SuperBamba

שלום לכולם, שוב אני עם פוסט התלבטות. אז אחרי שירדתי מהרעיון של ליסינג או רכישת רכב, התבשלתי קצת עם עצמי ואני שוב שוקל את העניין. הפעם אני מגיע לזה קצת יותר אפוי. אז אספר בקצרה על הסיטואציה ומה אני מחפש: בעקרון אני נוהג כרגע בסיאט ארונה 2019. נוסע על כביש 6 מהקריות לתל אביב 3 פעמים בשבוע, מה שאומר נסועה בטוחה של 30 אלף קילומטר בשנה, אולי קצת פחות ואולי קצת יותר. לרגל עבודה חדשה עם שדרוג משמעותי בשכר חשבתי להתקדם למשהו הרבה יותר מפנק כשהכיוון הוא רכבי ״סמי פרימיום״ למיניהם או רכבים עממיים יותר שעונים לדרישות בגרסאות האבזור הבכירות. לדוגמא: החל מגולף (ברמת האבזור הבכירה ביותר) ועד xc40 ומרצדס a class. התקציב עוצר איפשהוא ב250 אלף כאשר אני מתחשב בעובדה שבטרייד אין (או אם אמכור את הרכב עצמאית) בשוק של היום אוכל לקבל בערך 100k על הארונה. בתוך כל הסיפור הזה קלטתי שגם ההוצאה שלי על דלק גדלה משמעותית (בגלל הנסועה הגבוהה) וזה משהו שחשוב לי גם לטפל בו ברכישה. כרגע הרכבים המועמדים הם אלה: - הגולף שהוזכרה פה - וולבו xc40 ברמת אבזור יחסית בכירה: עשיתי עליה נסיעת מבחן ואני מרגיש שאני מפספס משהו כי לא הרגשתי תחושת פרמיום שמדברים עליה כאן, אשמח אם תאירו את עיניי - המרצדס המדוברת, a180: מצד אחד היא הכי פרמיום, מצד שני, הלך נושא החסכון בדלק - אופציה מעניינת חדשה על השולחן: סיאט לאון היברידית מיבוא מקביל של גזפרו. קצת דואג מעניין היבוא המקביל וקיוויתי לשמוע עוד פרטים על מה הקטע ואיך זה עובד. אלה שנפלו: - לקסוס: מנוע חלש מדי (כך נראה) - במוו סדרה 1 עם אבזור מעליב ברמות הגימור הנמוכות ומחיר יקר מדי עבור הגבוהות - רוב תוצרת ואג (גם הגולף כמעט ונכללת פה) בגלל בעיות אספקה. בעקרון חשוב לי אבזור בטיחות כמה שיותר, בקרת שיוט אדפטיבית עם בונוס משמעותי לכאלה שיש להם גם יכולת התנהלות מלאה בפפקים, בידוד רעשים פנומנלי ומנוע שמפיק לפחות 140 כ״ס. חשמליות לא על הפרק בגלל ענייני טווח, עם הנסועה שלי ברמה היומית אני עלול למצוא את עצמי נזקק לטעינה במהלך הנסיעה, מה שלא בא בחשבון (לפעמים אני עובר את קו תל אביב עם הרכב ואז יש אקסטרה נסיעה) מה דעתכם? פספסתי איזה רכב מעניין?

רכישה נאה. יצא לי לנהוג על אחד כזה באירופה מהשכרה בטיול עם חברים, 5 גברים בוגרים ברכב על ציודם, חלקם הולנדים (גבוהים מהממוצע) יושבים מאחור ואף אחד לא התלונן. אפילו לא היינו צריכים לפתוח את הכיסאות הנותרים ו3 ישבו במושב האחורי זה לצד זה ונהנו מהנסיעה. אין ספק שבקטגוריית מטען (בין אם אנושי או דומם) מדובר ברכב מעולה עם תמורה מצוינת. על הנוחות כמובן אין תלונות, רכב נוח בהחלט ועשה איתנו דרכים עירונית ובין עירוניות רבות במהלך 3 ימים. תתחדש, תהנה וסע בדרכים טובות

אין תחליף לנסיעת מבחן, אבל דעתי על הרכב: בקצרה - ציפיתי ממנו למעט מאוד והתבדיתי. לרכב יש כוח זמין ברמה שמצופה מרכב כזה עם מנוע כזה. הגיר הרובוטי דורש התרגלות קלה אבל מי שמתרגל לא אמור להציק מדי, לא אישית לא הפריע בכלל. מבחינת נוחות נסיעה סה״כ מדובר ברכב סביר בהחלט, לא נוח באופן יוצא דופן אבל גם לא מתרסק במהמורות. לא מרגיש קטן מדי או קלסטרופובי ומגיע עם אבזור הרבה מעבר לצפוי (מערכות בטיחות, אפל קארפליי וכו׳). בנסיעה בין עירונית רועש כצפוי אבל אין משהו לרעה מעבר לזה. לצורך העניין, כששקלנו לקחת אותו כרכב שני לאישה אחרי סיבוב קצר של רבע שעה סגרתי עסקה

לאלו הקוראים את השרשור ועומדים בהתלבטות דומה אתרום קצת משלי: - יונדאי קונה: נהגתי על הגרסא החשמלית דווקא. הרכב דווקא מרשים (יחסית ליונדאי) עם חומרים יחסית נעימים ופנים שנחמד לשבת בו אבל בידוד הרעשים נוראי גם במהירות עירונית. - ניסן ג׳וק: רכב שלא עושה שום דבר כמו שצריך. לא אבזור, לא נוחות, לא כוח ואפילו לא מחיר. אין סיבה בעולם לשקול אותו. הוא גדול ומסורבל, מתרסק על כל מהמורה ובאמפר והדגמים הבסיסיים מאוד בסיסיים. הכל מרגיש מאסיבי ומגושם. לטעמי מצטרף לסוזוקי ברשימת הרכבים ש״למה לקנות את זה על פני כל רכב אחר בעולם?״

עובד עם תנור ooni koda 12 כמובן חומם מראש (בערך רבע שעה, הפעם גם קצת הגזמתי עם העוצמה). בניגוד להמלצתך העניין פה היה מתכון ספציפי שמערב קמח 0.0 עם קמח מניטובה (קמח לחם) שלא היה בנמצא ולכן התומאה הפחות טובה. במתכונים מבוססי קמח פיצה בלבד (הקפוטו שהזכרת ואחרים) התוצאה יוצאת משביעת (pun not intended) רצון

לא זוכר את הכמויות אבל כן זה משהו בסגנון הזה. אמורים לצאת בין 4 ל5 כדורים במשקלים של 250-280 כל אחד, כך נאמר בסרטון. בפועל יצאו 5 כדורים, הרוב גירדו את ה250 גרם מלמטה, אחד או שניים לא זכו לכזו כמות והסתפקו ב220-320 גרם

מעדכן שיצא לי מאכזב. הבחור דורש קמח מניטובה שלא היה בנמצא (לפחות לא של קפוטו ולשאר יש ערכי חלבון נמוכים יותר, למדתי שלא כדאי להתעסק) בכלל הרעיון של להשתמש במניטובה - קמח לחם כדי להכין פיצה נשמע לי מוזר. הבצק יצא די נוזלי יחסית למה שאני מכיר, היה קשה לפתוח איתו פיצה יפה. השוליים יצאו לא אחידים מהסיבה הזו: חלק מהשוליים נפוחים ויפים וחלק דקים וישרים. מבחינת אפיה, אמור לצאת קראנצ׳י מבחוץ ורך מבפנים. הפיצה היחידה שיצאה לי ככה לא נאפתה מספיק בתחתית: סימן לתנור חם מדי (אוני קודה 12). בפחות מעלות הבסיס נאפה כמו שצריך אבל כל העסק יוצא רך (לא רע בהכרח אבל לא כוונת המשורר). לא הכל עגום: אשתי וחמותי אמרו שמבחינת טעם מדובר בבצק הכי טעים שהכנתי.

לא יודע לגבי דירוג אבל נהגתי בXC40 ובאניאק והאניאק הרשימה יותר בצורה ניכרת. לא בטוח מה פספסתי בוולבו (רמת גימור אמצעית, בהולנד, לא הכי בכירה ולא הכי נמוכה, מזכירה את הרמה הבסיסית אצלנו לדעתי, מנוע t5 recharge) אבל היא לא הרגישה לי פרימיום כמו שמספרים עליה. איכות החומרים טובה אבל לא משהו שומט לסתות. בידוד הרעשים סביר, לא פנומנלי, כוח זמין לא חסר והכפתורים על ההגה הרגישו ברמה די נמוכה. מערכת הpilot assist הרגישה כאילו קשה לסמוך עליה: מצד אחד אגרסיבית מאוד ומצד שני משתהה לרמה שלקח לי זמן לדעת שהיא בוודאות עובדת. באופן יחסי לציפיות שבניתי מהרכב הזה (אחרי קריאה מרובה עליו פה בפורום) אפשר להגיד שהתאכזבתי. אם הייתי מצפה לפחות יכול להיות שהייתי מרגיש שיש פה דיל טוב. כך או כך לא הייתי רוכש כזה רכב ב260 אלף. זה פחות יותר התקציב גם שלי והרגיש לי שבמחיר שבו היא מתומחרת זה לא שווה את זה. לצערי לא רבות האופציות האחרות בטווחי המחירים האלה עם אבזור כמו שאני מבקש ולכן ירדתי מהרעיון לגמרי

אם חשמלי בא בחשבון, הייתי בודק את האניאק ברמת הגימור הבכירה, אמור להיות בה כל מה שאתה מחפש. אני אישית התרשמתי מהרכב מאוד, אולי הרכב שהכי הרשים אותי עד כה. גם טווח הנסיעה עצמו הוא אחד היותר מבטיחים בתחום החשמלי

יהיה הרבה יותר קל לגנבים בעידן הרכב האוטונומי. נכנס לרכב ומודיע לו שזה שוד ושיסע מיד למקום שהגנב דורש אחרת תולבש לו רביעיית צמיגים סינית ואם יעז עוד להתחכם גם ישימו לו את קישוטי הריסים לרכב. נראה רכב אוטונומי שלא יפחד

הנדסת אנוש מעולה של פולקסווגן, הכל נוח ומרגיש מהודק ונכון. יש כוח זמין לכל סוג נסיעה מנהלתית שתרצה. מערכת בקרת השיוט האדפטיבית של הקבוצה היא הנכונה והקלה לתפעול בקטגוריה שלה ועובדת יופי. הסטיה מנתיב מצד אחד עוזרת ומצד שני לא אגרסיבית כמו אצל חלק מהיצרנים האחרים. בסעיף בידוד הרעשים סה״כ התמורה טובה. לא מצוינת אבל בטווחי המחיר האלה סבירה בהחלט. סה״כ מדובר ברכב שתמיד יהיה ״בחירה הגיונית״

מנסה את המתכון הזה

מה שכן, מי שירגיש בהבדל הוא זה שמכין את הבצק, שכן חלק מקמחים (דרגת קושי שונה) לא מתאימים לרמת הידרציה שונה. אני נוהג להכין פיצה ברמת הידרציה של איזה 65% או משהו. מחר מנסה לראשונה 100% וזה מצריך עירוב של קמח מניטובה שהוא הקמח הכי ״קשה״ שיש בערך (לפחות בסדרת קמחי הפיצה של קפוטו) מסקרן לדעת איך ייצא. בטח יהיה איום ונורא לעבוד עם זה

קמח קאפוטו הוא המפורסם ביותר מכל הקמחים להכנת פיצה וידוע לא רק פה אלא גם בין האיטלקים. ליד איפה שגרתי באמסטרדם הייתה פיצריה נפוליטנית של זוג אחים מנאפולי (שהיו פותחים אותה חודשיים כן חודשיים לא, נהגו לטוס לאיטליה הרבה). שאלתי אחד מהם על ״סוד הקסם״ ומה שאני זוכר זה קמח קאפוטו כחול ושמרים טריים. ככל הנראה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להרגיש בהבדל אם הקמח יהיה נניח הירוק של סוגת לפיצה, אבל אם אתם מעוניינים להעמיד במטבח ליין של חומרי הגלם שהכי נחשבים, קפוטו כלשהוא צריך להיות אחד מהם. אני עוד טרם מצאתי בארץ מוצרלה איכותית שתיתן את הפינאלה הדרוש לפיצה מעולה. אישית משתמש בקפוטו (כל פעם מגוון עם אחד אחר) ולרוטב משתמש ברוטב פיצה של mutti (פחית אדומה ירוקה) כי טרם נפטרתי מההעצלנות שמונעת ממני להכין אחד לבד. אם כבר בפיצה ביתית עסקינן: חבר קנה לאחרונה תנור, הכין פיצה, יצא מצוין. שיטות הכנת הבצק שלנו שונות לחלוטין: הוא מכין ביגה כמה זמן מראש (12-24 שעות) ואת הבצק יחסית בסמיכות לזמן האפיה, לטענתו רק הביגה צריכה לשבת לתפיחה קרה. אני מכין את הבצק כולו ונותן לו לתפוח בין 24 ל48 שעות. מה לדעתכם עדיף?

אצל רוב היבואנים אם אתה לא מעוניין להוסיף כסף על צבע, תקבל לבן. בחלק ניכר מהפעמים בכלל מדובר במדבקה שמטרתה לשמור על צבע הרכב (ומשריטות וכו׳) כל המדבקות יורדות כשהרכב עובר ניקוי טרם מסירה

המערכת התראה של הקשקאי יחסית שקטה ולא עושה הרבה, בוא נגיד שאם תסטה מהנתיב היא תעזור לך לשים לב אבל לא הרבה יותר מזה

בגלל ההסטוריה שלי שכוללת החלפת רכבים יחסית תכופה (את הארונה יש לנו שנתיים וזה בערך השיא שלי) כל מה שחשוב זה שיהיה מוסך מורשה למען קלות המכירה אחרכך (״מטופל רק במורשה עם ספר טיפולים מלא״) גם לי יש סיפורים על המוסך שאבא היה מטפל בו וגם אני בהתחלה הלכתי לשם אבל אלו התבררו כמוסכים בינוניים וירדתי מהרעיון. אני לא מרגיש שאני מקבל יחס פחות טוב או פחות הסבר במוסך מורשה רנדומלי

קראתי את השרשור וזה השאיר אותי עם שאלות אך לא עם תשובות. אתה כותב שם על הבמוו ״הרכב יעלה פה x״ (אחרי כל עלויות היבוא). איך יודעים דבר כזה? ממה מורכב המחיר? איך אני יודע עלות מיסים, שילוח, אגרות שקר כלשהן…?

אתעלק על השרשור ואשאל: במה זה כרוך? האם יוצא יותר זול? מה לגבי אחריות, טיפולים וכד׳?

פיתוח של מה בעצם? בעקרון לדעתי בטח בטח שתצליח למצוא עבודה, בהנחה ותהיה טוב במה שאתה עושה ויהיה לך הידע הדרוש בתעשיה. אם מקבלים בוגרי קורסים ללא תואר כלשהוא, אותך בוודאי יקבלו. השוק משווע היום לעובדים שיודעים מה הם עושים ועל מה הם מדברים ועם הרבה למידה והתמדה כל אחד יכול להצליח

הייתי בסוכנות שלהם לפני שבועיים, אין הנחות וגם אין רכבים כמעט בכלל. יש את הקורולה הרגילה ברמת הגימור האמצעית/נמוכה יותר שתגיע בפברואר. לקורולה יש מוניטין של אמינות ולא בכדי. פבל (חבר פורום) עשה סקירה לא רעה, מומלץ לקרוא. באשר למרווח ונוחות זה עניין שלכם ואתם תצטרכו לבחון אותו כשתגיעו לסוכנות ותעשו נסיעת מבחן

לא קראתי את השרשור אך אתרום מנסיוני: עשיתי קורס בסגנון בג׳ון ברייס לפני מספר שנים. להגיד שהייתי חוזר עליו? לא. מדובר בבזבוז כסף רציני. היום יש בוטקאמפים ועוד כל מיני דברים מחוץ ל״מכללות המסורתיות״ שמלמדות את זה. אם כבר ללכת לקורס אז לא ג׳ון ברייס ולא האקריו כי הרמה שם נמוכה מאוד. ההמלצה האישית שלי זה לחרוש יודמי ודומיו עם איזה מסלול שהתלמיד מעוניין להרכיב עבור עצמו (כמובן עם עזרה מחברים בתחום וכו׳). הלימוד העצמי הוא סקיל שגם ככה אי אפשר בתעשייה בלעדיו, אז להשעין עליו את הקריירה זה צעד בכיוון הנכון. באשר לתואר: לרוב כשמדובר בתחום הweb אין צורך. כן זה אולי יפתח אופקים וילמד דברים מעניינים, אבל בפרקטיקה אפשר להגיע למקומות מצוינים גם בלי. אני מכיר לא מעט אנשים שלא עברו באוניברסיטה והם המפתחים הטובים ביותר שנתקלתי בהם (ויש ביניהם גם head of engineering ועוד כל מיני בעלי טייטלים כאלה ואחרים)

באירופה aiways קיים כבר מעל שנה (אולי יותר) כדאי לקרוא ביקורות מחוץ לישראל לראות מה חושבים על הרכב במקום שבו הוא יותר וותיק

קרוב משפחה עובד באוטודיל וסיפר לי שבעקרון הם קונים רכבים מעל מחיר המחירון (וגם מוכרים מעל המחיר + רווח כרגיל). מה שאומר שככל הנראה לא מדובר בחזירות או יקרנות סתם, אלא במצב השוק. המצב בקניה מפרטי לא יותר טוב והמקום היחיד שאפשר להשיג בו היום רכב ב״מחירון״ (אם יש בכלל במלאי) זה אצל היבואן כי יש מחיר אחיד ואם הוא עולה זה המחירון החדש.

אגב בענייני וו גרירה, כשחבר הזמין רכב חשמלי בהולנד אמרו לו שלא מתקינים ווי גרירה לרכבים חשמליים. מישהו שמע על העניין? יודע מה הסיפור?