Be roo

סוגיה מעניינת, אבל לא מקבילה לגמרי. יש הבדל בין תאונת דרכים, לבין טעות של איש מקצוע. בנוסף, לרכב יש לרוב הסטורית טיפולים במוסך מסויים שבעליו פונה אליו ורוצה להמשיך איתו. לדירה אין היסטורית טיפולים. אם מדובר נניח על לוח חשמל מיוחד שהונדס במיוחד לדירה, אז אולי יש סיבה מוצדקת לדאוג שרק מי שבנה אותו יטפל בו. לרכב יש יצרן והנחיות טיפול וידע ספציפי לדגם ועוד ועוד הבדלים שהופכים תיקון רכב לשונה מתיקון נזקים בדירה.

הנורמה המשפטית ברורה: 1. כששכן מזמין איש מקצוע שיעשה אצלו עבודה, וזו גורמת לנזק אצל אחר, יש לו אחריות. כי הוא זה שהכניס אותו לבנין ונתן לו גישה למערכות וביקש ממנו לבצע את העבודה. הוא לא יכול להתנער ולזרוק אותך להתנהל ישירות מול איש המקצוע. 2. כשאדם גורם לך נזק בשוגג, יש לתת לו הזדמנות לתקן את הנזק ולצמצם עלויות. אם תרוץ ישר להביא מומחים שונים לא בטוח שתקבל את כל הוצאותיך בחזרה אם לא נתת לו הזדמנות סבירה לתקן בעצמו בעלות נמוכה יותר.

יתכן. ככל הנראה הדוח יגיע לחברת ההשכרה והם ידרשו ממך את התשלום. יכול להיות שתחוייב קודם מכרטיס האשראי שנתת ותקבל דיווח רק לאחר מכן. אתה יכול לפנות לחברת ההשכרה ולשאול מה הנוהל שלהם. כל מדינה וחברה והפרוצדורה שלה.

ודאי שיש, איש המקצוע הוזמן מטעמו והנזק נגרם עקב עבודה שבוצעה עבורו. זה לא שונה משיפוץ שגורם נזק לשכנים.

הם צורפו גם אצלינו אך מעולם לא ראיתי אותם פה בשימוש

היו צריכים להשתמש גם בתמרורים 123-126, אולי הם מוצבים לפני כן. רק שאני בספק שיש יותר מ-10% מהנהגים שיודעים מה משמעותם

לא רק לצורך נהיגה, אלא לכל הזדהות בפני שוטר. לא רלוונטי כי זה לא עונה על השאלה האם מסמך דיגיטלי עונה על הדרישה. טוב לדעת שלפחות שם התקדמו עם הזמן וציינו זאת במפורש. רק חבל שתקנות התעבורה לא מתעדכנות גם הן. בכל מקרה, תעודת ביטוח כבר מזמן לא נבדקת ע"י השוטרים למרות שהתקנות דורשות.

בעבר זה היה די נדיר, דרשו לפחות תעודה כלשהי עם תמונה. בעידן הדיגיטלי, הם בודקים את הרכב במסוף, ואם אתה מדקלם בקלות את תעודת הזהות של הבעלים הם מניחים שאתה הוא אפילו בלי תעודה, בהנחה שסתם נעצרת רנדומלית לבדיקה. תודה על המידע. מענין אם יש משהו דומה לגבי "העתקים דיגטליים". בכל מקרה, גם אם הם לא תקפים לפי דרישות משרד התחבורה, המצב בשטח שונה, לפחות ברוב המוחלט של המקרים. תאורטית אמורים לשאת את אחד מאמצעי הזיהוי שברשימה, ת.ז היא רק אחת האופציות. יש חוק חובת נשיאת תעודת זהות, הוא לא קשור לתקנות התעבורה ואני בספק אם אי פעם מישהו שהציג רשיון נהיגה במקום עוכב בשל אי ציות לחוק הזה.

כיצד אתה יודע על הפגיעה? האם יש לך הודאה של השכן על עצם הפגיעה? אם לא עשית זאת עד עכשיו, להתחיל מיד לתעד כל תקשורת עם השכן ובעל הדירה, להקליט שיחות ולצלם מסכים עם הודעות. הצעד הראשון הוא לידע אותם על הנזק. אמרת שלקח יומיים לתקן, אתה צריך לוודא האם יש נזק נוסף בגלל העיכוב (מזון שהתקלקל במקרר, מכשירים שלא נדלקים בגלל קפיצות מתח שאולי היו) לתת להם הזדמנות להביא איש מקצוע מצידם לתיקונו. אם הם לא מעונינים, תצטרך להביא על חשבונך ואז לתבוע אותם (לכן התיעוד חשוב).

לפי איזו תיאוריה? איזה תקנות? תקנה 9: "(א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה: (1) אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן: (א) תעודת זהות שניתנה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (ב) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952; (ג) רישיון נהיגה תקף שניתן לפי הפקודה, הכולל את תמונת בעל הרישיון; (ד) לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנה 567 או 567א – רישיון נהיגה זר כהגדרתו בתקנה 562; (2) תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; (3) כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; (4) רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג." זה מה שמופיע בפקודת התעוברה: "(א) לא ינהג אדם רכב ולא ירשה לאחר לנהוג רכב שברשותו, אלא אם נרשם הרכב בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף שניתן לפי הפקודה" בשום מקום לא מצאתי שהוגדר ש"נמצאים איתו" או "יש עליו" מחייבים עותק פיזי. אלה אומנם ניסוחים ישנים מלפני התקופה הדיגיטלית, וזכור לי שבזמנו דרשו צילום עם חותמת אדומה לרכבי חברה, אבל לא מצאתי לכך אזכור כרגע, ואם אכן הוסר הרי זה בגלל שאין בכך היום שום צורך. פות"ש, האיסור הזה הוא למיטב זכרוני סוג של אגדה אורבנית, ומעולם לא היה קיים. זו היתה המלצה של מישהו שאיכשהו התגלגה. אין שום הגיון שתקנות בהתעוברה יתייחסו איזה מקרה איזוטרי של גניבת רכב ושכפול תעודות כאילו זה משהו שקורה פעם בשבוע לכל רכב. אין תקנות בישראל שאומרות לך איפה להחזיק את תעודת הזהות והדרכון מחשש דומה. שלא לדבר על כך שהיום, שכפולי תעודות לא ממש מצריכים את הנייר המקורי. שים את התעודות איפה שנוח לך.

תודה על הקישורים. הם כמובן לא עונים על התהיות שהעלתי, אולי על שאלת הצביעה של שביל שלם... קמפיין כנראה לא היה (זה לא חדש, לא עושים זאת גם עם תמרורים רשמיים), הבחירה בירוק עדיין תמוהה (גם אם משתמשים בה בחו"ל).

אין שום הגיון בזה.

אז אם אפשר לעסוק בתמרורים לא רשמיים, אז עירית ת״א מככבת בסימון קצת הזוי. לפני מספר שנים החלו בעירית ת״א לסמן חלקים ירוקים בשבילי אופניים. אני מעולם לא נתקלתי בקמפיין שמסביר את פשר הסימון, ויצא לי לרכב הרבה בעיר והנושא כידוע, קרוב לליבי. לאור יכולת הסקת המסקנות המעולה שלי, הבנתי לפי ניתוח של איזורי הסימון, שמדובר בנקודות חיכוך, היכן שיש התנגשות עם הולכי רגל חוצים או מכוניות שיוצאות ממגרשים. עד כאן, אחלה רעיון. אבל הנה השאלות: 1. למה לא לפרסם במה מדובר ולתת לאנשים לנחש? 2. למה להשתמש בירוק, שהוא סימן בינלאומי ל״הכל בסדר, המשך כרגיל״ לסימון איזור בעייתי שבו צריך להאט ולשים לב יותר מהרגיל? 3. למה להחליט לקחת שביל אחד ספציפי ולצבוע את כולו (כ-2 ק״מ) בצבע הנ״ל ולייתר את כל משמעותו (רחוב לוי אשכול)?

הדו״ח לא מעיד על דבר מעבר לסעיף שעליו ניתן, שהוא הנורמה בכל הארץ, גם אצל רוכבים מתחשבים. והיא אינה מעידה על הרוכב כבריון חסר התחשבות. אנחנו הנחנו מהתיאור שמדובר בפארק, פות״ש טוען שלא. והעובדה שהיא שסעיף האישום הוא חניה על מדרכה. גם אני רכבתי בעבר על דו״ג, וגם אני הגעתי למסקנה שברומא אין ברירה אלא להיות רומאי ושאם אחנה על הכביש אמצא את הכלי שוכב ואולי אף גרוע יותר. יש הבדל בין רוכב שחונה על המדרכה במקום שבו היא רחבה, שהוא מצמיד את הכלי לקצה ככל שניתן כדי להשאיר מקסימום מעבר, שהוא חונה בסמוך למקום שבו עלה לאט ולאחר שוידא שאין הולך רגל סמוך, לבין מי שעולה על המדרכה ואז מטייל עליה 30 מטר כדי לחנות קרוב לשער וחוסם 90% מרוחבה. אם העבירה היחידה שניתן להצמיד לרוכב היא חניה על המדרכה, הוא הרבה יותר טוב מרוב הנהגים בארץ.

כמו שנכתב בעבר, נשמע שלמעשה נכנסת לשטח של גינה/פארק ציבורי עם כלי רכב ממונע. זה מקום שבכלל אסור לנסוע בו, עם או בלי תו נכה. התאוריה מתחזקת לאור העובדה, שכמו שנכתב, אכיפת חנית דו"D על המדרכה כמעט שאינה קיימת, אלא רק במקרים קיצוניים. אם זה אכן המקרה, לך אולי הקנס נראה מוגזם, אבל כשטוסטוסים נוסעים להם בשבילי פארקים בין ילדים, יכול להיות שהוא לא גבוה מספיק. רק בארץ שלנו צריך לרצף מדרכות בעמודי חסימה, ולהציב גדרות מקבילות בכניסה לגינות כדי לנסות למנוע פיזית מכלי רכב לנסוע ולחנות איפה שאסור להם. רק בשכונה שלי מוצבים כאלה ב-3 מקומות שונים, ואיפה שלא, דו"גים נוסעים כאילו זה לגיטימי להגיע עם הטוסטוס למתקני כושר שנמצאים בתוך גינה ציבורית.

מדובר על קלאץ' של גיר רובוטי בכל מקרה, ל"סוג" הקילומטרים יש משמעות, לא רק לכמות. יש הבדל בבלאי בין רכב שנוסע כל הזמן בפקקים ומעביר הרבה בין ההילוכים הנמוכים לכזה שנוסע בעיקר במהירויות בינעירוניות. זו אחריות של היבואן, הם לא מחוייבים לשום דבר שהיצרן הגדיר. כמו שכבר נכתב, לאחריות היצרן יש חוקים, לאחריות הזו אין, ומדובר על חוזה שירות כפי שהיבואן החליט שמתאים לו להגדירו.

הענין הוא שאחריות מקורית של היצרן כפופה לחוק, כך שגם אם כתוב בה משהו לא מדוייק או פתוח לפרשנות, החוק ברור. כאן, כמו שנכתב, זה למעשה חוזה ביטוח. אם קלאץ׳ הולך אחרי שנה, ברור שזה פגם בכל מקרה, אבל אם הוא הולך אחרי 4.5 שנים בגלל נסיעות עירוניות מרובות זה פגם או בלאי סביר?

כמו שכבר נכתב, כי משקפיים אדם רוכש לעצמו בהתאמה אישית ומרכיב אותם גם בהזדמנויות אחרות, ומראות זה חלק מאביזרי הרכב שדרוש רק לשם נהיגה, ויש חוק שדרוש מחברות השכרה להחזיק רכבים מונגשים לבעלי מגבלות.

לך יש הכרות עם נהג מסויים, אצל אחרים ההגבלה יכולה לנבוע מסיבות אחרות. יש נהגים עם בעית שדה ראיה ונהגים שעיוורים בעין אחת, והם גם מחוייבים במראה פנורמית. אם כי בסופו של דבר זה לא משנה לדיון.

תודה לעונים. אין כוונה למכור את הרכב בתקופת ההרחבה הטיפול הוא בכל מקרה במוסך מורשה שמרוצים ממנו, כך שההגבלה תאורטית בלבד בהסכם שמופיע בצילום אין החרגה של הקלאץ׳ אופי הנסיעות לא פקוק במיוחד, כ-20 דקות בינעירוניות לא פקוקות לעבודה וחזרה. אבל יש גם כניסות לגוש דן, בשעות המעט פחות עמוסות (איילון תמיד זוחל) הדאגה העיקרית היא לגבי מה הם עלולים להחריג תחת התיאור ״כתוצאה מפגם בייצור או בעבודה״ - האם ניתן להניח שרכיבי הבלאי מוחלפים תדירות בטיפולים התקופתיים, וכל תקלה אחרת היא למעשה מפגם בחלק כי הוא אמור היה להחזיק יותר שנים, אחרת היה כלול בטיפול התקופתי. או שאם איזו רצועה תקרע פתאום ותגרום לנזק, יטענו שרצועות נקרעות וזה לא כלול.

אם לא תמצא למי למסור, חפש עמותה קרובה ותעביר להם, הם תמיד שמחים לציוד

ממש לא. הוא יכול גם לפנות לבית המשפט. כמו שכתבתי, זה שזה לא מהמקרים המפורטים בחוק לא אומר שבית משפט לא יפסוק לטובתו. זה תפקידו של בית המשפט, לתת פרשנות לחוק, וכמו שהוא היה יכול בזמנו לפסוק שאוזניה יכולה לשמש כדיבורית למרות שהיא לא ״התקן המותקן ברכב״ כמו שהוגדר בתקנות, כי זה עונה על מטרת הדרישה, כך הוא יכול לפסוק שתחת חובת הנגשת רכבי השכרה לנכים, שמחייבת להתקין התקנים יקרים ומורכבים, על אחת כמה וכמה יש להתקין בחלק מהם אביזר שעולה כמה מאות.

לחברה יש I10 שנקנתה משומשת בת חצי שנה עם 600 ק״מ. מאז עברו עוד 37 אלף ק״מ בשנתיים וחצי ללא תקלות (טפו). היונדאי מציעה הרחבת אחריות (בצילום) בעלות של כ-1000 לשנה או ל-1500 לשנתיים. כרגע הנטיה היא לא לקחת את ההצעה בגלל השיקולים הבאים: האחריות היא רק לתקלות שנובעות מפגם שנובע מחומרים או עבודה בייצור הרכב. היונדאי יכולה להשתמש בחלפים משומשים ולא מקוריים לתיקון הרכב ידוע כאמין למדי (טפו 2) האחריות מותנה בטיפול במוסך יבואן בלבד (היא מטפלת בו כיום ומרוצה מהשירות והמחיר, אבל זו בכל זאת הגבלה) אבל נשמח לדעתכם, אולי פיספסנו משהו... תודה מראש.

תענה לו שהוא מוזמן לשלם איך שבא לו, רק שהסכום הוא לפי מה שקבע השמאי.

אין לגורר סמכות לגרור רכב שלא באישור בעליו או הרשויות, לפיכך "ההיתר" לגרור משטח פרטי חסר משמעות.