Be roo

אם לחרמון אז רק בתנאים אופטימליים של שלג טרי, טמפרטורות נמוכות ויכולת הגעה באמצע השבוע. כל שילוב אחר הוא בזבוז מוחלט. עברו מעל 15 שנה מאז שהייתי פעם אחרונה בחרמון, כי אחרי שקיבלתי ציוד שבור (כן סנובורד עם שבר של ממש), ונרטבו לי הגרביים כי אפילו מקום נורמלי לשבת ולנעול את המגפיים לא היה, הגעתי למסקנה שלשם לא אגיע. וזה לא שבפעמים הקודמות היה שווה (שלג רע, עומס או שילוב של השניים).

לדעתי הוא נמוך מידי וחושף אותך לתביעות אם מישהו במקרה יתקל בו (ברגל או עם רכב). אולי אפשר לשפצר לו איזה דגלון גבוה יותר.

למה הוא היה עם הילוך רוורס משולב? לרוב זה קורה כשנהג חורג לתוך הצומת ונוסע מעט לאחור ושוכח את ההילוך, ואז כשהרמזור מתחלף הוא "מזנק" לאחור. זו תופעה ידועה ואם הוא יסביר זאת אולי יקבלו את ההסבר. עקרונית זה לא משנה אם עמדת או לא, הוא נסע לאחור ללא שום סיבה. הבעיה שהביטוח כנראה חושד שהוא עמד ואתה סתם נכנסת בו.

1. הוספת יד כמוה כשינוי רישום בעלים, והאגרה היא 215 ש"ח 2. עקרונית עלות הביטוח נקבעת בעיקר לפי הנהג הקבוע ברכב. אבל התייעצי עם סוכן הביטוח שלך. 3. עוד יד עקרונית מורדיה מהערך, אבל שמרי תיעוד להראות שהשינוי היה בירוקרטי בלבד, אולי זה יעזור במשא ומתן. ולסיום, כמו שנאמר, לא בטוח שצריך את הטרטור הזה. יש עיריות שבהן מספיק תצהיר.

"מתחיל" זה פעם ראשונה? אז אולי עדיף לשכור, למקרה שתגלה שזה לא בשבילך. יש כמה חנויות שמשכירות בארץ.

^^ היות וכבר אין להם את המכרז על הבלעדיות בנתב"ג, לא בטוח שעדיין יש להם את היתרון הזה, אבל שווה לבדוק.

1. הולנד כלולה בהסכם עם ישראל להכרה ברשיון הנהיגה ולכן תאורטית אין צורך ברשיון בינלאומי. מעשית יש הטוענים כי נתקלו בחברות השכרה ושוטרים שכן דרשו אותו. 2. אתם 6 אנשים אבל גם לא מעט מטען, יש להביא זאת בחשבון כשעושים חישבו של גודל הרכב הדרוש. לא בטוח שרכב ל-7 יכל גם את כל המזוודות.

פתרון בכמה שלבים: 1. מלכודות כפי שהוצע 2. מרחיקי זבובים למינהם 3. מאוורר מעל איזור הרביצה של הכלב, מקשה על המעופפים להתקרב. אפשרויות נוספות: 1. להחליף לו את האוכל (גם אם שניהם אוכלים אותו דבר ואצלה אין בעיה, יתכן שהפיזיולגיה שלו בצירוף המזון יוצרים את הבעיה). רק לזכור לעשות זאת בהדרגה. 2. אם אתם רוחצים אותו, להחליף את השמפו (מאותה סיבה של האוכל).

אבל העלות מתחלקת על יותר דירות.

עדיין נשמע תמוה, קשה לי לדמיין שוכרים שכל כך לא מחוברים למציאות וחושבים שיש להם סיבה להסתיר. לדעתי שווה לחקור עוד קצת ולשאול איש מקצוע האם יתכן שהנזק נגרם בשל שימוש לא נכון או חבלה בתאונה כזו או אחרת.

לפני כמה שבועות חיפשתי מדפים ביד2, היו שם גם מדפים "תעשייתיים" למחסנים. שווה לבדוק אם יש משהו מתאים לך.

זה אכן תחום שבו חאפרים שולטים, עם סוג של עבדות מודרנית. לי בזמנו היה נסיון עם חברה שאחרי שהובהר להם שאסור להשתמש בצינור כי הקירות צובעים בסיד ולא פלסטי, הם הגיעו כמובן עם צינור והתעקשו להשתמש בו, ולפיכך נשלחו כלעומת שבאו. החברה השניה שלחה שני חבר'ה שאחד מהם אדם מבוגר שהיה ברור שהעבודה הפיזית קשה לו, גם עם ההפסקות שעודדתי אותו לקחת. כשעתיים אחרי שהם סיימו ונפרדנו, גיליתי שהם עדיין מחכים ברחוב שיבואו לאסוף אותם, כי לבוס לא אכפת שהם יחכו לו, והם כמובן לא מקבלים כסף על הזמן הזה. ניסיתי לשכנע אותם להמתין בדירה, אבל הם סרבו בנימוס. בקיצור, לשים לב לסכם בכתב את כל הדרישות (מה מנקים, כמה זמן, איזה חומרים, מי מביא אותם, כמה אנשים וכו), ולהיות נכון לעבוד איתם ולהסביר ולהשגיח. להכין שתיה קרה וקצת כיבוד, ולהיות בן אדם גם אם לא עובדים ישירים שלך.

אין לי המלצה לדגם ספציפי, אבל בשביל סטודנטים רק לייזר. בזמנו כשמדפסות לייזר עוד עלו הרבה יותר, ברכתי כל יום על ההחלטה לקנות לייזר ולדפיס עשרות דפים במהירות, במקום להמתין דקות ארוכות. לי לא היה כמעט שום צורך בצבע, ואם מידי פעם היה, עברתי עם טוש והדגשתי הבדלי צבעים שלא היו ברורים. גם למרצים לא היתה בעיה שהגרפים היו צבועים ידנית. אמינות יותר, מהירות יותר, ללא צורך בהחלפת ראשי דיו לעיתים תכופות (נדמה לי שהטונר הראשון החזיק 3 שנים והוא גם מאותת על החלשות הרבה לפני שבאמת נגמר). מדפסת הזרקת דיו לא תכנס אלי הביתה יותר.

^^ רצח ארלוזורוב

1. באבן גבירול שביל האופניים הוא באותו מפלס עם המדרכה. 2. בפרטני זה פשוט לא נכון. אתה מוזמן לגוגל סטריט בשביל לראות שהתמרור הזה לא מוצב לפני רוב אם לא כל מעברי החציה לאופניים (לא עברתי לכל אורכו בשני הצדדים) ולגבי ההסדרה, הלוגיקה הנוכחית של הרשויות לא מובנת לגמרי. יש מקומות בהם סימנו מעבר יעודי לרוכבים ובאחרים לא, ולך תבין למה. קחו דוגמה: צומת אבן גבירול - רוקח: 1. מסומן מעבר לרוכבים בחלק בו יש פניה ימינה לרכבים מאבן גבירול צפונה לרוקח מזרחה. 2. אבל (!) אין מעבר לרוכבים על הנתיבים שחוצים את אבן גבירול בצד הדרומי. מדובר במעברים רכבים שללא קושי היה ניתן לסמן חלק מהם במעבר לרוכבים. עוד חיזוק לכך שלמעבר הרוכבים אין שום קשר לענין בטיחות הרוכב: במקרה 1 מדובר על פניה לא מרומזרת, כלומר יש להפעיל שיקול דעת בחצית הכביש. במקרה 2 מדובר על מעברים מרומזרים, כלומר חציה הרבה יותר בטוחה. והנה יצרו מצב, שבאותו צומת, 3 מעברים אחד אחרי השני, ודווקא לפחות בטוח יש מעבר יעודי לרוכב שמאפשר חציה ברכיבה לפי החוק.

אם היא תעביר את הדו"ח על שמה, הקנס ירד ל-750 ש"ח, אבל אז היא תקבל נקודות. אם הוא ישאר על שם החברה, הקנס מוכפל פי 4 כדי להקטין את תמריץ לנהגים להתחמק מרישום העבירה והנקודות לזכותם. צריך לדבר עם המעסיק כדי להבין מה המדיניות שלו בענין ולהחליט האם משאירים או מעבירים. כדי להעביר את הקנס על שמה ישאפשר לשלוח טופס מקוון עם תצהיר.

בוצע.

גם אני חשבתי פעם שהאיסור לחצות במעבר נובע ממהירות והפתעת נהג, אבל עובדה שבמעבר חציה ייעודי לאופניים מותר לחצות ברכיבה. מכאן שהאיסור נועד למנוע חיכוך בין רוכבים להולכי רגל. ועקרונית הוא מוצדק, ועל אחת כמה וכמה כשמסת הרוכבים גדלה כל כך. מצד שני, אם מסת הרוכבים כל כך גדולה, יועילו הרשויות להסדיר תשתיות ולסמן מעברי חציה לרוכבים ביותר משניים שלושה צמתים איזוטריים. כי אם רוצים לעודד תחבורת אופניים אי אפשר לצפות מרוכב שירד מאופניו כל 50 מטרים לאורך אבן גבירול.

ולכן "לדיעה" אין מקום כאן, והספק צריך להיות עם האזרח.

הערכה שלך אינה רלוונטית, בפועל יכול להיות שם רכב שחור נוסף. וברגע שאיבד קשר עין עם הרכב, הוא לא יכול לדעת שהרכב השחור שהוא רואה עכשיו לפניו אחרי העיקול הוא אותו רכב שחור שהיה שם לפני העיקול.

נתחיל בהערה, סימון "מעטפה" הוא כינוי לתמרור 820 שאוסר חניה,הוא כולל קווים אלכסוניים, וזה לא מה שמופיע כאן. מה שיש כאן זה סימון מוגדר לחניה שמחייב חניה בין הקווים (תמרור 819), ואין לו קשר ישיר לשאלת הבעלות פרט לעובדה שאם היה מדובר בשטח פרטי אין לרשות מה לסמן בו תמרורים. טרם נתקלתי במקרה שבו חניה בשטח ציבורי הוצמדה לבעלות פרטית. תואיל הגברת להמציא אישור ששטח החניה בבעלותה בטאבו. אפשר גם לפנות לרשות המקומית לקבלת אינפורמציה.

מה שמשנה זה זמן הנסיעה בשעות הרלוונטיות. כיוון אחד יכול להיות פקוק ושני פנוי. אפשר להעזר באתר של ווייז כיד לקבל הערכות זמן בשעות שונות של היום (אם ידוע כבר היום בשבוע שעליו מתכננים, לבדוק אותו ספציפית). וכמו שאמרו אחרים, להתחרפן כבר עכשיו על הפרש של כמה דקות לשם או לפה זה מתכון רע. מה יקרה שצד החתן ירצה קבבונים וצד הכלה יתעקש על בצק פילו ממולא?

מאיזה צד שלך היא היתה? אם היא חנתה משמאלך סביר להניח שהיית מבחין בדלת אם היתה פתוחה מראש.

ישה, לגבי הטיעון שמרגע שיש סימון של חצים אסור לעבור נתיב, מצאתי חיזוק בקובץ הנחיות הצבת תמרורים: "לפני צמתים עמוסים שמתהווים בהם תורים, יש להוסיף חצים נוספים כך שיכסו את כל אורך התור המצטבר בשעת השיא. החץ (הכונה ל"זנב החץ") הקרוב לקו העצירה יהיה במרחק של כ-5 מטר ממנו" כלומר אין הנחיה לכמה חצים או באיזה מרחק מהצומת, להפך הכמות והמרחק משתנים, לפיכך לא ניתן לבסס על קיומם של חצים איסור כזה או אחר. כי אחרת בצומת בו יש הרבה חצים כי יש בו עומס אסור לי לעבור נתיב עשרות מטרים לפני (גם כשהוא ריק), ואולי בצומת לא עמוס האיסור מתחיל הרבה יותר מאוחר" בנוסף לאמצאתי לא בספר התמרורים ולא בתקנות שום אזכור לגבי קשר בין מיקום החצים והאיסור לעבור נתיב. גם פסקי דין בנושא לא מצאתי.

ואם הפרשנות שלך נכונה, בצמתים צפופים נהג צריך לנחש מראש באיזה נתיב עליו להיות כי מרגע שעבר צומת אחד כבר יש סימון חץ לצומת הבא ואסור לו לעבור נתיב. תאורטית התשובה לשאלת היא כן, כל עוד עברתי נתיב לפני הכניסה לצומת לא ביצעתי עבירה. אם מעבר הנתיב היה ללא קיפוח זכות לא סיכנתי איש ומילאתי אחר כוונת המחוקק. אולי בית משפט יחליט במקרה קצה שכזה שזה אסור בנסיבות אלו. אבל אנחנו לא מדברים על מקרה קצה, אלא על מעבר נתיב מרחק גדול לפני קו הצומת, בלי סיכון או הפרעה ואין שום צדק בלהרשיע נהג בעבירה במקרה כזה.