Shay_u

הפייסבוק עבד ועובד כשורה. הספקית הנ"ל היא לא מהמבריקות ביותר עם נפילות זמניות במהירות האינטרנט אבל אני לא כל כך יכול להתלונן על שירות שניתן לי בחינם.

שודד קיוסקים?

שכן יקר שלי, שהוא כמו סבא בשבילי הוא ניצול שואה. את העדות שלו אני מכיר כמעט בע"פ אבל אפילו היום שאני פתוח אליו והוא פתוח אליי אני לא מוצא מה להגיד לו כשהוא אומר לי שהשואה מלווה אותו כל יום ביומו ולא רק יום אחד בשנה. בסוף תמיד יוצא לי משפט מפגר בסגנון 'מה שמשנה זה שהקמת משפחה גדולה וזאת הנקמה שלך' בעוד שהוא לא מדבר על הסבל של עצמו אלא על החברים שלו והמשפחה שלו שנרצחו בטרם עת בדרכים מזעזעות, חלק לנגד עיניו. אני פונה לכל הצעירים כאן, בעוד 20 שנה, אנחנו נהיה דור העדות. אנחנו נהיה אלה שנצטרך להעביר את הסיפורים הלאה כשהאנשים המדהימים האלה שעברו דברים נוראיים בחייהם כבר לא יהיו כאן איתנו. אין לנו עוד הרבה זמן ונפלה בחלקנו הזכות לשמוע סיפורים על הזוועות ממקור ראשון.. לכו לכמה יותר עדויות, תחקרו כמה שיותר בנושא והעיקר, תעבירו הלאה. אסור לתת לדבר הזה לדעוך..

איזה יום נורא.. יהי זכרו ברוך.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שכשלוקחים אדם מביתו ומעבירים אותו למקום שבו הוא לא מכיר אנשים ובאים לבקר אותו אולי פעמיים בשבוע, זה גורם לשברון לב. וגם אם זה לא גורם להם למות מהר יותר, זה גורם להם למות בצער. אני, חס וחלילה אם יקרה דבר כזה להוריי אדע לא לעשות את הטעות הזאת של לשלוח מהר מדי לבית אבות סיעודי אלא לחשוב על כל אופציה אחרת (השגחה רפואית של אחות, למשל. יעלה הון תועפות, אבל אני מוכן להכנס לחובות בשביל שהוריי יוכלו למות בכבוד בבית שלהם). ברור לי שאני מדבר מנק' מבט של אחד שכבר לא עומד בסיטואציה. בסופו של דבר, איזשהי החלטה צריכה להיעשות, ורב הסיכויים שאנחנו בעצמנו עשינו את ההחלטות הטובות ביותר להם, אבל בכל מקרה אני אכול רגשות אשמה על המוות הבזוי של סבי וסבתי. שניהם נפטרו לאחר שנים שבהם נרקבו במקום שהם שנאו, בזמן שהם הכי שבירים וחלשים. הם נתלשו מביתם ואת הכאב על זה אני נושא עד היום.

אנחנו חובבי מכוניות. עם טסה, בלי טסה, לבנה אפורה או אדומה, אנחנו רוצים לראות דברים על גלגלים כמה שיותר, מבפנים מבחוץ מלמטה מלמעלה וכמה שיותר טוב. אני עדיין דורש תמונות!

ומה עם תמונות?

אומרים את זה אנשים שמרגישים מופלים לרעה ולא מקבלים אותם לתוך החברה, אתה לעומת זאת מצהיר ומכריז על עצמך כרוסי ולכן אתה לא יכול להתלונן על זה שאנשים מתייחסים אלייך בתור רוסי. אני למשל, הרבה יותר ישראלי מאשר פרסי. (אני אומר זאת כמובן לא עפ"י היכרות אישית ולכן האר את עיניי אם אני טועה- וכמובן אני לא אומר את זה באופן אישי עלייך, אלא על אנשים שמתלוננים שלא מקבלים אותם כישראלים בעוד הם מחצינים ומדגישים את מוצאם הקודם. אם אני הייתי עושה זאת, הייתי נחשב פרסי. לא כך? ). הקטע הבא מופנה לערן. חפרתי בו ולא מומלץ לעיין בו אם אתה לא ערן ערן היי, מה נשמע? מה עם המנגל שאתה חייב לי? הסיפור שלך הזכיר לי סיפור קטן שהיה לי פה עם שכנים חדשים. אני כאמור גר בחולון בבניין בעל 2 קומות. במשך כל שנות חיי האנשים בבניין היו קבועים (כולם ניצולי קהילת נובידבור מזובייצקי). אולם לאחרונה נפטרה השכנה מלמעלה (קראו לה מלה, ואני הייתי בטוח עד גיל 4 שקוראים לה מלה כי היא השכנה מלמעלה). בכל אופן, במשך חצי שנה את הדירה שלה הגיעו לראות יצורים (ולא בני אדם) ובסופו של דבר את הדירה קנתה אישה נוראית שעוד לפני שחתמה על המסמכים כבר תכננה וגיששה על תמ"א 38 ועל איך איך היא מקבלת דירה חדשה במקום הדירה המצ'וקמקת שהשאירה הזקנה אחריה. (אנחנו כמובן חיים בבית הזה כמו מלכים אחרי שיפוץ נרחב, והבית מדהים, ואני לא אתן להוריד את הבניין בעד שום דבר. זה הבית שלי! ואיפה החתולים שלי מהגינה יגורו?) בכל אופן, סיפור לטופיק אחר שיעסוק בתמ"א 38 (שבבניין שלנו משמעו להוציא זקנים בני 80-90 ניצולי שואה מביתם ולהרוס להם את הבית). הקיצר, אשה נוראה משכירה את הדירה לאנשים נוראיים. ערס עם עבר פלילי שהפיח את השקט שהיה בשכונה הנעימה, עם אישה יפהפיה (אך קטנטנה). לאחר שלושה ימים, הערס, כערס מצוי, החליט להביא כלב רוצח הבייתה. הבייתה אמרתי? לחצר שלו, קשור באמצע חום אוגוסט בשרשרת ברזל של חצי מטר (ולא יותר). החצר שלו, לצערי, היא החלון של החדר שלי. הפיטבול סבל, וסבל וסבל וסבל. הם בכלל שכחו שיש להם כלב ומבחינתם נתנו לו לגווע ברעב, אפילו ללא קערת מים. למרות החשש מהכלב הגדול (וגם מזה שהוא יאכל לי את החתולים מאחר והם נמצאים בערך באותה גינה) גיבורינו אני לאחר חצי יום שהבנתי שהם מתכוונים לנטוש את הכלב עם שרשראות ברזל, החלטתי לתת לכלב קערת מים ואוכל. מאותו רגע זה היה קשר בלתי-נלאה (מה אומר הביטוי הזה בכלל?), באתי אליו 3 פעמים ביום והוא פשוט חיכה לי, וכשהגעתי חיכה לי מטר של לקלוקים והרעפת אהבה. באמת באמת כלב מדהים. לאחר כשבועיים הערס העבריין התברר גם כבעל מכה. אחרי פעמיים ששמעתי שהוא כמעט רוצח אותה (וזה היה יכול להיות גם מאוחר מדי) החלטתי להתקשר למשטרה. הערס נעצר, הכלב נלקח ומעולם לא ראינו את הזוג, או את הכלב יותר. כל כלב ביג'י יומו.

הנסיון שלי עם מייקס פלייס בטיילת ת"א מעולה. כנפיים מדהימות, והמבורגרים הכי טעימים שיצא לי לאכול.

*אפצ'י* סליחה, אני אלרגי לחארטות. אבא שלי היה 50 דקות בתוך התקף לב והאמבולנס לקח אותו לבי"ח כשהוא היה בהכרה. חוץ מזה, תסמינים של התקפי לב הם ממש לא "לב פועם" וחולשה, אלא כאבים חזקים בחזה ובזרוע שמאל, סחרחורת, ועוד כמה תסמינים שאני לא ממש זוכר. ככל הידוע לי התקף לב מאופיין בירידה בלחץ הדם ולכן התיאוריה השטותית לגבי "לב פועם" נשמעת גם כן מצוצה מהאצבע. בקיצור, לפי השיטה הטיפשית והמטעה הנ"ל, אם רצת והתאמצת קצת, אני בטוח שהלב שלך פועם בחוזקה ושאתה מרגיש גם קצת חולשה- אז תתחיל להשתעל כמו אידיוט באמצע הרחוב ותקרא לאנשים דחוף דחוף לאמבולנס כי אתה בהתקף לב. ואז תצטרך לשלם 800 שקל לאמבולנס בגלל איזה ילד מפגר בפייסבוק. נשמע (בעיקר לפי הכתיבה) שמדובר באיזה נער/נערה שמאדדד צמאים לצומי ולפרסומים.

השמועה היא שיש לה דיבור עם אחד מהמנהיגים העליונים. עכשיו תכרע על ברכייך ותבקש סליחה.

אצל ezuf כתוב WTF IS THIS?!? לחילופין, ezuf יקבל באן מהפורום ובכך תפתר הבעיה.

ממש לא הייתי רוצה להפגש איתה בסמטה חשוכה, היא פשוט מבעיתה!

בקיצור, סוג של 'תחזיקו אותי'. אין צורך להתרגש, סתם הזוי.

אני לא יכול להגיד לכם שאתם טועים, אבל במחשבה שנייה ההכירות שלי עם האלצהיימר היא שונה. סבא שלי היה עיוור, נכה, 3/4 חירש + חולה אלצהיימר. בבית עם מטפלת הוא היה יכול להסתדר טוב (סבתא מן הצד השני לא, היא הייתה במצב שהיא צריכה השגחה רפואית 24/7). היגון והצער שראו בעיני הזקן שברו את ליבי לרסיסים, הגעגועים לבית והחלומות לבית פשוט הטריפו אותו. הוא ישב בבית האבות 24 שעות ביום, לא רואה כלום, בקושי שומע משהו, והאטרקציות היחידות שהיו לו זה כשהיו מאכילים אותו. הוא פשוט נרקב שם, ומת מסיבה לא ברורה אחרי 3 שנים. העדפנו כמובן שלא לבצע נתיחת גופה. במקרה של סבתא, כשל הכליות לא היה קשור במאומה למותה. היא עברה ניתוח פשוט יחסית ובאמצע הניתוח פשוט התחילה לדמם מכל מקום (פנימי) ונפטרה בסופו של דבר. אני נוהג לחשוב שסיבת מותם היא בעיקר שברון לב היות ואין כל כך הסבר למה שקרה להם וזה היה מאד פתאומי ביחס לזמן שהעריכו שיש להם.

מה זה השטויות האלה? אין מנגנון שמפסיק להעביר מתח לסוללה ברגע שהיא מלאה? והמחשב עצמו עובד על החשמל?

שמח לשמוע שנהנית. אבל עכשיו ברצינות, רב הסיכויים שהדבר הראשון שהיא עשתה כשהיא חזרה הבייתה זה לחפש את שמך בגוגל. מהתוצאות יעלה שחברייך העלו תיאוריות קונספריציה לגבי הפרטנרית החדשה: שהיא יוצאת גולני, שהיא אכלה לך את הראש כמו חגבית, שהיא אטיופית עם רובה DEW, שהיא עוסקת בסחר איברים וחשקה בכלייתך, שהיא הרגה אותך, שהיא הרגה אותך עם סקס כי היא שמנה, שהיא שמנה, שהיא מפליצה במיטה, שהיא וולגרית וכנראה שהיא חפרה במשתמש שלך מספיק כדי לדעת גם על עברך הלא יציב לכאורה. האם יש סיכוי שתקבל בגלל זה מחר סמס או טלפון, 'סליחה יוסי זה לא הולך'? באמת מעניין אותי לדעת, וסליחה אם אני נכנס פה למקום שאני לא צריך להכנס.

אתה יודע איך אני מזהה טכנו? אם אני שומע משהו ובא לי פתאום לישון..

אני דואג ליוסי, יוסי איפה אתה? אכלה לך את הראש הבת ז*נה?

והיא ירדה על הפונטים שלו?

לא הבנתי, האם בעזרת עדכון תכנה ניתן בשניות להוסיף 70-80-90 כ"ס?

לא לבית אבות סיעודי, עד שהמצב כל כך סיעודי עד שאין אופציה אחרת. אנחנו שלחנו את סבתא וסבא (משני צדדים שונים) שהיו במצב סיעודי קשה והיו צריכים השגחה של רופא, ואני יכול להגיד לך שזה בקלות לקח להם כמה שנים מהחיים. תעשו כל פתרון אפשרי רק לא להוציא מהבית.

זה כבר טכנו..

הנסיון האחרון שלי עם אל על הוכתר בהצלחה, טיסת בוקר מעולה עם אוכל נחמד וצוות שנתן שירות מדהים. בטיסת לילה חזרה כמובן הייתה פחות תנועה מצד הדיילים (מטוס חשוך, רב הנוסעים ישנים) אבל גם כן היה שירות ראוי לציון. כמובן שמבחינת בידור אל על נמצאת מאחור (במיוחד ב737 שהמסכים הם כל כמה שורות, וממילא הם קטנים), אבל לי אישית בתור אחד שמתרכז בחווית הטיסה ובנופים שרואים מהחלון זה לא ממש מפריע.

Alesso הזה כל כך תותח.