MiKa_P

מאור היה סרקסטי כתבת במקום הנכון, עכשיו נותר רק לחכות לתגובות מבעלי הנסיון. אני לא רואה סיבה לחפש אותם בכל מיני פורומים ולפנות אליהם באופן פרטי. עדיף שיגיבו לך פה, למען הדורות הבאים. בשביל זה הפורום קיים...

מתייעצת כאן עבור אחי ואשתו, כי אני קצת נואשתי. הם מחפשים סופר מיני, או משפחתית קטנה (רצוי 5 דלתות- האצ'בק), אוטומטית בלבד, עד 45 אלף ש"ח, שנת 2006 ומעלה. שני הפרמטרים האחרונים מעט גמישים אם זה יהיה שווה את זה, אבל השאר לא. חשוב להם חיסכון בדלק, ומרווח ותא מטען סביר לילד ראשון בשנים הקרובות (ומכאן גם כנראה חשובה לא פחות הבטיחות). יש להם כרגע ניסאן אלמרה מתחילת ה2000 שעושה יפה את העבודה, אבל הם צריכים עוד רכב. הנסועה שלהם בעיקר בינעירונית יחסית זורמת. נסועה שנתית סביב ה20 אלף ק"מ בשנה. פסלו מיקרה, פסלו גטס, פסלו פיאט, שברולט וסיטרואן (אפילו שלדעתי פונטו ספייס דיינאמיק 2005-6 תהיה להם בול, אחי לא מוכן לשמוע), חשבו על פולו אבל השנתונים המבוקשים לא נכנסים במחירון, ירדו מ207 1.4 רובוטית וגם מ1.6 (אני הורדתי אותם מזה כי חיסכון בדלק אין כאן ולא שום פרמטר מעניין אחר בעצם). האוטו האחרון שהם הלכו לראות היה הונדה ג'אז (שהיה במצב מזעזע, ולכן כנראה נכנס להם בתקציב). נדמה לי שלדרישות שלהם הג'אז יושבת בול, אולי חוץ מהתקציב. הם חושבים גם על פוקוס 5 דלתות (אני סקפטית לגבי החיסכון בדלק). מה יש עוד שפספסתי?

התלבטות מעט תמוהה... אין סיבה ש206 שמורה וידנית לא תציג אמינות יפה יחסית לרכב בן 12. להיות יד רביעית על הונדה אוטומטית בת 14? לא להיט גדול, לא מבחינת סחירות ולא מבחינת אמינות. לא ציינת פרמטרים שחשובים לך ברכב, אז מבחינת הנתונים והתקציב- ה206 לוקחת בלי למצמץ. ההונדה זה רק כדי להגיד שיש לך הונדה, לא יותר מזה.

כל הרכיבים נקנו בסוף אוקטובר 2011 ב"ארליך", ושימשו אותי נאמנה בשנה האחרונה בלימודי צילום ב"קאמרה אובסקורה". עקב מעבר לצילום תת-ימי, הציוד היבשתי מוצע כולו למכירה. כולו במצב מעולה, ממש כחדש, נשמר תמיד בתיק מרופד בתנאים טובים ומיטיבים. ערכה מלאה ונפלאה לכל צלם חובב ומי שנכנס לתחום. רשימת ציוד מלאה: * גוף מצלמה Canon 550D, כולל אחריות מאק ל-7 שנים (כלומר, לעוד כ-6 שנים מהיום): 2200 ש"ח * עדשת Canon 15-85 IS f/3.5-5.6, כולל אחריות מאק ל-3 שנים (כלומר, עוד כמעט שנתיים מהיום): 2800 ש"ח מי שיקנה את שתיהן ביחד יקבל במתנה פילטר UV, מגן שמש לעדשה, ושלט רחוק (חוטי) ביחד איתן (שווי של כ150 ש"ח). * פלאש חיצוני Canon 430 EX II, שומש מעט מאוד: 900 ש"ח * חצובה SLIK pro 400dx, חזקה, יציבה מאוד: 700 ש"ח * תיק גב למצלמה ולכל הציוד כולל מקום למחשב נייד: lowepro fastpack 250 , בצבע אדום: 400 ש"ח מי שיקנה את כל הציוד כולו כחבילה, יזכה להנחה נוספת: רק 6500 ש"ח במקום 7000 ש"ח. יש לי עדיין את הקופסאות המקוריות של המצלמה והפלאש + חשבונית הקנייה + תעודות האחריות של MACK (שנרשמו באתר). אני מאיזור קרית אונו, מוכנה לקחת לבדיקה בכל חנות במרכז הארץ. נא לפנות בה"פ.

רכבים דומים מבחינת צריכת דלק ותחזוקה, אין כאן משהו שממש יטה את הכף לטובת משהו. הקורולה לא מצדיקה את המחיר הזה, מה גם שמדובר בשנת ייצור בעייתית לקורולות. בין ה-3 והלאנטיס, כנראה ה-3, בעיקר אם בשני הרכבים מדובר על מנוע 1.6. לבדוק היטב היסטוריית טיפולים, ל-3 בשנתונים האלה היה ריקול שנגע לתקלה בצמת החשמל- לוודא שטופל.

ספייס אוטומטית מדגם הדיינאמיק, עם 80 כ"ס, או 206 ידנית (1.4 עם 5 דלתות ו75 כ"ס, או 1.6 XS עם 3 דלתות ו110 כ"ס). לאף אחת מהן לא תהיה בעייה לעלות לירושלים, לראש הנקרה או לחרמון.

אם התקציב מאפשר וההתלבטות היא בין 205 ל306, הייתי הולכת על 306. היו לי את שתיהן, ועד היום אני קצת מתחרטת שמכרתי את ה306 ("קצת" מתחרטת רק בגלל שהיא היתה אוטומטית, אם היא היתה ידנית הייתי ממש מכה על חטא). אוטו שהוא הכל מהכל, נעים וכיפי ויפה וחזק. התקציב שלך מאוד נמוך, לכן הדבר הכי חשוב הוא לחפש את הרכב הכי שמור שתמצא- עם הטסט הכי ארוך, הצמיגים הכי טריים, טיימינג שנעשה לא מאוד מזמן, טיפולים סדירים. קשה למצוא רכבים ברמת המחיר הזו שנשמרים באדיקות, בגלל שלרוב לבעלים שלהם כבר לא שווה להשקיע בהם יותר מדי (ואם כן משקיעים, כמו ה306 השווה של נהגת שודים, הם לא ימהרו למכור). ה106 וה205 יהיו בחירות לא רעות גם כן, אם תיתקל באקזמפלר ראוי. 206 אין לך מה לחפש בתקציב הזה.

שיתעצבן כמה שהוא רוצה, אבל מכאן ועד לעקוף מימין, להבהב בלי הפסקה באורות גבוהים ו"לחתוך" נתיב נסיעה? למה שלא פשוט יוציא תת מקלע ויחורר את הרכב? מותר לו, הוא הרי התעצבן בצדק, לא? (וגם הרכב שלו מאוד מהיר, אז יש לו זכות על הנתיב השמאלי...) חלק מתרבות נהיגה זה גם להיות סבלני לטעויות של אחרים. רובנו כאן כבר שנים על הכביש, ואף אחד מאיתנו לא מלאך. העצה הכי טובה בישראל של 2013 היא לזהות את העצבניים (בגללך או שלא בגללך) ולהתרחק מהסיטואציה המסוכנת עד כמה שאפשר. להאט ולתת לו להתרחק, לעמוד מאחוריו ברמזור (ולא לצידו), ואפילו לעצור בצד ולחכות שיתרחק (ולהירגע בעצמך). עם מצלמה היית יכול לתעד אותו אולי עוקף מימין וחותך אותך, אבל אין לי מושג אם אפשר להפוך את זה לעבירה של ממש במשטרה. פעם אני יודעת שהיה אפשר, היום נדמה לי שאין עם מי לדבר.

דוקא במקרה הזה לא הייתי מציעה לחכות. לפי מה שאתה מתאר, הבעיה העיקרית של הדו"ח היא שהתמרור מוצב שלא בכיוון הנסיעה, ולדבריך- גם בזוית שפונה במקביל לכביש, כך שאי אפשר לראות אותו מהצדדים. המצב של השיפוצים לא יהיה שם לנצח, ולך תסביר עוד חצי שנה מה בדיוק קרה. אני לא מצליחה לראות כלום בתמונה שלך, ובלי השרטוט לא הייתי מבינה את הסיטואציה, אז דבר ראשון לך וצלם את האיזור מכל הכיוונים ובאיכות טובה (רצוי במצלמה רגילה ולא בסלולרי), פתח את התמונות והגש ערעור. גם ככה לוקח זמן לענות על ערעורים, וגם אם לא יקבלו אותו תקבל ארכה לתשלום הקנס ונדמה לי שגם אפשרות לבקש להישפט. אני מקווה שלא תצטרך להגיע לזה.

אבל הדו"ח לא ניתן על חנייה במקום אסור, אז מה זה משנה אם התמרור חוקי או לא חוקי? אף אחד לא טען שהוא חנה במקום שאסור לו לחנות בו. הדו"ח ניתן כי הקטנוע הסתיר חלק מתמרור/שלט, ולי זה נראה דו"ח בעייתי. בשביל מה להקצות מקום חנייה לקטנועים אם ברור לך שקטנוע שחונה במקום (המותר לחנייה) עלול להסתיר שלט אחר שהצבת בו? אז שים את השלט גבוה יותר או במיקום אחר. מה גם שלפי התמונה לא ממש ברור לי איזה שלט הם טוענים שהסתרת. הנמוך הזה שמוצב במרכז הערוגה? למה הוא מוצב שם מלכתחילה, ובשביל מה צריך את הכפילות שלו עם השלט השני? דו"ח קטנוני להפליא.

להגיד שהנהג העיקרי ברכב הוא מבוגר, כשהנהג העיקרי ברכב הוא בכלל נהג צעיר, לא רק שהוא שקר, אלא גם יסבך אותו במקרה של תביעה עד למצב שיכול להיות שהוא לא יקבל כסף מחברת הביטוח בכלל. לעניין שואל השאלה: ביטוח מקיף כולל בתוכו צד ג', כלומר- לא עושים צד ג' + מקיף, אלא רק אחד משניהם (או צד ג' + גניבה שלא כל הביטוחים מאפשרים, וכפי שכבר כתבו כאן- ההפרש לא תמיד מצדיק את זה). אני מסכימה עם הגישה שאומרת שאם יש לך יכולת לספוג אובדן רכב או תיקון במחיר גבוה שלו- חבל על הכסף של הביטוח. מצד שני, אם היית יכול לספוג אובדן רכב של 28 אלף ש"ח, כנראה שהיית נוסע ברכב ששווה 50 אלף ש"ח... אז זה יותר עניין של החלטה אישית האם התוספת לביטוח שווה לך את השקט הנפשי. אני עושה מקיף על רכב ששווה פחות משלך, אבל זה קל כי המחיר הגיוני (נהגת ותיקה, מעל גיל שלושים ואישה). אין שנה שבה אני לא שוקלת מחדש אם לעשות רק צד ג', אבל בסוף השקט הנפשי מנצח (וההפרש גם כאמור לא כזה גדול). כמה זמן נשאר לך לנהג צעיר? אם לא הרבה, אז אולי עדיף להסתכן קצת ולהיות רק עם צד ג' למשך התקופה הזו. לחילופין- לבדוק הצעות מחיר מחברות אחרות, אולי תמצא אחת זולה משמעותית שתכריע את ההתלבטות.

תואר אקדמי יותיר לה כמה? 4-5 שנים של עבודה כשכירה? זה לא ישים. מעטים התארים האקדמיים שמאפשרים להתחיל עבודה בתחום מוגדר (כמו ראיית חשבון, עריכת דין, הנדסה, מחשבים, רפואה), ומתוכם מעטים עוד יותר שמאפשרים קבלת משכורת גבוהה כבר כמתחילים. באף אחד מהם לא יהיה לה סיכוי בגלל הגיל המבוגר וחוסר הנסיון הקודם, גם אם תשרוד את התואר (וזה לא בא לזלזל ביכולותיה האינטלקטואליות, אמא שלי למדה לתואר שני בחינוך בגיל הזה, אבל זה לא כמו תואר ראשון בהנדסה, וגם זה היה לה קשה). אם מתחשק לה ללמוד, הייתי הולכת לכיוון של תעודה מקצועית כלשהי. מה היא אוהבת? אם להיות אחות משך אותה, אז הכיוון שלה הוא טיפול באנשים, או שגם תחומים ריאליים יותר כמו, נניח, ייעוץ מס ידברו אליה? אני, כשקראתי את ההודעה שלך, חשבתי ישר על הכיוון של רפואה אלטרנטיבית, שם לגיל שלה יש הרבה פחות משקל. זה לא תואר אקדמי, וזה כנראה ייקח אותה לכיוון של לעבוד כעצמאית (שאגב, נשמע לי כיוון יותר הגיוני מהשאיפה להיות שכירה, עבורה), אבל אם יש לה כישרון וגישה לאנשים, אפשר להתפרנס יפה.

כמה דיברו כאן על הטויוטות של תחילת ה-2000, אבל אם כבר סתמי, אני דוקא חושבת על קורולה של 2007 והסביבה. אוטו שגם אם היה דורס אותי לא הייתי מצליחה לתאר בדיוק איך הוא נראה.

לא בטוח שהפג'ו זו עסקה גרועה. בסה"כ הנסועה ממוצעת לשנתון, ואם הרכב היה רק שנה בהשכרה והשאר ביד פרטית, אז כנראה שהוא לא היה בעייתי במיוחד. אין הרבה 206 פרטיות ידניות מהשנתונים האלה (או ידניות בכלל), ולא נהגתי בגטס לפני כן, אבל בסעיף הדלק ה206 תהיה טובה יותר, כמו גם בנוחות והנאה מנהיגה. לגבי המחירון: ה40 אלף בלוי יצחק זה משוקלל עם עבר ההשכרה של הרכב? אם כן, הורדה של 5000 ש"ח מהמחיר לפני מיקוח היא טבעית לחלוטין בשוק הרכב הנוכחי, ולא מרמזת על משהו יוצא דופן. זה מצב השוק היום, ומעטים (מאוד!) הרכבים שנמכרים במחירון או אפילו קרוב לזה. אם הרכב מטופל היטב ויוצא תקין בבדיקה, לא הייתי פוסלת על הסף. מדובר בהרבה תמורה למחיר הנמוך (שהוא בוודאי לא המחיר הסופי).

מדובר בדו"ח שהוצמד לך לשמשה? מה העבירה שמצויינת בדו"ח? אם זה דו"ח שמצאת על השמשה, השלך אותו למתקן המיחזור הקרוב לביתך ושכח מזה. דו"ח שהוצמד לרכב חונה חייב להישלח ע"י העירייה לבעלי הרכב בדואר רשום, לא יאוחר מתום שנה מיום ביצוע העבירה (וללא קנס). כדי לדעת לאן לשלוח את הדו"ח, נעשה בירור מול משרד הרישוי לפי מספר הרכב כדי לקבל את פרטי בעל הרכב. מכיוון שהמספר לא שלך- לא יגיעו אליך, אלא אל מי שבאמת ביצע את העבירה (כנראה מישהו שהצמיד לשמשה שלך דו"ח שהוא עצמו קיבל). בכל מקרה- אתה פטור.

בשוק הפרטי כנראה שתקבל על המאזדה סביב ה16 אלף ש"ח, וכנראה שזה ייקח לך הרבה זמן למכור. אני מניחה שבסוכנות הציעו לך משהו שקרוב (מלמטה) לעשרת אלפים ש"ח הנחה? בשביל סכום כסף כזה עדיף לך לקחת הלוואה מהבנק, לקנות את הריו, ולמכור את המאזדה בעצמך. ללא טרייד אין תוכל אולי לקבל הטבות אחרות בקנייה, ועל הדמיו לא תפסיד. על שאר השאלות אין לי ידע לענות.

יש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים. מצד אחד- רכב שהוא כבר משופר חוסך לך זמן וכסף (מחיר הקנייה אף פעם לא מכסה את ההשקעה של המוכר במיגונים/שיפורים...). מצד שני- זה רכב שהיה בשטח, ומכאן החשש לבלאי מואץ האידאלי בעיניי הוא למצוא רכב שלפחות ממוגן, ואולי קצת משופר בטוב טעם (עם צמיגי חצי או שטח מלא טובים וטריים, מוגבה בסט קפיצים-בולמים טוב), שיחסוך לך כסף מצד אחד (מיגונים וצמיגי שטח הרי בכל מקרה אתה מתכוון לשים, לא? אז למה לא לקנות את הרכב מוכן איתם כבר?), וישאיר לך פתח לשיפורים "כבדים" יותר נוספים לפי טעמך וצרכיך. רכב שטח בידיים של ג'יפאי איכותי יהיה מטופל אפילו טוב יותר מרכב של צפון תל אביבי שחונה על מדרכות, ובצורה אבסורדית גם לפעמים יעלה פחות מרכב שטח שלא היה בשטח בכלל ונמכר ע"י בעליו כאילו היה מציאה. אני קניתי בזמנו ג'ימני מג'יפאי, שהיה כבר מוגבה ונעול ועם צמיגי שטח. חסך לי הרבה הכנות ומאמץ- מעבירים בעלות, מתניעים, אחרי חצי שעה אתה כבר מקפץ על הר. גם אצלי הוא ראה שטח, לא אגרסיבי, ונמכר אחרי בדיקה במכון שמצאה אותו במצב מעולה מכל הבחינות. הקונה לא היה צריך לעשות אפילו יישור קו. ג'יפאי אחראי מטפל ברכב שלו באדיקות ובתשומת לב. אחרי הכל, להיתקע במדבר יהודה זה לא להיתקע בכביש ליד הבית. בשורה התחתונה, ההמלצה שלי היא לא לפסול לא לכאן ולא לכאן. לקחת בחשבון שרכב "בתול" ידרוש הוצאה כספית לא מבוטלת על מיגונים ושיפורים (הוצאה שלעולם לא תחזיר במכירה אח"כ), ושרכב שראה שטח צריך להיבדק בקפידה, כולל (וכנראה אחד הפרמטרים החשובים) התרשמות מבעליו.

כן, חשבתי על זה גם. כנראה שהאויר יצא מהצמיג לאט ולכן ההבדל לא היה מורגש לך, בעיקר במהירות גבוהה. על הדופן לא צריך לנסוע הרבה כדי שהיא תישחק, זה יכול להיות רק כמה ק"מ אחרונים. בכל מקרה, שלא תדע עוד פנצ'ר

כל הכבוד על הבחירה, עשית את הדבר האחראי. מאוד מוזר באמת שלא הרגשת, כי תקר בצמיג אחורי גורם להיגוי להשתגע, קשה לי לראות איך נוסעים ברכב ככה למרחק כזה בקו ישר... איזו טויוטה זו?

אוי, מעולה! לא שמתי לב

לא הבנתי רק למה, באותו תקציב של הפג'ו, אתה יורד לאקסנט מסוף שנות ה-90? אקסנט מ2004 תהיה באותו מחיר כמו הפג'ו. ה206 מנצחת מבחינת דלק ונוחות, אם כי לא מצטיינת מבחינת הגיר האוטומטי (שימוש עירוני ונסועה נמוכה גורעים לו הרבה מאורך החיים). מעבר לזה, כמו שאמרת- 2 מכוניות שונות.

כבעלת 206 מאותה השנה ואותו הדגם, הרכב הזה בהחלט עדיף על הפולו הרכב מאוד אמין ומאוד חסכוני ( בהנחה והוא מטופל כדת וכדין) (רואה כמה קל לשחרר ססמאות לאויר?) אם מדובר באותו מחיר- ה206 עדיפה. מומלץ לוודא מצב מיכני לשתיהן ברמת פירוט טיפולים, טריות צמיגים, מתי נעשה טיימינג, בלמים וכדומה, כדי לצמצם ככל הניתן הוצאות שלך על יישור קו. אתה מוזמן להתרשם מה206 שלי מהקישורים בחתימה.

חבוב, אתה בעצם מבקש קטלוג רכב של כל הרכבים משנת 2000 ומעלה. זה לא יקרה. בגדול, אפשר לחלק את עולם הרכב שאתה מחפש ל-3 קטגוריות: מיני, סופר מיני ומשפחתי. הן נבדלות, בגדול, במחיר, בגודל, ובכוח המנוע. עד השנים האחרונות קטגוריית ה"מיני" כמעט ולא היתה קיימת, והיא חווה פריחה בעיקר עקב מחיר הדלק והקלות המס עליהן (מכיוון שהן מזהמות פחות). רכבי מיני הם קטנים, לרוב ידניים (יש גם אוטומטיים, אבל במחיר גבוה יותר), עירוניים בבסיסם עם נפח מנוע צנום (1.0-1.2) במחירים של 60-70 אלף ש"ח (לחדש) עם מעט מקרי קיצון פה ושם. האם מתאים לכם? עם כל הכבודה שמצטרפת לתינוק ברכב- כנראה שלא. הלאה, סופר מיני. כשמו כן הוא: מיני, אבל גדול יותר. פולו, איביזה, קליאו, פג'ו 206, פונטו ספייס- הן חלק מנציגות הקטגוריה הזו של מחצית שנות ה2000, כשאליהן מצטרפות (או מחליפות) הסוזוקי סוויפט, מזדה 2, גרנדה פונטו, פג'ו 207/8, אופל קורסה ועוד, כנציגות טריות יותר. סופר מיני נותנות יתרונות של רכבי המיני (פחות או יותר), וקצת יותר כוח ומרווח מהן, וגם יכולת בינעירונית טובה יותר. חלקן מגיעות בגרסה ידנית גם. לילד אחד יספיק, ל-2, בעיקר אם שניהם קטנים - גבולי. משפחתית- כשמה כן היא. בשנים האחרונות אפשר כבר לראות משפחתיות ללא "ישבן" (האצ'בק, מה שנקרא) כמו סוזוקי SX4, יונדאי I30, פוקוס בגרסת ה-5 דלתות, ועוד. מסורתית, בשנים שקדמו להן, שלטו ללא עוררין משפחתיות הסדאן. המשפחתיות נותנות יתרון מבחינת מקום למטען, מרווח במושב האחורי, כוח מנוע ואיבזור (כמובן שלא כל המשפחתיות נותנות את אותו הדבר בתחומים האלה...), עם חסרונות בשימוש עירוני מבחינת גודל (חנייה), צריכת דלק ועלות אחזקה. ככה, על קצה המזלג. אתה מוזמן להתחיל לעבוד. עשה חיפוש בפורום הזה על שרשורים דומים ("רכב למשפחה עד 30 אלף", "רכב משפחתי עד 60 אלף" וכדומה). קרא, חפש בלוחות, השווה מחירונים, התייעץ עם חברים, וכשתתחיל להתמקד- אנחנו כאן.

זוג חברים עם תנאים ודרישות דומים לשלכם, עם נסועה דומה, קנו לפני כמה ימים פורד פוקוס דור ראשון (נדמה לי 2003 או 2004). מעבר לזה, התקציב והדרישות אמורפיות מדי מכדי להתפקס על מבחר מצומצם... נסה למקד את עצמך קצת יותר מבחינת תקציב (אפילו טווח), שנים, סוג רכב, אוטומט/ידני וכדומה. יעזור גם לך וגם לנו

מעולה! מסכימה עם עכברוני לגבי החוויה על פני מתנה חומרית, וגם רציתי לתהות בקול: כבר 3 פעמים קנית לה טבעת?! ובאף אחת מהפעמים היא לא חשבה שזו טבעת נישואין ואז הלכה לבכות בשירותים? ואיך תציע לה נישואים בעתיד אם תרצה? אולי עם צמיד לרגל...? אתה יודע, משהו שיבוא לה בהפתעה...