MiKa_P

זה שהחלפת צמיגים ועשית טיפול 10 אלף זה שטויות? טוב לדעת שלהחליף צמיגים נחשב שטות בעיניך. ולגבי עזרה מההורים- הוא כתב שלא בטוח שתהיה לו. גם אני החזקתי את הרכב הראשון עם משכורת של כ2000 ש"ח בחודש בזמן שהייתי סטודנטית. את הרכב אמא שלי קנתה לי (פג'ו 205 שעלתה אז 14 אלף), וגם מימנה את יישור הקו שעלה כ2000 ש"ח. את השאר אני מימנתי, וכן- הסתדרתי. חוץ מהעובדה שהדלק עלה אז 4.20 ש"ח לליטר, היה מדובר גם בסה"כ בתקופה של כחצי שנה, שלאחריה התחלתי לעבוד בשתי עבודות במשכורת כמעט כפולה, ולאחר עוד שנה כבר סיימתי תואר והתחלתי להרויח משכורת הייטק. אז כן- זה היה אפשרי, אבל בעיקר בזכות העובדה שראיתי את העתיד שלי משתנה וביחד איתו ההכנסה, והתייחסתי לרכב כאל כלי שרת לאותה תקופה. אני לא רואה טעם גדול בלקנות רכב בתקציב כזה ולהחזיק אותו ממשכורת כל כך קטנה, אלא אם אתה יודע שזה לתקופה קצרה שלאחריה יהיה שינוי, ושלרכב יש תועלת מאוד גדולה עבורך (לי הוא איפשר לקחת על עצמי עבודות שדרשו נסיעות לכל מיני מקומות = יותר כסף בסוף החודש). אחרת מה הלאה? כמה שנים תמשיך להחזיק רכב ישן שאתה מוציא עליו את כל כספך? לאן מתקדמים מכאן? אני מבינה שכותב השאלה החליט כבר שבא לו רכב ויהי מה. אני רק רוצה להציע את האפשרות הפחות פופולרית: אם אתה יכול להסתדר בלי רכב עכשיו- חסוך את ה1100 שקל האלה שלטענתך אין לך בעיה לחסוך היום, ובעוד שנה, כשאולי תתחיל לעבוד במשכורות סבירות יותר וקבועות יותר- תקנה רכב ב25 אלף ש"ח, ותחזיק אותו בכיף.

מבין הבחירות שציינת- הבאלנו, ללא ספק. בחירה טובה יותר בתקציב שלך- פונטו ידנית. היא תהיה צעירה יותר, חסכונית הרבה יותר, וזולה לאחזקה. לא שמעתי על בעיות התחממות מיוחדות בפונטו... צריך רק להקדיש את הזמן למצוא אחת שטיפלו בה היטב, עם נוזל קירור ייעודי ולא נוזל פשוט או חלילה מי ברז.

האמת שזה נשמע מקומם. בעקרון, אני לא מוצאת הגיון רב בקוד לבוש במקום עבודה שאינו כולל קבלת קהל או יציאה ללקוחות, ואם יש בעיה מסויימת עם לבוש של אנשים מסויימים, אפשר ליזום איתם פגישה אישית ולהעיר בנימוס. בכל מקרה, אם קובעים קוד לבוש, אין סיבה שהוא יחול רק על גברים ולא על נשים. הרי אם זה היה ההיפך, כולם היו מתקוממים ומדברים על הדרת נשים, ו"מה אנחנו, באירן?". לי זה נשמע שהמנכ"ל אצלכם יודע שהגבלת לבוש לנשים זה חומר נפץ, ולכן הוא פשוט נמנע מזה. אולי גם מספר הנשים שעובד אצלכם, וסגנון הלבוש שלהן לא מצדיק את זה (נניח- מעט נשים, וכולן באות אלגנט). בכל מקרה, גם אני בהייטק, אף גבר לא מגיע בגופיה, אבל מכנסיים קצרים וכפכפים זה מראה נפוץ ולא מפריע לאף אחד. יש אצלנו גם לא מעט חבר'ה דתיים, והם חיים בשלום עם נשים במכנס קצר וגופיה (לא שאנחנו ממש באות ככה, רוב היום קפוא פה בכל מקרה... ). הייטק זו לא סביבת עבודה של תלבושת אחידה או הגבלת לבוש, והצעד הזה נשמע לי מאוד מוזר. ומה יעשו למי שלא עומד בקוד הלבוש? יפטרו? לא חושבת שזה יעמוד במבחן של איזשהו בית משפט.

ואם הייתי מתייעצת איתך איזו דירה אפשר לקנות ב-X כסף, אבל אני הולכת לגור בה רק שבועיים בשנה. לא היית אומר לי שעדיף לשכור חדר במלון? אדם שמבקש רכב שינייד אותו מנקודה א' לנקודה ב' במינימום התעסקות וכסף הוא אדם עם שיקולים רציונליים בלבד, ובמקרה כזה- אם אכן הק"מ הכתוב נכון- צריך לשקול את כל האפשרויות, כולל אלו שמייתרות קניית רכב.

אני מבינה שחוץ מלהסתובב באוטו ברחוב אתה לא עושה כלום. לא הולך למסיבות, לא קונה אוכל ושתייה, לא מבלה עם חברים, לא קונה בגדים ונעליים, ואין לך טלפון נייד או איזה שהן שאיפות לעבור לגור בשכירות, ללמוד, לקחת מישהי לדייט, או לחסוך למשהו.

שים לב שרכב משנת 92 עומד לפני חגיגות ה-20 שלו, מה שאומר שתתחיל להצטרך לעשות טסט פעמיים בשנה. מבחינת עלות אגרת הרישוי- זו עדיין אותה עלות רק מחולקת ל-2, אבל עדיין- מדובר על פעמיים בשנה לשלם על טסט, על אישור בלמים ועל כל מה שימצאו לנכון לפסול לך ברכב.

לא. לא. לא. עם משכורת כזו נוסעים באוטובוס, לא קונים רכב.

2000 או 20 אלף? כי בשביל 2000 ק"מ בשנה יהיה לך זול יותר לנסוע במונית.

אני הייתי נוכחת ביום הזה, אבל נאלצתי "לחתוך" לפני השיחה עם שי אגסי. מצד אחד- מצער, מצד שני- אולי זה ייתן נקודת מבט של מישהי שחוותה רק את ההתנסות ללא חלק אינטגרלי מ"שטיפת המוח". אני אתחיל מהסוף: כשנפרדתי מהקבוצה וחזרתי למכונית שלי, הדבר הראשון שעבר לי בראש ביציאה מהחניה היא "וואי, בחשמלית היה יותר כיף". תגידו מה שתגידו על הפלואנס, והכל יהיה נכון- היא מגושמת, ההגה שלה לא מתקשר, סביבת הנהג הפלסטיקית שלה באיכות קקה, הכל נכון. אבל תוציאו את הרכב וקחו רק את חוויית הנהיגה ברכב חשמלי, מבחינתי- זה משהו שהייתי רוצה כל יום. השקט המופתי והנסיעה החלקה, בשילוב עם הראש השקט מבחינת רצועות/שמן/נוזלים הלא קיימים- זה משהו שברגע שנכנסים ל"מוד" שלו, מאוד קשה לחזור לרכב בנזין רועש ומיטלטל שפתאום מרגיש כמו לרדת מאוטו לסוס וכרכרה. יש לי רכב ידני, נוח, נמרץ במידה מספקת, שראיתי אותו משרת אותי עוד שנים רבות. מבלי להתייחס לתמחור וספקים, זמני טעינה וטווח נסיעה, אני יודעת להגיד רק דבר אחד (וגם היתה ב"בטר פלייס" מדבקה כזו בסטנד המדבקות שלהם): my next car is going to be electric. (טוב, אולי לא הרכב הבא בדיוק, אלא שניים-שלושה אחריו). עכשיו, חוויית נהיגה בצד, לצדדים הפחות נעימים: טווח הסוללה הקצר יחסית גורם לכך שמהרגע שנכנסים לאוטו, העיניים לא מפסיקות לבדוק את מד הטווח. זה הופך להיות נושא השיחה מספר אחת באוטו: "עד כמה יספיק לנו החשמל?", "איפה יש עמדת החלפה בדרך ליתר ביטחון אם נצטרך?", "מאיפה כדאי לנסוע כדי שלא ניתקע יותר מדי בפקק?" וכדומה. באוטו שלי אני מתדלקת פעם ב-10 ימים. זה שקט נפשי מופתי לעומת הלחץ שמלווה נהיגה ברכב חשמלי. בב"פ מתהדרים ב"עד 160 ק"מ בין טעינה לטעינה"- זו ממש לא החוויה שלי ושל "נהג מתחיל", כששנינו נהגנו בצורת נהיגה רגילה למדיי ובכבישים רגילים למדיי. אצלנו, 10 דקות אחרי שיצאנו מעמדת ההחלפה של הסוללה בקסטינה, הסוללה כבר הראתה 84% וזה כשרק עלינו לכביש 4. זה מלחיץ וזה עומד באנטיתזה מוחלטת לשלווה והשקט שהנסיעה החשמלית משרה עליך. כמו כן, מערכת הניווט של "אוסקר" לא מכניסה לתחשיבים שלה את תוואי הדרך, כך שתיאורטית אפשר לצאת מת"א לירושלים בידיעה המנחמת שתגיע לשם עם 30% סוללה, ולמצוא את עצמך בפקקים במוצא עם הערכה של 5% בלבד, כי מה פתאום החליטו לשים באמצע הדרך לירושלים הרים. להגיד שזה מודל שישרת אנשי היי-טק זה לא מדוייק בעיניי, כי אני כזו, ואני ממש לא נוהגת בית-עבודה כל השבוע. אני נוסעת לפחות פעם בשבוע לבילויים שונים, עוברת בסופר/דואר/קניון/חנות כלשהי, ימי שישי אצל ההורים או אחים, יש לי קורס באמצע השבוע שאליו אני יוצאת מהעבודה וטוחנת פקקים בדרך. בשבועות האחרונים נכנסו לצערי גם ביקורים בבי"ח. כל דבר כזה, שאני עושה היום בלי מחשבה בכלל, ידרוש ממני להכניס חישובי טעינות וסוללה לכל נסיעה עם הרכב. מבחינתי זה ממש לא מעשי כיום, גם עם עמדת הטענה בעבודה ובבית. אני לא רוצה שזו תהיה חוויית הנהיגה שלי ברכב, יש לי מספיק לחץ בעבודה ובבית, באוטו שלי אני רוצה להירגע וליהנות. טכנולוגית אנחנו כנראה עדיין לא שם. אם נגיע למצב של עמדות טעינה מהירות פלוס שילוב של סוללות יעילות יותר- מבחינתי זה פתרון אולטימטיבי. מבחינת תחשיבים כלכליים- אני אפילו לא נכנסת לזה, רבים לפניי חישבו וכתבו לגבי זה. מבחינת הנסועה הנוכחית שלי זה כנראה היה מתאים לי, אבל א. אני לא הקהל המתאים לרכב כמו הפלואנס, וב. לתמחר לפי ק"מ זה בדיוק כמו לתמחר שימוש בסלולרי לפי דקות, ואני עברתי כבר לפני שנים לחבילות סגורות רק בשביל לנטרל את אפקט חוסר הידיעה, המעקב והלחץ שסובבים סביב הצורך לחשב כל הזמן את ההוצאה הצפויה לך. הסיכום שלי עבור עצמי הוא, שאני אשמח אם העתיד אכן יהיה במכונית החשמלית, ואני לא רואה את עצמי חושבת להחזיק מכונית בנזין מקבילה "בשביל הכיף" אם וכש-נגיע לשם. הכיף שלי יהיה בחשמלית. אבל כל מה שמסביב לחוויה עצמה, הוא פשוט גורם סטרס. הצורך לחשב מסלולים, לחשב ק"מ, לשקול נסיעות לפי עמדות הטעינה שבדרך, או לפי התקציב החודשי/שנתי... כל אלה הופכים את הרכב לגורם מעמסה, ואותי למשרתת של הרכב, במקום את הרכב לכלי שמשרת אותי. ולזה אני לא מוכנה.

לגבי הגיר- גם אני חשבתי כמוך, עד שקראתי פוסטים של משתמש אחר עם 406 שנמצאת אצלם שנים במשפחה ועברה שיפוץ גיר שהחזיק בערך חצי שנה עד שהגיר חזר לדפוק שוב. נראה לי שאפילו עשו פעמיים שיפוץ גיר והוא עדיין לא במיטבו. מה שכן, אם אני הייתי משקיעה בשיפוץ גיר, לא הייתי מוכרת את האוטו אחרי חצי שנה... מה גם שקשה לי להאמין שעם 260 אלף ק"מ, הגיר הזה עבר רק עכשיו שיפוץ ראשון. אז אם כל שאר פעמוני האזהרה לא מספיקים כדי לרדת מהרכב הזה, לבדוק את הגיר שלו זו חובה. אה, ו... אם אתה בכיוון של למכור את האוטו בחודשיים הקרובים- אשמח לה"פ, יש לי קונה פוטנציאלי...

תקציב של 15 אלף ש"ח לא יספיק לך לELX מהשנים הללו. לכן כתבתי שעדיף ידנית מדגם ACTIVE (או ACTUAL, אבל אלה לרוב יהיו מהשכרה).

הכל היה בסדר, עד המשפט האחרון. ממתי טסט עולה 6000 ש"ח? איזו מין סיבה משונה זו לחתוך מחיר של רכב בחצי? ואם הוא מטופל במורשה, אז בשביל מה הקיט טיימינג במתנה ולמה הוא לא מורכב כבר באוטו? איזו שנה האוטו? זה שהגיר שופץ זה יתרון, אבל ממש לא ערובה לכך שהוא עובד כמו שצריך עכשיו. לעניין הרכב- היתה לי כזו שנת 2001 עם המנוע של ה100 כ"ס. נקנתה עם 80 אלף ק"מ ונמכרה ב130 אלף. בובה של אוטו, מרווח וזריז, נוח מאוד ומהנה לנהיגה. אהבתי אותו מאוד, ואם היה עם גיר ידני היה נשאר איתי יותר זמן. ספציפית לגבי הרכב שאתה שואל עליו- הייתי מעדיפה לחפש רכב שנסע פחות ושהבעלים שלו לא ממהר לחתוך לו את המחיר בחצי כדי להיפטר ממנו. בתקציב כזה גם הייתי מעדיפה ידני.

מכיוון שהחלפת הרכב היא למטרת עלייה בבטיחות- עד כמה תוסיף לו האלמרה פרפקט 2002/3 בטיחות לעומת הבאלנו? והאם ההפרש הזה (אם קיים) שווה את הויתור על רכב שבכל אספקט אחר טוב לבעליו?

ELX ידנית יהיה לך קשה מאוד למצוא, נמכרו בודדות כאלה. לפעמים גם אלה שמפורסמות בלוח כELX ידניות הן לא באמת ELX. לא פירטת מה הצרכים שלך, אבל בתקציב הזה אולי עדיף פונטו ידנית מעט חלשה יותר, אבל חדשה יותר.

ואיך זה נכנס לך בתקציב בדיוק?

מה שהחבר שלך אמר ייחודי באמת ללובינסקי (iLease זה שלהם), וצריך לברר האם עדיין אקטואלי ומה התנאים. לגבי מה האפשרויות, לצערי אין מנוס אלא לכתת עכבר, טלפון ואז רגליים, ולברר

אתה טועה. הדבר היחיד שנצבר עבורך לרכישה הבאה הוא ההפרש בין מחיר הרכב בתום התקופה ובין מחיר ההשלמה לקנייה שהיית אמור לשלם כדי לקנות את הרכב. כמובן שככל שתספיק לשלם יותר על הרכב, כך ההפרש הזה יגדל (כי תצטרך להשלים פחות בתום התקופה). סרטון הסברה מוצלח למדיי שמצאתי אפשר לראות כאן

מה שאתה מתאר זו עסקת ליסינג מימוני. אם אבא שלה לקח את הרכב ללא כל מקדמה, אז תעשה חשבון פשוט: הוא משלם 1000 ש"ח כל חודש במשך 3 שנים, זה 36 אלף ש"ח לאורך כל התקופה. נניח שהרכב עלה 100 אלף ש"ח כחדש, מכאן שנשאר לו 64 אלף ש"ח (לפחות, לא ניכנס לחישובי ריבית) להשלים כדי לקנות את הרכב כשהוא יהיה יד שניה והיד הראשונה רשומה כליסינג. יהיו לך 64 אלף ש"ח בעוד 3 שנים? לא? אז בוא תחזיר את הרכב ותעבור לרכב הבא. אבל רגע, זו לא מתנה... אתה מחזיר רכב לפי מחיר המחירון שלו באותו רגע (מינוס ניכויים שונים), שבוא נניח שבתום 3 השנים מחיר המחירון של הרכב הוא 70 אלף ש"ח. משמע, היית אמור לשלם 64 אלף ש"ח כדי לקנות את הרכב, במקום זה "מכרת" אותו בחזרה לחברת הליסינג ב"רווח" של 6000 שקלים. ה"רווח" הזה הוא בגרשיים מכיוון שהכסף לא באמת שלך, הוא יכול לשמש אותך אך ורק עבור המקדמה לרכב הבא שתיקח בעסקת ליסינג נוספת (משמע- תצטרך להוסיף אז עוד כסף לסכום התחלתי לרכב, ולהתחייב לעוד 3 שנים לעוד עסקה שבסופה עדיין תצטרך לשלם סכום לא קטן). לדעתי (וזו דעתי האישית בלבד) ליסינג מימוני היא עסקה כדאית אך ורק אם אתה יודע בוודאות שסכום הכסף הדרוש לרכישת הרכב יהיה זמין לך בתום התקופה (אבל לא עכשיו). לדוגמא- אם יש לך קרן השתלמות שתיפתח בעוד 3 שנים וייעדת אותה לקניית רכב. בד"כ הבעיה עם הדברים האלה היא, שמעטים האנשים שבאמת יתמידו בחיסכון במשך 3 שנים, כי אתה יודע- זה רחוק וזה עוד מלא זמן, ו"כבר נסתדר איכשהו". הרבה דברים קורים ב-3 שנים. עבודות משתנות, ילדים נולדים, מוציאים כסף על חתונה, רוצים לקנות בית. פתאום עוברים 3 שנים ואתה עם אוטו שאין לך כסף לקנות והדרך היחידה לצאת מזה היא להתחייב לעוד עסקת תשלומים ארוכה או לקחת הלוואה, ופתאום 1000 ש"ח בחודש (לא כולל דלק, ביטוח, אגרת רישוי וטיפולים) זו כבר לא הוצאה קטנה. לאבא של חברה שלך זה אולי יותר קל, הוא כבר אחרי השלבים של גידול ילדים וקניית בית. תחשוב טוב אם מתאימה לך/לחברה שלך התחייבות כזו.

לי יש נסיון טוב עם "מבדק" בפ"ת, ועם קומפיוטסט באור יהודה. באופן אישי אני הכי אוהבת את חוברת התוצאות של קומפיוטסט. בעיניי היא הכי נוחה להבנה ולצורך היישור קו שאח"כ.

בליסינג פרטי (מימוני) צריך לתת מקדמה מסויימת מערך הרכב, ולהשלים את מחירו בתום התקופה. האם יש לכם סכום פנוי למקדמה? האם אתם מצפים שבעוד שנתיים עד שלוש יהיה לכם סכום זמין של כ50 אלף ש"ח לרכוש את הרכב בתום תקופת הליסינג? כתבת ש70 אלף לרכב חדש אין לכם זמין (לא שזה משנה, רכב חדש אוטומטי לא תמצאו בסכום הזה), אבל לא כתבת כמה כן. הייתי מציעה לשקול גם קניית רכב משומש מליסינג. גם שם אפשר לפרוש לתשלומים, לקבל אחריות לשנה-שנתיים, ולפעמים אפילו לקבל הבטחה לטרייד אין בסוף תקופה מסויימת. בכל מקרה, הרכב שלכם, בלי הפתעות בסוף התקופה, בלי ירידת ערך של רכב חדש, ועם ראש שקט במידה דומה.

יש דבר כזה 205 1.6 ידנית שהיא לא GTI? התכוונת ל206 אולי? עוד עלויות קטנות שרוני לא הזכיר: חוץ מאגרת הרישוי, הטסט עצמו עולה כסף (בסביבות ה100 הש"ח), וכל טסט חוזר (במידה ונכשלת) עולה גם כמה עשרות שקלים. בנוסף, אם אכן אתה מכוון ל205, אז סביר להניח שמדובר ברכב בן 15 ומעלה, ואז צריך להוציא עבורו אישור בלמים לפני כל טסט, שזו עוד עלות קטנה במוסך המטפל. ואם תיקח את הרכב לבדיקה במכון (אם מדובר ב205 זה מיותר), אז מדובר בעוד כ500 ש"ח. וטיפ חשוב נוסף: להתעלם מחכמולוגים שזורקים ססמאות מטופשות על רכבים צרפתיים.

צביקה הקדים אותי ושאל את השאלה שרציתי לשאול: למה לא 206 ידנית? מה שכן, חוץ מהמשותף בין ה206 והC4, יש גם הבדלים ברמות האבזור והמערכות החשמליות. מה שהיה מפחיד אותי יותר מהכל בC4 אלו תקלות החשמל הפוטנציאליות שלה, והעובדה שהיא מרגישה עדינה ורגישה מיכנית הרבה יותר מה206 (שמרגישה סוס עבודה כמו אחותה הזקנה). אם אין לך צורך במכונית משפחתית גדולה, נדמה לי שאפשר לרדת מהC4 בלב שקט. לגבי צריכת הדלק: למיטב ידיעתי, ה1.6 האוטומטית מספקת צריכה דומה למדיי ל1.4 הידנית, שזה בערך 1:14 לנסיעה משולבת. אגב, בנימה אישית- בחירה מעולה! גם הרכב הראשון שלי היה 205 אהובה, וכשהגעתי ל206 הרגשתי כאילו חזרתי הביתה...

אוקיי, זה לא סטנדרטי. לי זה נשמע כמו פגיעות שוליות. התחתית והגשר נשמעים כמו רכב ליסינג טיפוסי שירד מדרכות. שאר הפגיעות נשמעות קוסמטיות לחלוטין. חכה לעוד חוות דעת, אבל לבינתיים אני לא רואה סיבה לא להמשיך הלאה ולקחת לבדיקה.

לפי הבדיקה שלו, הוא היה אמור להחליף צמיגים קדמיים (לפחות) ולעשות כיוון פרונט. צריך לבדוק האם הוא היה צריך להחליף סטארטר באיזשהו שלב, ואם לא- בדוק האם ההנעה מתבצעת היטב כשהרכב קר. איזו משמעות ניתנה להערות לגבי השלדה? (שולית/נמוכה/גבוהה)

סביר להניח שמדובר ברכבים שישבו יותר משנה אצל היבואן, ונמכרים כעת עם 0 ק"מ כיד שניה (כלומר- הקונה יהיה יד שניה ולא ראשונה). מכאן ההנחות המפליגות. למה נשארו עם מלאי? כי זה סיטרואן, וזה יקר. הישראלי המצוי לא אוהב לקנות סיטרואן, בטח לא 3 דלתות, ובטח לא יקרה. לי זה נראה רכב שהייתי נהנית לנהוג בו, אם איזה אוליגרך היה מאמץ אותי.