Doc Slow

היוזמה העסקית נראת לי טובה, העמלה סבירה, אני אשקול להשתמש בשירות כאשר אחפש מכונית נוספת למשפחה במהלך החודשים הבאים.

אני חושב שיש קונצנזוס די רחב בעניין התפקוד הטוב של ה-DSG (על דגמיה השונים) וקונצנזוס זה קיים עוד מהימים הראשונים של המערכת. העניין הוא שמתגבש גם קונצנזוס יותר ויותר רחב על בעיית האמינות של ה-DQ200 ולא רק בישראל. וכאן בעצם שורש העניין - בתחום האוטומוטיבי להמונים (להבדיל ממכוניות-על ד"א) אין הרבה ערך לפיתוח טכנולוגי, מבריק ככל שיהיה, אם הוא מגיע עם אמינות (או אפילו מוניטין אמינות) מפוקפקת. סיטרואן למדו את זה על בשרם כמה וכמה פעמים, גם NSU למדו את הלקח היטב וראוי היה שהחברה שקנתה אותם (לימים VAG) גם היא הייתה מפנימה את העניין. לא משנה כמה ה-DQ200 חלקה, אלוהית, מגיבה, ספורטיבית. ברגע שיותר ויותר חלקים מהציבור (מחוץ לפורום זה) יקלטו שהתיבה הזאת בעייתית שוק יד השניה של VAG יקרוס לרמה של ארופאיות "נחותות" כגון פיאט או סיטרואן והלקוחות לא יהיו מרוצים, ממש לא.

לך תדע כמה מאותה הרגשה היא פשוט בגלל המותג וה-VW על גלגל הגה. זה כמו ההרגשה החגיגית שיש לך שאתה מתיישב מאחורי הגה עם כוכב משולש עליו ומקדימה חרטום ארוך עם כוונת במרכז, וזה אפילו אם אתה בתוך מכונית ישנה ומרופטת. זה לא שהגולף לא טובה. אלא שהמתחרות לעיתים עושות את זה לא פחות טוב (או אולי יותר) אבל התפיסה המקובעת תמיד תכתיב "שבגולף יש תחושה יוקרתית" או "הגולף משרה אווירה מכובדת". הייתי שנים מנוי על "אוטו", אני כבר מכיר את כל הניסוחים...

איזה איכות חומרים בדיוק? אתה תקוע עדיין בשנות ה-80 וה-90 וההתלהבות של עיתונאי הרכב דאז מהפלסטיק הנעים למגע וידיות האחיזה "המשוככות". מאז המתחרות התקדמו משהו והיתרון של VAG נשחק עד עפר, היום מדובר במיתוס שמונצח על ידי היצרן וכל מיני אוהדי מותג כמוך. בוא אני אגלה לך משהו, היתרון הזה הוא מיתוס לא מהיום - יצא לי לנהוג בקורולה מודל 98 חדשה (של ההורים שלך וברבות השנים הפכה לשלי) ובמקביל גם על גולף דור 4 המהוללת, חדשה מאותו המודל (של חבר). הפלסטיקה ואיכות ההרכבה של אותה קורולה הייתה עדיפה! הנדסת האנוש בגולף הייתה שונה, אבל ממש לא עדיפה. אתה אפילו לא רוצה לדעת מי מהשתיים מזדקנת יותר בכבוד, הרבה יותר בכבוד. בוא נגיד שהקורולה נמכרה אחרי למעלה מ-400K וכמה תאונות בלי רשרוש אחד מהפלסטיקה, בלי חלון אחד שנפל, כפתור שהתקלף ועם הגיר והמנוע המקוריים. היום "הדרדרתי" לפיאט ואני חייב לציין שהפלסטיקה לא פחות נעימה, הידיות לא פחות "משוככות" ואיכות ההרכבה לא פחות טובה מאשר בגולף המקבילה שלה.

התשובה כבר ניתנה לך - אתה צריך להיות רשום כיצרן רכב ולהעביר את הרכב רישוי. בהצלחה.

העיצוב מיישר קו עם האופנה דהיום. אופל אסטרה לא מנסה להיות חדשנית או לרגש ועושה זאת בהצלחה מרובה עוד מהתקופה שהיא הייתה האופל קאדט. אני שמח שאתה יכול להקיש מהתמונות הממוחשבות האלו על איכות הפלסטיק ומידת ההתאמה בין הפאנלים. כמו כן - מה זה בדיוק איכות גרמנית עממית?

אפשר לשייט רגוע ב-80 קמ"ש לאורך מרחקים עצומים גם עם 300 כ"ס וצפונה. אתה כבר לא ילד ויודע לשלוט במצערת וכמובן שיש גם בקרת שיוט. לאבד שליטה ולהתרסק אפשר (ואפילו יותר בקלות) גם עם חיפושית על כל 40 הסוסים שלה. מבלי להכנס לשיקולים אישיים של תקציב, אני ממליץ לך לשדרג למשהו נחמד יותר. זה לא רק עניין הספק המנוע, אלא גם כל הפינוקים שהופכים את חווית הנסיעה למהנה יותר.

קרע באבי העורקים. קונטוזיות בריאות ובמוח. קרעים במעי. קרעים בכבד. פנצ'ר בטחול. לכן מכוניות מודרניות מתוכננות להמעך לאורך יותר סנטימטרים. לכן כרית אוויר מודרנית לא רק בולמת את הנהג, אלא גם עושה את זה בצורה עדינה יותר מאשר פעם וביחד עם מכלול ההגה מקטינה את כוחות ה-G המופעלים על "הפלגים" של הנהג. לכן מכוניות של פעם, עם "פח עבה" וקונטרה עם ההגה, הן מלכודות מוות לעומת המשפחתיות המשמימות של ימינו.

ברור שלא מדובר באותה המכונית אבל המנועים אותם מנועים והפלטפורמה אותה פלטפורמה. אין ספק שפורשה לקחו בסיס טוב ושיפרו עוד יותר את התנהגות הכביש שלו, אבל לפי דעתי - הטוארג והקאיין חולקים יותר אלמנטים מאשר הגולף והלאון (לדוגמא). כמובן שכל זמן שזה מוכר מצוין, אז אין שום בעיה עם זה (מבחינת VAG ופורשה לפחות). יחד עם זאת -- ככל שמטפסים בסולם היוקרה, הלקוחות דורשים משהו יחודי יותר. זאת אחת הסיבות שמרצדס מתקשה להתמודד בקטגורית המחירים של רולס-רויס למרות שיש להם בסיס יוצא מהכלל (S-CLASS), כי השייח' הסעודי שמחפש איפה לשפוך את החצי מיליון יורו של הנתינים שלו לא רוצה לנסוע במותג שגם פקידי בנק זוטרים נוהגים בו (בגרמניה לפחות) ויכול להיות שגם לא ירצה לנסוע על פלטפורמה שמבססים עליה SUV לקהל רופאי השיניים בארה"ב (לדוגמא).

הטוארג (הטעות מכוונת) היה הדגם הכי מצליח כלכלית של פורשה מעולם. אנשים קנו כמו משוגעים, כולל את דגמי הבסיס עם מנועים ותיבות של VAG פרופר. אז אם אפשר לייצר טוארג (עם שינויים כאלו ואחרים כמובן) ולמכור עם תג של פורשה וב-50% יותר, אז למה לא למכור עם תג של למבורגיני ב-150% יותר?

ככלל המכוניות הולכות ומשתפרות. לציין שטכנולוגיות מסוימות עשויות בהתחלה לפגוע בחלק מחווית השימוש עד אשר הן מבשילות. לדוגמא - הגה כוח בתגבור חשמלי שהפך עם השנים למדויק להפליא ואף מתגמל (במכוניות מסוימות). עוד דוגמא - גיר אוטומטי (על סוגיו השונים) שהולך ודוחק את הידני אפילו באירופה אנינת ההגה. מבחני הריסוק החדשים שהופיעו מאמצע שנות התשעים גרמו למשקל המכונית המשפחתית הממוצעת לזנק מ-1000 ל-1400 ק"ג. חובבי הגה מושבעים רטנו על ההשמנה, אבל אני מאמין ששאר 95% מהמשתמשים בדרך בירכו עליה. גם מגמה זאת התהפכה בשנים האחרונות בזכות התקדמות טכנולוגית. מגוון בקרות משיכה, זינוק ויציבות שהיו פעם לצנינים בעיני יודעי ח"ן הפכו למצרך חובה, כאשר הטובות שבהן לא רק יצילו אותך ממפגש עם קיר ברחוב רטוב אלא גם ישפרו זמני מסלול של 99% מהנהגים.

מצוין. רק חבל ששכח משהו -- http://en.wikipedia.org/wiki/Mid-engine,_front-wheel-drive_layout בכל זאת התצורה המוצלחת הראשונה של הנעה קדמית וזאת ששימשה את ה-DS תצורת המנוע האורכי הקדמי עם הנעה קדמית מיוחסת היום בעיקר לאאודי ולא בצדק. היא הייתה בשימוש עוד מלפני מלחמת העולם השניה. התצורה הזאת הייתה בשימוש של סאאב משנות ה-50 ובשילוב עם מנוע בוקסר עוד לפני כן ב-2CV (תכנון מלפני מלחמת העולם השניה וכמובן הרבה הרבה לפני סובארו).

מעבר לזה -- תיבות אוטומטיות מתקדמים (רובוטיים ופלנטריים מרובי הילוכים) יעילות יותר מתיבות ידניות, במיוחד בנהיגה מאוד עדינה ובמיוחד ובמיוחד בתנאי מבחן. יש להן יתרונות של ריבוי יחסי ההעברה, העברות הילוכים הכי מוקדמות שניתן ואשר המביאות בחשבון פרמטרים שנהג לא מסוגל לחוש או לא מביא בחשבון, העברות מאוד מדויקות ומהירות.

ה-1.6 כבדה ולא מרגשת, גם עם גיר ידני, גם כשהיא הייתה חדשה מהניילונים (רכב של חבר טוב). במושב הקדמי קורת A עוטפת אותך, זה לא מרגיש כמו ברודסטר ובטח ובטח לא כמו אופנוע, אפילו לא קרוב. תוסיף לזה מוניטין אמינות מפוקפק ומחיר חלקים מפולפל וקיבלת רכב לא מומלץ, אלא אם ממש ממש חייבים קבריולט והתקציב צנום.

זה הנוף הנשקף מהדירות החדשות בפרויקט "חרציות אם המושבות הצעירה" (הדמיית מחשב). המבנה מימין זה המרכז המסחרי ומשמאל זה המתנ"ס החדש. במוצאי שבת יש פוליקר. ברצינות - לפי הסונטו שלי התמונה צולמה מנקודה 45.753893, 7.295544

כתבה ישנה... (כרגיל) יש פער לא קטן באבזור בין המתואר בכתבה לבין מה שראיתי ב-500X המושכרת שנהגתי בה (וכנראה מייצגת יותר את מה שיגיע לישראל). לדוגמא - במכונית המבחן יש את הגרסה הבכירה של ה-UCONNECT שלא סביר שנראה בישראל. וכמו בפעמים רבות אחרות - תמונות רבותי! טיילתם באלפים (או לידם) על חשבון הברון - אז תמונות! משהו מעורר חשק, משהו איטלקי כזה. איפה טופלברג? מצ"ב נוף אופיני שלא ראינו את ה-500X איתו בכתבה. בחיי שאני צריך לפתוח שרשור בנוגע למצב העגום של התמונות בחלק מכתבות רכב והדיווחים כאן בפורום...

שברולה(ט) הוא אחד המותגים האמריקאים הוותיקים ביותר שעדיין קיימים. מאז 1918 החברה אינה עצמאית אלא חלק מ-GM, כך שלא נכון לקרוא לשברולט "יצרן מכוניות". השם הוא בכלל שוויצרי-צרפתי במקור (לואי-ז'וסף שברולה).

הציעו לי פעם לנהוג על רולס רויס (משנות ה-70), לא מיהרתי לזנק על המציאה ובסוף זה לא יצא לפועל. אולי בעתיד*. האמת שלנהוג ברולס רויס לא נראה מפתה במיוחד, אני מעדיף לשבת עם בת הזוג במושב האחורי של מכונית מסוג זה. את בעיות המחנק הבנתי שהם פתרו בשנות ה-80 על ידי הוספת מגדש טורבו. ועדיין - הבסיס מספיק טוב בשביל שיוכלו לסחוט ממנו ביצועים טובים תוך עמידה בתקני זיהום אוויר. וחוץ מזה - אם זה עדיין נמכר, לא משנה מה הסיבה, זה עדיין הישג מרשים למנוע משנות ה-60. * כמובן שאם מישהו יבוא אלי עם מפתחות ויגיד "יאללה קח סיבוב", אני לא אתנגד. לצרכי הדיון כמובן.

"רולס רויס" כמותג מעולם לא היה שולי. הערך המוסף שהוא מייצר החזיק את החברה בחיים (גם אם בקושי לעיתים) שנים רבות ולהבדיל ממותגים אריסטקורטיים אחרים, לא רק שנמצא לחברה קונה לאחר שפשטה את הרגל סופית, אלא שהיו מספר קונים פוטנציאליים שהציעו בעבורה סכומים מכובדים ביותר. אחד המנועים המשובחים שנוצרו אי פעם, הגרסה העדכנית שלו עדיין פועמת בלב של מכונית הסדאן היקרה ביותר שיש בקטלוג של VAG (הבנטלי מולזיין). גם התיבה של GM עשתה את העבודה. זה לא שרולס רויס יצרו מכוניות לא טובות, אלא שבשלב מסוים הערך המוסף לא הצדיק את המחיר והירידה במכירות ביחד עם רווח לא מספק מכל יחידה (שהוביל לחנק של ה-R&D) גמרו את החברה. הפרארי סדאן הנ"ל היא תוצר של פינינפארינה ולא של פרארי (אם כי יכול להיות שבאישורם/ברכתם). גם אתה יכול לגשת לבית עיצוב עם מספיק כסף בארנק ולבקש מהם יצירה הזויה לא פחות. ככל הנראה לא יהיה אכפת להם אם אתה סולטן, בן אצולה בריטי או חובב מיחזור בקבוקים ישראלי, הכל עניין של תשלום (לפחות 2 מיליון יורו לפני מס).

בעקבות שרשור התקרה בסוכנות פרארי והדיון שהתפתח על מדיניות הכנסת האורחים שלהם --- חברות רכב ברובן, נוסדו לצורך יצור רווחים. על הדרך כמובן יש שיקולים של תדמית ואגו, אבל בשביל לתכנן ולייצר מכוניות צריך מזומנים. לאור זאת, לאורך ההיסטוריה המוטורית, חברות רכב אהבו ליצור תדמית פרסומית אידילית מסוימת שהייתה אמורה להחמיא ללקוחות שלה, אבל שהגיע המועד לחתום על עסקה והשטרות החלו להמנות, מכוניות ממותגים מפוארים התגלגלו גם ללקוחות שלא הלמו את האידיאל הפרסומי. יחד עם זאת היו מספר מקרים בהיסטוריה בהם יצרנים (או סוכנים) כיוונו את המכוניות שלהם לקהלים מצומצים ו-"אקסלוסיביים". Bristol Cars היו שריד אחרון ליצרנית המטוסים המהוללת. אחרי תקופה שבה הם יצרו מכוניות מבוססות טכנולוגיה של BMW הם עברו ליצר מכוניות סדאן 2 דלתות כבודות עם מנועי V8 תוצרת קרייזלר. תחת ידו האיתנה של טוני קרוק, המכוניות נחשבו לשריד חי של האימפריה הבריטית. פאר, עידון וביצועים. כיאה לשריד של האימפריה, גם קהל הלקוחות של החברה היה סוג של מועדון חברים סגור ופלצני ביותר. טוני קרוק מכר מכוניות רק לאנשים שנראו לו מתאימים, לא היו נסיעות מבחן בוודאי שלא לעיתונאים, מידע טכני נמסר בצמצום רב. בקרב חברי המועדון הסגור היה ברור שמדובר במכוניות יחודיות ומדהימות. http://www.thetruthaboutcars.com/2005/01/bristol-blenheim/ אז זהו, שלא ממש. החברה, שיצרה את אותה מכונית (בעדכונים קלים) מאז תחילת שנות ה-70, מכונית שגם היא הייתה פיתוח אבולוציוני של דגמים מוקדמים יותר, שקעה בסוף שנות ה-2000 לתהליך גסיסה ממושך ממנה לא התאוששה. רבים מחברי מועדון הלקוחות שלה עדיין בטוחים שמדובר במכוניות הטובות מסוגן. אטורו בוגאטי גם היה בררן בבחירת הלקוחות ובעל אגו עצום ממדים. בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שהחליט שהוא יראה לרולס-רויס מאיפה משתין הרדיאטור, הוא החל מתכנן את המכונית הכי-הכי. כזאת שנועדה מראש להמכר למשפחות מלוכה בלבד ולא לבני תמותה עלובים. הבוגאטי 41 על כן זכתה בשם המתבקש Royale וצוידה באחד המנועים המהוללים ביותר שיוצרו אי פעם למכונית - מנוע 8 בטור בנופח 12.7 ליטר שהיה חלק כחמאה וחזק כשמשון (300 כ"ס). האגדה מספרת שבוגאטי סרב למכור את המכונית היחודית למלך אלבניה "בשל נימוסי שולחן מזעזעים". צחוק הגורל היה שאף אחת מהמכוניות לא נמכרה לבן מלוכה, אלא ליצרן טקסטיל, גיניקולוג ובעל חנות גדולה. בוגאטי הפך לבסוף את האסון הכלכלי לרווח על ידי כך שבנה קרונות רכבת ממנועים שצוידו במנועים של הרויאל. כך שלבסוף מי שצברו הכי הרבה קילומטרים על יצירות המופת האקסלוסיביות היו המוני צרפת בדרכם לעבודה ובחזרה... מכונית שכן תוכננה לבקשת בן מלוכה ונמכרה לבני מלוכה (ודיקטטורים אחרים) בלבד היא הרולס רויס פאנטום IV. יחד עם זאת, המכונית לא הייתה רווחית בשביל החברה והיו כנראה ניסיונות להגדיל את מעגל הלקוחות מבני מלוכה "לסתם" אנשים עם הרבה כסף, אבל ניסיונות אלו לא צלחו. הפנטום V "ההמונית" כבר נמכרה לכל דיכפין, כולל לאושיות תרבות צבעוניות. עוד מכונית מפורסמת מאוד שהייתה מוגבלת לקהלים מסוימים (לפחות בתחילת דרכה) הייתה ה-2CV. המכונית הקטנה והמחוכמת נוצרה מתוך שיקולים אידיאולוגיים ולא רק כלכליים. עם תחילת היצור בסוף שנות ה-40 הביקוש עלה משמעותית על ההיצע והחברה נתנה עדיפות לחקלאים, רופאי ספר ושאר אוכלוסיות שנראו שיפיקו הכי הרבה תועלת מהמכונית.

המטרה היחידה של פרויקט א-3 על כל הבטיו הוא יצור עוד כסף לקופת המדינה. אין שום אספקט של טובת הציבור, אם המצלמות יפקחו על התנ"ץ זה רק משיקולים כלכליים ולא משום שיקול של מתן עדיפות לנוסעי התחבורה הציבורית (שלא מכיניסם כסף לקופת המדינה). ניחא מדובר היה רק בכאב בכיס, אבל בנתיים מספר ההרוגים בכבישים רק הולך ועולה! אני מקווה שהעומדים מאחורי פרויקט המצלמות סובלים מיסורי מצפון והאידיוטים השימושיים של הפרויקט ("אור ירוק") בכלל צריכים להתבייש בעצמם ולפרסם התנצלות פומבית בפני אזרחי המדינה.

כעיקרון כן. יש שוטרים שפועלים מתוך שליחות ומחויבות לקהילה שבהחלט עשויים לעשות את זה. יתר על כן - אם השוטר מבחין שבאופנוע בוצעו שינויים שלא כחוק (אגזוז זרימה חופשית לדוגמא) הוא עשוי אף להשבית אותו עד הגעת בוחן רכב.

הדגם שקדם ל-306 לא היה ממש ה-305 אלא ה-309 (המצוינת, יש שאומרים אף יותר מה-205). תחסוך עוד כמה אלפיות ותקנה את הפונטו הכי חדשה והכי "נקיה" שתמצא. בהצלחה.

http://www.israelhayom.co.il/article/188199

ההגה ברכב שלי חשמלי, מנותק וקל, אבל מדויק מאוד ואין לי שום בעיית ביטחון איתו. והנה משהו שרשמתי אחרי שנהגתי ב-SLK200 עם הגה הידראולי כל מקרה לגופו. חוץ מזה, תתחדש, רכב מצוין עם מנוע גיבור. סע בזהירות ותהנה מהדרך.