Doc Slow

ישראל נמצאת בפסגת העולם מערבי בכל הנוגע למספר משכורות למכונית. כאשר משקללים מספר משכורות נטו למכונית בכלל מקבלים נתונים אבסורדיים. תשקלל הכנסה נטו פנויה (הישראלים מוציאים על דיור, חינוך ובריאות הרבה יותר מהאירופאי הממוצע) אז בכלל... נובע מכך שהחרדה הכי גדולה של הישראלי הממוצע היא מפני בעיות אמינות ובעיות בסחירות העתידית. האמת, אפשר להבין את זה.

ברור שמותג סופר יוקרתי וכו' וכו'. אבל הגישה השיווקית (בד"כ) היא - "יום אחד גם לך יהיה פרארי/פורשה/רולקס/לייקה וכו'" הכוונה היא ליצור תשוקה (לעיתים מלווה בקנאה - קנאה מוכרת) ולא אנטגוניזם. זה בערך ההבדל בין גישה קפיטליסטית בריאה - "תעבדו קשה, תתקדמו בחיים ויהיו לכם עוגות". לבין גישה קפיטליסטית חולנית - "עוגות זה רק לעשירים! אם אין לחם תאכלו עוגות (הכוונה ד"א הייתה לפרורים השרופים בתחתית התנור) יא פועלים קשי יום ועלובים שכמותכם!"

מבחינת מדינת ישראל הדברים האלו גרועים יותר מקוקאין קולומביאני מזוקק.

עוד הדגמה לכך שלא ניתן להקיש מאופי/מראה המכונית על האופי של המחזיקים בה...

יחס גורר יחס. שערו לכם חבר מסוים בפורום (נקרא לו ריצ'י ריץ' לצורך הדיון) מפרסם הודעה בזאת הלשון -- "אתמול רכשתי דוזנברג GTI חדשה. אני לא אגיד בכמה, כי בשבילכם זה גם ככה סכום דימיוני שלעולם לא תגיעו אליו. הרכב מדהים ואקסלוסיבי, אני לא אפרסם תמונות כי אנשים כמונו לא אוהבים שאחרים מחטטים להם בדברים שלהם. נהדר להיות בכזאת מכונית שאף אחד לא יכול אפילו להתקרב אליה, אפילו לא באולם התצוגה הנמצא במיקום סודי ורק אנשים במילייה שלי מוזמנים אליו. האמת שאני מרחם על כל האנשים העניים והמכוניות העלובות שלהם, זה גם אומר עליהם משהו כנהגים, עלובים ובינוניים כאלו, אין פלא שאני לא רואה אותם מקילומטר ברמזור". יומיים לאחר מכן בהודעה של החבר "ישראל ישראלי" -- "לא תאמינו מה ראיתי בכביש שש, את הדוזנברג GTI של ריצ'י כולה בלהבות וריצ'י ליד צועק בטלפון על הסוכנות". אפשר לשער מה יהיו שאר התגובות - בוודאי לא השתתפות בצער או דאגה. והאמת, בצדק. עכשיו אין לי זמן לעוד דיבורי סרק, אני הולך לצרוח על הדיילת שתביא לי שוקולד. יושב בטרקלין וחונה באדום-לבן ועל המדרכה (וחוסם מעבר הולכי רגל). אכן קהל מעודן.

אתה צודק שיש יותר מאחת. ראיתי עד היום פרארי חונה באיזור מגורי או עבודתי כ-4 פעמים. ב-3 מתוך המקרים האלו המכונית חנתה באדום-לבן או על המדרכה. אבל זאת סתם אנקדוטה. אוטואיטליה לא נפתחו לשם שמיים, אלא לצורך עשיית רווח ועל הדרך לנפח את האגו של בעל הסוכנות (וזה לא סוד). על זה לבד לא מגיע פירגון לבבי, מקסימום ברכת הדרך כמו לכל עסק לגיטימי חדש. האם הייתה פעילות מצד הסוכנות שתביא לכדי פרגון מצד חובבי הרכב בישראל? הרי כנציגים של חברת מכוניות המירוצים מס' אחת בעולם ניתן היה לצפות שהם לפחות (אפילו למראית עין ובלי השקעת ממון של ממש) יעשו איזה פעילות למיסוד הספורט המוטורי בישראל והקמת מסלול מרוצים. משהו. האלו? ועודש משהו (בנוגע "לשמחה לאיד" ו-"קנאה") - תזכור את הביקורת הארסית שהוטחה ביבואני סובארו בשנות השמונים (עם המכוניות הנעולות והיחס הדוחה). זה לא קשור לקנאה בעשירים, אלא לתגובה טבעית כלפי התנשאות.

(את עניין "הפרוטה בכיס" העתקתי מכתבה בעיתון, זאת לא הייתה המצאה שלי, אני כבר לא בשלב בחיים להכנס לסוכנות מכוניות, לשבת על העור ולעשות וון וון עם הפה. גם ברומא רק חלפתי על פני הסוכנות בדרך לתחנת המטרו מבלי להכנס. התגובה שלי הייתה על העיקרון ולא מתוך עלבון אישי) יש סיבה לפרגן? לא באמת, תן בבקשה סיבה לפרגן. השתתפות בקידום הספורט המוטורי בישראל? קידום תרבות הנהיגה? אם יש סיבה לפרגן אז בכיף. למה ההתנהלות שלהם? מה יש להם או ללקוחות שלהם להסתיר? שלא תבין אותי לא נכון - זכותם כמובן להיות מבצר מסוגר של פלצנות מוטורית. זכותנו להגיב על כך ועל הדרך להעביר ביקורת וגם לרמוז על הקשר בין זה ובין הפערים בחברה וכו' וכו'. (אני מודה שהתגובה שלי הייתה מעט ארסית).

מיתוסים של אמינות -- לאור דיונים סוערים על הריקול הגדול של טויוטה (ויפניות אחרות) וכמובן הדיונים הלא פוסקים על ה-DSG/TSI. מכוניות שאין (כמעט) עוררין לגבי אמינותן -- קורולה עד סוף שנות ה-90. מרצדס W123. טויוטה היילקס לפחות עד השנים האחרונות. ג'יפים יפניים קשוחים למיניהם (טויוטה וניסאן) לפחות על השנים האחרונות. חיפושית -- כמה סיפורים שמעתי על הפלא הנאצי העגלגל הזה, זאת אולי המכונית שהמציאה את המונח של "הפח העבה" בישראל ומהווה את היסוד של מוניטין האמינות של VAG. הרכב הזה אפוף במיתוסים. לא רבים יודעים שלחיפושית היו בעיות ילדות, אלו תוקנו ובהמשך היא הייתה אמינה -- יחסית לזמנה. לציין שחלק ממיתוס האמינות של החיפושית נובע מהיכולת של בעלים לתקן אותה בעצמה, היום זה לא היה עובר בשקט (המקור - דיווחים רבים ברשת, סרטי תעודה, דיווחים מאספני חיפושיות וההורים שלי שהחזיקו שתיים בעבר). "האמינות השבדית המפורסמת" -- סאאב 99 ובהמשך ה-900 המוקדמת היו כנראה מאוד אמינות. זה לאור חומר שקראתי (חבר רכש 99 וסביב זה הבעתי עניין בנושא). בהמשך, זה כבר שנוי במחלוקת. "איטלקיות מחלידות על הפרוספקט" -- חלודה הייתה מחלה של כל המכוניות בעבר, הבעיה השתפרה מאוד עם תהליכי גלווניזציה והופעה של סגסוגות אל-חלד בתחום. חלודה הייתה תלויה בתחזוקה, אבל בעיקר בתנאים. מכונית שחנתה כל היום בטיילת בתל-אביב הייתה מתפוררת מהר יותר מחברתה שבכפר סבא. חלודה נוראית ורקבונות של גוף ושלדה ראיתי גם במיטב תוצרת גרמניה. ככל הנראה מכוניות איטלקיות מסוימות סבלו יותר מהבעיה מאשר תוצרת VW (אבל כנראה פחות מאשר תוצרת BL). ד"א - למרות שדגמים מסוימים של לנצ'יה סבלו מאוד מחלודה, סיפור המנועים הנופלים הוא כנראה מיתוס. איטלקיות מודרניות מחלידות היום בעיקר בסיפורי הסבתא של אנשים שחיים בעבר (ע"ע מכוניות שלא סוחבות את הקסטל ומנועי 16 כוח).

חלק גדול מהלקוחות של המותגים האלו (לא רק בישראל) קונים בשביל הפוזה פרופר. לא יהיה אכפת להם לקנות קומבינה מרותכת בהנחה משמעותית. מבחוץ זאת הרי קליפורניה למהדרין, לא השותפים העסקיים, לא הלקוחות ולא הבלונדינית המחומצנת-פלטינה במושב הנוסע צריכים לדעת מה מצב השלדה. במזרח אירופה (אבל לא רק) לא חסרות מכוניות-על שכמו עוף החול קמו לתחיה מתאונה הרסנית במערב והתגלגלו לקריירה שניה מעבר לחומת הברזל ההיסטורית.

טטרה 77 הקדימה את זמנה (עיצוב, מנוע, רעיון כללי). מרצדס 300SL כנפי שחף הקדימה את זמנה (עיצוב, מנוע, ביצועים). הסיטרואן DS הקדימה את זמנה (עיצוב, מתלים ועוד מכללים). האצטק הייתה SUV כעור, לא מוצלח דינמית ומלא בגימיקים אלקטרוניים. בקיצור - מכונית המייצגת את כל מה שהיה רע בתעשיית הרכב האמריקאית החל מתחילת שנות ה-70 ועד לשנים האחרונות.

ראיתי את הזוועה המוטורית הזאת בניו-יורק ב-2001. אמנם עברו מאז הרבה שנים, אבל הזיכרון הנורא נותר. באמת תודה לך שאתה מחזיר אותי לטראומה ההיא. הנה משהו שינגוד את השפעת השיקוץ הנורא הזה

אתה הרמת להנחתה.

עברתי מספר פעמים באיזור אולם התצוגה, אולם מאחר ולא הייתה באותה עת פרוטה בכיסי (היו איזה 100-200 ש"ח, אבל אף לא פרוטה אחת) לא הורשתי להכנס וגם לא יכלתי להתבונן במכוניות מבעד לחלונות (האטומים). מעניין גם שעברתי ליד אולם תצוגה של אותו היצרן ברומא ושם יש חלונות שקופים וגם ניתן להכנס בלי פרוטות בכיס (היו לי איזה 50 יורו וכרטיס כניסה משומש לגלריה בורגזה). מצד שני שני אין להם שם את הפטנט הזה של תקרה קבריולט. ד"א - אני סקרן לדעת אם הקבלן שחתום על התקרה המשוכללת הזאת הוא לקוח שלהם. ועוד משהו - תודה לאל שזה לא קרה בשעות הפעילות ואז זה היה קצת פחות מצחיק.

כל הכבוד על ההשקעה, אבל... שרשורים כאלו יהיו יותר לעניין אם התמונות תהיינה מושקעות. להוציא את הרכב למקום פוטוגני יותר, לשים דגש על הפרטים המעניינים, להקפיד על עקרונות צילום בסיסיים. אולי אפילו לצלם עם מצלמה "אמיתית". לפי דעתי חישוקי 16 בהירים יותר וצמיגים בחתך גבוהה יותר היו מתאימים יותר לרכב הנ"ל (וגם הופכים את הנסיעה לנוחה יותר). פנסי ערפל ד"א מאוד שימושיים בישראל.

התשתיות בישראל ממש בסדר, אבל אם משקללים את כמות המכוניות לכל קילומטר כביש ואת עומס המיסים והאגרות, אז מתברר שאין מקום לשלוח זר פרחים למשרד התחבורה, מקסימום להגיד לו "נו בסדר". מבחינת כמות הרוגים ישראל הגיעה להשגים יפים מאוד עד לפני שנתיים, מאז החלה הדרדרות (קשור למצלמות?)

ההכללה לא במקום. אני מכיר סיפורים מכאן ומכאן. ההורים שלי מאוד מאוד מרוצים ממוסך יבואן מסוים של טויוטה (מחזיקים היום את הטויוטה השלישית שלהם). חבר שלי נתקל בחוסר מקצועיות משוועת במוסך יבואן מסוים של פיאט. אני גם לא הייתי מאוד מרוצה במוסך יבואן של פיאט, אבל לא בגלל רשלנות או רמאות חו"ח. שיא השיאים מבחינתי היה במוסך מורשה (לא יבואן) שבו אחד העובדים שכח לרוקן את האוויר מאחד הבלמים, הבלם ננעל והרכב נתקע לצד כביש מהיר, כאשר רק בשל מזל צרוף זה קרה בכביש ריק וליד טרמפיאדה (הדממתי את הבלמים בעצמי, נהגתי למיון יולדות כי לאשתי התחילו צירים מכל הלחץ ואז החזרתי את האוטו על גרר למוסך שיבדקו שאין עוד קטסטרופות. למותר לציין שלא חזרתי לשם יותר). בקיצור - ניתן להתקל ברשלנות וברמאות בכל מקום. יזהר הנהג בכל אשר יפנה, יפקח עיניו ויחפש המלצות ספציפיות בפורום.

הבחור עושה בשכל, עם גישה כזאת יש סיכוי טוב שהוא יגשים את החלומות המוטוריים שלו ועל הדרך יתקדם בחיים.

באופן עקרוני לא. לפעמים היצרן מציין את הרוחב עם המראות בתרשימים.

אני לא חושב שהבעיה היא רק בישראל. מעבר לאגדות האמינות אבל קבוצת VAG גם מתהדרת בכל הפרסומים שלה באמינות ושמירת הערך של מוצריה. בוודאי ובוודאי מול רנו המתפוררות ופיאט המחלידות שבנתיים התיבות כפולות המצמדים שהלן לא פחות אמינות מה-DSG. קבוצת VAG גם מאוד אוהבת לפרסם את החדשנות שלה ורומזים שזה המוטו המוביל שלהם. אבל זה פשוט לא נכון בחלק מהמקרים - קונצרן פיאט (חלוץ התיבות הרובוטיות) משווק כעת מכוניות עם תיבות פלנטריות 9 הילוכים יעילות לא פחות וחלקות עוד יותר ובלי כל מיני ססמאות מפוצצות וצבא עיתונאי רכב מהללים. גם TSI זה שם מפוצץ לטכנולוגיות שהיו קיימות עוד לפני כן ועברו עידון ושיפור אבולוציוני. אפילו הטורבו/סופר זה בכלל פיתוח של לאנצי'ה (ומשם גם כנראה העתיקו את האמינות של המנועים). העניין הוא שלקוחות VAG ורבים מעיתונאי הרכב אוכלים את כל הלוקשים והססמאות השיווקיות הנבובות שלהם כאחרוני הפנבויז של אפל - Das Auto והקדמה משחררת או מה שזה לא יהיה ופשוט לא מוכנים לראות שמדובר בסתם עוד מכונית, די יקרה ולא תמיד אמינה.

פעם, לפני שנים רבות, שהנהגים היו מברזל, המכוניות מחלודה וקליפורניה מכרו פחיות בריח של זיעה וגריז, יצרני מכוניות יוקרה נהגו להשוויץ במסעות המפרכים שהמכוניות שלהם עשו בעולם (שהיה אז עם הרבה פחות כבישים מאשר היום) כאשר לכל היותר מדי פעם נדרשו להחליף גלגל תקול (זה מעבר למקובל אז - החלפת נוזלים כללית וגירוז השלדה כל 2000-3000 ק"מ). אגדה ידועה (ויש לה גרסאות רבות, להלן רק אחת) סיפרה על לורד וליידי בריטים שנתקעו עם הרולס-רויס שלהם במדינה אקזוטית ומהבילה. הטכנאי שנשלח במיוחד תיקן בזריזות את התקלה (שהייתה כמובן טריוויאלית) והתכוון להמשיך בדרכו מבלי שביקש תשלום. הלורד עצר בעדו ושלף את ארנקו. הטכנאי ענה בטון בריטי יבש - "אני לא מבין מדוע אדוני רוצה לשלם, שהרי רולס רויס מעולם לא מתקלקלת"... תראו לאיפה הדרדרנו מאז (כמובן שאני סרקסטי - בגדול המכוניות של היום אמינות יותר מאלו שהיו אז). חבל מאוד שהיצרן לא ציין בספר ההוראות שבאקלים חם ולח יש להחליף שמן ופילטר כל שנה (כמו שרשום לדוגמא שבאקלים קר מאוד יש לבצע טיפול טיימינג כל 90K ולא כל 120K).

אני יודע - עדיין קוראים לזה ככה, אבל במילואים אין מדי א' ואין להם נפח. לכן נתתי להם כינוי גיאומטרי ולא של ריהוט תלת ממדי. לכן שמתי בית מ- anthony's song לשבור את הגב בשביל סמל סטטוס מנצנץ.

אל תדבר איתי בכלל על כל החיילים שמגיעים לצריפין עם המכוניות שלהם. זבי חוטם שבקושי סגרו חודש בשירות דוהרים להם פנימה בזמן שענתיקה כמוני, עם הרבה יותר ריבועים על החגורה ומלבנים על הכתפיים צריך לחנות בחוץ, לכתת רגליו עד למעמקי בה"ד 10 ואז בסוף היום לחזור ולחפש את המכונית מתחת לערמת האבק (האמת שלפעמים אני מצליח לסחוט אישור כניסה, אבל זה כאב ראש רציני). צ"ל - חיילים שהם ילדים להורים אמידים שפנקו אותם עם רכב יקר. בשביל רוב חיילי צה"ל רכב חדש משלהם הוא פנטזיה.

מילוי במימן היה מאוד פופולרי בעבר. משום מה סר חינו. טוב, אולי לא משום מה...

הוא בהחלט יכול לעבוד בערבים כמלצר ובשבתות כשומר ויהיה לו כסף למיאטה NA, אבל לא ישאר לו זמן לנהוג בה... Sergeant O'Leary is walkin the beat At night he becomes a bartender He works at Mister Cacciatores Down on Sullivan Street Across from the medical center And he's tradin' in his Chevy for A Cadillac ack ack ack ack ack You ought-a know by now If he can't drive with a broken back At least he can polish the fenders

יש מצבים בהם ניתן לוותר על בדיקה במכון, אבל לא מהסיבה שציינת. לא תאמין איזה מכוניות בישראל עוברות טסט. ולא יודע מה זה "בעלים איכותיים". בשביל למכור מכונית הבנאדם יעטה על עצמו גם את הגלימה של פרנצ'יסקוס אם זה מה שיקדם את העניין. הוא ידאג לאינטרסים שלו ואתה תדאג לאינטרסים שלך.