MiKa_P

לבוגרים ללא נסיון קל יותר לרוב להתחיל מתפקיד של QA, שאליו יש דרישה רבה יותר ומוכנות הרבה יותר גדולה לקבל עובד ללא נסיון. עם זאת, אם המטרה שלך היא להגיע לתפקידי פיתוח בהמשך, עליך לבחור בזהירות את המקום שבו אתה מתחיל כ-QA ולוודא שיש במקום העבודה הנבחר אופציה למעבר לפיתוח. מומלץ גם לחפש תפקיד QA שאינו QA ידני אלא לפחות משלב אוטומציה של QA, כך שמיומנויות הפיתוח שלך יבואו מעט לידי ביטוי והידע לא יתנדף עם הזמן. מומלץ גם לבחור מקום עבודה שבו ה-QA הוא חלק משמעותי מהליך הפיתוח, ולכן מנוהל באמצעות מתודולוגיות מסודרות ובצורה רצינית (בניגוד למקום שבו ה-QA הוא "מטרד" שמעכב שחרור גרסה ומשמש בעיקר כחותמת גומי). גם ב-QA יש הרבה ללמוד ולהתמקצע, ואם תחליט להישאר בתחום, כדאי שתצבור ידע ונסיון מעמיקים שישרתו אותך הלאה. מסיפורי האישי: אני בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב, התחלתי עבודה בQA בזמן שנת הלימודים האחרונה שלי, וכשסיימתי ללמוד קיבלתי הצעה לעבור לפיתוח באותה החברה בה עבדתי, ואכן עשיתי זאת במשך 5 שנים נוספות. צוות ה-QA באותו מקום רק הלך והתרחב מאז, והיו בו כמה שהגיעו במטרה לעבור לפיתוח ולא בהכרח קיבלו את ההזדמנות (לא התבלטו/הוכיחו את עצמם בתפקיד), ועוד 1-2 שכן. היו גם כאלה שהיו ממש מרוצים בתפקיד שלהם כQA, וגם זה לחלוטין בסדר.

אם ההתלבטות היא בין קורס ב"סלע" לבין הנדסאי, אזי הנדסאי היא הבחירה המועדפת בעיניי, מכיוון שחוץ מחומר תיאורטי מקיף שאינו תכנות פרופר, לדיפלומה יש יותר משקל מאשר מה שתעודת גמר ממוסד X או Y תיתן. מה גם שהמחיר יהיה זול יותר (או זהה לפחות). עם זאת, קח בחשבון שלימודי ערב של הנדסאים נפרשים על פני 3 שנים. אם המטרה היא לעבוד במשכורת טובה, ופחות משנה לך להתחיל דווקא כמפתח, אז ב-QA יהיה לך כנראה יותר קל להתחיל לעבוד, גם תוך כדי הלימודים (ורצוי להתחיל כבר תוך כדי הלימודים).

כן, אבל הטסט הרשום הוא יומיים לאחר תאריך הבעלות, שהוא לכאורה היד הראשונה. אז מי נהג בו 70 אלף ק"מ לפני היד הראשונה? עוד דברים שלא התייחסנו אליהם: 1. הרכב משועבד לבנק. 2. סוחר רכבים מורשה אמור להוציא רשיון רכב חדש על שמו תחת רשיון סוחר (כזה שלא נחשב כ"יד נוספת"). כאן זה לא קרה, וזה תמוה, בעיקר בהתחשב בעובדה שהבעלים עשה טרייד אין לכאורה. לא מבינה מה הרעיון בלהשחית זמן וכסף על בירורים במשרד הרישוי כשמדובר ברכב לא נדיר, עם נתונים לא משהו ורשיון רכב ש"מסריח" מכל כיוון שלא מסתכלים עליו. איזה בעלים יילכו איתו למשרד הרישוי? אלה שעשו טרייד אין ונסעו לעבר השקיעה עם רכב חדש? הסוחרים בסוכנות? אלה שלא יודעים להסביר בע"פ לאן נעלמה יד, יסכימו ללכת איתו למשרד הרישוי? אשרי המאמין. לעבור הלאה, ובדרך גם לספר לנו מי זו ה"סוכנות המפורסמת" שסוחרת ככה ברכבים.

הרשיון שצירפת מאוד מאוד מוזר. שים לב שהרכב נקנה לכאורה עם 70 אלף ק"מ עליו. לי זה מריח כמו זיוף של הרשיון. עוד דבר מוזר: שים לב שהרכב עבר טסט בסוף מרץ 2013 (לפי חותמת משרד הרישוי), בעוד שלפי הכתוב ברשיון, מועד הטסט שלו היה אמור להיות בנובמבר 2012. זה אומר שהוא היה כמעט 5 חודשים בלי טסט השנה. לדעתי? לעשות "אחורה פנה" ולברוח.

זה קורה תמיד באיזור של הבית? או שזה קורה גם כשהיא נוסעת/נמצאת באיזורים מרוחקים מהבית (לא הסופר ברחוב המקביל, אלא עיר אחרת למשל)? אני פשוט מנסה להבין אם יכול להיות שמדובר בתקלה בתחנת ממסר סלולרית באיזור מגוריכם, כי לפי כל הנתונים שסיפקת עד עכשיו לא נראה שמדובר בתקלה במכשיר או בסים. עריכה: אני רק אוסיף שהיו לי תופעות כאלה כשהייתי מנויה של "גולן". אני חושבת שבהתחלה הכל היה בסדר, ואז החמיר. אבל במקרה שלי יש לי מכשיר שלא תומך באחת הרשתות של סלקום (עליהם גולן "רוכבת") והקליטה שלי בתוך הבית היתה על הפרצוף, אז ייחסתי את זה לעובדה הזו. אבל בנוסף היה קורה שהמכשיר היה מאבד DATA לחלוטין עד שעושים לו איתחול, והודעות בוואצאפ היו מגיעות ב5-10 דקות איחור גם כשמד הקליטה היה מלא. כל התופעות האלה נפתרו כשעברתי לחברה אחרת שרוכבת על "אורנג'", ואני בטוחה שמקורן היה בתשתית ולא במכשיר (דווחו אצל עוד משתמשים רבים).

אתה מדבר על רכב בן 17. החיסכון בדלק הוא אחת הבעיות האחרונות שלך.

אני נסעתי בשטח לא קל עם ג'ימני מוגבה ולא ממוגן, ולא קרה לו כלום. הג'ימני בנוי יחסית מוגן מבחינת רוב המכלולים שלו, וגם אם רוצים למגן אין צורך במיגון מלא אלא רק למיכל דלק ולעוד רכיב (מתנצלת, עבר הזמן-פרח הזיכרון). אגב, קניתי אותו גם עם נעילה אחורית קבועה, והורדתי אחרי חצי שנה כי סבלתי ממנה בנסיעה מנהלתית והסתדרתי בלעדיה בשטח. השאלה האם לקנות ממוגן/מוגבה או לא היא שאלה יותר פילוסופית ממה שנדמה. יש כאלה שאוהבים לקנות ג'יפ "נקי" ולשדרג אותו בעצמם, לפי הצרכים שלהם והבחירות שלהם, ויש כאלה שחושבים שיותר משתלם להם לקנות אחד שמישהו כבר שדרג לפניהם. אז מצד אחד- ג'ימני ממוגן ומוגבה סביר להניח שהיה בשטח לא קל כמה וכמה פעמים, ולכן צריך להיבדק בהתאם. גם איכות ההגבהה חשובה- הגבהה בעזרת קפיצים ובולמים מתאימים, ולא ספייסרים או רק בולמים. מצד שני- ג'ימני "נקי" במצב מצויין שהעלות שלו + שדרוגים מגיעה לעלות של ג'ימני במצב פחות טוב שהשדרוגים כבר קיימים עליו, עדיף. אם אתה מוצא ג'ימני במצב מצויין ללא התוספות האלה, שקלל במחיר גם את מחיר התוספות שאתה רוצה להרכיב לו ולפי זה תחליט האם לקנות.

סביר להניח ששני התפקידים לא זהים. טיסות ושכר בצד- מי מהם תורם לך יותר להמשך הקריירה? אם זו המשרה עם הטיסות- לך על זה עכשיו, כל עוד אתה צעיר ונטול מחוייבויות. הדילמה, בעיניי, לא קיימת. גם אני ניצבתי בפני צומת דומה כשסיימתי לימודים, ובחרתי להישאר במקום שבו עבדתי כסטודנטית. 6 שנים אח"כ הבנתי שבשם הנוחות והבחירה ב"מוכר והידוע", נשארתי לדשדש מאחור מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת פיתוח הקריירה ואפשרויות התקדמות. כל עוד זמנך בידך והתחייבויותיך הכבדות לא החלו עדיין (ילדים, משכנתא)- קרע את הת*ת, צבור כמה שיותר נסיון וידע וקשרים וכסף (תחסוך! כמה שרק אפשר!). אלה ישרתו אותך הרבה יותר טוב בעתיד מאשר נוחות כאן ועכשיו.

חייבות להיות סגורות? או שסנדלים גם הולך? לפני 3 שבועות קניתי בארה"ב סנדלי הליכה למים עם הגנה לאצבעות, של KEEN. הדגם נקרא Newport H2. עשיתי איתן מסלולי הליכה משולבים במים, והן נהדרות. משלבות את הטוב שבין 2 העולמות, אחיזה מעולה, מאווררות ונוחות להפליא. ממש התבאסתי להחליף אותן בחזרה לסניקרס שלי. עלו לי שם, בחנות ספורט בניו יורק, 60 דולר. בחנות הרשמית של KEEN מתומחרות ב100$. בכל מקרה נמצא בתוך התקציב.

גטס ידני יושב לך בול, מאיגניס הייתי יורדת בתקציב הזה, ממש לא קשור. יש עוד את האופציות הסטנדרטיות- פנדה, פונטו ו-206 ידניות. כולן טובות בתחומן, והסחירות העתידית של כולן זהה פחות או יותר. זה לא שלגטס יש סחירות יוצאת דופן, השוק מוצף ביוצאות ליסינג והשכרה בגרסת ה GLF/FUN ה"ענייה" באיבזור ובטיחות, אז אלא אם אתה מוצא מציאה שאינה כזו- צפה למאמץ במכירה.

מפנה אותך, שוב, לפה. בשורה התחתונה: ה-206 הידנית מהווה עסקת חבילה אטרקטיבית בסגמנט שלה, של הרבה אוטו והרבה כיף, עם אחזקה חסכונית ומחיר נמוך. את הדיעות הקדומות תשאיר לבעלי הדיעות הקדומות.

מאזדה ויונדאי הם רכבי ליסינג מובהקים. אי לכך, לחברות הליסינג ישנו אינטרס מובהק שהמחירון של הרכבים האלה יישמר גבוה, כי כך צי הרכב שלהם שווה יותר. מכאן, תעשה לבד את הקישור המתבקש ל"איש המחירונים" ושיקוליו בבואו לתמחר את הרכבים האלה ותסיק את המסקנה המתבקשת. בפועל, הרכבים האלה נמכרים פעמים רבות בהרבה פחות מהמחירון בשוק הפרטי, אבל אנשים לא מדברים על זה כמו שהם לא מדברים על כמה פעמים היונדאי I35 החדשה שלהם נכנסה למוסך עם תקלות, או כמה המאזדה שלהם משעממת וטוחנת אותם בדלק. כי זה טאבו, וכי כשאתה קונה רכב שהסטיגמה החברתית עליו היא שהוא אמין ושומר על ערכו אתה משכנע את עצמך באמינות שלו גם כשהמציאות טופחת על פניך, וגם כשהרכב עומד 3 חודשים ברחוב עם שלט "למכירה" כי השוק מוצף ברכבים האלה ואנשים מעדיפים לקנות ישירות מחברת הליסינג ולקבל מימון. "סחירות עתידית" היא באופן כללי מושג מעורפל בהקשר של כל רכב. יכול להיות שהרכב יהיה מבוקש כשתבוא למכור אותו, אבל במחיר נמוך שיגלם ירידת ערך גבוהה עבורך, לעומת רכב שייקח לך המון זמן למכור, אבל המחיר יגלם ירידת ערך קטנה יותר. למשל- יותר קל למכור היום בראבו שנת 2009 מאשר מאזדה 3 2009. יותר קל למכור פונטו מאשר גטס. יותר קל למכור פוקוס ידנית מאשר אוטומטית (ומי בכלל חשב שזה יקרה כשהוא שקל לקנות פוקוס?). אבל עוזרת לזה העובדה שהמחירים שלהם כיד שניה משתלמים מאוד יחסית למתחרות, כלומר- הרבה תועלת במעט כסף. אני מאמינה שעם שוק היד שניה של ימינו, לא רחוק היום שבו אנשים יפסיקו לדבר בססמאות ה"תקנה מאזדה כי יהיה ממש קל להיפטר ממנה כשתרצה ולא תפסיד עליה הרבה". התיקון הזה קורה לאיטו בשנים האחרונות, כשאנשים חווים על בשרם את המציאות שמנוגדת לתפיסות "שנות ה-90" שלהם.

ידנית? הרבה אוטו במעט כסף. אם זה התקציב שלך, אין הרבה מה להגיד. רק קח אותו למוסך שאתה מכיר וסומך שייתן חוות דעת לפני הקנייה, כדי לפסול תקלות מכניות בולטות לעין שיעלו לך הרבה כסף. בדוק מתי עשו טיימינג והאם צריך להחליף צמיגים ומצבר בקרוב, כדי להעריך עלויות השקעה בשנתיים הקרובות.

צריכת הדלק היא 1:14 בממוצע בדגם הזה. מוזמן לקרוא עליו בקישורים שבחתימה שלי, יש לי בדיוק כזו.

נדמה לי שמדובר יותר במשהו שהיה נכון בשנות ה90 וכבר לא רלוונטי לרכבים מודרניים. ב206 שלי, שהיא מ2004, המדחס נכנס לפעולה רק כדקה אחרי שהרכב הונע. אני נוהגת לכבות את המזגן בכל מקרה כמה דקות לפי כיבוי מנוע, אבל במידה וזה לא קורה- עדיין המערכת נשמרת. נדמה לי שהטיעון לגבי התועלת באיוורור המערכת הוא היחיד הרלוונטי בימינו.

אם אתה מחפש חיסכון באחזקה, רד מרכבי היוקרה ומהמנהלים, גם אם מחיר הקנייה שלהם קורץ. חפש את הרכב שיהיה מצד אחד פשוט (בלי מערכות מורכבות שנוטות להתקלקל ועולות ביוקר), ומצד שני- כיפי לנהיגה (ולא רק קופסת פח מתנייעת). רכבים שהשוק לא אוהב הם באופן די מסורתי האיטלקיים וקצת הצרפתיים. הרבה רכב במעט כסף תיתן לך הפיאט פנדה, למשל, והפונטו יכולה להיות גם כן מעניינת (נדמה לי שבתקציב שלך מדובר כבר על הגרנדה פונטו). בחתימה שלי אתה יכול לראות סיכומי שנה ושנתיים עם ה206 הידנית שלי (התקציב שלך מכניס בתוכו לדעתי את שנת 2008, שהיתה האחרונה לדגם הזה, ועדיין לא את ה206+ שכנראה כבר לא מהווה חבילה אטרקטיבית כ"כ ונופלת מה206 ובוודאי ממתחרותיה בשנתון). על היאריס הייתי מוותרת. היא לא חבילה אטרקטיבית במיוחד מבחינת תמורה לשקל. ועוד אפשרות יותר "עדרית" היא יונדאי גטס בשנתונים הכי אחרונים שלה (2008-2010). אפרורית, לא חסכונית בדלק כמו שהיית מצפה מרכב כזה (אבל לא בצורה היסטרית בשנתונים האחרונים שלה), בטיחות מחפירה לדגמי ה GLF/FUN הנפוצים ביותר (כרית אויר אחת, בלי ABS/ESP), אבל סוס עבודה פשוט ונפוץ. מכיוון שהדרישות שלך מאוד אמורפיות ו"פתוחות", אולי כדאי שתתחיל לצמצם לעצמך רשימת רכבים שמעניינים אותך ואז יהיה יותר קל להשוות ביניהם ולהמליץ לך.

אריאל, אני תמיד שמחה להפתיע, אבל האמת היא שהלוואי שהייתי מבינה חצי ממה שהייתי רוצה באמת להבין... את הידע שלי צברתי בעיקר מתקלות אבל שואפת תמיד לדעת עוד, גם כי אני אדם סקרן מטבעי, וגם כי קשה לי המחשבה שלא אבין כלום במשהו שמשרת אותי על בסיס יומיומי (בין אם זה רכב, טלויזיה, סלולרי וכו'). לפחות את הדברים הבסיסיים אני חייבת להבין ולדעת. עדיין מקווה להבין יותר לעומק עם הזמן. למען הסר ספק, חוץ מלהחליף נורות ולבדוק שמן-מים אני לא עושה טיפולים בעצמי, בטח לא חריטת דראמים וכאלה מניחה שאם הייתי רוצה אז לא היתה לי בעיה לעשות טיפול 10K על המדרכה (עשיתי את זה כמה פעמים ב205 אבל בחנייה סגורה, כי ברחוב, כשרואים בחורה עם מכסה מנוע מורם, מציקים נורא בשאלות והצעת עזרה ומבטים. אמנם הכוונה טובה, אבל זה מפריע), אבל בד"כ מעדיפה לקחת למוסך שיבדוק עוד דברים שאין לי ידע וכלים לבדוק. כשאתה עובד עם מוסך שאתה סומך עליו שלא מחפש תקלות מתחת לרצפה רק כדי שתפתח את הארנק- אפשר לעשות את זה בראש שקט. תודה על הברכות והאיחולים

יוחאי, נדמה לי שדוקא אמרנו את אותו הדבר, או שלפחות ניסיתי... ה206 שלי כבר בת 10, ברור שהיא מזדקנת. אבל כן, התכוונתי בהחלט להגיד שהיא מעניקה גם אחזקה נמוכה וגם הנאה מנהיגה. תמצתת את זה יפה בשבילי.

מעניין. הלכתי לבדוק אצלי- אין כאלה. מה הדגם שלך? GTI? XT? מצאתי את המאמר הבא: http://206gti.net/lowercentreconsole/ הוא על דגם SW GTI, שלא קיים בארץ, אבל מתמונות 5-7 נראה שהקונקטורים משמשים שם לחיבור לכפתורי הפעלת חימום הכסאות הקדמיים... אם זה נכון, מעניין האם החיווט הזה אכן פעיל והכסאות מצויידים במה שיכול לגרום להם להתחמם. אם כן, אז כל מה שצריך זה את פאנל הפיקוד, ושדרגת את הרכב שלך בכמה שקלים

חברים, מריבות בצד. הרכב נלקח למכון בדיקה, וזה המקום הראשון שצריך להיבדק מבחינת אחריות. ולענייננו: עד שלא תעלה את תוצאות הבדיקה מהמכון, אנחנו נמשיך לטחון פה מים ולא לסייע לך במאומה. בנוסף, חסר מידע לגבי סיבת מות המנוע. מה אבחנת המוסך לגבי התקלה שגרמה לכך? מה זה "אחר כך התגלה שיש בעיה בגיר"? שבוע אחרי הקנייה? ז"א שבשבוע הראשון של השימוש ברכב הגיר היה בסדר? אם כן- למה אתה מניח שזו תקלה שהיתה קיימת לפני שקנית את הרכב? ישנה אבחנה בנוגע לבעיה בגיר והגורם לה?

אכן, שנה של שקט... אחרי השנה הראשונה שכללה יישור קו מאסיבי די ציפיתי לזה, ואני שמחה שלא התבדיתי

בתור אחת שמתחזקת גם לאנטיס (רכב שני במשפחה, אני נוהגת בו פעם ב... ולוקחת למוסך וטסטים) אני לא בטוחה שאני מבינה את ההשוואה. הלאנטיס היא משפחתית יפנית כבדה ומזדקנת. היא לא נעימה לנהיגה, היא גדולה מדי לאדם יחיד (קשה לחנייה בעיר, קוטר סיבוב מעפן), נפח תא המטען שלה לא מרשים, ופתח ההעמסה גבוה וצר כמיטב מסורת מאזדה, המזגן שלה חלש, היא לא חסכונית בדלק והיא ממש לא זריזה, גם לא במנוע של 1.8, והביטוח שלה לא מהזולים. מה היא כן? רכב שלוקח מנקודה א' לב' במינימום התעסקות, יחסית פשוטה לאחזקה, רכב שהחלפים שלו מצויים בשפע, פנים רכב מהודק ושמור גם 14 שנה אחרי שיצא מהמפעל. אמינות? בגיל הזה הכל יחסי. בשנה הראשונה לאחזקתה נדרשו החלפת בולמים אחוריים כולל כריות, טיימינג, רצועת מזגן, מוט מייצב שמאלי אחד וגומיית צירייה. השאר שוטף. לא נורא, סביר לרכב בגיל הזה, אבל (ואבל גדול!) הרכב נקנה לאחר שכבר עבר שיפוץ גיר והחלפת רדיאטור ביד הקודמת- שתי מחלות ידועות ולא זולות במודל הזה של הלאנטיס. בנוסף, בשני הטסטים האחרונים היה צריך להתעכב ולהיאבק בעמדת זיהום האוויר, כי הממיר כבר מתקשה לעשות את שלו (ולמען ההגינות- רק על זה היא נכשלת. אבל ה206- גם על זה לא...). ולמען הפרוטוקול: הרכב נקנה מיד ראשונה- אדם מבוגר פדנט ששמר כל מסמך שקשור לרכב בקלסר מסודר וטיפל תמיד במוסכי יבואן- לפני שנה וחצי, עם 130 אלף ק"מ ועכשיו מונה 145 אלף ק"מ, ככה שעל הנייר זו בונבוניירה. אם אתה לא זקוק לרכב משפחתי, אז מה לך וליפנומטיות האלה? מה גם שבאותו מחיר של לנטיס שנת 2000 אתה קונה 206 שנת 2004... בסיוויק נדמה לי שההפרש אפילו יותר גדול. עכשיו אתה שואל, על הפג'ו, "האם באמת הרכב הזה דורש כל כך הרבה טיפול?" אז א': מי אמר שהוא דורש כ"כ הרבה טיפול? אני מטפלת בלאנטיס בדיוק באותה תדירות שאני מטפלת ב206. אתה יכול בהחלט להיות פחות פדאנט ממני, לתחזק תחזוקת שבר מינימלית, והפג'ו כנראה תתחיל למרר לך את החיים קצת לפני שהלאנטיס תרים לך ידיים. השאלה היא למה שתרצה לעשות את זה. חלפים למאזדה יכולים להיות זולים יותר מהמקבילים הצרפתיים שלהם, אבל את ההפרש אתה משלם בדלק, ביטוח ואגרת רישוי, שלא לדבר על הוצאות בלתי צפויות (כמו הבולמים הארורים שפשוט התחילו לדפוק ודרשו אובדן 2 ימי עבודה, כמה החלפות של רכיבים ש"אולי גורמים לבעיה" ב-2 מוסכים שונים עד שנפתרה הבעיה) שבשנייה מוחקים לך את כל הכאילו-חיסכון שנתי שלך. וב': האם אתה באמת מאמין שלאנטיס או סיוויק בנות מצווה ייתנו לך שנים של שקט מטיפול לטיפול רק מתוקף היותן "יפניות"? מנסיוני- טעות בידך, וזה נכון לכל רכב משומש מזדקן שתקנה אי פעם. אלא אם יש סיבה ריאלית להעדיף רכב משפחתי אוטומט, על כל המשתמע מכך, אין לך מה לחפש שם, לדעתי.

אה, נחמד, איביי צרפת... איך לא חשבתי על זה? רק אלה עם הראש הכסוף רלוונטיים (או זה עם הורוד, אם הייתי גדלה בצפון ת"א...), אבל גם כאן הם לא דומים למקורי (יש כיווניות אחרת לחריצים שבראש) וההערה שהם מתאימים רק לשרוולי פלסטיק גרמה לי קצת לחששות. זו הערה שראיתי גם באיביי הבינלאומי, ובשביל לדעת איך זה אצלי הייתי צריכה לפרק את הידית קודם, עם סיכוי סביר שלא יהיה לי מה להרכיב בחזרה אח"כ... (סיכוי שהגשים את עצמו במוסך כשהראש נשבר לשניים כשניסו לפרק אותו). מקווה שלא יהיה רלוונטי יותר עבורי, אבל אם אצטרך לחפש חלקים בצרפתית אדע למי לפנות

מסכימה עם אקסודוס בקשר למס' השנים שהרכב היה ביד האחרונה. לפעמים העובדה שהרכב היה הרבה שנים אצל אדם שאתה מכיר, או ששמר והשקיע ויש לו ניירת מסודרת פשוט הופכת את מספר הידיים הקודמות לו ללא רלוונטיות. זה נכון גם אם אתה הוא האדם שמתכוון להחזיק את הרכב שנים רבות, שזה גם "מאזן" את מס' הידיים לאורך השנים. מבחינת הרכבים שלי, ה205, 306 והמאזדה- כולן ניקנו מיד ראשונה. לעומת זאת, בג'ימני שלי הייתי יד שישית (!), שזה יחסית סטנדרטי לג'ימני שמשופצר לשטח ומשמש ג'יפאים (שלרוב משתדרגים ממנו מהר לרכב גדול יותר, או יורדים מהרעיון לגמרי, כמוני...). מכרתי אותו לא מאוד בקלות- זה לקח חודש- לראשון שהתקשר ולקח לבדיקה. הוא יצא מעולה בבדיקה, והמחיר היה הוגן. הקונה היה מאוד מרוצה. עם ה206 שלי אני יד רביעית, כאשר 2 הידיים הראשונות הם בעל ואישה שהעבירו בעלות מסיבה עלומה. היד השלישית, ממנו קניתי, החזיק אותה בסה"כ חצי שנה ומשהו כמו 2000 ק"מ... בקיצור- 2 ידיים "על ריק". זה, המצב המצויין של האוטו, הק"מ הנמוך, ובעיקר- העובדה שבניתי על הרכב לטווח ארוך, הפכו את מס' הידיים לפחות רלוונטיות עבורי. אז מבחינתי, השיקול של מס' הידיים הוא בעיקר במחשבה על "מה יקרה כשאני ארצה למכור", ופחות כי לי זה ממש משנה. מכיוון שכך, אני לא נרתעת מקנייה של רכבים עם יד גבוהה אם הרכב מספיק מיוחד, או אם הוא מיועד להיות אצלי שנים ארוכות.