדר גודל שבו תומכי "בצלם" הם מיעוט.

רומן, אבל זה בדיוק העניין. המקרה לא הפך לפוליטי רק בגלל התקשורת. המקרה הפך לכזה כי מבחינת מנהיגה הרשמי של המפלגה המייצגת של הציונות הדתית, לדוגמא, החייל בכלל לא חטא בכלום ולא אמור להישפט. זה לא משנה מה החייל עשה באמת. זה לא משנה במה הוא יואשם. מבחינת נפתלי בנט ואחיו, מדובר בגיבור, וזה מה שבאמת מפחיד בסיפור הזה. נשאל אחרת: מבחינתך המקרה הזה היה יכול להשפיע על מישהו או משהו, לו היה נחקר ללא התערבות תקשורתית? כי מבחינתי, הדבר היחיד שאני לומד ממנו, זה מה שכבר ידעתי על בנט וחבריו.