MiKa_P

היום עברנו טסט, במכה ראשונה אז הגיע זמן הסיכום השנתי: הרכב ברשותי שנתיים ו-36,500 ק"מ מאוד מהנים ביחד. בסה"כ מונה כרגע 125,600 ק"מ. במהלך השנה האחרונה נהגתי בו כמעט לכל קצוות הארץ: היינו ביחד בראש הנקרה, כמה פעמים בירושלים, במצפה רמון, וגם במסע יחיד לאילת. לא נתקלתי בשום בעיה באף אחד מהתוואים האלה, לא התחממות, לא עיכבתי את התנועה בעליה לירושלים (להיפך, אפילו עקפתי כמה, נפלאות הגיר הידני), לא כאבי גב בנסיעות ארוכות... כיף של אוטו. הנה יעל חמוד מנקה לי את החלונות במצפה רמון: סיכום השנה השניה: הרכב מטופל בכל 15 אלף ק"מ (או שנה). הנסועה השנתית שלי פחתה השנה והגיעה ל15,500 ק"מ, ולכן נכנס לטיפול תקופתי פעם אחת השנה, במועד שקרוב לטסט. בגזרת הבלאי: ידית הפלסטיק במוט ההילוכים פיתחה סדק עצבני שגרם ללוחית הכסופה שבראשה, עליה מוטבעים ההילוכים- להתפרק ממקומה ופשוט "לקפוץ" החוצה. נסיון הדבקה החזיק בערך חודש, ולבסוף הידית הוחלפה לחדשה מקורית שעלתה 160 ש"ח. (חשבתי להזמין חיקוי סיני מאיביי, אבל הן נראות כ"כ מכוערות שההפרש במחיר לא מצדיק את זה). נורות הפנסים הראשיים הקדמיים התאבדו אחת אחרי השניה (בהפרש של כמה ימים). גם נורת האיתות הקדמית ימנית (לא זו שבצד הרכב) נפחה את נשמתה במהלך השנה. שלושת הנורות הוחלפו ללא בעיה על-ידי (גישה סבירה לגמרי לכל אחת מהן). חוץ מטיפולים שוטפים, היו כמה בלת"מים שאינם משביתי רכב: 1. שמתי לב שסל"ד הסרק שלי לא יציב ומלווה גם ברעידות קלות באוטו. אחרי אבחנה במוסך הוחלפו 4 מצתים והתקלה נפתרה. באותה הזדמנות הערתי גם שישנו רעש שריקה שמופיע מדי פעם מתא המנוע, וכשחזרתי לקבל את הרכב התבשרתי שמדובר היה במשאבת מים תקולה. המשאבה הוחלפה כשנה וחודשיים קודם לכן, במסגרת החלפת הטיימינג, ולכן לא היתה באחריות (האחריות היא לשנה). בכל זאת, הוחלפה המשאבה ללא עלות וגם ללא תשלום על עבודה. אין על המוסך שלי בעולם 2. במסגרת הטיפול התקופתי (שגם יצא כטיפול לפני טסט) התלוננתי על רעשי שריקה/חיכוך מתכת שנשמעים במהלך נסיעה כאילו מכיוון הגלגלים ואינם תלויים במהירות הנסיעה. מדובר היה ברעש מאוד עדין, ששמעתי רק כשנסעתי עם חלון פתוח ליד גדר הפרדה (שמחזירה את הרעש). בבדיקה התברר שגלגל הפולי מנוע שחוק לחלוטין, עם גומי יבש, והוא כנראה מקור הרעש. הוחלפו פולי מנוע ורצועת אביזרים, והבעיה נעלמה. אז מבחינת הוצאות טיפולים, זה מה שהיה השנה: 4 מצתים (ללא עלות לעבודה): 122 ש"ח (כולל מע"מ). טיפול תקופתי (שמן, מסנן שמן ומסנן אויר) כולל חריטת צלחות בלם קדמיות, סט רפידות חדש, פולי מנוע, רצועת אביזרים, תפוח ידית הילוכים (הפלסטיק שבקצה הידית) וגם נורת חניה שהתגלתה כשרופה: 2096 ש"ח כולל מע"מ. בסה"כ הוצאות טיפולים ותיקונים במהלך השנה: 2218 ש"ח. בגזרת הביטוח, הרכב עדיין מבוטח במקיף. שקלתי לעבור לצד ג' בלבד השנה, אבל השקט הנפשי שלי הכריע. חידשתי את הביטוח לפני כשבועיים, ועברתי מ AIG לסוכנת ביטוח אישית שהומלצה כאן בפורומים, תוך קיצוץ של מעט יותר מ1000 ש"ח (!) בעלות הכללית. כך שלשנה הקרובה עלות הביטוח הכוללת (מקיף + חובה) היא כ3200 ש"ח. זה אומר שבשנה החולפת שילמתי כ1000 ש"ח יותר מזה על ביטוח דומה. לא כיף, אבל עם הגיל באה החוכמה... מבחינת דלק: צריכת הדלק הממוצעת נעה בין 1:13.5 בימי הקיץ החמים עם מזגן ובפקקים, ו- 1:15 בימים קרירים ונסיעות "שיוט" זורמות. אגרת הרישוי השנתית עמדה על 1059 ש"ח. עברנו טסט בלי שום ריג'קטים, שזה עושה למערכת היחסים עם האוטו מה שסופ"ש בצימר עושה לזוגיות... בשנה הקרובה אולי אצטרך להחליף קלאץ' שהוא כנראה עדיין המקורי (כבר בבדיקת הקנייה של הרכב הוא הופיע כבעל בלאי, ובכל כניסה למוסך מחליטים למשוך איתו עוד קצת). ונראה שגם המצבר יוחלף במהלך השנה. לחיי עוד שנה מוצלחת. (את הסיכומים הקודמים שלי, כמו גם סיפור קניית הרכב, ניתן למצוא בקישורים בחתימה)

בשמחה, סופרמן. אכן, בית פרנק זה הרצל 30. אם יפנו אותך לחנייה ברחוב המקביל, לפחות עם המפה אתה יודע במה מדובר... יהיה לך בסדר גמור, סעו בשלום וחיזרו בשלום.

נדמה לי שכתבת את זה לאורך השרשור הזה... פשוט קראתי את רובו היום, לפני שהגבתי. זה באמת לא הרגל טוב, גם אצלי זה היה ככה משיעורי הנהיגה, ולקח לי הרבה זמן לקבל את הביטחון ולהכיר את הרכב בשביל להפסיק עם זה לאט לאט. בינתיים, אם זה מעמיס עליך, עזוב את זה. תלצד ותצבור נסיון בדברים אחרים, וכשהלחץ יפחת במהלך הנסיעה, תתפנה לזה שוב. אולי זה אפילו ייכחד לך מההרגלים באופן אוטומטי. העברתי לפי סל"ד רק לתקופה קצרה, היום אני מעבירה לפי השמיעה והרגש. ב205 שהיתה לי אז (הרכב הראשון שלי ) הספידומטר הפסיק לעבוד, אז לא יכולתי להעביר לפי מהירות, מה שידעתי לעשות משיעורי הנהיגה. עד שתיקנתי אותו, חברה לימדה אותי להעביר הילוך בכל פעם שהסל"ד מגיע לאיזור ה2500 (או 2.5 בתצוגה המקוצרת). אבל זו שיטה לא טובה במיוחד, וגם לא נכונה לכל רכב. שיטה של מתחילים, שעדיף שלא תתקבע לך כשיטה, בעיקר אם אתה לא מכיר אותה מלכתחילה. תישאר עם השמיעה, כמו שהחברים הסבירו. זו הדרך הכי נכונה שגם הכי פחות מסיטה את תשומת ליבך מהכביש. היית ברחוב הרצל, אבל כנראה שלא במס' 30 (נדמה לי שגם כתבת שלא מצאת את מס' 30). הרצל הוא רחוב ארוך, ורובו נגיש לכלי רכב, פשוט החלק שבו בניין מס' 30 נמצא, נמצא בתוך מדרחוב, שגם הוא חלק מרחוב הרצל, אבל יש לו שלט בכניסה שאומר "פריקה וטעינה מ6-9, לאחר שעות הנ"ל המדרחוב יינעל" (ככה רואים בגוגל סטריט-וויו בקצה המדרחוב...). בגלל זה אין תמונות רחוב של גוגל, הם לא יכלו להיכנס עם רכב. בדקתי בכמה מפות, לא רק של גוגל, כולם מראים שמס' 30 נמצא בתוך המדרחוב. אתה בטוח שמה שאתם צריכים נמצא בהרצל 30?

סופרמן, עוד דבר: רחוב הרצל 30 באשקלון מופיע כממוקם בתוך מדרחוב שאין אליו כניסה ברכב. אבל, ברחוב הצדדי ישנו מגרש חנייה גדול, ובו גם מקומות חנייה לנכים. אני מצרפת מפה של האיזור שתבין איפה ממוקמת החנייה ביחס להרצל 30. זה ממפות גוגל, אז אתה יכול להשתמש ב street view כדי לראות את איזור החנייה של הנכים (איפה שהקפתי עיגול כחול על המפה). כך שנדמה לי שבמקום לנסוע להרצל, עדיף לנסוע לחנייה דרך רחוב העליה.

היי סופרמן, קראתי את רוב השרשור הזה, ורציתי לשתף אותך בחוויה שלי עם נהיגה לאחר הוצאת רשיון. את רשיון הנהיגה שלי הוצאתי על גיר רגיל, ידני, בגיל 18. טסט ראשון. מוכשרת אבל חוץ מ2-3 גיחות קצרות עם המאזדה האוטומטית של אמא, לא נהגתי ברכב, ובטח שלא ידני, עד כמעט 4 שנים אח"כ. גרתי אז בשכירות, עם שותפה. השותפה קנתה רכב משומש ידני (ועוד איזה רכב- אלפא 33 תלתן, לא היה לה מושג מה זה בכלל אלפא רומיאו, סתם נראה לה יפה), והציעה לי לקחת אותו לסיבוב קצת, להשתפשף. גרנו אז בחולון, ברחוב צדדי במרכז העיר. נכנסתי לרכב, גמגמתי איתו עד קצה הרחוב, שלמרבה האימה- הסתיים בעליה מתונה וצומת שבו תמרור עצור. מהרגע שעצרתי, פשוט לא הצלחתי להמשיך. לא זינוק בעליה, לא כלום- הכל פרח לי מהראש. מנסה שוב, הרכב מתדרדר, כבה, אני בלחץ אטומי לאט לאט פשוט לא מצליחה לתפקד. שמה איתות חירום, מרימה בלם, מסמנת לאלה שמאחוריי לעקוף אותי (וחוטפת צעקות תוך כדי...), מרימה טלפון לשותפה: "תקשיבי, אני תקועה, לא זוכרת כלום, בואי לחלץ אותי". הגיעה בריצה מהבית, צחקה עליי איזה דקה וחצי רצוף, הוציאה אותנו מהצומת ועצרה בצד. עשינו קצת תרגול על יבש, עשתה איתי סיבוב איזה רבע שעה עד שלאט לאט התחיל לחזור לי. ואז חזרנו לרחוב ולעלייה המאיימת, והפעם צלחתי אותה בשלום. זה לא נגמר פה. כי לקח לי עוד לא מעט זמן להתרגל לא ללחוץ על הקלאץ' בכל פעם שאני בולמת, ועוד קצת זמן להפסיק להסתכל על מד המהירות כדי לדעת מתי להעביר הילוך (עברתי להסתכל על המד סל"ד, ואח"כ התרגלתי פשוט להקשיב ולהרגיש את הרכב). עם האלפא עוד עשיתי תאונה קלה שבה נכנסתי במישהו מאחוריי כי לקחתי רוורס בלי להסתכל במראה (ועוד ביציאה מהבקו"ם ביום שבו השתחררתי מהצבא... איזה באסה של דבר זה היה), ובכלל- החיבור בין רוורס להסתכלות במראה לקח לי עוד קצת זמן אימון... אז זה לגמרי טבעי להתחיל משינון "מנטרות" לפני כל נסיעה ובמהלכה, ולהתאמן על כל מיני "טריקים" טכניים. עם הזמן והנסיון המנטרות האלה נטמעות בך ונמצאות בך כבר באופן טבעי, עד כדי כך שהרגליים שלך פועלות על הדוושות בלי שתקדיש להן מחשבה, והיד מחליפה הילוכים כאילו יש לה חיים משל עצמה. אז בעיקר- אל תרגיש רע עם עצמך. הקשיים שלך עם רכב חדש, גדול, וידני מובנים לגמרי, ולא ייחודיים רק לך.

שמחתי לעזור

לא מכירה את התקלה בעצמי, אבל אם תרצה חוות דעת שניה ואתה באיזור המרכז, אני יכולה להמליץ על "אוו ספידומטרים".

קודם אתה צריך לשלם את אגרת הרכב, ואז לגשת לטסט עם הטופס החדש המשולם (לא הנוכחי), תעודת ביטוח חובה בתוקף ותעודה מזהה. בנוסף, מאחר והרכב שלך בן יותר מ-15 שנה, תצטרך להוציא אישור על תקינות בלמים במוסך מורשה לפני ההגעה לטסט, ולהביא גם את האישור הזה איתך. לאחר שתעבור טסט, תקבל חותמת ומדבקה על גבי רשיון הרכב החדש ורק אז הוא יהיה בתוקף (בנוסף, כמובן, למדבקת החלון המהוללת). אם לא תחדש את הרשיון, הרכב יהיה למעשה ללא רשיון רכב תקף, מה שאומר שבמקרה של תאונה יכול להיות שחברת הביטוח תסרב לכסות אותך, ובמידה ותיעצר ע"י שוטר- הרכב עשוי להיות מורד מהכביש (סביר להניח שגם תקבל קנס יפה בנוסף). בקיצור- לא מומלץ.

סליחה על ההקפצה, אבל רציתי לעדכן שבימים האחרונים חידשתי את ביטוח הרכב (פג'ו 206) אצל חמדה גלט פבריקנט אחרי שנתיים ב AIG. השירות היה מצויין, וההצעה היתה נמוכה ב-1000 ש"ח למקיף + חובה לעומת AIG (ביטוח של שומרה). הסיפור המעניין הוא, שכמה ימים אחרי החידוש טסתי לחו"ל ולא הייתי זמינה בנייד. מ AIG התקשרו כנראה כדי לדחוף אותי לעשות חידוש אצלם, ומשלא הייתי זמינה- התקשרו לאמא שלי, ולגיסי (!) מספר פעמים כדי לשאול לגבי הביטוח. את המספר של גיסי הם לקחו כנראה מהביטוח של ה205, שרשומה על שמי, אבל מבוטחת אצלם כשהוא הנהג העיקרי מכיוון שמשמשת אותו ואת אחותי, ואת המספר של אמא שלי אין לי מושג מהיכן לקחו. אותי זה הרתיח. כשיגיע מועד המאזדה להתחדש בביטוח, גם היא עוברת לחמדה. את ה205 כנראה נגרוט עוד לפני כן... תודה רבה על ההמלצות, אמרתי לתמי שהגעתי אליהן בזכות החבר'ה מ"אספנות" בקארזפורום

הונדה, הכותרת המקורית שלך היתה "שאלה לגבי טאסות", והיא מאוד לא אינפורמטיבית. לא ברור ממנה מה נושא ההודעה- האם אתה רוצה לקנות טאסות? לצבוע טאסות? להראות איך צבעת טאסות? להתלבט בין סוגים של טאסות? לדון במה עדיף- טאסה או מגנזיום? בקיצור- תלמד מהשינוי שעשו לך ותהיה מדוייק יותר להבא (והימנע מלקרוא לחברים בפורום "אחי", אלא אם יש לכם לפחות הורה אחד משותף). ולגבי השאלה המקורית: במקום כל הטרחה של קניית הצבע והצביעה, ובהתחשב בעובדה שהטאסות עולות 100 שקל, אני הייתי קונה פשוט 2 סטים, ומוותרת לגמרי על האזיקונים. הסיכוי שיגנבו לך טאסות הוא אפסי, גם כי הן לא מקוריות, וגם כי מאוד קל לזהות את אלה שקנית ספציפית על רכב אחר אם יהיה בסביבתך. בנוסף לעובדה שלדעתי היום לא ממש טורחים לגנוב טאסות... לשים אזיקונים זה בעיקר כדי להחזיק את הטאסה אם במקרה היא "עפה" לך בגלל מכה או שבר. גם מונע אובדן של טאסה אם היא השתחררה מאיזושהי סיבה, וגם מונע סכנה בכביש (טאסה מתגלגלת באמצע הכביש עלולה להלחיץ את הנהג שמאחוריך או מצדדיך ולגרום לו לסטות). אם האפשרות השניה לא מטרידה אותך במיוחד, אז סט ספייר למילוי מקום של טאסה שתישבר או תישרט או תעוף ממקומה יעשה את העבודה במינימום כאב ראש.

לי יש DVD של המילטון שמחובר למערכת סראונד פשוטה, גם היא של המילטון. היית מצפה שהחברה תדע לא לעלות על התדרים של השלטים של עצמה, אבל העברה קדימה של דיסק ב DVD מכניסה את המערכת קול ל MUTE... :/ ולגבי אינובה- גם לי יש, דוקא אין לי תלונות מיוחדות, אבל השלט שלו מחורפן לגמרי. לפעמים כשאני לוחצת בו MUTE הוא מעביר ערוץ במקום, ולפעמים כשאני מעבירה ערוצים הוא מתחיל לשלוט לי על הווליום של הטלויזיה במקום. לא קורה תמיד, רק כשמתחשק לו להתעלל בי.

גם לא בצרפתיות... ה206 שלי הגיעה כסטנדרט עם 2 רמקולים קדמיים, אבל עם הכנה בדלתות הקדמיות לטוויטרים, ובאחוריות לרמקולים אחוריים- תוספות שהגיעו בדגמים המאובזרים יותר (והאוטומטיים). יש אפילו את הצינור פלסטיק השחור הזה בדלת האחורית שמעביר חיווט. א-מה-מה, אין חיווט בכלל לדלתות האחוריות. הצינור שאמור להעביר חיווט אחורה מגיע בכלל סתום/חסום. כשהוספתי רמקולים אחוריים וטוויטרים מקדימה, המתקין יצר את כל החיווט האחורי, וחורר עם מקדחה דקה בצינור כדי להעביר דרכו חוטים. הוא התפלא למה לטרוח לעשות הכנה בדלתות אבל לא להעביר חיווט לשם. כנראה שברכבים אחרים זה קורה פחות.

לפני כמה שנים הוזמנתי לארוחת שבת אצל חברה טובה, ארוחה שאמא שלה הכינה, ואחיה ומשפחתו התארחו בה. למנה ראשונה הוגש מרק עוף עם אטריות ומה שנראה כמו פלפל שחור גרוס. שניה לפני שהכנסתי את הכף לפה, הצלחתי לראות בזוית העין שגרגיר הפלפל שצף בכף נראה דומה באופן חשוד לג'וק קטן. מבט מקרוב בקערית המרק גילתה שכל גרגירי הפלפל הם למעשה ג'וקים קטנים שצפים במרק. מסתבר שהם היו בשקית האטריות שהאמא הוסיפה למרק. פאדיחה גדולה בשבילה, היא לא נרגעה מזה כל הערב. והפאדיחה הגדולה שלי, שהיא כנראה מאוד לא ייחודית שכן שמעתי אותה מעוד הרבה מאוד אנשים: בפעם הראשונה שאכלתי סושי, טעיתי לחשוב את הוואסאבי לממרח אבוקדו, ואכלתי את רובו בביס אחד. הפאדיחה הועצמה פי כמה מעצם העובדה שכל זה קרה בארוחת צהריים בעבודה יחסית חדשה, כשזו הפעם הראשונה שיצא לי לשבת בשולחן אחד עם כמה אנשים בכירים בחברה (המנכ"ל, איש הכספים וכדומה). השתדלתי כמיטב יכולתי לא להוציא הגה מהפה בזמן שאני מאדימה כעגבניה ודומעת מכל נקב אפשרי בפרצוף, מתפללת שאף אחד לא ייפנה אליי באותו רגע. אני לא זוכרת איך זה נגמר, כנראה הטראומה גרמה לי להדחיק... (אבל עבדתי שם עוד 6 שנים אח"כ, אז כנראה שלא היה כ"כ נורא).

אמנם תגובה מאוחרת, אבל אם עדיין רלוונטי- מוסך היצירה בפ"ת עשה לי עבודה נהדרת על המזגן של הג'ימני שהיה לי, מאוד מקצועי ובמחיר הוגן. כמוסך הם בינוניים (ולא מקצועיים באותה מידה), אבל במזגנים הם מתמחים. יושבים ברחוב היצירה 12 בקריית אריה בפ"ת.

אני עברתי לאחרונה מגולן ל012. זה נוגד את האידאולוגיה שלי, שכן במקור היו אלה אורנג' שעזבתי, ולא התכוונתי לחזור לאחת הגדולות לעולם. אבל- היו לי הרבה בעיות עם גולן בגלל המכשיר שלי, שלא תומך באחד התדרים של סלקום, מה שגרם לכך שבתוך מבנים סגורים (כולל בסלון בבית) הרבה פעמים לא היה לי אינטרנט, או לא בצורה רציפה. מכיוון שחלק גדול מהתקשורת שלי הוא מבוסס וואטסאפ, זה ממש הפריע. אני גם כנראה גרה באיזור שבו הכיסוי של גולן חלקי, שכן המכשיר נדד כל הזמן בין 2 הרשתות (גולן וסלקום), ולצערי היה כמעט תמיד על לא יותר משני "ברים" של קליטה (מתוך 4). בנוסף, בחודשים האחרונים חוויתי מספר תופעות מוזרות וקבועות: הודעות בוואטסאפ שמגיעות קבוע בדיליי של 5-15 דקות (גם כשיש קליטה), וסמסים שמגיעים אליי שעות ואף ימים לאחר שנשלחו. בסוף החלטתי לעבור ל012, בעיקר מכיוון שיש להם חבילת ביניים לשיחות ללא הגבלה עם גלישה של 1 GB (זולה יותר מחבילה מקבילה של 3GB ושיחות לחו"ל, שאני לא צריכה, וגם זולה יותר מגולן), ועם הרשת של אורנג' ידעתי שלא תהיה לי בעיה. קניתי סים ב YELLOW הקרוב לבית, במחיר מוזל (משהו כמו 33 שקלים), נרשמתי באתר, והסים הופעל תוך חצי שעה. אני איתו כבר כמה ימים ומאוד מאוד מרוצה. הקליטה הסלולרית מלאה, האינטרנט מהיר ומחובר באופן קבוע, והכל עובד טוב וללא דאגות. הדבר היחיד ש"חרק" היו הגדרות הAPN לאינטרנט. לפי הכתוב במדריך באתר שלהם, שלחתי SMS שהחזיר לי בחזרה קונפיגורציה מוכנה לAPN, אבל עם ההגדרות שלהם יצא שיש לי חיבור DATA, אבל אני לא מצליחה לגלוש לשום מקום. רק אחרי חיפוש בגוגל, ובמקום אחד (מקומות אחרים חזרו על קונפיגורציה דומה למה שכבר היה לי), מצאתי הגדרות טובות, שמשתמשות למעשה בהגדרות APN של אורנג' עצמם, מה שנותן גם מהירות גלישה שלפי מה שהתגובות טוענות- מהירה יותר ממה שאורנג' מקצים ל012. לזכות גולן ייאמר שהתמיכה באתר שלהם, והכלים הוירטואליים שהם נותנים- טובים לאין שיעור מ012. אם לא היו לי בעיות הגלישה האלה איתם הייתי נשארת שם בשמחה.

אני לחלוטין מתנגדת לחלוקה השרירותית לפי שנים. מעבר לשנות האחריות אין סיבה להעדיף טיפולים במורשה יבואן אם יש אלטרנטיבה איכותית במורשה שאינו יבואן (כמו כמה דוגמאות שניתנו כאן). סיפור אישי: היתה לי פג'ו 306 שנקנתה כשהיתה בת 8 מיד ראשונה, שגם היא וגם אני טיפלנו במורשה יבואן. אני יכולה להגיד שני דברים: א. הייתי צריכה לעשות לרכב יישור קו לא זול, למרות ועל אף שטופל באופן סדיר במורשה יבואן. ב. בשנתיים שהחזקתי ברכב, המוסך (מורשה יבואן אחר) טיפל בו ללא דופי ובצורה נפלאה, אבל- לא קרה שלא דחפו לי אלמנטים מיותרים שניפחו את החשבון (למשל 150 ש"ח על תוסף לדלק שלא ביקשתי, ושיכולתי לקנות ולשים בעצמי בחצי מחיר), והחליפו דברים שלא היו צריכים להחליף (ברמת "חסר לך כיסוי לאחד הכפתורים של המזגן? נזמין לך יחידת מזגן חדשה קומפלט"). לא קרה שיצאתי מהם לאחר טיפול עם חשבון של פחות מ3000 ש"ח, ולאחר ויכוחים מרים. לא פלא שאנשים מאמינים שלהחזיק צרפתיה זה עסק יקר. ב206 הנוכחית אני מטפלת במוסך מורשה שאינו יבואן (אחד הידועים בפורום שאף הוזכר כאן), כבר כמעט שנתיים. הרכב שלי מטופל ללא דופי, במומחיות, ע"י אנשים שאני מכירה ולמדתי לסמוך עליהם בעיניים עצומות, בחלקים מקוריים וללא אילתורים וחפיפניקיות. המחיר הוגן, ובעיקר- שקוף, ולדעתי ההבדל לא נובע מטיב ואיכות החלקים או העבודה, אלא פשוט מהעובדה שהוא משקף אך ורק את מה שהטיפול באמת דורש. כשנדלקה לי נורת זיהום אויר עשו לי דיאגנוזה עם סורק תקלות 3 פעמים ללא תשלום. החליפו לי חיישן חמצן, שזה חלק יקר, אבל לא היו בטוחים שהוא באמת הגורם לתקלה, אז לא גבו ממני כסף עד יותר מחצי שנה אח"כ, שוידאתי שהתקלה אכן לא חוזרת. משאבת מים שהוחלפה אצלם (ביחד עם הטיימינג) התחילה לעשות רעשים לאחר שנה וחודשיים, כשהיא כבר מחוץ לאחריות (אחריות לשנה), ובכל זאת החליפו לי אותה ללא תשלום, גם לא על עבודה (גם לא על נוזל קירור...), ובלי שהייתי צריכה אפילו להתווכח על זה, זו היתה ההצעה שלהם. וזה באמת רק על קצה המזלג. לפעמים ה"זול" הוא לא באמת זול, אלא שהיקר הוא יקר מעבר לכל פרופורציה. אני מאמינה שכשיגיע יומה של ה206 להימכר, היסטוריית הטיפולים שלה לא תהיה אבן הנגף (וכנראה אף להיפך).

אז לזה הוא מכוון? משרה מצ'וקמקת או תפקיד פקידותי? אם כן- אז בסדר, אבל יש לי הרגשה שזה לא בדיוק מה שהוא היה מאחל לעצמו לעשות בגיל 30. אגב, בהרבה משרות שבהן תואר אקדמי מהווה יתרון כלשהו, היום כבר מבקשים תואר אקדמי שקשור איכשהו לתחום. לכן, אם כבר לעשות תואר רק כדי שיהיה תואר, אז תואר בכלכלה או משפטים או מנהל עסקים הוא נקודת פתיחה טובה יותר לתחומים כלליים סבירים, מאשר BA כללי. גם הסיכוי למצוא חברים ללימודים שיכולים לסייע לך בהמשך, גדולים בהרבה מאשר בBA כללי. עדיין- לשרוף את הזמן והכסף הזה בלי שום כיוון זה צעד מאוד לא חכם בעיניי. עדיף "לבזבז" שנה ואז ללמוד משהו שבאמת מעניין ויקדם אותו לאנשהו, כשהוא יהיה מפוקס יותר, מאשר למצוא את עצמו בעוד 3 שנים שוב בנקודת האפס, ואז באמת יהיה לו לחץ של כסף וזמן. להתלבט זו פריבילגיה, שלא יוותר על זה.

בתקופה שאחרי שהם נפרדו, ולפני שהם חזרו- איך היו היחסים של X עם החבר'ה הותיקים? ההרגשה שלי היא, שגם אם מחר הוא יעיף את VG לכל הרוחות, אני לא בטוחה שיהיה לו קל "להיקלט" אצלכם בחזרה. פגיעה באמון זה דבר שמאוד קשה לשקם.

כיום אני יודעת שהוואטסאפ מגבה לקובץ מקומי, פעם ביום ב4 בלילה בכל יום. אפשר גם לעשות גיבוי ידני, יזום. בכל מקרה, כשהקבצים האלה נמצאים לך על הטלפון, ואתה מתקין וואטסאפ, הוא מזהה אותם ומציע לך לשחזר את הגיבוי החדש ביותר. אם כבר מותקן וואטסאפ, אני חושבת שאפשר לעשות RESTORE ידני דרך הגדרות התוכנה. לא מכירה אפשרות של גיבוי בשרתים.

בוא נתחיל מזה ש BA כללי, ועוד בלימודי יום, יביא אותו רק למקום אחד: להיות מבוגר בעוד 3 שנים. BA כללי עושים אלה שצריכים תואר לצורכי משכורת, בעיקר עובדי מדינה ובנקים. אם הוא רוצה לעשות תואר רק כדי להגיד שיש לו תואר- התעודה שלו יכולה להיות מודפסת מראש על נייר שמחולק לריבועים קטנים לתלישה נוחה. הנדסאי חשמל הוא (נכון להיום) תחום מבוקש, עם משכורות לא גבוהות במיוחד לשכירים (יותר ממינימום בכל מקרה), אבל עם אפשרויות התפתחות מצויינות, כולל כעצמאי. אם הוא חייב להתחיל ללמוד השנה, והמטרה היא להתפרנס מהלימודים בסוף, הנדסאי חשמל תהיה הבחירה המושכלת יותר. עם זאת, מההתלבטות בין 2 האופציות האלה שאין ביניהן שום קשר, יש לי תחושה שאחיך בעיקר עדיין לא ממש יודע מה הוא רוצה, לא ללמוד, ולא לעסוק. עדיף להסתכל קצת קדימה ולחשוב על המטרות לטווח הארוך, לפני שמתחייבים ל-3 שנות לימוד בכל תחום שהוא, גם אם זה ייקח לו עוד שנה. אם הוא יסמן לעצמו מטרות בעתיד יהיה יותר קל לדעת לאן לכוון את עצמו בהווה.

לא הכרתי את האופציה הזו. נחמד לדעת.

גם ברכב ב60 אלף יכול ללכת מנוע או גיר, ואז מפסידים מה... 60 אלף? לא, מתקנים. רק שברכב של 60 אלף תצטרך לתקן יפה ויקר, וברכב ישן ומעפן תעשה תחזוקת שבר. כל אוטו שאינו באחריות יכול להפגין תקלה כלשהי במהלך החצי שנה שמשתמשים בו, ואז גם חישובי הכדאיות הולכים פייפן, מה גם שמלכתחילה הם לא אפשריים לחישוב מדוייק. מה עדיף- רכב שאיבד מערכו רק 5000 ש"ח, אבל נזקק במהלך התקופה לצמיגים חדשים+צירייה ולקח חודשיים למכור אותו, או רכב שאיבד 10 אלפים ש"ח, לא נזקק כלל להוצאות טיפול ונמכר יום אחרי שפרסמת אותו? ומה על הפרשים במחירי ביטוח? ומה על אגרת רישוי שאולי תצטרך לעשות אם לא תמכור את האוטו בזמן סביר לפני טסט? אין כאן משוואות זהות בכלל להשוואה. אני עדיין חושבת שרכב ישן ממשפחת היפנומטיות ייתן פתרון מוצלח לא פחות מלהצטרך להתעסק בקנייה ומכירה של רכב ב60 אלף ש"ח (כזה שגם תצטרכו לקחת לבדיקה לפני קנייה, כי בסכום כזה לא מספיק שהוא נוסע יפה, אז כבר הלך חצי יום ו-500 שקל לפחות), מהרבה בחינות- מחירי חלפים, ביטוח מינימלי, קנייה ומכירה במחיר נמוך, וכדומה. כמובן שזה הימור. אבל כל דבר שקשור ברכבים הוא הימור. להתעשר לא מתעשרים מזה, ואת הכסף שהלך על הרכב לא מקבלים אף פעם בחזרה, גם אם מוכרים במחיר שבו קנית. אם בכל זאת מתעקשים, אז אפשר ללכת לפי הכלל שאומר שירידת הערך מתמתנת ככל שהרכב ישן יותר. אני לא יודעת להפנות אותך לרכב ספציפי, אבל הייתי הולכת על משהו עם נתונים ממש טובים, בעיקר מבחינת היד, אבל גם הק"מ, כי בעוד חצי שנה אתה עדיין רוצה להיות בצד המבוקש יותר של הסקאלה- נניח להיות יד שניה עם ק"מ נמוך. אם אתה קונה מיד ראשונה פרטית, ברכב שהרוב ממנו מגיע מליסינג- אז יש לך פה עוד יתרון במכירה עתידית, בעיקר אם מדובר ברמת גימור שאין בליסינג, או בתת-דגם שלא הגיע לליסינג (כמו ההבדל בין מזדה 3 עם 4 או 5 דלתות). אפשרות אחרת- לרכוש רכב ישירות מחברת ליסינג, או מטרייד אין, שנותנים לך חצי שנה-שנה-שנתיים אחריות על גיר ומנוע, וגם מדנדשים לך את הרכב לפני המכירה ומתקנים את כל מה שיוצא בבדיקה. להבטיח לך שלא תאבד עליו הרבה כסף- אף אחד לא יבטיח. אבל נראה לי שנתתי פה כמה כיווני מחשבה מהצד היותר מחושב של הסקאלה.

גם למכור רכב אחרי מספר חודשים בלבד זה לא דבר פשוט. לדעתי? אין טעם להוציא גם לא קרוב ל60 אלף ש"ח על רכב לכמה חודשים שגם לא ייסע הרבה. קנה איזו אלמרה או לאנטיס מתחילת העשור הקודם ב15 אלף, ותיפטר ממנה אח"כ בהפסד שקרוב לוודאי יהיה נמוך מכל מה שרכב ב60 אלף יפסיד לך.

זה, לצערי, ממש לא עובד... כל ה"קונה/מפנה תכולת דירה" מחפשים דירות של קשישים שנפטרו בשביל חפצים קטנים כמו תכשיטים, שעונים, מטבעות וכדומה, ואולי גם טלויזיות ומכשירי חשמל חדשים ומתקדמים. ממש לא מעניין אותם הספה, הארון, המיטה או המקרר שלך. ניסיתי את זה לפני כשנתיים וחצי כשהייתי צריכה גם כן לעבור לדירה מרוהטת, ועברתי על כל המודעות בעיתון של המפנים האלה. אף אחד לא רצה אפילו להתקרב. בסוף פרסמתי ב"יד2", הרוב הלך לשם, וחלק נמכר לדייר שנכנס במקומי. עשיתי 4000 ש"ח על סחורה שהיתה שווה בתיאוריה פי 3-4, אבל לאנשים פרטיים אין חשק ויכולת לפרק ולהוביל ולהרכיב, וזה עולה להם, וזמן זה כסף, וכסף ביד עדיף מ-2 ספות על העץ.

לא צריך לנסוע רחוק, תעשו סיבוב בקפריסין ותידהמו מכמה הרכבים שם שמורים חיצונית, גם כאלה בני 15-20 שנה (מזדה 323 של אמצע שנות ה-90 למשל). אבל- אין להם אבק. הרוב המוחלט של המכוניות שם נראה כאילו יצא עכשיו משטיפה. אין להם צפיפות ועומסי תנועה (100 ומשהו אלף איש על אי בגודל שליש מישראל), אין בעיות חנייה וחניות צפופות, אז אין דפיקות ומכות כמעט על אף אוטו. בקושי מוצאים מקום לשטיפת רכבים, אז זה לא עניין של תרבות נקיון יוצאת דופן, מה גם שמדובר בעם ממקור יווני, כך שקשה לי להאמין שתרבות מוטורית של ליקוק רכבים זה משהו מאוד נפוץ שם. בארץ, כשרוב האנשים מתניידים במרכזי ערים צפופות בין פקק לפקק, אוכלים מכות חנייה על ימין ועל שמאל, דלתות שנפתחות על הרכב שלך, ציפורים מחרבנות, אבק, איכות כבישים מזעזעת, ושוק רכב יד שניה שלא מתרגש מכמה שהרכב שלך נוצץ או לא- למה לטרוח? לקנות פה רכבים זה עסק יקר, לטפל בהם זה עסק יקר, הדלק יקר. חלק גדול מהאנשים פשוט רוצים משהו שייקח אותם מא' לב' עם מינימום כאבי ראש ובמינימום תחזוקה. באופן אישי, אני מתבאסת על הצבע המטאלי של ה206 שלי. עד עכשיו כל הרכבים שלי היו לבנים, נשטפו וטופלו היטב אבל בלי חרדות. עכשיו אני אוכלת סרטים בכל פעם שהרכב חונה בשמש, מסננת חניות לפי מצב הצל עליהן, לא אוהבת את הטירחה שבהשתעבדות לווקס כל חצי שנה (אבל עושה את זה בכל זאת, מהפחד), וכמעט כל כניסה לאוטו מלווה במבט דואג לגג, לוודא שלא מתחילה שם איזו התקלפות. האוטו הבא שלי יהיה לבן.