MiKa_P

אתה יודע של איזו חברה שמן הגיר שהוחלף?

הג'ימני שלי היה עם סט כזה, וגם עם צמיגי 215 שמרככים מעט את המפגש עם האספלט, והוא עדיין היה לא נעים במיוחד בכביש. המנוע "יתוש" שלו גם לא עוזר במיוחד לחוויה- עקיפות מחוץ לתחום, ולירושלים עולים עם עצירה ללינת לילה בדרך. מה שכן- בשטח החיוך לא יורד מהפרצוף. אבל מי שמחפש רכב שישרת אותו 90% על אספלט, ו10% בשביל לרדת לים, צריך לחשוב פעמיים האם ההקרבה שווה לו את זה. יש רכבים נוחים יותר למטרה הזו.

הגלגלת עם המספרים לא קובעת את עוצמת התאורה אלא את זוית התאורה. היא מיועדת למקרים שבהם הרכב עמוס מאוד- בתא המטען/על הגג וכו'- בצורה שגורמת לחלק האחורי שלו לשקוע ולקדמי להתרומם. במצב כזה, יש סכנה שאורות הדרך שלך יסנוורו את הבאים ממולך (או את הרכב שלפניך), מכיוון שבמקום להאיר ישר הם מאירים מעט למעלה. במקרה כזה יש להזיז את הגלגלת למספרים עד שהתאורה "מתיישרת" שוב (כל עליה במספר מרכינה עוד קצת את התאורה למטה). בנסיעות מנהלתיות אין שום סיבה (וגם מסוכן) לכוון את הגלגלת הזו על משהו אחר חוץ מ"0", ורצוי גם לבדוק בכניסה לטסט השנתי, שהגלגלת על "0" אחרת עלולים לפסול אותך על אורות לא מכוונים (רוב הבוחנים כבר יודעים לוודא שאתה על "0" לפני הבדיקה, אבל בכל זאת).

מה זה אומר? אם שיחקת עם הגלגלת הזו בצד ההגה, שיש עליה מספרים מ-0 ועד משהו- זו יכולה להיות הבעיה שלך. ברכב שאינו עמוס מאוד (ואצל רובנו- הוא אף פעם לא עמוס מאוד), הגלגלת הזו צריכה להיות מכוונת ל-0. אם העלית אותה למספר הכי גבוה, הנורות שלך מרכינות ראש לאדמה כרגע.

מכיוון שמדובר ביתרה של פחות מ1000 ש"ח, העברה לחשבון הבנק עולה 8 ש"ח, ולכרטיס האשראי- 22 ש"ח. לא עמלה איומה, לפחות לא כשזה לחשבון הבנק, אבל בשביל סכום כזה העדפתי להשאיר את היתרה לרכישות הבאות באיביי (ואז לחסוך את הפסדי ההמרה לשקלים ומשקלים). ההזמנה מדומינוס סתם נקרתה בדרכי

לפי מה שאני זוכרת מהמסך שלאחר ההתחברות לפייפאל לצורך ביצוע התשלום, הופיעו שם פרטי כרטיס האשראי (בדרופ-דאון, כי יש לי שם 2 כרטיסים), וכיתוב שאומר משהו כמו "ייעשה שימוש בכרטיס האשראי הנבחר רק במידה והיתרה בחשבון לא מספיקה לתשלום הנדרש". התשלום היה 70 ומשהו שקל, היתרה שקולה לכ- 188 ש"ח. לא ראיתי שום מקום שמבקש ממני לציין במפורש שאני רוצה לשלם באמצעות היתרה הקיימת, או שאני צריכה להמיר אותה לשקלים. זו הפעם הראשונה שיש לי יתרה כלשהי זמינה בפייפאל כשאני מבצעת באמצעותו עסקה, וזה בבירור היה מסך שנראה אחרת מאשר כשאני משלמת רק באמצעות כרטיס אשראי, מה שאומר שפייפאל ידע לבד שיש לי יתרה קיימת בחשבון ונראה כאילו שהוא מתכוון להשתמש בה. אם ייצא לי לעשות זאת שוב, אבדוק שוב את המסך הזה, אם יש איזו אפשרות נסתרת שפספסתי. עדיין- לא להיט מבחינת ממשק משתמש, ואני עוד תופסת מעצמי אדם טכנולוגי...

לא ראיתי משהו כזה בזמן התשלום, ודוקא חיפשתי. לפי מה שהם כתבו באותו מסך הבנתי שהתשלום ייעשה מהיתרה, ולא היתה שם שום התייחסות למטבע שבו היתרה נמצאת. מבחינתי זו תקלה רצינית מבחינת חוויית משתמש.

ויש דרך להמיר את היתרה לשקלים? אם אני הופכת את המטבע העיקרי שלי לשקלים, זה יתפוס? (עשיתי את זה, והיתרה עדיין מופיעה בדולרים, רק שהפעם בשורה התחתונה משערכים לי אותה לשקלים חדשים).

יש לי כ50$ אמריקאי בחשבון ה PAYPAL שלי. לפני כמה ימים הזמנתי פיצה מדומינוס והחלטתי לשלם בפייפאל מתוך מחשבה שעדיף להשתמש בכסף הקיים שם מאשר לשלם באשראי. כשהתחברתי לפייפאל היה כתוב שרק אם הכסף הקיים בחשבון לא יספיק לכיסוי ההוצאה, ייעשה שימוש בכרטיס אשראי עבור היתרה (הוא היה אמור להספיק לכיסוי ההוצאה ועוד להשאיר עודף). אישרתי את התשלום, אבל היום כשבדקתי את החשבון אני רואה שיתרת הכסף בפייפאל נשארה אותו הדבר, והחיוב נעשה כולו על כרטיס האשראי. השאלה היא למה זה קרה? האם זה בגלל שהיתרה היא בדולרים והעסקה היא בשקלים? לתומי הנחתי שהוא יעשה לבד את ההמרה... איך אני משנה את זה להבא, אם ארצה להשתמש בכסף לעסקה בשקלים? והאם בכלל אפשר?

לא, אבל היה עוזר אם החברה לא היתה מוצאת צידוקים לכך שזה בסדר שהיא נאנסה ואפילו שמגיע לה. שזה מה שאתה עושה. היא פרינססה שלא יודעת להחליף צמיג? היא יכולה להתייבש בצד הדרך עד שיגיע גרר, או להסכים להצעת עזרה ממישהו שאף אחד לא הכריח אותו לעצור ולעזור. מכאן ועד לכפות את עצמו בחיבוקים ונשיקות- המרחב רב עד בלתי ניתן לגישור. ללא שום נסיבות מקלות, הבנה או כפרה.

דריש, מאוד הופתעתי לקרוא את הדברים שכתבת. אני אספר לך, שאם גבר, אישה או חייזר יציעו לי עזרה בשעת מצוקה, אני אשמח מאוד לקבל אותה מבלי לתהות אם הם עשו זאת בגלל העיניים היפות שלי או בגלל שהם סתם אנשים טובים. גם אם לדעתך המלומדת לא הייתי אמורה בכלל להיות במצוקה מלכתחילה. ואם מישהו עצר לעזור לי רק כי מצאתי חן בעיניו, יואיל כבודו לבקש ממני מס' טלפון ולקבוע איתי דייט, אם וכש- אהיה מעוניינת. לפי ההשקפה שלך, אם אדם מבוגר עוזר לילד שהלך לאיבוד למצוא את הבית שלו, מותר לו לעשות בו מעשים מגונים במדרגות. אני מאוד מקווה לא להיתקל בך כשיהיה לי פנצ'ר.

לא בדיקה נוראית בסה"כ. מה שנראה קריטי זה בולמי הזעזועים, כיוון פרונט, החלפת צלחות/רפידות בלמים קדמיים ולבדוק אם ומתי נעשה טיימינג (אם לא נעשה מעולם- זה הזמן לעשות). נזילות וקורוזיה במערכת הקירור נשמע מעט חריג. הרבה פעמים זה נכתב ככסת"ח שאין מאחוריו דבר, אבל צריך לבדוק את זה בעין מיומנת. כיוון/תיקון מצמד- לבדוק למה הכוונה. למה הם חושבים שהמצמד לא בסדר? כמובן שהכל בעירבון מוגבל. לעולם (לעולם!) לא מסתמכים על בדיקה שנעשתה מטעם חברת הטרייד. עשה סיבוב על הרכב, ואם מרגיש לך מתאים- תשקיע עוד קצת וגש לבדיקה משל עצמך. אם כדאי או לא? תלוי גם במחיר הנדרש. רוצה לשתף?

וואו, חבר'ה, הגזמתם. אתם מדברים כאילו כל הרכבים הפרטיים בני ה-3 נראים כאילו נשמרו במוזיאון. כשפורטים את הריג'קטים לפרוטות, שום דבר מהם לא נשמע כמו אסון. חור בריפוד מאפר של סיגריה- קורה. יכול לקרות גם מנסיעה אחת בודדת עם מישהו שמעשן. יפה מאוד שמוכנים את כל המושב להחליף בשביל זה. אין לזה שום משמעות מעבר לכך. כיס במושב האחורי שנקרע לו קצת התפר- קורה בכל מכונית משפחתית שמסיעה מאחורה ילדים עם כל הצעצועים שלהם תקועים בכיס/רשת האחוריים. ממש לא מחזה נדיר או משהו שצריך להיכנס להיסטריה ממנו. חורים בריפוד הגג- הוא הסביר שאלו חורים של וילון אחורי שהיה שם והוסר. גם ברכב שלי יש כאלה, ו99% מכם שהיו קונים רכב מאדם פרטי עם חורים כאלה בכלל לא היו טורחים לתקן את זה. סדק בשמשה זה באסה, ואני מניחה שבהחלפת שמשה יש איזושהי ירידת ערך קטנה, שכנראה מגולמת כבר במחיר (וגם בעובדה שההחלפה היא על חשבון אוויס). להחליט שזה בגלל שהרכב נפל ל"בור" זו השערה שלא מבוססת על דבר. אם היית אומר לי שגם הבולמים בסוף חייהם, ויש פגיעות בתחתית המרכב, אז אולי להשערה שלך שהרכב שימש כ 4X4 מאולתר היתה יותר קרובה למציאות. כנראה שזה לא המצב. הבדיקה לא העלתה חלקים שהוחלפו או פגיעת שלדה, ולכן התיקונים בצבע הם כנראה בעיקר קוסמטיים (ואולי חבל... לפעמים עדיף להשאיר רכב עם כמה שריטות "חנייה" לא משמעותיות מאשר לצבוע אותו בצורה חובבנית). החליפו צמיגים- סבבה, חסכו לו (הרבה מחברות הליסינג/השכרה לא מוכנות להחליף צמיגים כי הם "רק בני 3"), וכיוון פרונט הוא חלק מזה. בקנייה מאדם פרטי אף אחד לא היה מוכן לתקן אפילו שליש מהליקויים האלה על חשבונו, ואלה לא ליקויים שלא היית מוצא גם ברכבים מיד פרטית. תתחדשו וסעו בדרכים טובות.

אוקיי, מקובל, וגם מאוד הגיוני כשמחשבים את זה בעיקר למול אחזקת רכב פרטי חדש. אצלי החישוב טיפה אחר, כי אני נוסעת רק 15-20 אלף ק"מ בשנה, ובכל מקרה אין לי כרגע אופציה לליסינג מהעבודה (וכשהיתה, אז זה היה בשלב שבו כבר ידעתי שאני מתכוונת לעזוב תוך כשנה, והליסינג היה בהתחייבות עם קנס אז העדפתי לא לקחת). אם היתה לי אפשרות של ליסינג, אולי הייתי שוקלת משהו מהמיני, פיקנטו או 107, ואז המשוואה קצת יותר מתאזנת לטובת הליסינג. למרות שמהיכרותי את עצמי, יותר סביר שהייתי הולכת על פיאט 500 ה306 אגב, מהנסיון שלי לפחות, "עדינה" הרבה יותר מה206. אוטו נוח ומרווח ומפנק שבאמת נותן מלא תמורה לכסף, רק לא ביטחון וראש שקט... דברים נוטים להתקלקל בו בתדירות גבוהה ובלתי צפויה בעליל גם כשמתחזקים כמו יקה, וזה ממש לא כיף ולא מתגמל. ה206 מזכירה לי יותר את החוויות שלי עם ה205, שהיא הרכב הראשון שלי ששירתה אותי 3 שנים נאמנות כרכב עיקרי (ואז עברה לשמש כרכב שלישי במשפחה המורחבת). מאז לא נקשרתי לאף רכב אחר שנהגתי בו, עד ה206 הנוכחית. מקווה שלא יהיו עוד עדכוני פתע עד אוקטובר הבא

אני לא בטוחה שהחישובים שלך נכונים. ירידת הערך הולכת ומתמתנת ככל שהרכב מזדקן, ו-5000 ש"ח לשנה על תיקונים זה מאוד קיצוני. אם אתה לא משקלל בפנים ביטוח, אגרת רישוי, טסט ודלק (שנניח שהם יחסית שווים בין רכבים מאותו סגמנט), אז אין סיבה שתגיע בכל שנה לתיקונים ב5000 ש"ח. אני הוצאתי בשנה הראשונה כ3500 ש"ח, ובשניה בערך 2200 ש"ח על טיפולים ותיקונים. גם השנה הזו, אם לא יהיו איזשהם בלת"מים, אני לא רואה סיבה לא לסיים אותה בטיפול קטן ב500 ש"ח, שיסגור לי את השנה עם הוצאות של 3700 ש"ח לתיקונים, כולל החלפת הגיר והקלאצ'. אני לא מכניסה בפנים עלויות של טיימינג וצמיגים שהושקעו ביישור קו, כי גם רכב בן 4 נמצא כפסע מהחלפת המכלולים האלה. דבר נוסף הוא, שאתה מניח שרכב חדש יותר הוא גם איכותי יותר. לדעתי, את מה שה206 שלך נותנת, מבחינת נוחות, מרחב, כוח והנאה מנהיגה- לא תקבל במיני החדשות הזולות, למשל. אפילו ה206+ מחווירה לעומת אחותה הזקנה. רק כמה מהסופר מיני יחדשו לך באמת, אבל אם היה לך תקציב לזה, סביר להניח שלא היית מעדיף רכב בן 10... הכל עניין של סדרי עדיפויות ואיזה מין בעל רכב אתה. יש כאלה שבשבילם להיכנס למוסך זה סיוט שהם יימנעו ממנו בכל מחיר, ותחזוקה זה משהו שעושים כשממש חייבים ולא בשביל הכיף שלהם. אחותי ובעלה הם כאלה, למשל, והם לא חושבים אפילו לנסוע במשהו אחר חוץ מרכב ליסינג מהעבודה, גם אם העלות של זה פחות משתלמת מקניית רכב פרטי. ואם בעלות פרטית- אז גם רכבים חדישים יותר נכנסים למוסך לפחות פעם בשנה. אז אני נכנסת פעמיים, ומקבלת רכב שמתאים לצרכים שלי, שכיף לי לנהוג בו, שלוקח אותי לכל מקום בארץ, שקניתי בלי להזדקק להלוואה או מימון, שקל וסביר לתחזק אותו, ושירידת הערך שלו מעניינת אותי כשלג דאשתקד. עבורי, זה השקט הנפשי שלי.

השקלול מתבצע לפי חישוב של ק"מ ממוצע לשנה. רכב בן 6 שעשה 100 אלף ק"מ נחשב לרכב שנסע לפי הממוצע (ואפילו קצת מתחת), רכב שעשה מעל 200 אלף ב-6 שנים עשה הרבה מעל הממוצע, ולכן המחיר שלו יורד (ולצורך העניין אין בכלל משמעות אם המנוע מסוגל לעשות גם מליון ק"מ, המחשבה כאן היא על רכב שכל המכלולים שלו התאמצו מעל לממוצע). כך גם מבחינת ידיים יש התחשבנות על מעבר ידיים שהוא מעל לאיזשהו ממוצע מקובל. לגבי התוספות- התוספת שלהם למחירון היא לפעמים קטנה מאוד. ייתכן שללא התוספות האלה, המחיר המשוקלל שקיבלת היה אפילו נמוך יותר (אתה יכול לבדוק את זה בקלות, ולהעריך מה שווי התוספות של הרכב בהתאם). ברכבים בני יותר מ-10 שנים, היד כבר לא משחקת תפקיד בשקלול, הק"מ עדיין כן. רכב בן 15 שנסע פחות מהמוצע עדיין יזכה לתוספת קטנה למחיר המחירון שלו, אבל באחוזים זו תהיה תוספת די קטנה, ובכל מקרה הרכבים האלה כבר נמכרים יותר לפי מצבם הכללי מאשר לפי נתונים יבשים כמו יד וק"מ.

תראה, בקנייה של הרכב שיקללתי את כל ההוצאות הצפויות לאחר הקנייה- יישור קו, טסט, ביטוח וכו', ולא היו שם הפתעות בלתי צפויות. היו לי בלת"מים בדמות חיישן חמצן בשנה הראשונה, ופולי מנוע בשנה השניה, ועדיין- אלו דברים שאתה לוקח בחשבון כשאתה קונה רכב משומש. עכשיו, כשנכנסתי לשנה השלישית של האחזקה, כבר חזיתי שאצטרך להחליף קלאצ' (דבר שידעתי שיקרה כבר מהיום שקניתי את הרכב, ו"משכתי"), רק שלא צפיתי שאצטרך להחליף ביחד איתו גם את הגיר... זו הפעם הראשונה שהוצאה ממש "נפלה" עליי, לא רק מבחינת זה שהיא בלתי צפויה, אלא גם מבחינת העלות שלה. אני מניחה שיותר קל לי "לבלוע" את זה בזכות השיפור העצום באיכות הנהיגה בעקבות התיקונים האלה. נותן הרגשה של "וואלה, היה שווה את זה". אבל למכור את הרכב בגלל זה? מה זה ייתן לי? במחיר שאצטרך למכור אותו- מה אקנה? רכב ישן אחר שאצטרך שוב ליישר לו קו? זה בטוח יעלה לי יותר מה2000 ש"ח השקעה בגיר בשביל לקבל בחזרה רכב שנמצא במצב מצויין וידוע לי. מן הסתם באוטומט זה לא נגמר ב2000 ש"ח, אז אולי עבורך השיקול יהיה אחר, בעיקר אם בהרגשה שלך הרכב לא שווה את ההרגשה שלך. אם אחזיק אותו עוד שנים? לא יודעת. כרגע אין לי שום כוונה או מחשבה להחליף אותו, הוא מצויין לי מכל בחינה. אם ייפול לי סכום כסף פנוי לידיים שיאפשר קנייה של רכב חדש, או בן שנתיים-שלוש לכל היותר, אולי אשקול להחליף. אבל למכור רק בשביל רכב משומש ישן אחר- את זה כבר אין לי כוח לעשות.

ב"פריימינג מהודק" אני לא מתכוונת לקלוז אפ תמידי על פרצופים, אלא על הקפדה על מה שנכנס לתמונה, מה שנחתך ממנה (ואיך), ואיפה מרכז העניין שלה. מה שאתה מתאר נכון, בעיניי, לתמונה בתא המטען למשל. שם לא הייתי חותכת כלום. אבל התמונה הזו, ספציפית, שוב- בעיניי, רק מרוויחה מהחיתוך, כי הרקע כאן הוא הרבה פחות רלוונטי ממה שמתרחש במרכז התמונה. אם רוצים לשמור קצת על הסימטריה שמסביב לפרצופים, אפשר להגדיל את השוליים של הקרופינג ולהכניס קצת יותר מהכסא והרקע. גם עניין של טעם אישי.

אני מניחה שבצילום ילדים ספונטני, שלא נעשה בסטודיו, לא תמיד אפשר להיות בררניים לגבי תנאי התאורה, ולפעמים יותר חשוב "לתפוס את הרגע" מאשר להקפיד על זויות צילום ותאורה. מה שכן אפשר, זה לרכוש מעט יכולות פוטושופ בסיסיות, ולתקן את הפינות האלה בצורה אלגנטית ובלתי מורגשת. אני מסכימה לגבי ההערה על קיטוע הידיים, ובכלל- הקפדה על פריימינג (framing) קצת יותר מהודק. בתמונה הימנית לדוגמא- הקיטוע של הידיים מציק בעין והחלק החסר בולט בחסרונו, ובתמונה השמאלית הפריים לא מדוייק ומכיל הרבה מידע לא רלוונטי: מעל הראשים ומסביבם- שטח גדול נטול פרטים או עניין, והחלק התחתון של הגוף, שגם הוא קטוע, לא מוסיף איזשהו מידע או עניין. זו למשל דוגמא לתמונה שממש דורשת cropping, וגם הרשיתי לעצמי לעשות לה קרופ זריז להדגמת כוונות (עם נגיעה קלה בקונטרסט): שתמשיך לצלם מתי שרק יוצא, ניכר שטביעת העין הולכת ומשתפרת.

תודה אלי! האמת שאתה צודק לגבי הכיתוב, לא שמתי לב בזמן שצילמתי. האם ייתכן שיש valeo שאינו צרפתי מקורי? חיקוי? או שאולי הרפידות שלו הוחלפו בקיט שאינו מקורי? (כי למשל, הקפיצים האלה שבתוך הקלאץ' הם ירוקים בחלקם בvaleo המקורי, אבל בזה שירד מהרכב הם היו נטולי צבע בכלל, גם מתחת ללכלוך).

אני מצטרפת למגיבים הקודמים ומוסיפה: אם יש לך 20 אלף ש"ח מיותרים, אני מוכנה לתת מס' חשבון בנק שמאוד יעריך אותם. אני מעריכה את האהבה לרכב, ומבינה את הרצון "לדנדש" אותו, אבל להוציא עליו 20 אלף במכה רק כי בא לך ברגים חדשים- נשמע לי סופר מיותר. אם יש משהו ספציפי באוטו שמרגיש לך פחות טוב כרגע- בולמים חלשים, צמיגים ישנים, נורות שרופות בדשבורד- תשקיע שם בחלפים איכותיים. להחליף סתם את כל המכלולים ברכב כי יש לך כסף פנוי ומוטיבציה- מיותר ואף מטופש. בא לך להתחדש? תשקיע בג'אנטים חדשים. תעשה דיטיילינג. גם זה קצת זריקת כסף לרוח במקרה שלך, אבל ייתן לך את הכיף שבלהיכנס לאוטו בבוקר, לפחות לכמה זמן.

חשבתי על זה, אבל הבעלים הקודם החזיק את האוטו משהו כמו ששת אלפים ק"מ, ונראה לי קצת קיצוני להניח שבזמן הזה הוא הצליח להכחיד גיר שהיה תקין לחלוטין לפני כן. מה גם שלפחות לפי מצב הקלאץ', המשיכו לשחוק אותו די בברוטאליות לא מעט זמן אחרי ההחלפה. אני בטוחה במליון אחוז שזה לא נזק שאני עשיתי. אני ממש לא נוהגת ככה. ה205 שלי מתקרבת ל300 אלף ק"מ על הגיר והמנוע המקוריים, וקלאץ' שלא הוחלף מאז שהרכב נקנה ב2004 (באופן אירוני- בשנה שה206 הנוכחית נולדה ). מילא קלאץ' סיני נחות, גם ביישור קו שעשיתי ראו העדפה לחלפים נחותים בידיים הקודמות- ברפידות הבלמים, אבל לדחוף את הגיר הלא קשור הזה? כאילו שחסרות 206 בפירוק. אני מרגישה מרומה, ואני אפילו לא זו שעשתה את ההחלפה אז בפועל... אולי תצחקו עליי, אבל אחד הדברים הראשונים שחשבתי כשגיליתי לגבי הגיר, היה "איזה ח*א, עשיתי סקירה בקארזפורום על הגיר הלא נכון". ואז יצאתי מהמוסך עם הקלאץ' והגיר החדשים, וחשבתי "איזה ח*א, גמרתי את ההלל על ההתנהגות של האוטו, ועד היום לא הבנתי בכלל איזה גיר קקה היה לו וכמה הקלאץ' שלו גמור". אבל כמו שכתבתי כאן בעבר- אני לומדת הכי הרבה מתקלות ומטעויות... לפחות אני עוד כאן כדי לתקן

עדכון פתע, או: למה אף בדיקה לפני קנייה לא תכסה אתכם ב100% מהפתעות ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ בשבוע שעבר נכנסתי לאוטו באחד הבקרים, התנעתי, התחלתי לנסוע, וגיליתי שנגריה פתחה לי סניף בתוך הגיר (כזכור- ידני). הגיר התחיל להשמיע רעשי גרגורים לא מאוד מרוצים, שנשמעו בזמן שהוא משולב להילוך וכשאני מורידה את הרגל מהגז. לא היו שום סימנים לתקלה בשום מקום אחר חוץ מהרעש הזה, הכל התנהג כרגיל. למחרת קפצתי למוסך הבית שלי, "שאפט", לאבחון. הדיאגנוזה: גיר שהתחיל לגרוס את עצמו ובדרך לשבוק חיים אי שם בעתיד הקרוב/רחוק. אפשר למשוך את זה עוד פרק זמן לא ידוע, אבל בסוף בכל מקרה נצטרך להחליף גיר. אני, שידועה כדחיינית בהרבה דברים עד שזה מגיע לאוטו שלי, החלטתי לא לחכות, והחלפת הגיר נקבעה ליום ראשון בבוקר (אתמול). במהלך הפירוק וההחלפה התגלו הממצאים הבאים: 1. הקלאץ' שהיה באוטו הוא לא המקורי אלא חלופי סיני פארש במיוחד. מי שעוקב אחרי העדכונים שלי אולי זוכר שהקלאץ' הזה אובחן כבלוי כבר כשקניתי את הרכב, ולמעשה חיכיתי שישבוק חיים (אם כי לתומי הנחתי שמדובר עדיין בקלאץ' המקורי). 2. כשנפתח פקק הריקון של שמן הגיר, התגלו בתוכו ממש חתיכות שבורות שעפו מהגיר. מכיוון שאני מאוד קשובה לרכב ומזהה מייד רעשים לא סטנדרטיים, אני יכולה להגיד בביטחון מלא שהרעש של הגריסה הופיע ממש "פתאום"- לפחות בווליום כזה שמאפשר שמיעה שלו- מה שאומר שהגיר הגיע לדרגת התפוררות קשה מהר מאוד יחסית. 3. (וזה החלק הטוב: ) הגיר באוטו הוא לא הגיר המקורי, ולמעשה בכלל לא גיר של 206, אלא גיר מיושן מסביבות 98-99 שהגיע מפירוק, כנראה של משהו כמו סיטרואן סקסו או דומה לו. כאן כבר ממש נדהמתי. האוטו הזה נקנה עם פחות מ90 אלף ק"מ עליו, מאדם שקנה אותו עם 80 וקצת אלף ק"מ, נסע בו חצי שנה ולא טיפל בו אפילו פעם אחת במוסך. זה אומר שהבעלים הראשון הצליח, בפחות מ80 אלף ק"מ, לגמור לאוטו גיר וקלאץ' (וכנראה להמשיך ולגמור אותם עוד לא מעט גם אחרי שהוחלפו). מישהו שממש לא יודע לנהוג על רכב ידני טחן לבונבון הזה את הצורה במשך שנים. האוטו עכשיו עם גיר חדש של 206 (לא חדש לגמרי, מפירוק), וקלאץ' חדש ואיכותי ורך להפליא שמעביר הילוכים כמו חמאה. ההבדל הכי משמעותי בהרגשה הוא כנראה בגלל הקלאץ', שהפך את הבחישה בהילוכים לכל כך נעימה, ואת המעבר בין ההילוכים לכ"כ חלקה, שמרגיש לי כאילו שהאוטו מרחף לו על הכביש. אני ממש מתביישת שבשנתיים האחרונות נסעתי כמו הודית בריקשה ובכלל לא ידעתי מה אני מפסידה כל הזמן הזה. ולגבי הגיר- הוא נותן רצועת כוח הרבה יותר רציפה מהגיר הקודם. הקודם נתן 2 הילוכים ראשונים קצרים, הילוך שלישי ארוך כאורך הגלות, "בור" ברביעי, וחמישי. הגיר הזה, לשם שינוי של 206 באמת, נותן הילוכים הרבה יותר הרמוניים, ובלי בורות ביניהם. יש הרגשה של יותר כח זמין בכל הילוך, והוא מתייצב על 2800 סל"ד ב100 קמ"ש (בניגוד ל3000 סל"ד עליהם דיווחתי עם הגיר הקודם). עדיין אין לי נתונים לגבי ההשפעה על צריכת דלק. מילאתי מיכל מלא ביציאה מהמוסך, ואני אגמור לפחות 2-3 מיכלים לפני שאגיע למסקנות לגבי צריכה ממוצעת. אחזור לדווח. הנזק? קרוב ל3200 ש"ח כולל מע"מ. המסקנה? הרכב הזה נקנה לא בדיוק "לפי הספר", והסתמכתי גם על אינטואיציה וגם קצת על מזל. הוא עבר בדיקה לפני קנייה ויצא לא רע (הקלאץ' יצא עם בלאי, הגיר יצא אחלה), יש לו ספר רכב מקורי, כולל חותמות טיפולים תקופתיים של בערך ה-6 שנים הראשונות שלו, ורשיונות של הבעלים הקודמים, כך שאני בטוחה שהוא מיד פרטית וגם שהק"מ תקין. אבל היו לו כמה ידיים, ולא היתה לו היסטוריית טיפולים. להגיד שאסור לקנות רכב בלי היסטוריית טיפולים? קשה להגיד את זה כשאני בעצמי עשיתי את זה, ואני לא מתחרטת, גם לא אחרי הגילויים האלה. מה גם, שאין בעיה לעשות את כל ההחלפות האלה- גיר וקלאץ'- במוסך מדרכה כלשהו (ולפי האיכות של העבודה והחלקים- זה כנראה באמת היה מוסך מדרכה מהסוג הגרוע יותר) ולעולם לא להחזיק תיעוד של זה, גם אם שאר הטיפולים מתועדים להפליא. אז מה המסקנה? א. שמומלץ מאוד לבצע נסיעת מבחן על רכב דומה לזה שאתם רוצים לקנות, אם יש כזה תקין בסביבתכם, משפחה וכדומה. או לחילופין- לעשות סיבוב על כמה רכבים לפני שאתם בוחרים איזה מהם לקנות. אז יותר קל לזהות אם התנהגות של רכב היא "ככה זה צריך להיות" או "זה לא צריך להיות ככה, אבל אני מתעצל או מתקמצן לתקן ומקווה שלא תשים לב". ב. שיש דברים שגם בדיקה לפני קנייה- מכון או לא מכון- לא יוכלו לגלות לכם. למשל, שהרכב שלכם נוסע עם גיר של סקסו מ1998... ועכשיו לחלק הפורנוגרפי: הקלאץ' החלופי הדפוק (אפשר לראות את עומק החריצה על השיניים שלו) והחדש (יבדל"א): מקווה שלא יהיו עוד הפתעות השנה, ושנתראה פה שוב רק בעדכון השנתי הבא... .

אז הג'ימני יהיה כנראה Overkill בשבילך... הייתי הולכת בהחלט לכיוון של רכבים שהם נעימים יותר על הכביש עם יכולות שטח מופחתות. הראב4 כנראה יתאים, ואני הייתי מציעה גם את הסוזוקי גרנד ויטרה הקצר, שייתן יותר יכולות שטח מהראב 4, ולא במחיר של נוחות כביש.

זה נכון, אבל בשביל רכב כביש ב40 אלף שקל, אני בטוחה שיש אלטרנטיבות טובות יותר לכסף... בגלל זה שאלתי מה הצרכים.