פויה! טיגריס בנגלי זו חיה מוגנת!
וברצינות,אי אפשר להיות דון קישוט ולהלחם בתחנות רוח ולהתעלם מתדמית ועלות אחזקת סאאב מודרנית.
אני מבין את תומר שמאד אוהב את המותג (גם אני אגב) אבל זה עדיין לא הופך את הסאאב לאמינה,זולה לאחזקה או לסחירה. כשאתה מוכר רכב,אתה מוכר אותו לשוק הישראלי ולכן הכרת השוק והתחשבות בו הכרחית היא.
לא שסאאב זה רכב רע אבל חייבים לעשות איזושהיא הפרדה בין סאאב "ההיסטורית" שתמיד היתה חדשנית,בטוחה ולרוב גם אמינה (היתה לי סאאב 99 בעלת אמינות מוחלטת!) ולבין הסאאב העכשווית. כיום כשרוב המכוניות בטוחות ומצויידות באביזרי בטיחות נעלם הייחוד של סאאב,ענין האמינות איננו ישראלי והסאאב מאז ימי ה-900 נחשבת גם בעולם כמכונית בעייתית. סאאב אינה מצליחה להגדיל את נפח השוק שלה בעולם ולמען האמת מדובר במותג שכנראה אין לו עתיד מבטיח.
ולפותח השרשור,אם אתה עשיר והכסף אינו מהווה בעיה עבורך,כל השאלה מיותרת מלתחילה,שלם עוד אלף-אלפיים מעבר למחירון וקח את הרכב.
אם הכסף מהווה גורם רב חשיבות ובעייתי אצלך ואין לך אהבה מיוחדת לרכב זה,חפש משהו אחר או שלם מתחת למחירון.
ועוד דבר חשוב,כבעלים של שתי לנצ'יות תמה לשעבר אני יכול לומר שרכישה של רכבים כאלו צריכה להיות רכישה "רגשית" ובכל מקרה אינה בחירה הגיונית (למרות שנורא הגיוני לקנות רכב מפואר במחיר של קומפקטית מקרטעת).
כשמדובר ברכישה רגשית (אלפא,לנצ'יה,סאאב,רכבי אספנות) לוקחים בחשבון שמחירון הוא לא יותר מהמלצה והרכב שווה כמה שאתה מוכן לשלם עליו שכן בכלל לא בטוח שמישהו יחשוב כמוך כשתרצה למכור,הוא גם לא יחזיר לך את ההשקעות שתשקיע בין הקניה למכירה.
בקנית סאאב במחיר מעל למחירון ומכירתו לאחר שנה בלבד ניתן לומר שני דברים,האחד כי כנראה לא מדובר ברכישה רגשית והשני שתפסיד במכירה,השאלה רק כמה,כנראה שלא מעט.