Be roo

איך בצדק? בצומת הראשון יש חת ישר והוא נסע בהתאם. בצומת השני הוא עבר נתיב הרבה לפני הצומת, כך שהוא לא נכנס לצומת בניגוד לכיוון החץ. והוא לא עשה זאת בבריונות תוך קיפוח זכות (עד כמה שניתן לראות). "בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר" - הצילום מראה בבירור, הוא נכנס לצומת מנתיב עם חץ ישר. סימון קו מלבנים לא אוסר מעבר נתיב, הוא מספק מידע כללי על נתיב יעודי. גם אין איסור בחוק לעבור נתיבים אחרי שכבר הופיע סימון לאן הם מיועדים (יש צמתים שבלתי אפשרי לנהוג בהם אילו היה כך). האיסור הוא על כניסה לצומת אז פות"ש אולי אשם בתכנון מסלול לקוי, אבל לא בעבירה שיוחסה לו.

""צומת" - השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים" אומנם התקנות לא תמיד עקביות אך אין לי ספק שהכוונה בכביש היא לדרך סלולה, דרך עפר אינה כביש ולפיכך אין מדובר בצומת. שבלי עפר שמתחברים לכבישים סלולים לרוב אינם מסומנים, בניגוד לצמתים שלפניהם יש תמרור, יש בהם סימונים על הכביש וכו'. לכן ניתן להסיק שהמחוקק לא התכוון להגדיר כל מפגש כזה כצומת. לכן הרכב העוקף אינו אשם בעקיפה בצומת. אולי יש לו אשם חלקי בכך שלא הבחין באיתות ולא אפשר לפות"ש לסיים את הפניה לפי תקנה 61 שצויינה כבר. מצד שני פות"ש אשם גם הוא בחוסר זהירות ובניגוד לתקנה 41: נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

אם אתה רוצה חיים נינוחים והרמוניים עם הכלבה, מעבר לצד הבריאותי יש לדאוג לצד ההתנהגותי ולפנות בהקדם למאלף מקצועי. לא היו לך כלבים בעבר וג'ק ראסל הוא לא גזע אידאלי למתחילים (וגם אם היה, ההמלצה נשארת בעינה). רוב האנשים לא יודעים אינטואיטיבית כיצד לחנך כלב. המאלף הוא לא בשביל הכלב אלא בשבילנו, ללמוד לקרוא נכון את שפת הגוף שלו והתגובות שלו לגירויים, ולהגיב בהתאם להתנהגות שאנחנו רוצים לעודד ולהתנהגות שאנחנו רוצים להכחיד. ללמוד את הבסיס הנכון לחינוך כלב זה הדבר החיוני לחיים בהם אתם נהנים מהכלבה והיא מכם.

לא מפנימי לחיצוני או להפך, אלא שני נתיבים מובילים למעגל, בשניהם יש רכבים, כל אחד נכנס לנתיבו. לפי הטענה שלך הרכב שנמצא בנתיב השמאלי עבר על החוק ואסור לו להכנס למעגל מנתיב זה כי זו פניה ימינה של בצמוד לימין. לאור העובדה שיש מעגלים שאליהם מובילים שני נתיבים אין סיבה להניח שזה אסור. ניתן גם לכופף את המעגל למימד הרביעי, זה ממש לא רלוונטי. באותה מידה ניתן לטעון שהמעגל נמצא בתוך שטח צומת שבה פוניה מרחוב X לרחוב Y, ומה שקורה בתוך המעגל הוא חלק מהפניה. ניתן גםלטעון שזו לא סטיה מנתיב כי הוא נשאר תמיד בנתיב השני. וכך חוזרים שוב לאוזלת היד של המחוקק ולנסיון להחיל חוקים מיושנים מלפני עידן הכיכרות, על מצבים שהם פשוט לא מתאימים, במקום לדרוש מהחוקק לעשות את העבודה ולהסדיר את העניין כמו במדינה מתוקנת.

השאלה האם יציאה מכיכר נחשבת פניה ימינה. באותה מידה ניתן לטעון שאסור להכנס למעגל מהנתיב הפנימי כי גם זו פניה ימינה.

ויש רוכבים שנפגעים והנהג בטוח שלא נגע בהם. בעצמי קיבלתי "נשיקה" מנהג שלא הרגיש את הפגיעה. היא היתה מאוד קלה ובסוף התברר שאין נזק. אבל אחרי ההלם הראשוני הוא היה הגון מספיק לתת לי את פרטיו. בסוף לא יצרתי איתו קשר כי התברר שאין נזק לא לי ולא לאופניים. זה לא משנה את העובדה שהוא אכן פגע בי ולא הרגיש.

למיטב ידעתי אין כלל. התקנות לא מתייחסות לזה ופסקי דין שעוסקים בדיני נזיקין (כי לרוב התאונות הללו הן נזק בלבד) לא קובעים חוקי תעבורה. כל עוד ממשיכים בארץ במדיניות המערב הפרוע ולא מסדירים את הנושא ימשיכו לקרות תאונות מיותרות כאלה. יש דרך ידועה להסדרת תנועה במעגל רב נתיבי (כמו שהזכיר כבר פות"ש).

עניין האוזניות הוא אכן שולי אבל יש לו שתי פנים: 1. מעיד על זלזול בחוק ובבטיחות. יכול לחזק את האפשרות שהוא רכב בפזיזות וירד בהתפעה מהמדרכה לכביש (הרי אם היה רוכב עם פנס, קסדה ובלי אוזניות, היה יותר קשה לטעון שהוא רוכב לא זהיר). 2. מקטין את יכולת הרוכב למנוע בעצמו את התאונה גם אם לא ארעה באשמתו. אם נמשיך בהקבלה שלך: " בן אדם הולך ברחוב מתחת אתר בניה, אומרים לו "סכנה, אל תעבור!" והוא בעולם שלו עם אוזניות ממשיך ואז נופל בלוק ומפצלח לו את הראש." - אז כן, רשלנות של מי שלא דאג לסמן יותר טוב את החסימה, אבל מי מת בסוף? יש סיבה שהחוק דורש ממך להיות מחובר לסביבה כשאתה ברשות הרבים.

תגובתי לחלק מהסעיפים באדום.

מצאתי ברשת את זה (לא באתר הרשמי של אלמ): [h=2]מדיניות החזרת מוצרים בא.ל.מ דיוטי פרי[/h]מדיניות החזרת המוצרים היא כמו בכל חנות בישראל על פי חוק הגנת הצרכן: ניתן להחזיר עד 14 יום מרכישת המוצר / מסירת המוצר (מומלץ לבדוק מה נחשב תאריך מסירת המוצר, התאריך שבו אתם רוכשים את המוצר או התאריך שבו אתם לוקחים את המוצר משמירת החפצים בדיוטי פרי). המצר צריך להיות חדש וללא שימוש. ניתן להחזר בכ- ארבעה מוקדים של א,ל,מ בישראל. תל אביב, חיפה, השרון וחנות נוספת. וזה קישור לחוק הגנת הצרכן

בניגוד להולכי רגל, רוכב אופניים לא נהנה מהגנה מיוחדת (אין לו למשל ז"ק במעבר חציה לרוכבים). חלים עליו כל החוקים שחלים על נהגים. גם עם הולכי רגל, במקרי קצה נהגים זוכו כאשר הובהר שההולך פעל באופן לא צפוי וקיצוני, על אחת כמה וכמה כשמדובר ברוכבי אופניים.

מיקום הפגיעה מעיד רק על מיקום יחסי, לא על מהירות. ואולי היא נסעה לאט והוא זה שהגיע במהירות וחשב שיספיק להכנס לפניה, ובגלל שהיה כל כך מהיר רוב הרכב הספיק לעבור והיא פגעה רק בחלקו האחורי? בלי ניתוח של חוקר לגבי מהירות הרכבים בעת הפגיעה וחישוב לאחור של המהירות לפני תחילת הבלימה אי אפשר לדעת מה היה שם בדיוק. (אולי היא פשוט לא ניצלה את כל יכולת הבלימה כמו שקורה להרבה נהגים במקרה חירום)

אף אחד לא יכול לדעת. אם השופט יגיע למסקנה שנהג סביר לא היה יכול להבחין ברוכב גם אם האט ובדק בצורה זהירה, אולי תזוכה לגמרי, אולי רק יקלו איתך בעונש. ואולי השופט לא ישתכנע בכלל. יש עוד פרמטרים כמו למשל צבע הבגדים של הרוכב, מידת התאורה במקום, המהירות שהיית בה (אתה מעיד על מהירות גבוהה למדי, אבל אולי אתה לא מדייק, אולי בוחן יחשב מהירות אחרת).

השוטרים טועים לפחות בחלק מהעובדות. 1. רוכב אופניים חייב בפנס בזמן תאורה לפי תקנה 132: "לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם – (1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;" 2. רכיבה עם אוזניות מנוגדת לתקנה 169: "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי." לסעיף הראשון יש השפעה ישירה על היכולת של נהג להבחין ברוכב האופניים ובהחלט רלוונטי לעניין האשמה. עניין האפוד לא רלוונטי, הוא אינו דרוש בחוק. לגבי הכיוון ממנו הגיע הרוכב, היות ולא ראית אותו, אתה מנחש. ניחוש אינו עדות. מיקום הפגיעה (איזה פרונט פגע באיזה צד) מעיד רק על התזמון של המפגש, לא על אשמה.

כן. כמובן לא כל יין בוטיק שיצא ב-50 בקבוקים.

אין לי משהו ספציפי לגביהם, אבל כמה טיפים שהפקתי מהזמנת רהיט שביצעתי לאחרונה: 1. לפני שאתה יוצא מהבית, לנסות להתקשר למוקד שירות הלקוחות ולבדוק זמינות וזמני המתנה. (מאו דמיגע אחרי ההזמנה לגלות שאתה ממתין 20 דקות בממוצע) 2. להקליט את השיחה עם המוכר בעת ההזמנה. 3. להצליב כל מה שהוא אומר בעל פה עם החוזה שעליו אתה חותם (למשל שזמן האספקה שהוא ציין זהה לכתוב) 4. לברר מראש כיצד מתואמת האספקה (כדי לא לגלות מאוחר מידי שאצלם נהוג לתאם רק מהיום למחר ולתת התראה של חצי שעה כשאתה עובד במרחק שעה וחצי מהבית) 5. להכניס מחירי הובלה בחוזה, לוודא תמחור במידה ולא נכנס למעלית או אם יש צורך במנוף. לוודא שהמחיר הוא עבור המוצר הכולל (ולא כל חלק בנפרד). 6. לקרוא את החוזה! לא לחתום על סעיפים קיקיוניים (תשלום על אחסנה רק בגלל שלא יכולת לתאם אספקה לנסיון התיאום הראשון שלהם). תתחדש.

למי שרוצה שיטה קצת יותר "מדעית", יש אפליקציות עם מידע על אלפי יינות. סורקים את התוית (או מקלידים שם ידני) ומקבלים את כל האינפורמציה על הבקבוק כולל ציון ומחיר מומלץ. מקורבי משתמשים ב-vivino

ככל שהסעיף יותר דרקוני, כך האיומים שלו ריקים יותר. לפי הכתוב למעלה, לעובד אסור גם להתנדב בעמותה כזו או אחרת בזמנו החופשי. כל עוד לא מדובר על הפרת נאמנות, ניגוד אינטרסים או על חשבון העבודה, האיסור לא ממש מחזיק מים. מידע נוסף: פה ופה ושם

סתם לעניין אישי, למה להליכון דווקא?

עד כמה שזכור לי מה שחושב בהילוכנים זה הפרמטרים הבאים: 1. אורך הפס 2. רוחב הפס 3. משקל משתמש מקסימלי 4. בלימת זעזועים 5. מהירות מקסימלית 6. עם/בלי יכולת הגדרת שיפוע 7. יכולת קיפול 8. פיצ'רים של תוכניות, מדידת דופק וכו' הליכונים ביתיים הם לרוב קטנים יותר, ולכן לא מתאימים לרצים רציניים, הם צרים מידי וקצרים מידי לריצה אמיתית ולא מספקים בלימת זעזועים. מבחינת מקום בבית, הליכון מקצועי של ממש כמו שיש בחדרי כושר לא יתקל, אבל נראה שאתה לא זקוק לכך. אתה מחפש הליכון לכלב, מה גודלו? לא דין פינצ'ר כדין דוג דה-בורדו מבחינת המידות הדרושות. לאיזה מהירות הוא אמור להגיע? נתקלתי בכלבים שמתאמנים בהליכון, אבל במהירויות נמוכות, נשמע לי לא בטיחותי לאמן כלב בריצה של ממש על הליכון, אבל אין לי נסיון אישי (יש תמיד מתג בטיחות קשור בחוט שעוצר את המנוע במקרה של נפילה, אבל עדיין יכולים להפצע).

זה? http://download.nikonimglib.com/archive2/QIvnL00Fa7NN01Jymeo53nnz0q62/D7200UM_EU(En)02.pdf

לא כתבת תקציב, אז קצת קשה לענות. בעקרון השכונות הסובבות את הקמפוס הן שכונות צפון ת"א, כך שזול זה לא. גם באיזורים הישנים יותר, המיקום ליד האוניברסיטה מעלה את הביקוש כך שגם על חורבות לוקחים מחיר. אם התקציב מוגבל שווה להתרחק מת"א לא מעט, למצוא תחנת רכבת עם קוים תכופים לקמפוס ולגור הכי קרוב אליה, וכמו שנאמר לנצל את הזמן ברכבת ללימודים, כך שזה פחות משנה אם הנסיעה תארך חצי שעה או שעה וחצי.

תקן אותי אם אני טועה, נדמה לי ששולחים זימון למשפט גם אם הכניסה לצומת היתה אחרי מופע ארוך של האדום.

חניה היא לכלי רכב, והרכב שהגיע אליה קודם זוכה, לא הנהג שראה אותה ראשון מרחוק וצריך עכשיו למצוא מקום לפרסס. כן, זה מבאס לראות חניה פנויה ולא להגיע אליה בזמן, אלה החיים. כל עוד לא הגעת אליה היא לא שלך.

לדעתי זה לא כסף. הריבים על הכסף הם הכלי שבו מענישים את הצד השני על כל הכעס, החרדות והעצב. מי שאין לו כסף רב על ילדים, או מוצא דרכים אחרות להעניש (גרירת רגלים, עלילות פליליות).