ראשית, אני חייבת לציין שהתגובות בחרוזים הרסו אותי לגמרי, עשרות הודעות אחרי לא הצלחתי להשתחרר מ"התבנית", בסוף הצלחתי.
עכשיו ניגש לעיניננו. גם אני זכיתי בהכרות קרובה יותר עם הג'ולייטה המדוברת בסוף השבוע האחרון. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותה פנים אל פנים, אפילו יצא לי להצטרף לנסיעה קצרה במושב שמימין לנהג, אבל הפעם באמת שיחקתי בדוושות ואפילו סובבתי את ההגה, על זה המון תודה לפותח השרשור.
בפעם הקודמת שכתבתי על חווית נהיגה ברכב קצת ספורטיבי בפורום דובר על אוקטביה VRS, הייתי יותר "ירוקה" מהיום. מאז יצא לי לבלות עם מכוניות מגוונות בכבישים שונים, אבל חשוב לי לציין שהתלתן והVRS הם היחידים שעוברים את רף ה200 סוסים.
אני לא כך יודעת מאיפה להתחיל, כי חכמים ומנוסים ממני כבר כתבו את דעתם, אז אשמח אם תתייחסו למה שאני כותבת כאל חוויה אישית ופחות חוות דעת מקצועית.
לא התעסקתי יותר מידי באביזרים מעבר לכיוון מראות, היה לי חבל על כל דקה בעמידה (כמו שבטח שמתם לב, לתלתן היה לו"ז מאוד צפוף בשבת האחרונה), אבל המראה הכללי של תא הנוסעים נראה בהחלט מזמין ונעים (במיוחד ליושבים בשורה הראשונה). ציפיתי לקצת יותר תמיכה ממושבי הבאקט שהגיעו עם גרסת ההשקה, אבל אולי הם מותאימים לאנשים גדולים יותר.
במושב האחורי לא הרגשתי שצפוף לי מידי, אבל תנוחת הישיבה עבור הנוסע לא מושלמת, לא הייתי רוצה לבלות שם בנסיעה ממושכת לאילת למשל. אם נתעכב עוד קצת במושב האחורי, מושבי הבאקט הקידמיים בשילוב עם השמשה האחורית הקטנה יוצרים תחושה של מקום קצת סגור וחשוך, עם זאת, לא הייתי מרחיקה לכת להגדרות קלסטרופוביות.
ניגש לחלק הדינמי. בעליות של האוניברסיטה הג'ולייטה הרגישה לי פחות "סטרילית" מהVRS. אם באוקטביה ולאון 1.8 הרגשתי שממש קל לי לנהוג מהר (הכל יחסי, כן?) בלי פידבק כלשהו מהרכב, אז כאן הייתה הרגשה שאני צריכה להתאמץ יותר, לצערי אין ברשותי את הכלים כדי להסביר את התחושה באופן מקצועי.
בכמה האצות (חלקן מעמידה וחלקן תוך כדי הנסיעה) הרגשתי שההגה קצת רוקד לי בידיים ואני צריכה להשתלט עליו. החבר'ה ברכב הסבירו לי שזה קורה בעיקר בגלל הצמיגים, שכידוע לא היו במיטבם.
אם נתייחס לנוחות הנסיעה, לאורך כל הדרך לא הרגשתי שאני נוהגת ברכב עם חתך נמוך מידי שמכוייל באופן קשיח. את דרך בר יהודה השבורה בנשר, למשל, הוא עבר באופן חלק יחסית, בלי להעביר לתא הנוסעים כל מהמורה מהכביש.
כמובן, שאי אפשר לא להתייחס לסאונד הממכר שנשמע היטב גם ברחובות, עוד לפני שהרכב מגיע לשדה הראיה שלנו וגם בתא הנוסעים המנוע נוכח במלוא הדרו ולא מרחם על האוזניים של הנוסעים.
אישית, אני לא יודעת איך אפשר לנהוג רגוע ברכב כזה, כל לחיצונת שהיא מעבר לליטוף של דוושת הגז גוררת גרגור עצבני במקביל לזריקה של האוטו קדימה.
שורה תחתונה, אם הייתי עומדת בפני החלטה של רכישת רכב בסכום שסובב את ה220K, כנראה שהייתי בוחרת בקופר S. אומנם ההתרשמות שלי מהרכב בנהיגה הייתה קצרצרה ומוגבלת, אבל אני פשוט יותר מתחברת אליה, גם מבחינת מרכב קטן יותר וגם נהנתי יותר לשהות ברכב, משהו באינטריור שלה קסם לי יותר.
לסיכום, כמובן שמאוד נהנתי. כמה דקות אחרי שירדתי מהרכב נזכרתי שחזרתי למציאות, ישירות למטבח .