הצפע מדהים.
נאמר שהבחור טייל באזור לא מסומן, ודי ריק מאדם. אלה מקומות שיותר נפוץ לפגוש בהם נחשים.
יש הרבה גורמים שיכולים להשפיע על התפשטות הארס בדם: מקום הנשיכה, הטיפול והתנהגות המוכש, אלרגיה/רגישות וכדומה.
באזור הכנרת לא "אמורים" להסתובב נחשים ארסיים שאינם צפע ארצישראלי.
בכל אופן, כאשר מוכשים ע"י נחש, פשוט מתרחקים, מזעיקים עזרה ומנסים לא לזוז. אם יש מישהו לידכם, אפשר אולי לקבע את האיבר, אבל בטח שלא למצוץ את הדם, או לנסות להוציא חלק ממנו. כעקרון, המטרה העיקרית היא להוריד דופק, ולכן להגביל תנועה ולהירגע כמה שאפשר. אם אתם ליד אנשים מומלץ לצלם את הנחש, שכן זיהוי יעזור לדעת איזה נוגדן צריך לתת.
למי שמרבה לטייל, ובעיקר באזורי הדרום, קיים המון מידע באינטרנט על הנחשים הארסיים בארץ, ולא קשה לזהות אותם. הרשימה למיטב זכרוני היא:
צפעים - ארצישראלי וחרמון.
שפעפון הנגב
אפעה מגוון
שלושת העכנים (קטן, גדול וחרטומים)
שרף עין גדי (אנדמי לישראל, יכול להקיש גם הצידה, כלומר ב90 מעלות. מכיש גם בשן אחת).
פתן שחור
חפש מידע באינטרנט. לא חסר.