SuperBamba

יש ב2008 התקנות מקומיות? ואני לא מדבר על קודן שאני מוכן לשלם כדי שלא יהיה האחריות פחות רלוונטית כי אני מכוון לליסינג

ברוב החברות שאני נתקלתי יש מפגש עם נציג, אבל צמצמו את המפגש איתו לדקות בודדות. בחלק מהמקרים אתה מגיע, הכל כבר מוכן, הנציג רק מביא מפתח, עובר איתך על הרכב וסע לדרכך. זו גם ההזדמנות לשדרג רכב אם הוא לא לטעמך או להעלות תלונות אם יש (מכות ברכב או שאלה לגבי איך מתפעלים משהו שהצרפתים החליטו לעשות שונה מכל יצרן אחר)

על כמה גברים שנאנסו במלחמה שמעת ועל כמה נשים? תסיק מסקנות לבד. לנשים במלחמה יש עוד זן שלם של אלימות לסבול ממנו ועדיין יש נשים במלחמה, גם בזו האוקראינית רוסית. הלוואי שהיינו בסיטואציה שבה סכסוך גאופוליטי לא היה מהווה סיבה עבור אנשים לתקוע את המקל בלי רשות, או בכלל סיטואציה שבה אנשים לא תוקעים מקלות בלי רשות בין אם במלחמה או לא.

עקרונית אין לי צורך ברכב גדול במיוחד, אבל לא אסבול מהגודל (אנחנו משפחה עם ילדה אחת). לצערי בישראל זונחים את הקטגוריות הקטנות בכל מה שמתקשר לאיכות + מנועים חסכוניים ורוב מה שאפשר לקבל בסגמנט הזה לא עונה על הדרישות מבחינת אחד מהדברים הבאים או יותר: אבזור, כוח ונוחות. אם לא הייתי מכוון לחסכון הייתי לוקח גולף חדשה (אם היה מלאי גם) כבר מזמן. כפי שאמרתי בפתיחת הדברים גם ל308 חיכיתי אבל כרגע לא נראית באופק

לא מאמין שאחזיק את הרכב מעל 3 שנים אם לומר את האמת. אני כרגע במצב שעובד בת״א וגר בצפון. כרגע המצב נוח ומתאפשר אבל הוא ייפסק מתישהו ואני אוכל לעבור קרוב יותר לעבודה ולבחור ברכב חשמלי מבלי שתהיה לי חרדת טווח

אכן לא ציינתי, טעות שלי. בערך עד 200 אש״ח

האופציה לכשעצמה מעניינת (הייתי שמח אם היו מביאים גרסאות כאלה לכל הואגיות) אבל נראה שרמת הגימור צפויה להיות נמוכה. גם כך יחסית האוקטביה מציעה רמת גימור נמוכה (לעומת הגולף נניח ומתחרות אחרות). בנוסף רכב בלי ניטור שטחים מתים במראות לא בא בחשבון (פריט אבזור שהתרגלתי אליו כבר מהארונה והמטרה היא להשתדרג ולא לרדת)

רבות דובר כאן על הדיזלים של הקונצרן הזה, ובכ״ז טרם הצלחתי לגבש מסקנה ברורה. אומרים שהם אמינים להפליא ובאותה נשימה מתלוננים על ענייני אוריאה בעייתיים. אני מנסה להכריע את הכף לכאן או לכאן עבורי ועדיין לא בטוח קצת קונטקסט: אני מחפש להחליף את הארונה. מדובר ברכב שעם נסועה כמו שלי (בערך 110-130 ק״מ ליום, נסיעה מאזור הקריות לתל אביב אז כלולים גם פקקי בוקר באחוז ניכר מהדרך אבל גם נסיעה בין עירונית בשיוט רצוף בשעות הלילה) בכלל לא אמור להיות לי, אלא שעניין ההחלפה נגרר ונגרר בגלל אילוצי אספקה, מחיר וחוסר החלטיות מצידי. לאורך המסע הזה צימצמתי את אפשרויות החסכון בדלק לרכבים היברידים (או פלאג אין היברידיים) ודיזל, ומכיוון שלקונצרן פולקסווגן אין מה להציע לי (או לאף אחד, כי אספקה…) אני מסתכל כבר תקופה על פיז׳ו וסיטרואן. לצערי ה308 לא נראית באופק ואני מתחיל לחשוב על אופציות אחרות. הc5 נראתה לי מעניינת עוד אז ויש לה את שתי גרסאות המנוע אז אני מתלבט בין זו לזו. הדיזל תהיה יותר ״מסורתית״: לא צריך עמדות טעינה והחסכון אמור להיות בכל תוואי הנסיעה (אני טועה?) לעומת הפלאג אין שתחסוך לי יפה בפקקים ובמהלך שיוט אקבל מנוע 1600 שגם הוא יתאים יותר ממנוע ה1000 בארונה. מצד שני, הדיזל אמור להיות רועש יותר (מה שעבורי יפגום בחוויה) וגם חלש יותר (130 כ״ס אם כי מומנט בדיזל זה דבר שראוי לציין לטובה) מי יכול לעזור להכריע?

בסוף בדברים כמו נוחות (להוציא מהמשוואה רכבים שמתרסקים על כל סנטימטר מוגבה או מונמך בכביש) זה טעם אישי. אישית אני אוהב את איך שהאניאק מצליחה להיות רכב חשמלי חדש ומתקדם ובו זמנית לשמור על משהו ״שמרני״ לעומת הטסלה שההצהרה שלה היא שינוי מוחלט של מה שאנחנו מכירים כרכב. בנוגע להנדסת האנוש: רכבים ״מסורתיים״ מספקים לך כפתורי ממשק (כלומר כפתורים שפונים לחלק מסוים במערכת) בעוד שטסלה מספקת לך ״כפתורי ניווט״: כפתורים שיעזרו לך לנווט בטאבלט הגדול עד שתגיע לאן שאתה צריך. מה שדורש ממך, לפחות עד שתכיר את המערכת בעל פה, להסיט את המבט ולהבין מה קורה על המסך. מערכות ויזואליות שנהוגות ברכבים אחרים (כמו התראה בשטח המת) נמצאות במקום שהוא לטעמי לא אינטואטיבי: המסך. כאשר בדרך כלל כשרוצים לעבור נתיב הסטת המבט צריכה להיות למראות. שם שאר היצרנים שמו את ההתראה כדי שהיא תהיה קרובה לאן שאתה גם ככה כבר מסתכל.

אני דווקא אתן קונטרה לעניין הטסלה, אם כי זה עניין של טעם אישי: לי הרכב הרגיש פשוט, לא נעים וקשיח. הנדסת האנוש לא טובה בלשון המעטה ושום דבר ברכב הזה לא אינטואטיבי. הכל מכוון להיות טכנולוגי נטו בלי לשים את האדם ברכב במרכז. זו מכונה שאתה מתכוונן אליה ולא ההפך. במחיר שהיא משווקת היום (שעלה שוב לאחרונה) לדעתי מדובר בחבילה לא משתלמת לחלוטין. בטח ובטח כשמשווים את היכולות שאנחנו מקבלים כאן בארץ ל״טסלה אמיתית״ הקיימת במדינות אחרות. האניאק לדעתי מוצלחת ממנה בכמה וכמה רמות (כמובן בהנתן רמת הגימור הנכונה) ומרגישה אוטו אמיתי, רק על חשמל. באשר ללבט שלך, לצערי זה מצב שהוא קצת ״בין הכיסאות״. אני במצב דומה (מעל 30k נסועה בשנה, בערך 110-130 ק״מ ביום, הרוב בין עירוני אבל עם עירוני בפקקים של הבוקר) ומתלבט על החלפת הרכב כבר 3 חודשים. טרם גיבשתי החלטה

מתי הטרנד של הגראן קופה הזה ייעלם מהעולם? לא קיים רכב שנראה טוב בצורה הזאת

כנראה שמדובר בשכונת שינה סטנדרטית מאוכלסת בזוגות צעירים שקנו בעיקר כי זה מה שהצליחו להשיג. אני מכיר זוג שקנה שם ולא שמעתי דעה לחיוב או לשלילה. ב״שעות הערות״ (בקרים, אחרי הצהריים, שישי בצהריים ובכלל כל השעות שאנשים יוצאים מהבית) האזור די פקוק ולא נעים לנסיעה (הצירים הראשיים). לא יודע עד כמה זה אמור להיות פקטור בהחלטה בהתחשב בזה שבשכונות שינה כמו אלה זה חלק מהקונספט

בתור התחלה להסביר לו שלשחק עם לייזר זה 2004 והזמן הזה עבר ולשאול אותו אם ילדים בגילו לא אמורים להיות בפורטנייט כל היום או משהו. אם הצלחת לאתר מאיפה זה מגיע אולי פניה להורים תעזור

בגישת ״יהיה בסדר״ לא עושים את החישוב הזה

כן, יותר מזה: אם תעשה טרייד אין על רכב שברשותך, בהתחשב במצבו הם עלולים גם לרכוש אותו במחיר שמעל למחירון

תהליכי צ׳ק אין הן בדרך כלל די מהירים (הפסיקו עם המפתח והמון רישום בכניסה ויציאה) ולכן מלון בשדה נשמעת לי כמו אופציה סבירה בהחלט. כמובן זה לאחר שדיברת עם המלון ״הקבוע״ וביררת איתם מה האופציות העומדות לרשותך - זה הדבר הראשון שצריך לעשות. אולי בתוספת תשלום הם יוכלו לקבל אותך מוקדם לפי הבוקינג הנוכחי שלך (ללא תוספת לילה, אלא תוספת תשלום על צ׳ק אין מוקדם). בחלק מהמלונות זה אפשרי

אני לא מצליח להבין את הקטע. אי אפשר להחזיק משאית בלי שאחד מהצמיגים שלה יתפוצץ בנסיעה בכביש מהיר? בפחות מ5 דקות ראיתי 2 משאיות בצד הדרך בכביש שש עם צמיגים שהתפרקו לחלוטין. זה מתווסף לפעם ההיא שנסעתי בכביש שש אחרי משאית שהתפוצץ לה צמיג לנגד עיני. לשמחתי היה לי ברור שמשהו לא סבבה עם המשאית הזאת ולכן נסעתי אחריה במרחק מה ולא עקפתי אותה. למה זה קורה למשאיות ומדוע אין אכיפה על הדבר המסוכן הזה?

ובינתיים בערב בצומת בית דגן הפניה ימינה פקוקה, המון אנשים עוקפים משמאל ונדחפים בתור, נהיה תור להדחף בתור וגם את התור הזה אנשים עוקפים וכן הלאה

המהבהבים הם בעיה שולית מאוד בעיניי. הבעיה המרכזית זה ״חובבי הז׳אנר״ של נתיב שמאלי שנוסעים בו בכל מצב, גם אם הנתיב מימנם פנוי לחלוטין ועקפה אותם מימין כבר שיירה של רכבים. נוסף לזה העובדה שבאופן קבוע בכבישים (המהירים) בארץ יש פריסה כמעט שווה של מכוניות, כולל בנתיב השמאלי, ולא מעט פעמים אלה שנוסעים מהר מהממוצע ימצאו את הנתיב הימני ביותר מהיר משמעותית מהשמאלי שבו כולם נתקעים

לא, זה עניין שהלך וירד עם הזמן. הלידה עצמה והשינויים הגופניים היו הדבר האחרון שהפריע לי. בעקרון יש לנו סיפור קצת עקום, עברנו לגור ביחד רק אחרי שהתחתנו ולאורך הזמן הרגשתי שאני מגלה אדם טיפה שונה (לא משמעותית אבל בדברים חשובים כמו גישה לקריירה, עצמאות ונחישות) ממה שחשבתי. תקופות קשות שלה ואז לידה הביאו להדרדרות ביחסים בינינו.

אגב הקצאות חניה פרטיות. ברחוב אברבנאל 4 בראשון לציון (מי שמכיר ומהאיזור) ישנה הקצאת חניה פרטית (עם שילוט שנראה כאילו קנו אותו בחנות שמוכרת שלטים בסגנון, ולא שילוט עירוני רשמי) מסומנת עם שילוט כאמור, וסימן בצבע, עבור רכב עם מספר מסוים. הרכב לא שייך לנכה שכן גם השילוט לא מורה על הקצאת חניה לנכה, על הרכב עצמו אין תו נכה. סתם כך הקצאה פרטית ברחוב. מישהו יודע להסביר האם ואיזה עוד סיבות יש לעירייה להקצות חניות פרטיות ברחוב?

טרם הצלחתי להבין מה היא ה״אהבה הבסיסית״ מאוד אכפת לי מאשתי, אני דואג לקחת את הילדה כדי שהיא תישן קצת, מפנק אותה בטיסה לחו״ל כדי שיהיו לה כמה לילות של שקט, ומצד שני, אני לא מרגיש שיש לי איזה משיכה אליה ברמה הפיזית (לא בא לי לנשק או לחבק, מחלק מהדברים אני סולד) ומצד שני כרגע אין לי תחושת משיכה לכלום (כלומר, זה לא שאני רואה מישהי אחרת וחושב לעצמי שהייתי מעוניין בה, זוגות חברים אחרים שמראים חיבה מפריעים לי כרגע גם). מצד אחד אני חושב שהיא בנאדם נהדר בפרמטרים מסוימים, מצד שני יש כמה דברים די רעים שאני חושב עליה. אני במצב שאין לי תחושה חד משמעית לפה ולשם. מצד אחד גירושין יחזירו לי את החופש והשקט שלי שאני כל כך כמהה להם, מצד שני אכן יש ילד בתמונה (בגיל שנה) ולפספס את הגדילה של הילד זה קצת באסה, מצד נוסף, אם הייתה לי האפשרות היום לחזור אחורה בזמן ולא להביא את הילד, לא הייתי מביא. התחושה של חוסר חד משמעיות היא דבר די מתסכל

מכיוון שבין חברי הפורום הזה נמנים בערך כל סוגי האנשים עם כל רמות הידע, אני חושב שזה מקום שאפשר להתייעץ בו יצא לי לחשוב על זה לאחרונה (נניח רגע את המצב הזוגי שלי בצד, לא מפריע לי לשתף אבל לא רוצה שזה יסיט את הדיון כי אני מחפש משהו אובייקטיבי). יש לזוגיות שירדה מהפסים הרבה אופציות לשיפורים, יש ייעוץ זוגי שנועד לפתור בעיות ומשברים, אפשר לדבר על הדברים, לנסות להבין ולעשות ויתורים: זה תהליך ארוך שככל הנראה הציל לא מעט זוגות לאורך הזמן, אבל אני שואל את עצמי, מתי זה כבר ״לא שווה את זה״? מתי מגיע הזמן שבו אפשר להגיד שאין צורך לדוש בזה יותר, עדיף לפרק? איך זוג יודע שיש בעצם חוסר התאמה עמוק שרק עכשיו, כשהחיים מזמנים אתגרים יותר מסובכים ממה לאכול ולאן לטוס, מגלים עליו?

אני אישית בלבט דומה (הגולף נשללה בגלל אילוצי חסכון דלק ומעבר לדיזל/פלאג אין היברידי) וה308 החדשה שתושק בקרוב נראית טוב. אם היא תציע איכות זהה לגולף כנראה שהיא תוכל להיות מחליפה ראויה. הבעיה היא ההמתנה להשקה 😞