Doc Slow

(הרכב שלנו לא עומד למכירה ולא מועמד למכירה עוד שנה לפחות- אני לא דוחף כאן פרסום סמוי) תראה - להתמקח תמיד ניתן, הנחה ממחירון לוי יצחק אני מאמין שניתן לקבל (האמת שמעט מבקשים מחירון כזה על הרכב) אבל אני לא חושב שניתן להשיג הנחה "ניכרת". בראבו מיד פרטית במצב טוב לא נשארת הרבה זמן בלוח. אלו שנשארות הן הבעייתיות יותר.

יש בפורום לא מעט סיקורים. חפש גם בפורומים שונים בעולם, יש הרבה מאוד מידע. הגיר מהיר תגובה, די אמין ותחזוקתו לא יקרה (יחסית למתחרים). בעיות ידועות הן החלפת קלאץ' מוקדמת יחסית (50K) ומשאבת לחץ ואוגר שמן שנופחים את נשמתם (100-150K ק"מ). יש כמה חיישנים שיכולים להתקלקל, אבל אלו חיישנים גנריים ולא מאוד יקרים. כמובן שיש גם בעלי בראבו שעברו יותר ק"מ בלי שום תקלה משמעותית. סך הכל רכב די אמין וכך גם התיבה הרובוטית שלו. קונצרן פיאט פיתח את התיבה הזאת עוד מאמצע שנות ה-90 וזאת לפי דעתי התיבה (החד-מצמדית) הטובה ביותר בשוק. הרכב די נדיר ויותר ויותר אנשים מבינים היום שמדובר במכונית לא רעה עם שילוב של שימושיות, ביצועים והתנהגות נדירים לסגמנט. המחירון גם ככה מגלם את "השם הרע של פיאט" (לא באופן הוגן לפי דעתי), אתה יכול להתמקח כמובן, אבל אני לא חושב שתצליח לסחוט יותר מדי הפחתה ממנו. בטח לא על רכב במצב שמור מיד פרטית. רכב ידני במצב טוב לפי דעתי יחליף ידיים מעל מחירון.

אלעד - אתה טוען שהתיבה הרובוטית של היאריס, שהיא סוג של קיא הנדסי והנהיגה בא גורמת להופעה של פרכוסים לא נשלטים, טובה יותר מהתיבה של פורד? האמת שלא נהגתי על הפיאסטה, אבל הייתה ברשותי פוקוס עם תיבה כנ"ל לתקופה של חודשיים וחצי ולא זוכר שהיא כל-כך גרועה.

מורגן לא מודדים לפי סטנדרטים של היום. מורגן זה רכב מהתקופה שגברים אמיתיים הסריחו מבנזין והיו עם הרבה שיער על החזה. גברים אמיתיים לא חגרו חגורות בטיחות כי הם העדיפו בתאונה לעשות סלטה כפולה אל מחוץ לרכב מאשר להלכד בשלדה הבוערת. כריות אוויר? בספיטפייר היו כריות אוויר? בהוריקנים היה ABS? מה שהיה טוב לבחורים שניצחו את הקרב על בריטניה, מספיק טוב לג'נטלמן שמעוניין בנהיגה נמרצת של אחר צהריים במורגן שלו.

המפרט הוא כל כך העשור הקודם. נראה שיונדאי מצפים למכור באירופה בעיקר דיזל ידניות ואת הבנזין מציעים כלאחר יד עם מנועים ותיבות פרימיטיביות. הביצועים עלובים ואני חושש שגם צריכת הדלק בדגם ה-1.4 האוטומטי תהיה לא משהו. לא שפחות הספק/מומנט, היא גם השמינה! על מה בדיוק המהנדסים של יונדאי מקבלים משכורת? כמובן שה-I20 האוטומטית תהיה להיט בחברות הליסינג וההשכרה ואולי היבואן גם יציע את ה-1.2 הידנית במחיר מפתה.

באנגליה לפחות - לא צריך להיות טייקון בשביל לקנות ולהחזיק מורגן. המורגן "הנכונה" היא 4/4 או הפלוס 4. המחיר לפלוס-4 חדשה מהמפעל הוא 36,000 ליש"ט כולל מיסים באנגליה. זה סכום שחובב רכב מזוכיסט ממעמד ביניים-גבוה יכול לעמוד בו. סכום הקניה הזה מקנה לך את הזכות לנהוג ברואדסטר אנגלי קלאסי נטו. מאוד נטו, כי מותרות רהבתניות כגון מזגן, הגה כוח, רדיו וסכי שמש הינן בתוספת תשלום. כמובן אפשר לוותר עליהן בקלות שהרי הן רק פוגעות בחווית המורגן האמיתית. הביצועים עם מנוע ה-4 בוכנות של פורד הם מספיק טובים בזכות הגוף הקליל ומספר עיתונאי רכב טענו שזה המנוע האידיאלי ושמנוע ה-V8 הוא מוגזם ומיותר במורגן. 150 כ"ס לא נשמעים הרבה היום, אבל המורגן היא הרי שריד משנות השלושים ובאותם ימים הספק כזה היה רק שמור רק למיליה העליון של העולם המוטורי. המכונית הראשונה של ג'יימס בונד (בנטלי ארבע וחצי ליטר עם מגדש-על) ניפקה רק 175 כ"ס ושקלה 50 אחוז יותר! ד"א - טיול של שבוע בסקוטלנד או בווילס עם אשתי במורגן נמצא ב-shortlist המוטורי שלי. וכן, אני יודע שמדובר בסוג של סטיה סאדומזוכיסטית.

נחמדה? זאת המורגן הפוזלת הידועה לשמצה! ככה נראה ניסיון של היצרן הוותיק לייצר דגם בעיצוב מודרני יותר... מנוע V8 של BMW ד"א

הידע והציוד קיימים - אז למה לא לעשות מזה כסף? מדובר למעשה בשירות שהיה נפוץ מאוד עד שנות ה-40 של המאה הקודמת - coach building, בניית גוף לפי דרישות הלקוח על בסיס שלדה ומנוע נתונים. זה יותר תחום של בניית ריהוט מאשר הנדסה אוטומוטיבית. שים לב שרכב ההדגמה כולל מנופי איתות שנראה שנעשו בחריטה, פאנלי עץ שעברו כיפוף מאוד איכותי, כנראה אלף ואחת שכבות לכה וכמובן כיוון ידני למראות, מכשיר סטריאו שתלוי מתחת לדשבורד באופן בלתי נגיש לחלוטין, כמו במכוניות משנות ה-60, העדר מוחלט של מערכת איוורור או חימום (גאוני ברכב שלא ניתן לפתוח בו את החלונות) והגה, שבלי כרית אוויר אבל עם הרבה מתכת, יטביע את הסמל של היצרן על עצם החזה שלך בעת תאונה. מורגן טיפוסית.

לגבי הבראבו אני לא מדבר מניסיוני (למרות שהרכב עבר החלפת מצמד אחרי 50-60K אצל הבעלים הקודם. אבל עדיין עם שאר חלקי הרובוט המקוריים אחרי 105K) אלא מסקירה מעמיקה של פורומים אירופאיים שערכתי לפני הרכישה וגם אחריה. אולם הרושם הכללי של כלל תוצרת פיאט (פיאט איטליה לפחות) הוא של שיפור מרשים באיכות ההרכבה והאמינות - זה לא רק במותג פיאט. השווה את "המחלות הידועות" של ה-156/166/147 ואת מגמת השיפור שנצפתה ב-159 ובמיוחד בג'וליטה. הבראבו היא לא יוצאת מהכלל בעניין זה וסך הכל לא סובלת "ממחלות ידועות" אלא מבעיות שניתן לקרוא להן "בלאי טבעי" שמוכר גם בתיבות רובוטיות אחרות ואולי אפילו פחות מאשר אצל המתחרים. בהתחשב בכך ובשאר התכונות של הבראבו, מחיר השוק שלה הוא פשוט בדיחה ומדובר בעסקה מצוינת בתנאי שמוצאים רכב שטופל כראוי (וזה לא כזה סיפור - טיפולים בזמן, שמן סינטטי, פאראפלו ברדיאטור). זה נכון, גם אני מכיר כמה יפניות כאלו - החל ממיצובישי גאלאנט עם בעיות בגיר וב-ABS, המשך ב-323 "לנטיס" עם סאלון שהופך לסמרטוטי מהר מדי וכלה בבעיות שהופיעו בקורולה ב-2006 ואילך. ועדיין - מקובלות בעולם הרכב כמה מוסכמות ברזל - אחת מהן היא האמינות המוחלטת של מוצרי טויוטה בשנות ה-80 וה-90.

מי זה "אחשלי"? זה לא שם גרמני ככל הידוע לי... ולגבי 206XSI - קח נשימה מאוד ארוכה ותתאזר בהמון-המון סבלנות. המכוניות האלו רגישות להזנחה והתעללות ו-206 מוזנחת יודעת לעקוץ חזק בכיס. חפש רכב עם כמה שפחות ידיים, בלי שיבורים, טיפולים במוסכים מורשים/מומחים וכו'. צפה לשלם מעל המחירון על אקזמפלר שמור.

תן לזה קצת זמן. תתגלח על הזקן של הגרמנים. הסיבה שההשקה נדחתה הייתה (ככה"נ) בעיות איכות בדגם האירופאי. בנוסף - היו/יש רינונים על האמינות של ה-6F35 (התיבה האוטומטית המותקנת בה).

בואו לא נסחף. בתור מי שהחזיק יפנית של פעם (קורולה 1998 "צפרדע") והיום עם בראבו 2009, אני לא הייתי מרהיב ומכריז על האיטלקיה כברת תחרות. הקורולה הייתה בנויה בצורה איכותית "והדוקה" יותר ואני לא חושב שיש סיכוי שאיזשהי בראבו רובוטית תתקרב לקרסולי האמינות של היפנומטית המיתולוגית ההיא (מנוע וגיר עם טיפולים סטנדרטיים לחלוטין לאורך 400K עד שהתחילו להופיע בעיות רציניות ראשונות). החלפת מצמד כל 50-100K ושיפוץ הידראוליקה (משאבה, אוגר) כל 100-150K זה לא רע בכלל, גם רמת הקרקושים והרשרושים מאוד סבירה. אבל זה לא בליגה של היפאניות מאותם ימים. הייתי מגדיר את הבראבו כמכונית אמינה בהרבה בהשוואה לתדמית שלה, ככל הנראה לא נופלת מהגולף (המכונית המקבילה אליה) באמינותה וללא ספק זולה יותר באחזקתה. המחיר הנוכחי של הבראבו ביד שניה עושה לה עוול (ו/או, זה של הגולף מופרז).

4C כלימוזינה רשמית אכן תתן רושם של מדינה נמרצת ושוברת מוסכמות. יש לה מזגן והדלתות ככל הנראה לא נופלות, כך שהיא עומדת בדרישות הסף. אבל חלק גדול מהמכובדים שמוסעים בלימוזינות הינם אנשים מבוגרים עם בעיות גב. אני מסופק אם אהדתם לישראל תגדל אם תבוא לאסוף אותם 4C והם יאלצו לעשות אוריגמי עם החוליות שלהם בכניסה לרכב. העצבים שלהם יעלו דרגה בעת שהאלפא תקפצץ לה על כבישי ירושלים המשוברים בדרך לקבלת הפנים בבית הנשיא.

תזכור שבכלי רכב יוקרתיים ו/או נדירים אין משמעות רבה למחירון, אלא יותר למצב הספציפי של האקזמפלר. אני מאמין שאם מטפלים בהן רק במוסך מורשה ורק עם חלקים אוריגינל מגרמניה, ניתן לקבל הרבה מעל מחירון. מעבר לזה, רכב גרמני, טורבו-דיזל, שלא שימש כמונית, בכל מקרה שומר על ערכו מצוין. אני מאמין שאפשר להחזיר בלי יותר מדי נזק כלכלי.

זה לא רק צריכת הדלק - זאת גם התחזוקה השוטפת. אם אין לך בעיה עם הנעה קדמית - וולבו S60T5 - אבל צפה פגיעה לגבי תקלות ועלות שוטפת, במיוחד במודלים שאתה יכול להרשות לעצמך. אופציה מעט צנועה יותר, אם תצליח למצוא אחת במצב סביר בתקציב שלך - סיאט לאון 1.8 טורבו ידנית. לצורך העניין VAG עם מנוע 1.8 או 2.0 ליטר טורבו הם כר פורה לשיפורים ויש בישראל הרבה ידע וניסיון בעניין. אבל בתקציב שלך למצוא אחת נורמלית עלול לקחת הרבה מאוד זמן. הנעה אחורית -- יש הרבה מכוניות יוקרה חזקות בתקציב שלך, אבל התחזוקה עלולה להיות כואבת, כואבת מאוד. ראה שרשור גדול שהיה בעניין בפורום כללי. ספציפית יותר - קאדילק CTS מוקדמת. כל מיני BMW חזקות וקשישות ושאר אקזוטיקה כגון יגוארים וכו'. אופציה מעניינת נוספת (אבל נדירה) - סובארו B4 עם מנוע 3 ליטר.

וליד ים המלח. ובעוד מקומות. למעשה התופעה לא כזאת נדירה, מדובר בחלל תת-קרקעי שהולך ומתרחב עד אשר התקרה מעליו קורסת.

פגיעות בפח, פגושים וצביעות מחדש זה מנת חלקם של רכבים עירוניים רבים (למרבה הצער גם בבראבו של אשתי). המשמעות של זה פוחתת ככל שהשנים חולפות. במודל 2011 עוד ניתן להתמקח ע"ב סעיף זה. לגבי שאר הדברים - רובם דברים שבכל מקרה צריך לעשות להם ישור קו, החלפת צמיגים, פרונט. מחלות (יחסית) ידועות ברכב שנתקלתי בהן עד כה (בפורומים או שהבעלים הקודמים ברכב שלי) -- מצמד שמחזיר נשמתו לבורא מוקדם (30-60K) ומשאבת גיר רובוטי שמתפגרת אחרי 50-150K. בדגמי הטורבו קראתי על תקלות טורבו חמורות פה ושם - אבל זה עלול לקרות בכל מנוע כזה שלא מטופל כראוי. סך הכל מדובר בבלאי שמאפיין רכבים רובוטיים רבים וסך הכל נראה שהבראבו לא פחות אמינה מהנמסיס הגרמניה שלה (גולף) שדורשים עליה הרבה-הרבה יותר ביד שניה. אבל - במצב השוק הנוכחי, בהחלט יש מקום למיקוח עיקש, על אחת כמה וכמה אם זה הדגם האטמוספרי. אני מסופק אם הוא יודע מה הוא כתב. נשמע כמו משפט כסת"ח אוטומטי לגיר אוטומטי שלא רלוונטי בכלל לתיבות רובוטיות.

עכשיו אתה נזכר? צוללות גרמניות משרתות בחיל הים מאז 1976. נכון שההסכמים היו מאוד נוחים לישראל מבחינה כלכלית, אבל אפילו אם היו מחליטים שזה צורם מדי - כמה אפשרויות היו לצה"ל לרכישת הצוללות האלו? כמה מדינות בעולם ידידותיות לישראל ובעלות יכולת בניית צוללות קונבנציונליות מתקדמות? רמז - הרבה פחות מאשר מדינות שמייצרות מכוניות מנהלים שניתן להסב ללימוזינות. בנוסף - שצריך נשק להגנה עצמית, הכללים גמישים יותר. ב-1948 ישראל הצטיידה בנשק גרמני (שעבר דרך צ'כיה) כי זה מה שהיה. ולגבי כספי השילומים - אכן בן-גוריון הסכים לנוסחה של נורמליזציה במקביל (ולא תמורת) לשילומים, אולם לא לסליחה ובטח לא לשכחה. כך שיש משהו צורם ברכב שרד ישראלי עם הכוכב המשולש מלפנים. תמיד יהיה בזה משהו צורם.

זן ואומנות אחזקת הלאנסר. אם תלחץ על הרכב, כנראה תאיץ את הבלאי אם אתה נהנה מלחיצות ולא לוחץ - לא תהנה אם תרצה להנות ותלחץ - תאיץ את הבלאי אם תנהג ברכב בלוי - לא תהנה ועל זה חכם סיני היה אומר... תלמד את הרכב, המנוע והתיבה, תלמד מתי יש כוח זמין, תנהג לפי תנאי הכביש ותמשוך הילוכים רק שהשעה בשלה והתנאים דורשים. בהאצה מרמזור בשכונה עירונית מול בית ספר - היה עדין. בעקיפה בכביש הערבה - לחץ! לחץ ומשוך הילוכים! בשיוט מנהלתי בכביש שש - שוב פעם, החלפות מוקדמות ושיוט בסל"ד נמוך.

זה הדגם הקודם, אני חושב שיצאה כבר גרסה משופרת מאז. הבסיס הוא F550 סטנדרטי. אפשר להנמיך את המרכב, לעטוף בפח בעיצוב נעים יותר, לצבוע בשחור מטאלי, להוסיף עוד כמה עשרות ק"ג של חומר בידוד אקוסטי, לבנות חוצץ פנימי בין תא הנהג לנוסעים ולסדר כמה מושבי עור יפים בפנים. הרבה יותר ממוגן ממרצדס גארד, אבל פחות מעודן וכנראה גם יצא יקר יותר. בוויירון יש סוג של תיבה רובוטית אבל אין לה שום קשר ל-DSG המוכר. זהו גיר יעודי שפותח על ידי חברת ריקרדו הבריטית.

יש רמות שונות של מיגון - הרמות הבסיסיות ביותר עמידות לירי אקדח בלבד ותוספת המשקל בהתאם צנועה ולא דורשת שינויים מכניים. אבל גם ברמות המיגון הגבוהות יותר לא הולכים ומייצרים מנועים ותיבות הילוכים חדשות. מאחר מראש ממגנים רכב מפואר, כבד ומאוד חזק אז חלק מהחלקים מסוגלים לשאת בעומסים הנוספים בצורת בסטוק שלהם (גם אם במחיר של תוחלת חיים מוגבלת) וחלק מוחלפים בחלקים שהם יותר heavy duty אבל עדיין זמינים במחסן החלפים ומבלי צורך לתכנון מאפס. "המוסלקות" שהיו בשירות צה"ל לפני שנים יכלו לעמוד (להערכתי) בירי של רוס"ר ועמדו (כפי שנוכחתי) בפני מטעני רסס וזאת מבלי לבצע שינויים מהותיים בבסיס הצנוע אך האמין שלהן (230E). בצורה הזאת גם עובדים יצרני לימוזינות רגילות וממוגנות הן מטעם היצרן והן צד ג' מאז ומעולם. הלימוזינה של הקיסר הירוהיטו משנות ה-30, אותה ראיתי במוזיאון, הייתה משורינת בכבדות, מפוארת מאוד ועדיין עם המנוע והגיר המקוריים (8 בוכנות 7.7 ליטר קומפרסור), אולי נעשו שינויים בקפיצים ובבלמים, אולי. ברמות הגבוהות ביותר של המיגון פשוט בוחרים בפלטפורמה מתאימה מראש. בישראל עשו את זה עם הזאב - קליפה ברמת מיגון מאוד גבוהה שיושבת על טנדר פורד כבד שמסוגל לשאת אותה בלי שינויים. בארה"ב בנו את הלימוזינה הנשיאותית גם על שלדה של משאית. אני די בטוח שהזאב הצה"לי ובוודאי הבהמה (the beast) הנשיאותית ממוגנים יותר מאשר הרמה הגבוהה ביותר של ה-S גארד ואחיותיה הגרמניות.

לוחות ברזל על לנסר? מאיפה הבאת את זה? אתה חושב שהקאדילקים של האמריקאים פחות ממוגנות ממרצדס גארד? ד"א במשך שנים הלימוזינה הנשיאותית שם הייתה "התקנה מקומית" על ידי בונה מרכבים שקיבל רכב מהמפעל ובנה אותו מחדש (הרכב הנוכחי הוא כבר יצור אחר שבנוי על שלדת משאית). מלבד זאת בישראל ידע וניסיון רב במיגון רכבים ברמות הגבוהות ביותר.

אתה קונה מנוע או מכונית?

מהניסיון הקצר שלי עם הקרייזלר הזאת שמתי לב שכיתוב ה-ECO (שמסמל בין השאר שהמנוע הופך מ-5.7 ליטר ל-2.8 "בלבד") הופיע רק בשיוט במישור במהירויות יחסית מתונות. בכל האצה קלה או בכל פעם שהכביש החל מטפס במעלה הר (או אפילו גבעה מתונה) הנורית כבתה וארבעת הצילינדרים הרדומים התעררו לחיים. אבל הם כנראה הצליחו לא רע בשיווק הפונקציה הזאת, כי שעצרתי עם הרכב לתדלוק בעיירה הנידחת לילואט המתדלק התעניין בסוג המנוע ואחרי שאמרתי לו שזה V8 הוא הזכיר את יכולת כיבוי הצילינדרים ושאל אם הרכב אכן חסכוני כפי שקרייזלר טענו. למרות מערכת הניתוק המאוד בררנית הופתעתי מאוד לטובה מצריכת הדלק הכללית של הבהמה וביחד עם התנהגות הכביש ואיכות הסאלון אותה 300 גרמה לי לראות את תעשיית הרכב האמריקאית באור אחר (וחיובי הרבה יותר).

מעניין מה יהיה עם הלאדות האלו ובכלל עם ההשקעה (הלא קטנה) של רנו-ניסאן באווטוואז ככל שהחיילים של פוטין ילכו וישקעו בבוץ האוקראיני והסנקציות ילכו ויערמו...