sperial

צרות של עשירים. אולי תשכנע את החבר לפתוח user באתר ולהעלות את שאלותיו בעצמו? מתוך השאלה אני מניח שהבחור רוצה לרכוש רכב חדש - האם אכן כך הדבר? למה אתה קורא "רכב צעיר" - האם מה שחשוב הוא העיצוב, התכונות הדינאמיות, עלויות האחזקה, המרחב הפנימי, נוחות הנסיעה, ה-bells and whistles או משהו אחר? האם יש לרוכש הפוטנציאלי רצונות מיוחדים לגבי יצרן או ארץ מוצא הרכב? האם התקציב קשיח או גמיש, והאם הוא כולל את ההוצאות הנלוות (רישוי וביטוח, אם מדובר בנהג צעיר צריך להביא בחשבון כ-10,000 ש"ח לשנה רק בסעיפים אלה), או שיש בידו רזרבות והכנסות כדי שה-100K יהיו נטו ואולי גם קצת גמישות? האם יש בידו גם התקציב להוצאות השוטפות (דלק, טיפולים, חידוש רישוי וביטוח מדישנה)? מרבית מכוניות הסופרמיני עולות בין 90,000-110,000 ש"ח, כך שהן יתאימו לתקציב המוגדר. יתרה מזאת, דומני שהפולו הוא דווקא בין המכוניות היקרות בקטגוריה. לכן דרוש המידע שציינתי לעיל.

אין ספק שנסיעה בתחבורה הציבורית פחות נוחה וגוזלת יותר זמן מתחבורה פרטית, וכל עוד יש לך רכב תקין אני בהחלט מקבל את הגישה שלך. הבעיה היא שרכב כשלך צפוי לתיקונים גדולים, וכנראה תתקשה לממן תיקונים כאלה. כאמור לעיל - רק ברטה יודעת מתי הדבר יקרה, ואי אפשר לסמוך עליה. תחשוב על מצב שבו אתה צריך לשפץ תיבת הילוכים - ומוציא את חסכונותיך הדלים (כ-5000 ש"ח) על תיקון זה. התיקון אינו מעלה את ערך הרכב במכירה, כלומר לאחר התיקון כל רכושך יסתכם בכ-10000 ש"ח. עכשיו - מה תעשה אם מישהו יכנס בך מאחור בחניה ויהיה לך תיקון פחחות קטן של 1500-2000 ש"ח, שלא לדבר על תקלות מיכאניות יקרות? תעמוד במצב שבו רכבך עומד בחניה, אתה משלם תמורת הרישוי והביטוח שלו ונוסע באוטובוס משך כמה חודשים כדי לחסוך כסף לצורך התיקון. כמובן שעם ההוצאות הקבועות קצב החסכון יצטמצם בהשואה לקצב החסכון כאשר אין לך רכב. לכן לדעתי, אם אתה יכול לעמוד באי הנוחות הנובעת משימוש בתחבורה הציבורית - עדיף לך להפטר מהרכב כבר עכשיו (ומדובר בתהליך שיכול להיות קצר, אבל גם לארוך חודשים), לפני שנגרמת לך תקלה כלכלית קשה.

אתה מכיר את התחשיבים האקטואריים של חברת הביטוח? אני לא, אבל יתכן מאוד שהרכיבים העיקריים של עלות הביטוח הם רכיבי צד' ג' ותיקונים, ושרכיב האובדן המוחלט קטן יחסית, ולכן החברה מתמחרת אותו כזניח בהשואה לרכיבים האחרים. או שזו מדיניות כללית של החברה. נסה סוכן וחברת ביטוח אחרים, יתכן שתוכל לחסוך כמה שקלים, אפילו בלי הבדל משמעותי בכיסוי.

גישה נכונה לגבי סטודנט עם הכנסה מוגבלת. אם הרכב לא ממש קריטי עבור לתחבורה ציבורית, אני מניח שתוכל לחסוך כמה מאוות שקלים בחודש. שים אותם בצד וכאשר ירווח לך יעמוד לרשותך סכום יותר משמעותי, לצורך רכישת רכב או לצורך כל הוצאה חיונית אחרת. תוכל לעשות נסיון - להשבבית את רכב לכמה ימים ללראות איך אתה מסתדר בתחבורה הציבורית, או הסעות, או טרמפים עם המשפחה או כל הסדר אחר שמתאים לתנאים שלך. לפי ההערכה שלך חסכון של 3 ק"מ לליטר יתבטא ב-160 ש"ח בחודש, כלומר סה"כ הוצאות הדלק שלך עומדות על כ-600 ש"ח. נוסיף לזה הוצאות רישוי, ביטוח וטיפולים שוטפים - אני מניח שסה"כ הרכב עולה לך בממוצע כ-1000 ש"ח לחודש (כמובן לא כולל אבדן ערך, שהוא די זניח ברכב כזה). אפילו אם תוצא 500 ש"ח בחודש על תחבורה ציבורית יוותרו לך כ-500 ש"ח פנויים, החוכמה תהיה לחסוך אותם כדי שלא ייזלו בין האצבעות על הוצאות אחרות. מאידך - תקלה גדולה אחת לאכל את כל חסכונותיך, וסביר שהיה תהיה האות לתקלות נספות שאת תיקונן כבר תתקשה לממן.

אצלך חצי שקל זה חינם? אותי לא מעניין מי גובה ממני את הכסף, לי אכפת מה יורד מהחשבון שלי, ולא משנה אם זה לאורנג', פלאפון, מאנגו או סלופארק. יתרון נוסף של האיזיפארק הוא הנוחות - כדי להפעילו צריך ללחוץ 4 פעמים על כפתור אחד וכדי להפסיקו עוד לחיצה אח על כפתור שני. חניה סלולרית מחייבת שליחת SMS שהיא פעולה יותר מורכבת, וטכנופובים כמו אשת פשוט ימנעו ממנה, וגם אני, כחובב ג'דג'טים, לא נהנה לחפש את המשקפיים בתיק ולרכיב אותם, ואז ללחוץ עשרות לחיצות על לוח המקשים על מנת להפעיל את החניה ועוד כמה עשרות כדי להפסיקה.

רק ברטה (מגדת העתידות).

1. לפי התנהגות הסוכנות מדובר ביבואן הגון. 2. כאשר את מוסרת את החלטתך בקשי לשנות צבע - סביר שבכך יובטח כמעוט לחלוטין שתקבלי רכב חדש.

לאשתי יש רכב ליסינג מחברה גדולה כבר מספר שנים. הרכב לא זכה אפילו לביקור אחד במוסך מרשת היבואן. נכון שהתיקונים מתבצעים במוסך מוסמך (ששייך לרשת של יבואן אחר) אבל לא במוסך המתמחה באותו סוג רכב. לפי נסיוני - אל תסמוך על אף אחד, ואם עליך לרכוש רכב מיד שניה (כולל מליסינג) בדוק אותו בשבע עיניים, ורצוי עוד 7 עיניים של מישהו נוסף. לגבי הצבע - אני חוזר ואומר לך - זהו שיקול משני לחלוטין (כמובן שכוונתי לגוון, לא למצב הצבע. רכב עם צבע פגום במידה משמעותית צפוי לחלודה ולצרות ויש להתרחק ממנו). בבחירת רכב עליך להתחשב קודם כל ב-3 קריטריונים: 1. התאמה לצרכים. 2. מצב טכני. 3. מחיר. כל השאר הרבה פחות חשוב.

אם הרכבת תקין ערכו מתקרב ל-30,000 ש"ח.

האם בין התמרור לבין מקום המארב יש צומת? אם כן - השוטר צודק, שכן הגבלת המהירות הנקבעת על ידי תמרור ב-20 מתבטלת בצומת הקרוב.

עמדתי לפני אותה דילמה לפני כחודשיים - הפתרון היה פשוט: הושבתי את הקונה (וחברו המכונאי) במכונית ולקחתי אותם לסיבוב קצר. התחושה של רכב שקט שסוחב היטב ומחליף הילוכים בצורה חלקה עברה גם כך, הבעלות עברה 30 דקות אח"כ.

ראשית - אכן עניין של טעם. אישית היה לי נסיון לא טוב עם רכב אדום אחד שהיה לי - דהה מהר מאד. אבל מדובר בימים שבהם הצבע היה "רגיל", לא מטאלי. לדעתי הצבע הוא שיקול חסר כל משמעות ברכישת רכב מיד שניה - חשוב רכב שמצבו הטכני טוב, גם אם הוא בצבע מזעזע. תפקידו של הרכב הוא להוביל אתכם בבטחה ובאמינות, כל השאר לא חשוב (ונשכח יומיים לאחר הקניה).

לא מדויק - יש עלות הודעות ה-SMS (שתיים לפחות לכל שימוש - הפעלה והפסקה, ולעתים נוספות להארכה). מאידך באיזיפארק יש עלות המכשיר וכן פעם בשנה-שנתיים סוללות.

גוף השופט חייב להיות נפרד לחלוטין מהגוף האוכף. אחרת יש פתח ל"יד רוחצת יד" - קמין המשטרה מחוייב לארגון שלו, כולל לשוטר בשטח. השופט בבית המשפט עצמאי מבחינה זו ולכן הסיכוי לשיפוט הוגן הרבה יותר טוב. מעבר לכך - עבירות תנועה שונות מעבירותפליליות אחרות בכך שלמעשה כל אזרח מן השורה עובר אותן מפעם לפעם. מי לא חצה פעם כביש (כהולך רגל) באלכסון? מי לא "גנב" רמזור אדום (כהולך רגל)? איזה נהג לא נתקע באמצע צומת בעת שהרמזור התחלף בגלל נהג אחר שחתך אותו? מי לא טעה באומדן הזמן עד החלפת אור ירוק מהבהב לצהוב ברמזור? אי אפשר להפעיל סנקציות דרקוניות על אנשים שבד"כ תורמים לחברה ובודאי לא מזיקים לה, אבל בתנאים מסויימים טועים בנהיגה. אני לא מדבר על אנשים שעוברים עבירות חמורות ומסוכנות באופן סדרתי, אלא על נהגים אשר בד"כ שומרים חוק, אבל הדינמיקה של הכביש גורמת להם לעבור עבירות בתדירות נמוכה. אם תפעיל על נהגים כאלה ענישה לא פרופרורציונית החברה תפגע - כיון שאותם אנשים יהפכו פחות יעילים בעבודה בגלל קשיי הגעה לעבודה או צורך בניידות, יבזבזו את ימי העבודה בבתי המשפט, ויבזבזו את כספם על תשלום קנסות במקום להוציאו על מוצרים שיקיימו מפעלים. בקיצור - צריך לשמור על הפרופורציות, גם בענישה. הגישה שלך היא פופוליסטית ומתאימה לחברי כנסת, לא לאדם שחושב צעד אחד הלאה ושאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל חשוב לו.

זה בדיוק ההבדל - בארץ מרכיבים תוספות, לא מדובר בפס ייצור בפיקוח טויוטה או פולקסוואגן. אני גם לא מבין את הזלזול בתוצרת הארץ. בתחומים רבים הייצור הישראלי עומד בכבוד מול ייצור גרמני או יפאני או אמריקאי. לאור הזלזול אני ממליץ לך להכנס לצום כיון שאת החלב והלחם שמוכרים במכולת ייצרו בארץ עם בקרת איכות ישראלית, וכהאשר אתה חולה אל תלך לבית החולים, כיון שלא מעט מהציוד הרפואי המתוחכם שבו מגיע ממפעלים בישראל, וכמובן להשאר בארץ ולא לצאת ממנה כיון שיש סיכוי טוב למצוא במטוס רכיבים ומכלולים מתוצרת ישראל.

כמה שנים הכוונתך להחזיק ברכב? אם אתה מהמחליפים הסדרתיים אכן קניית רב חדש תגרום להפסד כלכלי גדול בהפרש בין מחיר קניה למכירה, תמורת הסתכנות בעלויות תיקונים הצפויים ברכישת רכב משומש. אם אתה מהמחזיקים ברכב תקופות ארוכות נושא "שמירת הערך" פחות חשוב כיון שאין כל דרך להעריך את התנהגות השוק בעוד 5-10 שנים. דגמים באים והולכים, ויוצרים לעצמם מוניטין טוב או רע, כך שרכב הנראה כעת כמבוקש ושומר ערך יכול להתגלות בעוד 5 שנים כבלתי סחיר בעליל. במצב בו צפוי שימוש ממושך ברכב יש עדיפות לרכישת רכב חדש כיון שהסבירות לתקלות גדולות בשנים הראשונות נמוך, אם אתה מטפל בו כראוי סבירות גבוהה שהרכב ימשיך להתנהג יפה לאורך זמן, וההפרש במחיר המכירה בין דגמים ישנים יהיה קטן יחסית, כיוון שבערכים אבסולוטיים מדובר בסכומים קטנים. אז אם רכב מבוקש בן 10 יימכר תמורת 25,000 ש"ח ורכב פחות מבוקש תמורת 20,000 הרי מדובר ב-25%, אבל אבסולוטית רק ב-5000 ש"ח, שבקנה מידה של רכישת רכב חדש הוא סכום קטן.

בתקציב שהוצג ועם סבלנות וקצת כושר מיקוח תוכל לקבל כל משפחתומטית 1600 מליסינג דגם 2008, ולהשאר עם עודף משמעותי.

מבחינתי המבחן פשוט מאוד: האם המכונית סוחבת טוב בעליות של חיפה. והמאזדה 3 עושה זאת, אבל פחות טוב מהקורולה הישנה (אני משווה מכונית עם 2,000 ק"מ למכונית עם 155,000 ק"מ). מעבר לכך המושבים לא נוחים, אין מספיק מרווח רגליים ליושבים מאחור, לוח המחוונים מוזר ביותר, אין אחידות אפילו במחווני ההילוכים, שלא לדבר על שני צגי המידע, האחד לבן והאחר אדום. המכונית נבחרה לא מהתלהבות שהצטננה אלא כברירת מחדל, כיון שהמכונית השניה שהוצעה בליסינג - ה-I30 הקצרה - נפסלה בשל העדר תא מטען מספק.

ראשית - ההתלבטות שלך היא התלבטות נפוצה ביותר, וחיפוש קצר בפורום זה יעלה הרבה מאד מידע ודיעות. לעצם העניין: כמה נוסעים ומטען צפויים ברכב? האם האצ'בק מתאים או שאתם זקוקים לתא המטען של סדאן? מנסיון אישי אני מציע להוסיף לרשימה גם את הסוזוקי SX4, שמבחינת המחיר היא זולה, ככל הנראה אמינה מאד (אם לשפוט מנסיון קודם עם סוזוקי) נוחה ומרווחת במידה מפתיעה לגודלה, ובדגם הסדאן תא מטען מרווח מאד. כמוכן חסכונית בדלק (אצלי נוסעת 10 ק"מ לליטר במבחן המילוי, בנהיגה שהיא למעלה מ-90% עירונית צפופה). אם הצ'בק מתאים לכם ואתם חובבי טויוטה - בדוק את האוריס, אאל"ט היא מגיעה עם 7 כריות אויר. לגבי מבחני הריסוק - שים לב שיש קושי גדול בהשוואה בין הדגמים, שכן רבים מהדגמים המשווקים באירופה (EuroNCAP) ובארה"ב (USNAP) שונים מהדגמים המשווקים בארץ - דגמי האצ'בק ולא סדאן, מנועים אחרים, חלק מהדגמים נבדקן בדגמים עם הגה מימין, ואבזור בטיחות שונה. כמוכן שיטות הבדיקה והדיווח משתנות, כך שקשה להשוות רכב שנבדק ב-2008 לרכב שנבדק ב-2010. לפעמים יש בדיקות חוזרות לאותו דגם כל מספר שנים, כמובן צריך למצוא את הדומה ביותר לרכב שתקנה עכשיו.

מדובר ברכב חדש או משומש, ואם משומש - באיזה גיל? כמה נוסעים צפויים לנסוע בו ובאיזה גילים (תינוקות, ילדים או מבוגרים)? הרכב לשימוש בעיר ו מחוץ לעיר, בהרים או במישור? תני רמזים לשימוש, ותקלי על מתן עזרה.

לגבי הביטוח - לאשתי יש רכב ליסינג מהעבודה הכולל ביטוח לכל בני המשפחה, בלי הגבלת נהג צעיר\חדש, כך ששני הנהגים הצעירים שלנו נוהגים רק עליה, והמכונית הפרטית (שבד"כ נמצאת אצלי) מבוטחת רק לנהגים נקובים - לי ולאשתי, עם ההנחות של נהגים מעל גיל 50. בדוק אם לאבא שלך יש ביטוח לכל בני המשפחה, שכן התוספת לביטוח מקיף, כדי שתוכל לנהוג על הרכב הפרטי של המשפחה, יעמוד על כ-5000-6000 ש"ח בשנה.

אניחנו משלמים גם תמורת אחזקת משרדי מס הכנסה ואת משכורות הפקידים שם, כך שגישתך אינה תירוץ. הבעיה אינה ה"מה" אלא ה"איך" - כלומר פרוייקט אכיפה הוא דבר חיובי, אם הוא מכוון לעבירות הנכונות ונפרש במקומות הנכונים. אני מסכים עם כל מי שטוען שהדגש צריך להיות על מצלמות רמזור ולא על מצלמות מהירות, ואת מצלמות המהירות להציב במקומות מועדים לפורענות. ללמוד מההולנדים על ה-zone 30 שלהם (ראיתי שגם בת"א הוגדרו אזורים כאלה), עם מצלמות מהירות בקרבת בתי ספר. או, אחרת, האזרחים ישתמשו בשיטה שפעם אם אמריקאית המציאה: לבשה חולצה כחולה, הצטיידה במיבש שיער ועמדה בצד הדרך בפוזה של לייזריסט. הפעולה היתה יעילה מאוד בהאטת התנועה ליד בית הספר שבו למדו ילדיה.

יש לו שתי אפשרויות: 1. לשלם במקום בכרטיס אשראי (יש לשוטר קורא כרטיסי אשראי). 2. לשלם במועד מאוחר יותר - בחלק מהמדינות והעבירות הדבר גורר הגדלה ניכרת של הקנס. כמוכן בחלק מהמקומות הזמן הנתון לתשלום מאוחר מוגבל למספר ימים.

אני מניח שהבחור מדבר על גרסת הליסינג ואתה על גרסאות מאובזרות. אני מדבר על גרסת הליסינג שלטעמי אינה נוחה, אבל יתכן שהיא תתאים יותר לישבן של מישהו אחר. עד כמה שהבנתי (אבל לא בדקתי בעצמי) בגרסה המאובזרת יש מושבים באיכות יותר גבוהה. אני חייב לומר שגם עיצוב סביבת הנהג של ה-3 (שוב בגרסת הליסינג) נראית כאלתור אחד גדול, רכיבים מן הגורן ומן היקב ללא כל אחידות. אני עדיין מעדיף את הנהיגה בקורולה 1998 החבוטה שהיתה לי עד לאחרונה על פני הנהיגה ב-3 החדשה. לגבי ההתנהגות - התחושה ב-3 החדשה היא של רכב שיועד למנוע 2 ליטר והותקן בו מנוע 1.6 ליטר מאילוצי מיסוי, ושמנוע זה לא מספק את הסחורה. עם הקילוטמראז' ותנאי הנהיגה שלך עדיין לא ברור לי מדוע אינך מחליף את הרכב לטנדרון דיזל, שבנוי בדיוק לצרכים שלך. אופציה נוספת שהייתי בוחן היא הסקודה רומסטר.

תראה, לי היה פעם סיפור דומה, אשר התנהל אחרת, והמוסך לקח אחריות על אבחנה לא שלמה: רכשתי מחמי אימפרזה 1994 בת 4. כחודש אחרי כן נסענו לטיול והחבר שנסע מאחורי הודיע לי שעולה עשן מהרכב. עצרתי בצד ואכן עלה עשן מתא המנוע. גררתי את הרכב למוסך, ובסופו של תיקון הוסבר לי שהיתה דליפת שמן מצינורית כלשהי שנקרעה או נשברה, והעשן עלה כיון ששמן טפטף על מערכת הפליטה. עלות התיקון היתה כמה מאות שקלים (כזכור - שנת 1998). כעבור מספר שבועות שמתי לב לעשן שעלה מתא המנוע. שוב גררתי את הרכב למוסך. כאשר חזרתי לקחתו הוסבר לי שאותו צינור ניתק (או נקרע, איני זוכר במדוייק), ושהסיבה היתה סתימה בצנרת השמן שגרמה לעלית הלחץ ולקרע בצינור. הפעם לא חייבו אותי בדבר, שכן היה מדובר בתקלה שנשנתה בשל אבחנה לקויה במוסך. בסופו של דבר - כעבור 2-3 שנים התברר לי שהמוסך, שבארוע זה עשה עלי רושם מצויין, הצליח לבלף אותי ולחייב אותי על די הרבה עבודות מיותרות. זה היה סוף הסיפור שלי עם סובארו (בגלל ריבוי התקלות) וכמובן עם המוסך (אחרי שהגעתי למסקנה שהצליח לסחוט ממני אי אילו אלפי שקלים מיותרים). לגבי מוסכים של טויוטה - אני החזקתי טויוטה 1998 משך למעלה מ-9 שנים, גם אותו רכשתי מחמי כך שהמכונית טופלה 12 שנים באותו מוסך שהוא מוסמך טויוטה, לא היו לי תקלות חריגות, אבל הרושם שאותו מוסך עשה עלי היה של מקצועיות ויושר, ומבחינה זו קצת חבל לי לשא רכשתי טויוטה נוספת (אבל מאידך, רכשתי סוזוקי, כאשר אחד השיקולים היה נסיון מצויין גם שלי וגם של אבא שלי עם אחד ממוסכי סוזוקי). פותח האשכול הזכיר אותו בתגובה 7.