Doc Slow

בשביל יותר פרטים טכניים אתה צריך לדעת בדיוק מה הדגם ובדיוק מה השנתון. משם תתקדם עם אתר אינטרנט אמריקני הנקרא - google. לדוגמא - אקליד לי C200 kompressor 2003 אני אראה שיש קישור לוויקיפדיה שמגלה לי שדגם ה-C200K או ה-C200 היה מצויד במנוע 4 בוכנות בנפח 1.8 או 2.0 עם מגדש על ו-161 כ"ס. לעומת זאת ה-C230 הגיע עם 3 מנועים שונים - 1.8 מוגדש, 2.3 מוגדש או 2.5 אטמוספרי בתצורת V6

המדד הזה מאוד לא מדויק ותלוי הרבה פרמטרים שלא כולם נגזרות ישירות של איכות היצרן. לדוגמא - אחת המכוניות הישנות הנפוצות ביותר בלבנון (ובמדינות נוספות בעולם), כפי שרבים מאיתנו יודעים, היא מרצדס מסדרות 230 ו-280 משנות ה-70 וה-80. אמינות ושרידות כמובן, אולם גם תחזוקה זולה שנובעת ממכניקה פשוטה וריבוי חלקי חילוף זמינים. מדוע אתה לא רואה הרבה מכוניות כאלו על הכבישים בארץ? בעיקר משום שלא היו הרבה כאלו מהתחלה ובגלל שחלקי החילוף של מרצדס יקרים יותר כאן. לעומת זאת, שנתיים ביליתי בדרום לבנון וראיתי מספר מאוד מועט של סובארו ישנות, אז מה זה בדיוק אומר? עוד משהו - מדוע אתה לא רואה הרבה טויוטות בנות 20 על הכבישים - כי התחילו ליבא אותן רק לפני 20 שנה בערך והן נעשו פופולריות בישראל רק מאמצע-סוף שנות ה-90. אולם אני סמוך ובטוח שכמעט כל טויוטה שעלתה על הכביש מאז ולא נהרסה בתאונה, עדיין נוסעת. כמו הקארינה 95 של ההורים שלי שמגרדת את ה-400K, כולל נסיעה די פרועה שלי ושל האחים שלי (היינו צעירים וזה היה מזמן). שגם היא ד"א, מהירה יותר וחסכונית יותר מהלגאסי 2.0 המקבילה (וכמובן - מנוע חזק יותר ושקט יותר), אמינה באופן טוטאלי וזולה לתחזוקה. הקארינה מכונית יציבה למדי ויתרון האחיזה של הלגאסי (אפילו בגרסת הנעה כפולה) לא יבוא לידי ביטוי אצל 99% מהלקוחות הפוטנציאלים שלה ב-99% מתנאי הכביש בישראל. שלא תבין - אין לי שום העדפה לטויוטה, אני נוהג היום בקורולה 2009 (שגם היא חזקה וחסכונית יותר מהאימפרזה המקבילה) ולא כיף לי בכלל, אני גם חושב שסובארו יצרן מוצלח (לא בגודל אמנם) וייצר הרבה מכוניות נהדרות, אבל מכאן ועד שירת הלל (אני מתכוון לאליהו) וניסיון להציג את המכוניות האלו ככליל השלמות...

חדשות רעות מבחינה מוטורית (אבל טובות מבחינה כלכלית). קרוב משפחה יתן לנו את הברלינגו שלו לחודשים הקרובים עם סיום הליסינג על מנת שנוכל להערך טוב יותר כלכלית ולחפש רכב כמו שצריך (בראבו ידנית אולי?) ובלי לחץ. אחחח, למרות כל מגרעותיה האיטלקיה דווקא מצאה חן בעיני ועכשיו נגזרה עלי תקופת גלות מוטורית עם טנדרון דיזל עצל. לפחות הוא עושה 1:17 ויש מקום לעגלה של התינוקת, לציוד לטיול, לקניות השבועיות, לכוננית מאיקאה ולנבחרת הפוטבול של דאלאס בתא המטען.

אני לא בטוח שמדד "המכוניות בנות ה-XX על הכביש" הוא המדד הנכון לגבי החלטה מי היצרן המצטיין. לפי המדד הזה המכונית המושלמת היא החיפושית. ד"א - יש עדיין הרבה סובארו לאונה על הכבישים, האם זה הופך אותן למכוניות נהדרות? המנועים האטמוספריים של סובארו עד לשנים האחרונות "הצטיינו" בהספק נמוך לנפח, זאת לעומת טויוטה (במיוחד דגמים שלא הגיעו לארץ) והונדה. במרוץ הדראג חסר התועלת בין טויוטה E110 עם מנוע 1.6 (111 כ"ס) היא תביס את האימפרזה 1.6 (90 כ"ס) המקבילה והכבדה יותר ללא קושי וגם את הלגאסי 2.0 (115 כ"ס) הכבדה עוד יותר. לאחרונה סובארו ישרו קו מבחינת הספקי מנוע, אבל הם עדיין עם נתוני צריכת הדלק הגרועים ביותר מבין היפאניות. כמעט כל היצרנים היפאנים ייצרו מכונית קומפקטיות עם מנועים רבי עוצמה והנעה כפולה. סובארו הקטנה שווקה את המכוניות האלו גם מחוץ לשוק היפאני (והאוסטרלי) והיבואן המקומי טרח להביא גרסאות אלו לכאן (יאמר לזכותו).

נתתי דוגמאות לכך שסובארו גם הוציאו מכוניות איומות - ודווקא אלו שהיו הנמכרות ביותר שלהם בארץ (גם היום המצב דומה עם האימפרזה 1.5 העגלה השתיינית). כפי שכתבתי - זאת אכן הייתה לגאסי 1600 אוט', זקנים עם קלנועית צפרו והבהבו לי שאפנה את הדרך. ד"א - הקורולה 98 הייתה מכונית חזקה וזריזה לזמנה (עם 111 כ"ס וגיר מעולה היא הייתה יותר זריזה מהסובארו 2.0 של אותם ימים) ואפילו עם התנהגות כביש חביבה (באופן יחסי - כמובן שהדבר תוקן בדור הבא, הנאה מנהיגה מפחידה את הלקוחות שלהם). אני כמובן יודע שמכוניות החזקות יותר של סובארו הן ליגה אחרת (למעשה חבר שלי רכש לפני שנים לגאסי 2.0 הנעה כפולה לפי עצתי והיה מאוד מרוצה), אבל לומר שמדובר ביצרן היפני הטוב ביותר...

רכב utility נהדר - אבל אם כבר אז שילך על אושקוש 8X8, גם אמירה פטריוטית, עבירות מעולה וכנראה שגם צריכת דלק לא שונה בהרבה. איזה עלוב, שוורצנגר שהיה מושל קליפורניה - המדינה שמתיימרת להיות עם האג'נדה הירוקה ביותר בארה"ב ועם תקנות זיהום האוויר המחמירות ביותר בארה"ב קונה יונימוג לשימוש פרטי. זה פתאטי כמעט כמו הפעם שהוא המיר את ההאמר שלו להנעת מימן בשביל לשדר "מסר ירוק".

יש הרבה חברות צמיגים "שקרכלשהו" שמשווקות כ-"חברות בת" של חברות ידועות. נפלתי פעם בפח הזה ולעולם לא עוד. בשוק היום ההבדל בין צמיגים איכותיים לזבל הוא סביב 500 ש"ח לרביעיה (במכוניות משפחתיות סטנדטיות עם צמידי 15 ברוחב 195), אז במקום לחסוך בגומי שהוא הקשר של המכונית שלך אל הכביש - תוותרו על רדיודיסק חדש, חלונות מוכהים, ג'נטים סגסוגת או אפילו על ארוחה אחת במסעדה.

תתחדש! ה-156 כשיצאה הייתה אחת ממכוניות החלום שלי. אפילו אשתי ממש הייתה שמחה לקנות אלפא-רומאו (אשת חיל מי ימצא - אוהבת מכוניות איטלקיות וגיר ידני). אבל תמיד החשש מתקלות, תיקונים יקרים, צריכת הדלק וכמובן שיש הוצאות חשובות הרבה יותר (ילדים). מדי פעם חולפת על פנינו בכביש איזה 156, 147 או 166 ואני תמיד אומר לאשתי - "אין בעיה לקנות כזאת בזה הרגע, אבל..." כרגע אנחנו בכיוון של פיאט בראבו (רובוטית ) ואפילו עם זה אני לא לגמרי שקט ועוד יחטוף בראש ממשפחה וחברים (שהרי הבראבו נחשבת בארצנו המתקדמת מוטורית "נועזת"). אולי בעוד כמה שנים איזו MiTo יד שניה חביבה כאוטו שני...

כמה מהמכוניות המזוויעות ביותר שנהגתי עליהן היו סובארו (ג'סטי, לאונה 1600 אוט', לגאסי 1600 אוט'). נהגתי המון בקורולה 98 אוט' ויצא לי לנהוג קצת על האימפרזה המקבילה שאמנם לא הייתה מזוויעה - אבל לדעתי הקורולה הייתה עדיפה משמעותית. התהילה של סובארו הגיעה בעיקר מדגמי קצה שונים - ה-SVX הנועזת, דגמי האימפרזה והלגאסי טורבו לדורותיהם. כמו כן בזכות הפורסטר והאאוטבק שהיו חדשניים בתפיסתם בעת שהוצגו. אולם מכוניות אלו יחסית נדירות בנוף הישראלי ורוב המכוניות של היצרן שנמכרו כאן אפרוריות ובינוניות.

307 ומגאן אוטומטיות זולות לרכישה, מאובזרות כדבעי ובטיחותיות (במיוחד המגאן). מסיבות של חוסר ביקוש בשוק האירופאי, הצרפתים לא ממש השקיעו בתיבה האוטומטית במכוניות אלו - והיא אכן לא מצטיינת, הביצועים פושרים וצריכת הדלק לא משהו. סיפורי זוועה על אמינות לקויה במכוניות אלו לא חסרים, גם לא חסרים סיפורים של כל מיני בעלי מכוניות שנשבעים שהמגאן/307 היא הכי אמינה בעולם. למרבה הצער - הנתונים מצביעים על כך שאכן ה-307 והמגאן הן לא מכוניות אמינות ביחס לשאר המשפחתיות. מדובר בריבוי חוו"ד באתרים מאנגליה וכן דיווחי קציני רכב בארץ על תדירות ביקורים במוסך. הגיר האוטומטי בטח לא מוסיף לסעיף האמינות. נתונים אלו לא פוסלים בחירה במכונית מדגמים אלו על הסף, זאת בכמה תנאים -- * מחיר קניה נמוך המשקף מוניטין זה (ברובו מגולם כבר במחיר המחירון העלוב). * היסטורית טיפולים מפורטת שמראה שהרכב טופל כדת וכדין, שימוש בחלקים איכותיים, נוזל קירור ושמנים מומלצים ובלי תקלות כרוניות שהמוסך לא הצליח לטפל בהן. * בדיקה לפני קניה במוסך (לא במכון בדיקה) שמבין במכוניות כאלו. * עליך לדעת למה את נכנסת - זאת לא הקורולה שממלאים בה דלק, שמן של אמריקן-איגל ומים מהברז ונוסעים אל עבר השקיעה בלי מחשבה או דאגה (אני מגזים, אבל לא בהרבה, מדובר במכונית מאוד-מאוד-מאוד אמינה). אלו מכוניות שיגיבו רע לטיפולים לא מסודרים אצל מוסך שאינו מקצועי דיו, נוזל קירור מעפן ושמנים זולים. את גם צריכה להיות מוכנה נפשית (וכלכלית - אם כי זה מתקזז במחיר הקניה הנמוך) לכל מיני תקלות מעצבנות - במיוחד בסעיף החשמל והאלקטרוניקה.

אני אנצל מחר יום מנוחה בשביל לעשות טיול - ראיתי שיש מספר פיאט בראבו מחברות ליסינג/השכרה (מודל 2009 מתחילים להפלט לשוק) ואני אסע עם אשתי לראות כמה, לאחר מכן נחזור לאוטודיל ונשמע מה יש להם להציע. המשכתי לחקור את נושא הבראבו ובסך הכל כאמור הביקורות סבירות גם אחרי כ-5 שנים (הרכב על הכבישים באירופה מ-2007). אחזקה כנראה יקרה יותר מאשר המכוניות היותר משעממות שהיו עד כה - החל מצמיגים גדולים ודביקים יותר (500-600 לחתיכה במקום 350-400), צורך בהקפדה על נוזל קירור איכותי (פארא-פלו - פי 4-5 מנוזל קירור זול), שמן סינטטי איכותי (פי 2-3 משמן חצי-סינטטי פשוט) וצורך לטפל ברכב במוסך מתמחה בלבד (רוב סיפורי הזוועה עם הרכב הזה מתחילים עם טיפול במוסך שאינו מתמחה). אלו עלויות שאני מוכן לספוג. ומאחר שהרכב רגיש לטיפולים לא מסודרים - רציתי לשאול אם מגרש הטרייד-אין מחזיק את ספר הטיפולים המלא של הרכב (ואם ניתן לסמוך על הספר הזה) או שצריך ללכת למוסך היבואן ולהוציא אותו? במיוחד לגבי אוטו-דיל שהם למעשה שלוחה של סמל"ת - כמה אני יכול לסמוך על הנתונים שלהם? ובנוגע לסוגיה התקציבית - לאיזה "ישור קו" צריך לצפות במכונית כזאת ממודל 2009 ועם 70-80KKM וכמה כסף להכין בצד לצורך זה?

יש לי מעט מאוד זמן פנוי וכבר ראיתי יותר מדי מכוניות מפוקפקות או לא מתאימות. אם המכונית במצב טוב בבדיקה והמוכר יראה איתי עין בעין במחיר, אני כבר אקח את זאת. צמיגים אפשר להחליף, את הריפוד אני יכול לתפור בעצמי עם חוט משי שחור. מודל 2010 כבר חורג יותר מדי מהתקציב. לציין שהמכונית אכן מאוד bling וריבוי אמצעי השליטה שעל ההגה אולי גם חוסכים הורדת המבט מהכביש, אבל המנהג הנלוז להביא מכוניות עם ציוד בטיחות שהוא פחות מהמינימום באותו דגם ספציפי באירופה צריך היה להאסר בחוק ממזמן.

מחיר הדלק משפיע מאוד על מחירי מכוניות בזבזניות. ה-B3 האוטומטיות מאוד בזבזניות. לעומת זאת מכוניות קטנות וידניות שתמיד היו מוקצות בישראל שומרות הרבה יותר טוב על הערך שלהן.

תנו לו להנות מהספק. בישראל מכונית היא הוצאה כספית עצומה ועל כן לגיטימי (ואף רצוי) להרבות לבטים והתייעצות בהחלטה שכזאת.

ככה הבנתי, אבל זה לא ברור ובחלק מהמקורות מצוין אחרת. גם עניין כריות האוויר די נבזי. בכל זאת נשמע מה יש להם להציע ביום ראשון. אני אזכיר להם שזאת בהחלט לא הבראבו היחידה בשוק ומחירון לוי יצחק הוא נחמד לחברות ביטוח וטרייד-אין לרכב חדש, אבל לא לפיאט יד שניה.

תהיה סמוך ובטוח שלא משנה מה הנוסחה שתבחר, הרוב המוחלט של משתמשי הליסינג ישלמו יותר. בנוסף - הם יהיו חשופים לעליה הבלתי פוסקת של מחירי הדלק. גם ככה עלית המע"מ ובקרוב עלית מס הקניה על המכוניות עומדים להשפיע על עלות הליסינג. אם בכל זאת ליסינג - תבדוק את ה-I30CW שגם עונה על כל הקריטריונים שלך וגם זולה מהאפשרויות האחרות.

נראה שהדגם הוא limited edition שמוסיף חלונות כהים, גלגלי סגסוגת יפים, חיבור USB ושאר צעצועים, אולם מגיע עם 4 כריות בלבד וללא ESP ולכן אני לא בטוח שהוא היה מקבל 5 כוכבים שקיבל הדגם הרגיל עם 6 כריות (למה סמל"ת? למה? מה עם קצת אחריות ללקוחות שלכם?). זה פוגע בעסקה מבחינתי. בנוסף הדגם היה מוצע באתר שלהם "במחיר מבצע" והיום פתאום מחיר המבצע נעלם. מה קרה, מישהו התעניין במכונית אז המבצע נגמר? עליית המע"מ שלא אמורה להשפיע על שוק המשומשות? אני לא פוסל את הרכב על הסף, אבל אני ממש, אבל ממש לא אקח אותו במחירון שהם מציינים (70K).

מודל 2009 עם 70KKM. המחיר הנדרש גמיש ותהליך מיקוח יתחיל אחרי שנחליט שהמכונית לעניין ולא סובלת מנגעים מכניים בלתי נסבלים (גם אשתי ואבא שלה ילכו לראות את הרכב ואז בדיקה). כמובן שיהיה משמעותית מתחת למחירון.

לא דומה בכלל למרצדס. יש הרבה אלמנטים ששונים באופן מהותי - כנפיים קדמיות מודגשות במאזדה לעומת אחוריות במרצדס. חזית "מפוסלת" יותר במאזדה לעומת צידי הרכב שהם כאלו במרצדס. הירכתיים יותר זורמים במרצדס ואילו במאזדה הם יותר מחוטבים ומשלימים את קו ה-muscle car שהעיצוב מנסה לשדר. לדעתי מדובר בשפה עיצובית שונה מהותית. אם כי שתי המכוניות בהחלט חולקות הרבה אלמנטים הפופולריים היום באופן כללי במכוניות סאלוניות הטוענות לניחוח ספורטיבי.

סקודה סופרב אולי? אולי פורד מונדאו החדשה בגרסה הגבוהה שלה? פיז'ו 508 האלגנטית בהרבה הולכת? MG מכוונים מאוד גבוה, בשביל לפגוע הם צריכים לא רק אבזור ומראה בריטי מכובד, אלא גם טכנולוגיה ואיכות הרכבה טובה.

רכב זה הוצאה ולא השקעה. אתה צריך לשקלל את ירידת הערך בכלל העלות החודשית של הרכב ולראות אם אתה יכול לעמוד בעלות זאת. אם אתה חובב חידושים והמצאות ורוצה לשדרג את המכונית כל שנתיים, תביא בחשבון שזה יעלה לך יותר כסף בשקלול החודשי. מעבר לסכום שיש לך היום בכיס, אתה צריך לחשב את תקציב אחזקת הרכב מתוך כלל ההכנסה שלך ולראות אם אתה עומד בזה. לדוגמא - אם אני אקנה בראבו 1.4T במקום קליאו 1.2 - באותו מחיר קניה, אני אצטרך להוסיף עוד כ-400 ש"ח לחודש לסעיף זה (כסף נטו כמובן - שזה אומר מבחינתי עוד שני שליש משמרת של עבודת לילה בחודש). בכלל, לבחור מנוע ואז לבחור את שאר המכונית נראה משונה, אבל אם אתה מתעקש - תמתין עוד שנה-שנתיים ותחפש פאביה או פולו 1.2TSI ידניות שיפלטו עד אז לשוק במחירים נוחים יותר. ד"א - אם אתה כבר בעניין של לקנות מנוע, אז שוק מנועי הטורבו הקטנים והיעילים רותח. היום עשיתי סיבוב על פיאט שכזאת, רנו נכנסים חזק לעניין, פיז'ו שם כבר כמה שנים, דייהולט נכנסו למערכה ובקרוב שאר הקוראנים והיפנים. תתאזר בסבלנות.

אין הרבה בראבו. רובן עם קילומטרז' גבוה יותר, או בתמחור שכבר מותח אותי יותר מדי. עכשיו שמתי לב שקרקושי הפלסטיק באיזור הרדיו וידית ההילוכים מוזכרים גם בביקורת "אוטו" מ-2009 של המכונית, הריפוד הקרוע אכן מדאיג (אם כי חבילת קונדומים ריקה שמצאתי בתא המטען עשויה להסביר את הנזק באיזור המושב האחורי). המכונית הנ"ל מוצעת במחיר משמעותית מתחת למחירון שאני משער מגלם את הבלאי שלה. אין לי בעיה להשקיע בתיקונים ושיפוצים פה ושם, השאלה היא אם יש דגל שחור ברור (או אפילו אדום) מעל העסקה הזאת?

ממשיך לחפש מכונית מסגמנט C שתהיה בטיחותית וחסכונית. לא מזמן נבדקה סקודה אוקטביה דיזל ונפסלה ממגוון טעמים. היום הלכתי לאוטודיל בשביל לשטוף את העיניים ולבדוק אפשרויות נוספות. בדקתי בכל זאת את הפונטו איבו (קטנה מדי ולא הרגישה לי נעימה בפנים יחסית למחיר) והמשכתי לבראבו, האמת שיותר משיקולים אמוציונליים מאשר רציונליים. * הרכב נעים מאוד מבפנים, אם כי מעט קודר, איכות ההרכבה לא אחידה, כולל כמה חלקי פלסטיק שכבר רופפים (באוטו בן 3), ריפוד המושבים הקדמיים מרופט ואף קרוע בחלקו האחורי. המושבים די נוחים. תא המטען מעט צפוף לצרכינו, אבל נסבל, להבדיל מהסדאנים שהיו לנו - הוא נוח יותר להטענה. המושב האחורי פנטסטי לשניים + גמד שחיף באמצע - מספיק לצרכים שלנו. אבזור הבטיחות מושלם וכך גם ציון ה-NCAP - חשוב מאוד מאוד. למעשה יותר מכל שאר הדברים. הדגם הידני באותה שנה היה עם 2 כריות אוויר פחות. אבזור הנוחות נרחב אף הוא, מרשים אפילו לרכב שעלה חדש יותר מ-120K. מה שמזכיר את ירידת הערך המחרידה של המכונית הזאת, נתון שמייקר את עלות האחזקה השנתית... מבחוץ הרכב נראה שמור לעיני הלא מזוינת. ממה שהצלחתי לראות בתחתית הרכב, אין דפיקות במגיני הפלסטיק, אין דליפות, אין עיקומים או בולמים מזיעים. תא המנוע נראה טוב (אבל סוחרי רכב לרוב שוטפים ומסדרים אותו וזאת לא אינדיקציה), יש נוזל קירור תקני, השמן לא נראה שרוף. הצמיגים הקדמיים נראים שחוקים מאוד יחסית לאחוריים - רגל כבדה על הגז, או סתם החלפה לא אחידה של הצמיגים? ג'נטים אלומיניום מאוד יפים - אבל לא משהו שהייתי מוסיף עליו כסף אם אדרש. הצמיגים גדולים ויקרים 205/55-16 - בעיה. העיצוב נהדר, מאוד אהבתי, שואב ממזארטי ונראה טוב יותר אפילו יותר מחלק מהאלפא-רומאו ובמיוחד מהלנצ'יות. האוטו הולך להיות של אשתי בעיקר ואני אשמח לפנק אותה ברכב אלגנטי שכזה. נסיעת מבחן קצרצרה - הגיר חובט בהעברה אוטומטית לחלוטין, אבל מרגיש חלק מאוד בהעברה ידנית עם עזיבת המצערת בין הילוך להילוך. לא רע- אבל אין ספק שזה לא DSG. ידית ההילוכים עצמה לא מאוד נעימה ומרגישה קצת רופפת. קשה להתייחס להתנהגות בנסיעה כה קצרה. אבל לא היו רעשים חריגים, רעידות או דברים משונים אחרים. בפעם היחידה שלחצתי היטב על המצערת הרכב הגיב נהדר. המזגן מפוצל ימין/שמאל ואחורה ומקרר היטב. צריכת הדלק כנראה תלויה מאוד באופי הנהיגה - שמעתי דיווחים על 10-11 לליטר וגם על 15 לליטר. לא מדובר ברנו 1.2, אבל כנראה שזה אמור להיות שיפור ביחס ל-1.6 הטיפוסיים האחרים, אפילו הידניים שבהם. אשמח לשמוע דיווחים מבעלי ניסיון בעניין. אני קראתי את כל השרשרים על המכונית הזאת כאן, אם רק הייתה ידנית הייתי כבר סוגר על מחיר... אבל מדובר בגיר רובוטי. של פיאט. האם החשש שלי מוצדק? האם באופן כללי נראה שמדובר בעסקה סבירה או בלימון?

דרך אפר ואבק... המנוע והגיר של הרקסטון דיזל אולי אמינים, אבל מדובר ברכב עם ביצועים מאוד פושרים (במקרה הטוב), בגרסת ה-290 הוא עם צריכת דלק איומה יחסית לרכב דיזל (10-11 לליטר) והוא גם מזהם אוויר נורא (לא נראה לי שזה מעניין אותך). בנוסף - הרכב לא נבחן מעולם ב-NCAP, מגיע עם אבזור בטיחות מאוד בסיסי וצפוי להיות עם התנהגות כביש לא מדהימה. אם אתה מתעקש על רכב עם 7 מושבים שיודע לרדת לשטח ועם אמינות סבירה ומוכן לוותר בתמורה על ביצועים, התנהגות, בטיחות, יכולת תמרון בעיר, חיסכון בלדק ואיכות הסביבה -- אז תתחדש. סאבארבן מסוף שנות ה-90 עם מנוע דיזל נכנס בתקציב. בפנים יש מקום לקבוצת כדורגל, אבל מדובר ברכב שיושב על פלטפורמה של משאית, עם מנוע וגיר של משאית ובגודל של משאית (אורך 5.5 מטרים, רוחב 1.9) וצריכת דלק בהתאם - הנתונים הרשמיים של 7.5-6 ק"מ לליטר בלבד. ד"א - אח שלי רכש לאחרונה מאזדה5 (בחו"ל) ומרוצה מאוד. רוב הנסיעות שלו בכבישים פתוחים וצריכת הדלק של הרכב בתנאים כאלו די טובה, הרכב כמובן לא מתאים לנהיגת שטח ומספיק ל-6 אנשים ולא ל-7 (אלא אם השביעי מאוד צנום). הבטיחות וההתנהגות עדיפים משמעותית על הרקסטון.

הביצועים מאוד ישתפרו. צריכת הדלק תלויה מאוד בסגנון הנהיגה שלך - אם אתה עדין על הגז ותבחר בגרסה ידנית יתכן ותראה שיפור (קל) בנתוני צריכת הדלק. אם אתה כבד על הגז, חובב האצות חזקות וכמובן בוחר באוטומט - צפה לצריכת דלק די עלובה. תזכור שהמכונית לא ממש חסכונית בדלק ואם אתה מעמיס עליה עוד יותר מ-100 ק"ג באופן קבוע, אתה בטח לא עוזר לזה. אם אתה בעל נסועה שנתית גבוהה, יתכן ושווה לך לשקול לעבור לרכב חסכוני יותר למרות העלויות הכרוכות בכך, אולי אפילו רכב דיזל שיתמודד בקלות עם המשקל הנוסף. אולם ללא נתונים נוספים לא ניתן לענות על שאלה זאת.