MiKa_P

רק תסביר קודם למה הבדיקה הישנה שעשה המוכר בזמן שהוא קנה את האוטו רלוונטית עבורך? אולי חלק מהדברים תוקנו, ואולי תקלות חדשות צצו. אל תחסוך כסף, תעשה בדיקה עדכנית ותחזור עם התוצאות.

פנדה או גרנדה פונטו מהשכרה/ליסינג ייתנו לך הכי הרבה ערך לכסף וחיסכון בדלק. לגבי הסיאט שלך- לא יודעת מי הציע לך 12 אלף עליה ללא בדיקה, אבל קשה לי להאמין שיהיה לך קל למכור אותה כמו שאתה חושב. אתה מחזיק את המכונית שנתיים וכבר התרגלת לצורת נהיגה הבעייתית איתה מבחינת הגיר, אבל מי שהולך לקנות רכב ישן לא ימהר להתלהב מהסידור הזה. בכל מקרה, אני מאחלת לך שכולנו טועים. שיהיה לך המון בהצלחה, ואני לגמרי בעד שדרוג, כל עוד אתה עומד בהחזרי המימון/הלוואה הכרוכים בכך.

יותר ממוקד ממה שנתנו לך פה יהיה רק להחנות עבורך את הרכב מחוץ לדלת ולתת לך את המפתח. קיבלת מספיק כיוונים מאוד ממוקדים, תתחיל לחפש.

כן, אבל אז מדובר על רובוטית, שמחייבת סיבוב נסיון לפני קניה כי אולי זה לא יתאים לכל אחד. אני גם לא בטוחה לגבי עניין העודף... אולי בידנית זה נכון, ברובוטית אולי יישאר ליישור קו קטן.

זה שאתה אישית נגד גטס לא רלוונטי. בתקציב שלה, עם דרישה לאוטומט, קטן ונסועה נמוכה, הגטס קולעת בול ונכנס לה שנתון 2009. עם ירידה בשנתון אחד/שניים, הסיריון זו אופציה טובה לא פחות.

הבחור שמעליי כתב שללמוד נהיגה עם חיישני רוורס זה בכייה לדורות, ואני הסכמתי איתו. הדוגמא של לימוד נהיגה עם מערכת חנייה אוטומטית ניתנה כדוגמא למשהו שבעיניי הוא שלילי גם כן (ואפילו יותר). עכשיו יותר מובן?

הציעו את הסיטרואן C4 פיקאסו, אבל לדעתי גם C3 פיקאסו תעשה את העבודה, ואת העודף תחסכו לבר/בת מצווה.

+1 זה כמו ללמד חנייה ברוורס עם רכב שיש לו מערכת חנייה אוטומטית...

אבל גם המעבר ההפוך קשה (מקטן לגדול), אז מה הפתרון? לעבור טסט פעמיים? מטרת לימודי הנהיגה היא לא להרגיל אותך לרכב מסויים, אלא להקנות לך יכולת לנהוג בכל כלי רכב בתוך הקטגוריה עליה אתה נבחן. ברור שיש הבדלים שונים בהתנהגות בין כלי רכב מסוגים שונים. אפילו לא רק בגודל- הבדלים בהתנהגות בין רכב אוטומט לרובוטי (או אוטמט לידני), בין רכב ספורטיבי לכזה שלא, הנעה קדמית להנעה אחורית, הבדלים באיבזור ובמיקום של מתגים, בראות דרך החלונות, ברדיוס הסיבוב של ההגה, ועוד ועוד הבדלים. האחריות שלך כבעל רשיון נהיגה היא לא להתחיל לנהוג ברכב לא מוכר לפני שהתוודעת לתפעול הבסיסי שלו (איך מדליקים אורות, מפעילים ווישרים, פותחים את מכסה המנוע, תא המטען, פתח מילוי הדלק), ולנהוג בזהירות יתרה עד שתתרגל לאורך/רוחב/תגובת בלם/מעבר הילוכים שלו וכדומה. לימודי נהיגה מקנים לך מיומנויות- להיות עירני לגבי הנעשה במראות הרכב, לאחוז את ההגה נכון, להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך (ולמהירות החוקית), לחזות בעיות אפשריות מראש, מיומנויות עקיפה וחנייה וכדומה. בשביל הדברים האלה אין משמעות לרכב המסויים שבו אתה נוהג, וסביר להניח שבכל רכב שתנהג בו במהלך החיים שלך תהיה לך תקופת הסתגלות. זה משהו שאי אפשר ללמוד מראש, וזו גם לא המטרה.

ואני מרגישה בטוחה יותר כשבחורים נוסעים ברכב מיני מאשר במשאיות, מוניות, אוטובוסים, מיני ואנים מלאים בילדים, או הונדה סיויק. אגב, יבגניה וקסלר ז"ל נסעה בפונטו שלה, שבודאי גרם ביטחון רב מאוד לעו"ד שהתנגש בה עם הג'יפ שלו. חבל. אולי אם היתה נוסעת בלנד קרוזר לא היתה צריכה להימחק משפחה. אבל העיקר שאתה מרגיש בטוח.

ואתה צודק, אבל בבסיס השאלה שלך אתה מניח שהרכב הראשון שעליו ינהגו אחרי קבלת רשיון הוא משפחתי סדאן, וזו הנחה שגויה. זו יכולה להיות באותה מידה סוזוקי אלטו. המטרה בלימודי נהיגה היא ללמד אותך לתפעל את הרכב בצורה נכונה, ולנהוג בצורה נכונה, ללא תלות ברכב שבו אתה נמצא. גם לנהג מנוסה שעובר מרכב אחד לרכב אחר לוקח זמן להתרגל לרכב חדש ולתגובות שלו.

כשכותבים את הספרה "8" ואחריה סוגריים, זה מומר אוטומטית לסמיילי עם משקפיים. תנו לבחור מנוחה. לגבי אמינות: הגיר AL4 נודע לשמצה, בצדק או שלא בצדק, אבל לא רלוונטי ל3008, שכן זו מגיעה עם גיר אוטומטי פלנטרי של AISIN (יפני) והוא נקרא AT6, בעל 6 יחסי העברה. חשמל: כל מכונית עם אמצעי בטיחות ופינוק משוכללים תהיה מועדת בבוא הזמן לבלאי ולתקלות חשמל. עיקר התלונות לגבי פג'ו הן לגבי ידית האיתות בדגמים המאובזרים יותר שנוטה לבלאי מואץ והחלפתה מעט יקרה. לי זה לא נשמע כמו רכב שצריך להתרחק ממנו כמו מאש. סתם הערת ביניים לגבי אמינות גיר, מנסיוני: בסוזוקי ג'ימני הגיר האוטומטי נוטה לשבוק חיים מוקדם מאוד ערב שחיקה ובלאי יתר, כנראה מהחום. רוב הג'יפאים שהכרתי בתקופה שהייתי גם אני כזו התקינו קולר גיר וקיוו לטוב. גיר חדש עלה אז כ8000 ש"ח, והיה מחסור תמידי בכאלה (כמו גם ביקוש תמידי). מזדה לאנטיס 323 דור שני (99-2001 נדמה לי) היתה ידועה בגיר בעייתי במיוחד. חברה קנתה לא מזמן כזו משנת 99, שהבעלים שלה, יקה מבוגר פדנט, החליף לה גיר בסביבות ה90 אלף ק"מ. היום הרכב עם 130 אלף ק"מ, כך שאפשר להבין שהרכב לא נסע הרבה. יפניות לא חסינות תקלות גיר מעצם היותן יפניות, גיר אוטומטי הוא בעייתי מיסודו והוא תמיד סוג של הימור, בכל רכב. לגבי שרידות רכבים: היום כבר אף רכב לא שורד שנים ללא טיפול, גם לא יפני. אם הפרמטר היחיד לקניית רכב היה "שישרוד ללא טיפולים", כולנו היינו עדיין נוסעים בסובארו לאונה DL. אין שום הגיון בלקנות רכב רק כדי לא לטפל בו בזמן וכמו שצריך. זה שיש רכבים שפחות רגישים להזנחה כזו, וימשיכו לנסוע גם בלי מים, עם שמן מטפטף, צינורות סדוקים ומנוע מעשן, לא הופך את אותם רכבים ל"טובים", בשום פרמטר.

ההערות שלי. אדום- לתת את הדעת, כחול- אפשר להתעלם (לדעתי). בכל מקרה, לא נשמע לי בכלל כמו רכב לימון, אלא כמו בעלים פדנט מאוד שניצל היטב את האחריות שלו. אתה זה שמתרשם בפועל מהבעלים ומהרכב. רק דבר אחד שהדליק לי נורות אזהרה זה כל נושא החריקות שצץ ועולה בין השורות. עבור 150 אלף ש"ח עדיף לנסוע ברכב במגוון תנאים ככל האפשר ולהתרשם מרעשים, חריקות, העברת ההילוכים, קירור המזגן וכדומה.

נראה לי שכל ההודעה הזו- סלט. לפניך 2 אפשרויות: 1. לקנות רכב ששירת בעבר בליסינג תפעולי, לרוב רכב בן שנתיים-שלוש, שאתה קונה מחברת הליסינג, כשאתה תהיה היד השניה. במקרה כזה מדובר בקניית רכב ככל קניית רכב אחרת, למעט האפשרות לרכוש את הרכב במימון- כלומר בתשלומים (כמו שהיית לוקח הלוואה מהבנק, רק בתנאים טובים יותר). התוצאה הסופית היא שהרכב נרשם על שמך ואתה היד השניה שלו. אם אתה לוקח מימון מחברת הליסינג כדי לרכוש אותו בתשלומים- הרכב יהיה משועבד לחברת המימון עד תום התשלום. כל שאר הדברים- שינויים באוטו, טיפולים, תיקונים וכו'- עליך. 2. רכישת רכב חדש לחלוטין מחברת ליסינג, במסגרת תוכנית ליסינג מימוני. תוכנית כזו מאפשרת לך לרכוש רכב חדש לחלוטין (0 ק"מ), בתוכנית תשלום שמאפשרת תשלום סכום ראשוני (נניח 20 אלף ש"ח) + X תשלומים של ככה וככה ש"ח בחודש (נניח 36 תשלומים של 230 ש"ח), ובתום התקופה נותנת לך את האפשרות לרכוש את הרכב ביתרת התשלום (נניח 45 אלף ש"ח), או לחילופין- לעבור לרכב חדש בעסקה דומה, כשאתה מזדכה על ההפרש בין מחירון הרכב ליתרה שנשארה לך לשלם ומשתמש בזה לעסקה הבאה. בעסקת ליסינג מימוני, לרוב הרכב נרשם על שם חברת הליסינג ולא על שמך (למרות שיש כאלה שמאפשרים רישום על שמך, כנראה בתוספת שיעבוד), הטיפולים והתיקונים של הרכב- עליך, ואם תחליט לרכוש אותו בתום התקופה- הרכב יירשם על שמך כיד שניה. עכשיו תסביר לאיזו מבין האופציות התכוונת. בכל מקרה, טיפולים ותיקונים ברכב תמיד על חשבונך, למעט אם אתה עובד במקום שמאפשר לעובדיו לקבל רכב בליסינג תפעולי. לאדם פרטי אין מסלול כזה.

אני מבטחת לכל נהג מעל גיל 30, מה שאני מניחה שעדיין לא רלוונטי עבורך... ההבדל בין ביטוח לכל נהג מעל גיל 30 ובין ביטוח על שמי בלבד, הוא מזערי. בשביל השקט הנפשי שאוכל להסתייע בנהג אחר בשעת צרה/שכרות/עייפות, אני מעדיפה את האופציה של ה30+ (למרות שעכשיו כשאני עם רכב ידני, ספק אם מי מחבריי יוכל לעזור, רובם מסתכלים על גיר ידני כעל מפלצת). אבל אשמח אם תעדכן בתוצאות, זה נשמע לי רלוונטי עבור האחים הקטנים שלי, אשמח לתת להם טיפ לחיסכון.

יוליאן, הכל בסדר? הוא התכוון לדייהטסו סיריון... בכל מקרה, אני אוסיף לך לרשימה גם פנדה. ואם אתה דבק ביפניות, אז נסה מיצובישי לנסר קלאסיק, אבל קח בחשבון שהמשפחתיות היפניות לא יהיו חסכוניות כמו הגרנדה או הפנדה.

1. בסעיפי המנוע והגיר כמעט תמיד רושמים משהו, לרוב מדובר במשפטים קבועים שהם כסת"ח ידוע של המכונים. לקומפיוטסט יש בדיקה שאני אוהבת במיוחד, שמפרקת את הרכיבים האלה לגורמים ונותנת לכל אלמנט ציון וצבע משל עצמו, כך שיותר קל להבין מה המצב האמיתי של הרכב. סעיפים שיופיעו כ"אדומים" מחייבים בדיקה, ומומלץ לגשת למוסך מורשה רנו כדי לקבל חוות דעת נוספת על תוצאות הבדיקה והערכת מחיר לתיקונים השונים, במידה ויש סימני שאלה לגבי משהו. את סעיף השלדה מחלקים למשמעות שולית/נמוכה/גבוהה. מה שב"שולית" זה בסדר גמור (נכנסות לשם כל המכות חניה ושפשופים קטנים), ב"נמוכה" צריך לנסות להבין במה מדובר, ו"גבוהה" זה כבר תאונה, לרוב עם פגיעה כזו או אחרת בשלדה. 2. תעודת זהות ו-200 ומשהו ש"ח (סביבות ה212 במזומן) להעברת הבעלות. 3. אתה יכול, זו בדיקת משכון מול משרד רשם המשכונות. אתה יכול גם לבדוק את זה לבד באינטרנט באתר של רשם המשכונות ברבע מחיר, לפי מספר הרכב. מומלץ לא להתפתות להצעות אחרות- לא לחיישני רוורס במבצע, ולא להשאיר פרטים כדי שיחזרו אליך מחברות ביטוח. בהצלחה!

אי אפשר לכתוב לך מספיק לאיזה בור בלי תחתית אתה חולם להיכנס. ביטוח, אגרת רישוי, מחיר חלפים, מחיר טיפולים... יש לך סדר גודל של הדברים האלה בראש? אגב, גם מזדה משנות ה-90 יכולה בקלות לרוקן לך את הכיס, בעיקר כשאתה לא עובד בעבודה קבועה עם משכורת סבירה. יפנית זקנה יכולה בקלות רבה להפוך ממשתלמת ללא משתלמת בכלל. אאודי בת 14 זה החלום שלך? גולף בת 12? ב.מ.וו שמתקרבת לשנות ה-20 שלה? אני הכי בעד להגשים חלומות, אבל בתבונה ובזמן המתאים. לי יש חלום לקנות מיאטה, אבל ב-30 אלף שקל העדפתי פג'ו 206 שתכרסם לי בכמה שפחות כסף ולא MX3 בת 17 יד 9 שאוכל לשבת בה, לעשות וורום וורום, ולשמוע את הכסף נשפך לי מהכיס. כשיהיה לי יותר כסף (ויהיה), החלום שלי יחכה לי להגשים אותו, או שבכלל יתחלף באחר. 20 אלף זה אחלה כסף ללימודים ולשכר דירה, זה אחלה כסף לטיול קטן מסביב לעולם, זה אחלה כסף להתחיל איתו משהו שיקדם אותך לאנשהו בחיים, ולא ישתה לך את הדם בקשית. תתחיל בקטן ותמנף את עצמך, אל תזרוק כל מה שיש לך על חלום שמהר מאוד יהפוך לסיוט.

בELX הפגושים בצבע הרכב. ב2003 מראות הצד בצבע שחור (מ2004 הן גם בצבע הרכב).

אכן

מזל טוב! פנקי אותנו באיזו תמונה של הרכש החדש...

אף אחד לא יעשה לך את העבודה הקשה, בשביל זה יש לוחות מכירה.

הוא יוכל להכין קפה אם תקנה את מודול הקפה שלו, שנמכר בנפרד. עולה רק 6574 ש"ח, אפשר לחלק ל-12 תשלומים ללא ריבית, רק תחתום פה פה ופה.

אם תשיג בשקל, זה יהיה אחלה מחיר. וברצינות- בשביל זה יש מחירונים ומחיר שוק. הB4 הידנית היחידה שראיתי בתקציב שלך ב"יד2" היא מ2004 ומבקשים עליה 42 אלף. אם זה שווה או לא- עניין שלך. זה לא שיש מבחר להתמקח עליו.

פיאסטה כמו הקורסה והפולו- תיכנס בתקציב אבל תהיה ישנה ומיושנת. לדעתי גם פחות זולה בטיפולים/חלפים מפונטו או גטס (צריך לוודא, אני לא בטוחה בזה). בכל מקרה- כן, אופציה. גם סוזוקי באלנו, בגזרת המשפחתיות. גם 206 ידנית מתחילת שנות ה2000 תיכנס בתקציב. אפשר גם ללכת אחורה בשנתונים ולנצל רק חלק מהתקציב לטובת רכבים כמו דייהטסו שרייד מסוף שנות ה-90, מזדה 323/323F, דייהטסו סיריון מהדור הראשון, אולי פג'ו 306 ידנית מהדורות האחרונים. אבל לצורך אמינות, ובהנחה שהתקציב של ה20 אלף מיועד כולו לקניית הרכב (ואולי יישור קו קל), נדמה לי שעדיף רכב כמה שיותר צעיר, ושיהיה נפוץ כמה שיותר (לצורך חלקי חילוף זולים). הפונטו נראית לי אידאלית בשבילו.