Doc Slow

אני מנסה להשאר רגוע ולכן --- לעליית מחירי הדלק יש לפחות אספקט חיובי אחד - אזרחי המדינה נעשו מאוד מודעים לחיסכון בדלק בשנתיים האחרונות. דבר זה בשילוב המיסוי הירוק (הטבה שבקרוב עומדת גם היא להפגע) גרם לכך שמכוניות לא נמכרות כבר לפי מטר פח לשקל, הישראלים גם גילו מחדש את כף רגלם השמאלית ולראשונה מזה 30 שנה רואים המון קטנות ידניות. שמתי לב גם שאנשים נוסעים יותר לאט ובמתינות. פחות צריכת דלק = פחות יבוא נפט ושיפור מאזן התשלומים של המדינה. פחות צריכת דלק = פחות זיהום אוויר ממכוניות - שהם מקור הזיהום הראשון במעלה בערים וגורם תחלואה חשוב מאוד. זה במקום לחטוף עצבים וכאבים בחזה.

זה היה יום חול למהדרין. האמת שבכל מקרה היינו בתגב"ץ אז לא היה כאן בזבוז דלק מעבר למה שבכל מקרה שרפנו כל יום. אני לא אכנס לפוליטיקה - זה פורום מכוניות. לציין שבאותה המידה היינו עוזרים לאזרח אם היה נתקע בכביש הערבה או בכל מקום ולציין גם שבאותה תעסוקה סייענו גם לפלסטינאים פצועים. שאתה על מדים אתה ממלא את המשימה שהוטלה עליך כמיטב יכולתך ומנסה להגן ולסייע לאזרחים באשר הם. אם כבר מדברים על דלק שרוף - אז מבין רכבי הסיור הממוגנים שהיה לי עד היום העונג המפוקפק לנסוע בהם: אביר ממוגן, האמר ממוגן וזאב, זה האחרון הוא החסכוני ביותר בדלק ועם המזגן הכי אפקטיבי...

אם כבר הצטרפתי לפורום לחפש חוו"ד למכונית הבאה שלי, אולי כבר אתרום כאן לתוכן ואחלוק סיפור גבורה מוטורי שארע לי -- בעודי מבלה לי במילואים באיזור תקוע רבתי, נקראנו לעזרתה של גברת חביבה שנתקעה עם המכונית שלה בדרכה מירושלים הביתה. השעה כבר מאוחרת, כולם עייפים, אולם ממלאים את חובתנו למולדת והנהג דחק במנוע הדיזל של הזאב (פורד F350 משורין למי שלא זכה להכיר) לעבר נקודת האירוע. מתברר שמדובר בפאר היצירה הצרפתית, מבית היוצר של הטרקסיון-אוונט פורצת הדרך, ה-DS המלכותית וה-SM הספורטיבית וחביבת ידועני העל. כך עמדה לה מבוישת בצד הדרך סיטרואן AX - הו תהילת עולם, חמקמקה וחולפת. לדברי הגברת המכונית כבתה לפתע וסרבה להניע, ניסיונותיה להביא את הרכב לדבר פעולה כשלו והיא נאלצה להזמין את חיל הפרשים (להלן - אנחנו) לשמור עליה עד אשר יגיע הגרר. סקירת שטח זריזה הובילה למסקנה שמקום העצירה של המכונית לא נבחר בתבונה טקטית, עם מצוק גבוה שחלש מעלינו ותנועה מהירה על הכביש לצידנו. העברנו את האזרחית למקום בטוח יותר במושב האחורי של הזאב וניסינו לברר כמה זמן נגזר עלינו להתקע עד אשר יגיע הגרר. אזי חלף בראשי רעיון "גאוני" - אולי ננסה להניע את הרכב בעצמנו, לחסוך את ההמתנה לגרר ולהרוויח בדרך זאת שעת שינה יקרה מפז. סימנתי לחוג"ד שיכנס למכונית וינסה להניע אותה. הוא סימן לי ממרומי 2 המטרים שלו שהדבר לא אפשרי מבחינה פיזיקלית. הבנתי שאם הדבר צריך להעשות - עלי לעשות אותו בעצמי. הדבר הראשון שנתקלתי בו בעת החדירה לרכב הוא כשל ארגונומי של מהנדסי סיטרואן. מתברר שהיצרן לא שם דעתו על הפעמים בהם תרצה לשבת מאחורי ההגה חבוש קסדה ועטוי באפוד קרמי. לבסוף הצלחתי להסתדר עם הקסדה דחוקה כנגד התקרה וההגה נוגע בלוח החזה של האפוד. הנחתי את ה-M16 לידי וניסיתי להניע את הרכב, לאחר מספר ניסיונות הסטרטר תפס והמנוע ניעור לחיים. המנוע טרטר, אם כי לוח המכוונים ופנים האוטו שמרו על משמעת לילה ללא כל נורית דולקת. סימנתי לשאר הצוות שיסעו אחרי עם הזאב ושילבתי להילוך ראשון. המכונית כבתה ברעד רב והבנתי שהקלאץ' כנראה גמור וחלק וזאת בשילוב עם גיר עיקש וקשה לשילוב גרמו לנהגת לתקיעה סופנית. אולם לא אלמן ישראל ובזכות ניסיון שצברתי על מכוניות מחורבנות בעברי, הצלחתי לשלב את הצרפתיה האלגנטית להילוך קדמי ולהתחיל בדרך המתפתלת והתלולה לתקוע. הייתה זאת אחת הנסיעות האיטיות והפחות מהנות בחיי. הראש שלי היה ללא כל יכולת תנועה לצדדים, ההגה התחכך באפוד, הקלאץ' החליק וההילוכים חרקו. הספידומטר לא עבד, אבל האנשים בזאב דיווחו אחר כך שלא היה שום חשש שעברתי את המהירות המותרת. לבסוף הגענו ליעדנו. יצאתי בקושי מהמכונית והמלצתי לגברת לגרוט אותה בהקדם. אני לא יודע למה קיבלתי ממנה בונבונירה, בסך הכל רציתי להרוויח שעת שינה...

לקנות עם מקדמה + תשלומים עדיין יוצא חריגה מהתקציב, לא משנה איך תהפוך את זה. התשלומים האלו מצטברים וחונקים. לפותח הדיון - האם יש סיבה מסוימת שאתם רוצים להחליף את האקסנט מלבד הרצון "להתקדם"? האם מדובר בבטיחות? מרווח פנימי? חסכון בדלק? בהנחה שלא מדובר בדרישה ספציפית כזאת או אחרת - מבין המכוניות שאני מכיר בתקציב הזה יש כמה שעשויות לענות על הדרישות שלך -- טויוטה קורולה 1999-2001 ידנית עם אבזור בסיסי נכנסת בתקציב + אופציה לכמה שקלים בצד "לישור קו" ראשוני. אלו עדיין השנתונים הטובים של טויוטה מבחינת איכות בניה ואמינות. המכונית חזקה יחסית למשקלה - במיוחד אם תשיג אחת ידנית במצב טוב. אם היא מתוחזקת היטב צריכת הדלק סבירה. מצד שני המכונית קצת צפופה, האבזור בסיסי, הבטיחות ממוצעת (הניסיון שלי הוא עם מודל 98 אוטומטית - עיצוב החרטום הרדיקלי יחסית שונה לאחר שנתון זה, המכניקה לא). מאזדה לנטיס משנתונים דומים תעלה מעט פחות, אתה יכול למצוא גם מודל 2002 אוטומטית בתקציב שלך עם הרבה חיפושים ומיקוח, אבל תזהר ממכוניות "קרועות". מכונית די אמינה אם שומרים עליה, בנויה פחות טוב מהקורולה, פחות מעודנת ויותר רועשת, אבל מעט יותר מרווחת (יש לי ניסיון של כמה אלפי ק"מ עם לנטיס 2000 אוטומטית). סוזוקי באלנו סטשיין מכונית מאוד שימושית יחסית למחירה. אני חושב שלא ניתן להשיג ידניות כאלו. מבחינת איכות והתנהגות מדובר בהחלט בליגה מתחת לקורולה וללנטיס, אבל לעניות דעתי יותר איכותית מיונדאי מאותם שנים. לא חורכת אספלט אבל אם היא מתוחזקת כראוי לא אמור להיות חסר לה כוח. לא יודע להגיד לגבי אמינות לאורך השנים - אבל ליצרן יש בסך הכל מוניטין לא רע (יש לי ניסיון של יותר מ-10K ק"מ עם בלנו סטשיין אוטומטית). על פורד פוקוס נהגתי מעט מאוד (על הצ'בק אוטומטית - לציין שכמעט בלתי אפשרי למצוא ידנית "בזכות" מדיניות היבואן באותם השנים), המכונית המהנה ביותר לנהיגה מכל אלו שהוזכרו כאן ובפער משמעותי, מנוע קצת אנמי אבל קרוב לוודאי שיספיק לצרכיך, אמינות כנראה פחות מרשימה ביחס לאלטרנטיבה מהמזרח (וראוי להביא זאת בחשבון במכונית בת 8-10 שנים). לפני שאתה סוגר עניין - תביא בחשבון שמחיר הדלק עומד לעבור את ה-8 ש"ח לליטר חודש הבא (ולא אתפלא אם יגיע ל-9 ש"ח ויותר תוך שנה) ומשפחתומטית 1600 טיפוסית לא תעשה יותר מ-10-11 ק"מ לליטר וכנראה הרבה פחות ברחובות המתפתלים, התלולים והלרוב פקוקים של ק"ק ירושלים.

פנדה אחלה מכונית, אבל פנדה דור שני (2003-2010) "נהנת" מ-3 כוכבים ב-euro ncap. כמו האלטו. לנהג בן 17.5 יש סיכון גדול פי 1.5 עד 2 מהנהג הממוצע להיות מעורב בתאונה. לאור זאת אני חושב שאם התקציב מספק, ראוי לשים בטיחות בעדיפות יחסית גבוהה. לא מכיר את הגיר הרובוטי של פיאט ואת אמינותו, בארץ אין ממש מסדי נתוני ביקורת אמינים וגדולים ובאירופה הדגם הרובוטי מאוד לא פופולרי. ב-parkers ביקורות האמינות הכלליות על הפונטו מאוד מעורבות. באופן כללי פיאט היום זה כבר לא Fix It Again Tony של פעם, אבל כנראה שגם לא מדובר באמינות של יונדאי. אני נוקט עדיין בגישה שמרנית שבמכוניות איטלקיות וצרפתיות עדיף גיר ידני מבחינת אמינות.

מצטער - לא שמתי לב שאתה מחפש מכונית אוטומטית. במקרה כזה הפיאט והרנו הרבה פחות מתאימות. שוב פעם - גם בגלל שאתה בן 17.5 שרק התחיל לנהוג - אל תוותר על בטיחות והאלטו היא הכי פחות בטוחה מכל המכוניות שהוזכרו כאן. אם אוטומט הוא דרישה בלתי גמישה - תשאר עם ה-I10. אם אתה מוכן לוותר על גיר אוטומטי - תשקול רנו קליאו או פיאט גרנדה פונטו. תחזור ותתייעץ עם המשפחה שלך - לפי דעתי כמכונית ראשונה האופציות האלו עדיפות בהרבה.

אובדן הערך במקרה של פיאט גרנדה פונטו יהיה כנראה גבוה משל ה-I10, הוצאות התחזוקה (אולי) גבוהות יותר. לציין שדיווחי האמינות שיש לגבי הפונטו והקליאו החדשה טובים יותר מהמוניטין שהדגמים הקודמים צברו. קרוב לוודאי שה-TCO (עלות בעלות כוללת) של פונטו לעומת I10 תהיה גבוה יותר לאורך שנים - קשה לי להעריך בדיוק כמה כי אין לי מספיק נתונים ולציין שהפונטו כבר סבלה מעיקר ירידת הערך שלה. אולי סביב 200-300 ש"ח לחודש יותר - אבל זאת ספקולציה פרועה. רכב הוא לא השקעה, אלא הוצאה - תחליט אם הערך המוסף של פינוק, רווחה ובטיחות שווה לך את הווצאה הנוספת.

לא הצלחתי להבין מה בדיוק התקציב שלך. בגילך ובמיוחד לאור העובדה שאתה מתכוון גם לצאת לנסיעות בין-עירוניות (כולל כנראה בילויי סופ"ש), המחשבה צריכה להיות גם לכיוון של בטיחות אקטיבית ופסיבית של הרכב. לכן כפי שכבר עשית, הייתי מוריד מהפרק את הסוזוקי אלטו ומעלה לדיון פיאט גרנדה פונטו או רנו קליאו (שקיימת בגרסה ידנית ומאוד חסכונית מודל 2011 ומעלה בלבד ויקרה יותר) - שתיהן בטיחותיות, מרווחות ואפילו מעט חסכוניות יותר מה-I10. אין להן את מוניטין האמינות והסחירות של היונדאי, אבל זה שיקול כלכלי שאתה צריך לעשות לאור כלל הפקטורים.

בתקציב כזה צריך הרבה סבלנות והרבה מזל. מכרתי לאחרונה קורולה 98 בסכום דומה (7000), נקנתה חדשה והחליפה יד בתוך המשפחה שלי. חצי שנה לפני המכירה קיבלה בולמי זעזועים חדשים וטיפול 20K. נסעה מאילת עד החרמון ללא כל קושי. רק מה - 350K ק"מ, פגיעת שלדה מאחור (לא בחלק משמעותי מבחינה דינמית), פחחות וצבע מאוד מוזנחים, מכסה תא מטען מתקלף כרונית, מצבר גמור ושאר מרעין בישין קטנים ומציקים ולכן לא הצלחתי למכור ביותר. למי שהנזקים האלו לא הפריעו, קיבל מכונית נוחה וזריזה שעשויה בקלות למשוך עוד 50-100 אלף ק"מ עד שתיבת ההילוכים תשבוק חיים (המנוע של הקורולה מהשנים האלו עם טיפול טוב מחזיק גם חצי מיליון ק"מ). אולם כאמור מדובר בהימור. יכול להיות שהרוכש המאושר יתקל כבר מחר במערכת ABS שתשבוק חיים או בתיבה שתתקע - או שאולי המנוע האמין יחליט לבסוף לזרוק את המגבת - ואז מדובר בנזק של אלפי ש"ח ולעיתים מחיקה מוחלט של ההשקעה. יחד עם זאת, מדובר בהימור מחושב. למשפחתי יש ניסיון רב וחיובי עם טויוטות - כולל גם קרינה 97 שמתקרבת ל-400K ק"מ ועדיין נוסעת-ונוסעת-ונוסעת. הטויוטות של שנות ה-90 נבנו להחזיק לנצח בתנאי תחזוקה סבירים. חפש קורולה ידנית מודל 94-97, תתמקח באכזריות (השוק היום רע למוכרים) ואל תדלג על מכוניות עם פגמים שאינם מהותיים למרכב או למנוע (צבע ופחחות, בעיות חשמל לא קריטיות) - הסיכון שלך ליפול קטן יותר. אופציה נוספת היא סובארו גרנד-לאונה (כמו שקראו פעם לאימפרזה) משנתונים דומים.

בעבר הייתה לי רנו קליאו מדור ראשון (ה-B חולקת הרבה מהמכלולים). יצא לי גם פעם לנהוג על ה-B. המכונית נוחה מאוד ואפילו מהנה במידה מסוימת לנהיגה, אבל רגישה מאוד לטיפולים שלא במועד ולשימוש בחלקים זולים. לקולגה מהעבודה הייתה פונטו ספייס (60 כ"ס) שגם יצא לי לנהוג עליה מדי פעם, מכונית בסיסית שבשימוש מתון ותחזוקה נאותה מפגינה אמינות סבירה, פחות מהנה לנהיגה מהקליאו . לגבי ה-ELX, אתה מוזמן לחפש אחת במצב סביר, בהצלחה. לא מכיר את הפיאסטה. את המכונית הראשונה שלי קיבלתי במתנה בשנת 1994 כשהייתי בגיל 17.5. פיאסטה 1984. מלבד אפיזודה חולפת של שנה בעתודה אקדמאית, המוכנית שמשה אותי מעט מאוד, בצבא הייתי קרבי והאוטו רוב הזמן שימש את אחי הקטן שבדיוק קיבל רישיון או סתם צבר אבק. אחרי השחרור שינתי סטטוס לסטודנט דלפון והמכונית הושבתה מהר מאוד ברגע שהופיעו תקלות משמעותיות שלא היה לי כסף לתקן (אם כי בכללי הרכב היה מאוד אמין - כי לא היה מה שיתקלקל מרוב פרימיטיביות). עוד לא דיברתי על ביטוח ודלק. בעת רכישת רכב כזה אתה חייב לבדוק אם תוכל לעמוד כלכלית גם באחזקתו וכן במקרים של תקלות וקלקולים (לדוגמא - מיסב ב-500 ש"ח, קלאץ' ב-1000, בולמים חדשים ב-1500 וכהנה), המכוניות האלו הן לא סובארו לאונה משנות ה-80 ולא מגיבות טוב לתחזוקה לקויה וזולה.

64 כ"ס ו-10.5 קג"מ (ב-3000 סל"ד) לעומת 98 כ"ס ו-12.8 קג"מ בקליאו (שתיהן שוקלות טון). המנוע למרבה הצער די מיושן (סדרת FIRE הוצגה באמצע שנות ה-80 והמנוע הספציפי הזה ב-93) - אם כי נתון זה שלעצמו הוא לא סיבה לפסול את הרכב על הסף. אני אשאיר את המכונית ב-shortlist שלי ואנסה למצוא אחת לסיבוב. אשמח גם לשמוע התייחסות מבעלי קליאו II ופאביה דור קודם לגבי התאמתן לדרישות שלי.

ממה ששמעתי מה שאתה אומר נכון. הבעיה שלי עם הפונטו ש-95% הם משכרה/ליסינג בגימור מינימלי ומנוע עתיק וחלוש. החשש שלי שבנסיעות בין-עירוניות באוטו עמוס 60 כ"ס הם לא מספקים ואף לא בטיחותיים. הדגמים החזקים שנמצאים בתקציב שלי נדירים מאוד. ספייס ELX נדירות ורובן עם סימני אזהרה מעליהן (ריבוי ידיים חריג, הערות כגון "צבע חדש", "הוחלפו מנוע וגיר") גרנדה 1.4 סבירה חורגת מהתקציב באופן משמעות ומאוד נדירה אף היא (אני סוקר מדי פעם את הלוחות כבר שבועיים כחלק מהמחקר המקדים שלי). העיצוב החיצוני לא חשוב לי, אלא אם מדובר בתפלצת עיצובית בסגנון הסיטרואן אמי...

החוזה על מכונית הליסינג שלנו (קורולה) עומד להסתיים וכנראה ולא נחדש אותו מטעמי חיסכון. אנו זקוקים למכונית "גשר" לתקופה של 1-3 שנים (שתהפוך אולי בהמשך למכונית שניה במשפחה). זאת תהיה המכונית היחידה במשפחה (אני מגיע לעבודה ברגל) ותשמש את אשתי לנסיעות לעבודה (20 ק"מ לכל כיוון). בנוסף כמכונית משפחתית היא תשמש לקניות וסידורים בעיר, לנסיעות לחברים ומשפחה ולטיולים ברחבי הארץ. התקציב 20K, אפשר לחרוג מעלה, אבל אני מעדיף שלא. יש תקציב של 5K נוספים חודש לאחר הרכישה לטובת "יישור קו" במוסך. דרישות יסוד מהרכב -- * יכולת הסעת 2 מבוגרים בגודל בינוני, ילד בבוסטר ותינוקת בכיסא ברווחה מסוימת + עגלת תינוק מוטסי גדולת ממדים (שלדה+טיולון) בתא המטען + עוד 1-2 תיקים לטיול או קניות. * צריכת דלק משולבת בנהיגה מתונה של לא פחות מ-13 ק"מ לליטר. * דרישת בטיחות מינימלית - 3 כוכבים בקטגוריה, 2 כריות אוויר, ABS. רצוי כמובן יותר. העדפות נוספות -- * יכולת דינמית סבירה בכל תנאי כביש מאילת ועד החרמון. * נוחות סבירה בכבישים עירוניים משובשים. * יכולת תמרון וחניה במתווה עירוני. לאחר מחקר ברחבי הפורום הזה ואתרי רכב אחרים צמצתי את הרשימה למספר רכבים ולהם יתרונות וחסרונות פוטנציאליים. המכוניות כולן מקטגורית הסופרמיני הידניות. -- פיאט פונטו 2003-2005 - כנראה שדי מרווחת, מאוד זולה לרכישה, עלויות אחזקה כנראה סבירות, מנועים חלשים מדי. -- סקודה פאביה 16V 2003-2004 - כנראה בנויה היטב, ביצועים מספקים, יקרה יותר ומבחר מצומצם בשוק, מרווחת מספיק? -- רנו קליאו 1.4 או 1.6 2003-2005 - נוחה, בטיחותית ומאובזרת, ביצועים מספקים, זולה לרכישה, מרווחת מספיק? אמינות והוצאות תחזוקה? אשמח לקבל חוו"ד ממשתמשים בעלי ניסיון לגבי מכוניות אלו וכן לקבל הצעות למכוניות אחרות העומדות בדרישות.

גל, רופא מאיזור המרכז, הייתי בעבר פעיל בפורום (עם שם משתמש אחר) בשנת 2002, אולם איבדתי את רוב (אך לא כל) העניין בתחום. חזרתי על מנת להתייעץ בנוגע לרכישת מכונית ואולי בהמשך בנוגע לאחזקתה.