Doc Slow

יכול להיות שמדובר בסדרות מאוד מוקדמות, ב-73 המכונית כבר נחשבה לאמינה למדי. סבא שלי ספציפית רכש את המכונית לאחר ששמע סיפור מחבר שחרש את כל אפריקה על הרכב (כאמור - ימי טרום אינטרנט היה צריך להתבסס על סיפורים ושמועות כגון אלו). בעיה כרונית הייתה עם נוזל בלמים וכן הייתה בעיה של החלדה - אבל אתה חייב לשים את זה בפרופורציה מול תוצרת אירופה מאותה תקופה שברובה הייתה על הפנים (אני מדבר על קטגורית המחירים המקבילה ולא על מרצדס 230 או סאאב 99 שגם נמכרו באותם ימים והיו ועדיין הינם אות ומופת לאמינות). שוב פעם - בשנות ה-70 לא היה כמובן אינטרנט והכל התבסס על שמועות. לכן קשה לדעת אם בעית המנועים הייתה אוניברסלית. אבל באופן כללי - תוצרת יפאן, החל משנות השישים ובמיוחד משנות השבעים, עקפה במובנים של אמינות ואיכות הגימור, את התחרות - ראשית זאת האמריקאית ולאחר מכן האירופאית. זאת בזכות שיטת העבודה של חברות יפניות מול ספקי המשנה שלהם, מוסר עבודה וכן פיקוח ממשלתי (מעין מכון תקנים ליצוא). ב-1973 כבר יצרו ביפאן את המצלמות הטובות והאמינות בעולם (יסלחו לי חובבי לייקה), שעונים אמינים ומדויקים, מכשירי סטריאו מצוינים. יש לי בבית עדשות מצלמה ומגבר סטריאו תוצרת יפאן מאותם ימים - איכות העבודה מרשימה. אופנועים יפניים התבלטו באמינות שלהם עוד משנות השישים ורוב תוצרת הדו"ג שלהם בשנות השבעים כבר נחשבה לאגדית. ע"ע CB77 (האופנוע של המספר "מזן ואומנות אחזקת האופנוע") שהראה לאירופאים (ובמיוחד לאמריקאים) שאפשר לייצר אופנוע שהוא גם יחסית זול, גם מתקדם וגם אמין. לציין שלא חסרים מוצרים סיניים איכותיים בימינו (אני מתייחס למותגים סינים ולא למוצרים מתכנון מערבי ובפיקוח מעקבי שרק מיוצרים שם), אבל עדיין המוניטין הכללי של התוצרת הסינית ב-2015 היא עדיין לא ברמה של תוצרת יפאן מ-1973. על כן רכישת מכונית יפנית ב-1973 הייתה הימור פחות מסוכן מקניית מכונית סינית היום.

יש בבראבו (דור II) נעילה אוטומטית. המערכת (לכאורה) מצמצמת את הסיכון שכוח התנע ידחוף את מנגנון פתיחת הדלת בתאונה. לגבי עניין החילוץ - בעת פתיחת כריות האוויר, מכוניות מודרניות רבות פותחות את הנעילה המרכזית. במידה והדלת עדיין נעולה ויש צורך לפתוח אותה מפנים, ניפוץ שמשת הביטחון על ידי דוקרן קרבייד בצורה נכונה לא אמורה לסכן את נהג. אם הדלת התעוותה בתאונה זה כבר לא משנה אם היא נעולה או לא.

גם סבא שלי היה מהראשונים שקנו סובארו (FF), אבל ההשוואה לא לגמרי הוגנת -- לפני שהוא קנה את הרכב סבא שלי כבר קיבל דיווח על האמינות המופלאה של המכונית מחבר שנהג בה בחו"ל. האמינות הזאת הייתה בולטת במיוחד לאור הרמה הכללית העלובה של תוצרת אירופה מאותם הימים. פשוט בעידן טרם האינטרנט לקח לסיפורים יותר זמן להיות מופצים. המכונית הייתה עם תמורה יוצאת דופן גם בסעיף הביצועים. הרכב השאיר אבק לא רק לקומפקטיות האירופאיות המקבילות, אלא גם למכוניות יקרות בהרבה מאותה תקופה. אני אשמח אם ה-MG החדשות יהיו כמו הסובארו דאז וימשיכו לשמח את בעליהן גם אחרי חצי מיליון קילומטרים.

הגדולה האמיתית היא לצאת מתל אביב לאילת עם כמות דלק כזאת שמגיעים לאיזור התעשיה שם על האדים האחרונים ולמלא את כל המיכל בדלק ללא מע"מ. זה דורש מאדם להיות ברמת היכרות אינטימית עם המכונית שלו וצריכת הדלק שלה במצבים שונים, עצבי פלדה בכף רגל ימין ויכולת להביט בלי מורא ב-E. החיסכון בשקלים הוא לא עצום, אבל את תחושת הניצחון אתה לוקח איתך גם בדרך חזרה לצפון.

תתחדש. מכונית נהדרת שלא זכתה להערכה שמגיע לה באירופה. נעילת הדלתות כמדומני גם אמורה לעזור במקרה של תאונה ולא רק נגד חוטפי מכוניות.

הרכב אמנם לא מלכודת מוות אבל גם לא מוביל בבטיחות וזה נקבע על ידי E-NCAP ולא על ידי הישראלים הביקורתיים. הרכב מגיע עם צמיגים סינגפוריים שהם אמנם לא no-name אבל גם לא בדיוק קונטיננטל. המנוע מתכנון מיושן. גם זאת עובדה וכך גם נתוני צריכת הדלק ופליטת המזהמים הלא מבריקים. לאף אחד אין מושג לגבי האמינות. זה רק הזמן יגיד. מה שהרכב מציע זה יותר עיצוב, איבזור וביצועים ביחס למתחרות באותה רמת מחיר. על זה אין עוררין. בהחלט מגיע "תתחדש" לפות"ש, בדיוק כמו לכל אחד שקנה מכונית חדשה (או משומשת). פשוט הסקירה וכן חלק מהדברים שנכתבו כאן ק-צ-ת מוטים רגשית. הייתי שמח לקרוא סקירה מעמיקה יותר על הרכב בעוד חודש ו-1000-2000 ק"מ.

באמת סקירה חיובית בצורה מרשימה. כל כך מרשימה שנראה שפות"ש צריך "להצטנן" כמה שבועות ואז לפרסם סקירה חוזרת. לפני שנה סקרתי מכונית ששכרתי לנסיעה של 2000 ק"מ. היה רכב נחמד, אבל עדיין מצאתי בו לא מעט מגרעות -- "אכן אין כל אווירה חגיגית בפנים, הרקע הכסוף של השעונים ופתחי האוורור העגולים אמנם מגיעים מדגמי הספורט שלהם, אבל הם זהים לחלוטין לאלו המותקנים ב-A וכך גם פריטי אבזור רבים נוספים." "המושבים עצמם, כפי שציינתי, עטויים עור נוקשה ולא נעים במיוחד. הם נחותים ממושבי ה-SL המפנקים יותר ועשויים להיות לא נעימים אחרי כמה מאות ק"מ" "ידית ההילוכים עם מעבר לתפעול ידני ימינה-שמאלה שהוא טפשי בעיני (תפעול התיבה בפיאט בראבו שלנו עדיף בהרבה)" "קולו של המנוע אינו ערב במיוחד אבל גם לא נורא. הוא חלק בשיוט (הילוכים ארוכים = סל"ד מאוד נמוך) אבל שלוחצים עליו הוא מעט גס בפעולתו." "ההגה די מדויק, אבל די חסר החזר. כך גם השלדה." "מערכת הניווט פשוט הייתה על הפנים. הגדרתי המנעות מכבישי אגרה, הגדרתי המנעות מכבישים הדורשים מדבקה, בסוף התייאשתי והגדרתי המנעות מוחלטת מכבישים מהירים." אמנם המרצדס SLK היא לא ברמה של ה-MG3, אבל עדיין הייתי מצפה לביקורת ולו הקלושה ביותר...

ככל הנראה לא יגרם נזק לרכב, אבל בהחלט עשוי להגרם נזק לעצבים. מקרה קיצון -- קרייזלר במשקל של שני טונות, מנוע 5.7 ליטר, כביש הררי מפותל, נורת דלק דלוקה (כי פספסתי תדלוק בעיירה הקודמת) והיישוב הבא במרחק של 80 קילומטרים... זה refill chicken למתקדמים. האמת שזה קורה לי גם בארץ מדי פעם אחרי שהרכב היה אצל אשתי. בפיאט שלנו יש בערך עוד 12 ליטר מרגע הידלק הנורה ועוד 4 ליטרים אחרי שהמחט מגיעה ממש לאפס, זה ממדידות שלי...

רוב מושבי הבטיחות המודרניים כוללים מנגנונים לנעילת חגורת הבטיחות. המנגנון שונה מכסא לכסא (אצלנו בבריטקס זה שני תפסים מתחת לריפוד ואילו בקיקו זה תפס שנפתח בסיבוב בנקודת הכניסה של החגורה לתעלה) אתה צריך לעיין בעלון למשתמש (רצוי המקורי ולא הדף המתורגם לעברית) או לחילופין למצוא סרטון הדרכה ברשת. בעת התקנת המושב יש ללחוץ עליו היטב אל תוך כסא הרכב, למתוח את חגורת הבטיחות היטב ואז לנעול את התפסים. אין משמעות לעניין הזחת כסא הרכב קדימה-אחורה כי בכל מקרה החלק של הרצועה היוצא מהקורה הוא דינמי. מאוד לא מומלץ להתקין מושב בטיחות של תינוק במושב הקדמי וזאת משני טעמים עיקריים -- * המושב הקדמי נחשב לפחות בטוח בעת תאונה. * יש יותר סיכוי שהתינוק יסיח את דעת הנהג.

דווקא בישראל יש הרבה רכבים כאלו - רכבים עירוניים של אנשים (בעיקר מבוגרים) שלא ממש אכפת להם ממכוניות, ששוטפים במכונה בתחנת הדלק במבצע, שלא ממהרים לתקן כל שריטה ושפשוף, אבל מטפלים במוסך מורשה באדיקות גם שנים לאחר תום האחריות. הקורולה שמכרתי לפני כמה שנים (שעברה אלי מההורים שלי) הייתה כזאת - חבולה מאוד חיצונית אבל עם כל הטיפולים במועד ומצב טוב יחסית לגילה ולקילומטרז'.

הטלוויזיה הבריטית הרבה יותר מתירנית מהאמריקאית.

Oh, c*ck

פיקנטו ספציפית עם שמירת ערך טובה. עמישראלחי התאהב בקוריאנית הקטנה הזאת.

מיטו היא לא מכונית פרימיום. היא חולקת מכלולים רבים עם מכוניות זולות ונפוצות ומחיר החלקים בהתאם. ירידת הערך היא הסעיף המשמעותי ביותר בעלות אחזקת רכב צעיר יחסית. במונחים שקליים הערך של המיטו שלך נמצא בצניחה חופשית לעומת פיקנטו.

חכם חלפון, תתפלא אבל יש פה גם מומחים לזקנים. אתה יכול לפרט יותר? ההתקנה ברכב הפרטי שלך (לא ליסינג או רכב חברה)? כמה עלה?

או אנשים שזמנם קצר ו/או יקר. או אנשים שלא מסוגלים לעמוד על המקח או להתמודד עם רמאים ונבהלים מכל סוחר רכב (או לקוח פרטי אגרסיבי) שבא להסתכל על האוטו ומפחיד אותם שהקרבורטור נפל לרדיאטור, שעוד מעט הרכב יעלה בלהבות ואז בתוקפנות מציע להם מחירון פחות 50 אחוז (המתוחכמים יותר באים בזוגות ומבזבזים לך שני ערבים - אחד מגיע ביום ראשון, מספר לך כמה הרכב נורא ואיום ועוזב בכעס. החבר שלו מגיע ביום שני, גם הוא חושב שהרכב איום ונורא, אבל מוכן לעשות לך טובה ולקחת אותו בעבור כמה גרושים). הרכב נוכחי שלי כבר מודל 09 ואני כנראה אמכור אותו בעוד X שנים בגרושים בשוק החופשי (ועם הרבה עצבים), אבל אם הייתה לי מכונית ראויה יותר למכירה, הפתרון של SWITCH הוא בהחלט ראוי. כי במקום לקבוע עם כל מיני מוכרים בכוח שמאחרים/מקשקשים/מבטלים/סוחרים מתחזים/חיים בסרט וכו' אני יכול לקחת עוד משמרת ערב בעבודה (יותר מאלף נטו) או לבלות ערב פנוי עם הילדים (בלתי ניתן לתמחור).

אתה חושב שסוחרי רכב אמריקאים ישרים יותר?

לפי ה-IIHS לפי מכון RAND אבל נתון זה הוא לפני שיקלול הקילומטרז' הנמוך יותר של נהגים מבוגרים. בנוסף - נהג מבוגר אשר מעורב בתאונה, סיכויו להפצע קשה או לההרג גבוהים יותר משל אדם צעיר.

המסקנה היא בכל מקרה לבדוק את הרכב. אבל לפחות אם קונים דרך הפלטפורמה שלהם (או דרך סוחר גדול אחר) יש סוג של הגנה שלא קיימת כאשר קונים מגורם פרטי. למרות מה שרשמת אני לא פוסל את switch כמקום אפשרי לקנות דרכו, אבל אני בהחלט אהיה מאוד זהיר, אסתכל על תאריך הבדיקה שלהם היטב וגם אבדוק את המכונית בעצמי לפי רשימת תיוג (אם כי בוודאי אני לא ברמה המקצוענית של פות"ש).

מעבר לגיל מסוים הסיכון להיות מעורב בתאונה הולך ומטפס. ככלל - קבוצות הסיכון הם נהגים עד גיל 24 (בעיקר גברים) ומעל גיל 80. כמובן שברמה האישית זה מאוד תלוי בבעיות בריאות ספציפיות ובתרופות השונות. דווקא אנשים מבוגרים - אשר אצל רובם הקושי על הכביש לא נובע מפזיזות אלא מליקויים חושיים או זמני תגובה לקויים (עקב גיל/מחלות/תרופות), עשויים להנות ממערכות כגון מובילאיי, מערכות BLIS וכד'. וד"א - גם אני אשמח לשמוע לגבי המערכות, הזמינות והמחיר שלהן. אני רוצה להתקין משהו כזה ברכב המשפחתי הגדול שאנחנו כנראה נרכוש בעוד חודשים מספר.

מחיר המוצר בשוק חופשי-משוכלל (שוק המשומשות הוא יותר חופשי משוק החדשות) הוא פונקציה של היצע וביקוש. "ערך" המוצר הוא כבר אינדיבידואלי ותלוי בהתאמה של אותו מוצר לצרכים של מאן דהו וכמובן ביחס למחיר ששולם בעדו. בשנת 2012 חיפשתי מכונית ו-3 מועמדות מודל 09 הגיעו לקו הגמר - גולף 1.4T רובוטית - עלתה כ-80K הונדה סיוויק 1.8 אוט' - כנ"ל פיאט בראבו 1.4T רובוטית - עלתה 60K לא ראיתי הבדל מהותי "בערך" בין המכוניות השונות, צריכת דלק דומה, ביצועים דומים, אבזור דומה, יתרון קל אבל לא מכריע להונדה בסעיף תא המטען וכו'. בחרתי בפיאט משיקולים של תמחור (ואותו דבר חמקמק של "נשמה") - מבחינתו מכונית עם ערך מצוין, יותר מאשר ההונדה או הגולף המקבילות.

מה שחשוב בבראבו זה רק שני דברים - טורבו ואחזקה נאותה. על רמת גימור אפשר בהחלט לוותר -- חלונות ניתן להכהות, חישוקי אלומיניום לרכוש, בקרת שיוט לא קריטית בישראל, מע' blue&me היא נבלה סרוחה - תתקין דאבל דין נורמלי.

הדנים הינם צאצאי הוויקינגים. אנשים גבוהים וחסונים אשר הפליגו בשבעת הימים והטילו חיתם על כל אירופה. שרירי הרגליים של הדנים חסונים ומלומדי דוושה. למעשה מנוע חשמלי רק יעכב אותם ולכן אין להם צורך בו. לעומת זאת כוחו של היהודי במוחו. שנים של שקידה על ספרי תורה וספרי חשבונאות החלישו את מערכת השרירים ומקשים על הנער הישראלי את מלאכת הדיווש. בזכות כוח המוח הנוער כאן התקין באופניו מנוע חשמלי ומצערת ובכך הוא מתנייד בזריזות מבית המדרש אל בית סבתו החולה שבאמתחתו קופסאת גפילטע משובח. הנער היהודי הנבון אינו זקוק להמצאות הגויים - מיני שלטים ומנורות נוצצות המצויות על הכבישים, אלא מוצא לעצמו דרכים ופורץ מסילות.

אתה לא חייב לחרוג מהתקציב. מותר לקחת רכב לנסיעת מבחן, לשמוע הצעה, להתלבט ואז ללכת על משהו אחר או אפילו מכונית מיד שניה.

אתה סותר את עצמך. מצד אחד אתה מאוד שמרן בבחירת מכוניות - מחליף דגם בזה המחליף אותו בלי לקחת לנסיעות מבחן בכלל ומראש בחרת במכונית מאוד שמרנית. אתה מחפש נוחות, גימור, גימיקים ובעצמך אומר שזה יש יותר בגולף ובמיוחד בגולף הספציפית שאתה מכוון אליה. עכשיו אתה חושב להזמין פולו (בלי לראות או לנהוג בה). מדובר במכונית טובה ומאוד נמרצת, אבל יש סיכוי לא רע שאחרי שתקבל אותה תתבאס מכל מיני דברים קטנים שיחסרו בה בהשוואה לגולף. ואולי גם תרגיש שהאוטו "קטן מדי" או שתא המטען לא מספיק לארון שקנית באיקאה וכו' וכו'. בעוד שנתיים-שלוש יגיע תינוק ובכלל תתבאס, תגלה שעגלת הענק לא נכנסת כמו שצריך לתא המטען וגם אם כן אז לא נשאר מקום לקניות. אז בשביל לחסוך לעצמך buyer's remorse שכזה - מומלץ שתשווה בעצמך, במו ידיך ובמו ישבנך את שתי האופציות לפני שתניח צ'ק על שולחן היבואן.