SuperBamba

לפני חודש בערך ביקרתי בסוכנות יונדאי באמסטרדם. בין שאר מכוניות התצוגה עמדה לה בגאווה יונדאי נקסו. מכונית הפועלת על מימן (או משהו כזה, אני לא באמת יודע) עם תג מחיר של בערך 70 אלף יורו. גם לטויוטה יש אחת כזו (לפחות בהולנד היא מוצעת) והן עומדות למכירה כמו כל רכב אחר. אבל… אף אחד לא מדבר על זה. מה הקטע עם ההנעה הזאת? איך היא פועלת? האם זה העתיד או סתם עוד קונספט שייעלם?

חבר קנה כזאת בהולנד ויצא לי לסוע בה מעט. בעקרון הרכב הזה מרגיש גדול יותר מהגולף. לנוסעים מאחור יש לא מעט מקום. מבחינת איכות חומרים והרכבה אכן יש לא מעט פלסטיק אבל עדיין מרגיש פולקסווגן. רכב נעים מאוד. יש הגבלה של המהירות ל160 קמ״ש אבל מבחינת כוח יש בערימות. למעשה נהגתי על כמה רכבים חשמליים ומרגיש שבזה ריסנו את הכוח הכי פחות. אין השתהות בלחיצה חזקה על הדוושה ויש מעט מאוד ״עידון״ של הכוח שמקבלים בתגובה, מה שאומר תחושה של ערימות של מומנט מיד בלחיצה. האמת היא שאם היה ביבוא רשמי הייתי הולך על ליסינג שלו או קונה, אם כי במחיר של 180 אש״ח זה קצת יותר מדי. בהולנד הגרסא הזאת נמכרת בבערך 37-40 אלף יורו. אם משווים את זה לאניאק שנמכר ביבוא מקביל ב200 אלף אולי האניאק עדיף (תלוי באבזור)

טסלה ללימוד נהיגה: הכל אוטומטי לחלוטין, תפעול הרכב מקצה לקצה נעשה במסך מגע ענק. אחרכך הילד הולך לנהוג בקורולה של אבא ומתפלא איך האורות לא נדלקו לו אוטומטית ואיך קרה שהוא נוסע כבר שעה בלילה בלי אורות בכלל. וזו רק דוגמא אחת מני רבות. לעניין הנהיגה בשמירה על הנתיב/תנועה חוצה מאחור או הגיר, כל המכוניות הולכות לכיוון הזה אז זו לא הבעיה לדעתי. הבעיה היא בהכרה של תפעול מערכות הרכב. בנושא הזה גם הרכבים החשמליים החדישים והמאובזרים ביותר עדיין שונים זה מזה ורכב כמו טסלה ככל הנראה לא מאפשר לימוד טוב ויעיל של הנושא, שגם ככה מוזנח ע״י המורים עוד כשרכב חשמלי היה סתם בתאוריה

באותו עניין. ממש לפני חודש גיליתי לראשונה (בן 30, מתכנת עובד הייטק) שלאנשים יש מסגרות כרטיסי אשראי של 20 אלף ש״ח וצפונה, לפעמים בכמה כרטיסים במקביל. הוסברו לי הסיבות כמה פעמים מאז ואני עדיין מתקשה להבין למה שאחזיק במסגרת כל-כך גבוהה

רק לחדד. אני לא חושב שהמדינה אשמים בזה שאנשים לא חכמים כלכלית, אבל יש לה יד בדבר. מהרגע שאנחנו יוצאים לעצמאות כלכלית בסיסית איפשהוא בין גילאי 16-18 עם חשבון בנק ראשון, היחיד שמעביר לנו איזשהוא חינוך פיננסי הוא הבנק. אין לך בתור נער שום דרך אחרת להבין מה נכון ומה לא נכון פיננסית. רוב הדברים האלה נלמדים או בקבוצות בפייסבוק, או בפורומים מהסוג הזה, או ע״י ההורים (מי שהתמזל מזלו להוולד להורים חכמים כלכלית) או ע״י ניסוי וטעיה. כשלקוח נכנס למינוס, מיד הבנק הישראלי מציע הלוואה לסגירת המינוס. אף אחד לא מנסה לעזור להוציא את הלקוח מהמיינדסט שהביא למינוס הזה. למשל ע״י ביטול כל כרטיסי האשראי ומסגרת האשראי בחשבון וחיוב הלקוח בהתנהלות כלכלית נכונה ונטולת מינוסים לX זמן. לאלא, קח הלוואה ותמשיך להרביץ בזבוזים בלי חשבון. תיכנס שוב למינוס? ניתן עוד הלוואה. אתה מפסיד כולם מרוויחים. האשם במצבו הוא חד משמעית זה שנכנס למינוסים או עשה שטויות כלכליות כאלה ואחרות, אבל בתוך כל הדבר הזה יש ואמורה להיות רגולציה ופיקוח שתמנע מהבנקים לנווט את האנשים לטעויות שאף גוף אחר לא ניסה לעזור להם להמנע מהם. בקיצור, זה תחום אפור מאוד ואצל הרבה מאוד אנשים עד שהם ילמדו מה היא התנהלות כלכלית נכונה, הם יכולים להיות בבור כלכלי עמוק מאוד

הלוואה היא לא הדרך היחידה של בנק לעשות כסף ועצם העובדה שהבנקים דוחפים את הלקוח לקחת הלוואות היא נוראית בעיניי. זה שהבנק מנסה לעשות כסף זה לא בדיוק תירוץ. יחד עם זאת, זו אחריות של המדינה לדאוג שהקרנבל הזה ייפסק. אם הלוואה הייתה הדרך היחידה של בנקים לעשות כסף, הבנקים באירופה כבר מזמן כולם היו קורסים, כי לקחת הלוואה פה (בהולנד נניח) זה סיפור שעלול לקחת לא מעט שבועות גם ללקוחות הטובים ביותר.

ההתראה היא ויזואלית בלבד. אגב fun fact, כשאני נוסע בלילה במהירות גבוהה, המערכת לפעמים נדלקת לשניה ונכבית, סתם ככה בכביש ריק.

היו אלטימה וקאמרי. האמת מעולם לא הבנתי בדגמים שמגיעים לשוק האמריקאי מספיק כדי לדעת מה אני רוצה. הפורד היה רכב שכאילו שמו לו את כל האבזור היותר מתקדם אבל בבסיסי לא השקיעו: מנוע אטמוספרי עם גיר שמגיב לאט ונותן תחושה שכל העסק איטי וכבד. אין קארפליי, אין בקרת שיוט אדפטיבית או מערכות בטיחות מודרניות אקטיביות או פסיביות, אבל מה כן? יש מושבים מתכווננים חשמלית וחימום במושבים. כאילו, for real? לא קיבלתי כוח מיוחד, לא אביזרי נוחות ולא אביזרי בטיחות, אז עם מה נשארנו?

כשאני שכרתי רכב מבאדגט בסן פרנסיסקו פשוט הראו לי איפה החניה, אמרו לי הרכבים שם חונים עם המפתחות בפנים, תבחר מה שבא לך וסע לשלום (מתוך הקטגוריה של מה שנקרא בארץ משפחתית מנהלים). הלכתי על פורד פיוזן (בארץ מונדאו) והאמת שהיה באסה, הייתי צריך לבחור את אחת היפניות 😞

זה מה שחסר לנו, שאבא ואמא ילמדו את הנסיך שהוא המלך וגם בכביש הכל מגיע לו

כשאני התחלתי את ימי בנהיגה על הרכב הקודם של ההורים (יונדאי אלנטרה 2005) נאמר לי (לא זוכר ע״י מי, לא חושב שעל ידי ההורים) שהכפתור אובר דרייב הוא ״מצב ספורט״ 😆 מצד שני אבא שלי לימד אותי עוד בהתחלה איך להוריד הילוכים ברכב האוטומטי (למדתי ונבחנתי על ידני)

שלום לכולם, בקרוב אתחיל להתעסק ברכישה או ליסינג של הרכב הנוסף במשפחה ונתקלתי בהולנד ברכבים חשמליים כאלה ואחרים, ביניהם כל סדרת הID של פולקסווגן. מדובר באופציה מעניינת לכשאחזור לארץ אבל נראה שכרגע היבואן לא מביא אותן. האם יש צפי? היבואן כבר התעסק עם זה? יש למה לחכות? איזה עוד חשמליות מעניינות יש בארץ? (חוץ מטסלה ואיוניק) עם טווחים של לפחות 350ק״מ?

אני לא בטוח מה התקציב. נתקלנו בכלביית גבע צין ושם רוצים 4000-5000 ש״ח. סכום שאני מוכן לשלם, רק שקראתי ברשת שבעל הכלבייה לפעמים לוקח את הכסף ונוטש את הכלבים. אין לי איזה תקציב בראש אבל מוכן לשמוע כל הצעה

שלום לכולם, מקווה שאולי כאן אצליח למצוא איזה עצה, שכן בפייסבוק אני מקבל בעיקר הודעות נאצה ומיני ברכות. להורים המבוגרים שלי יש כלב בן 10 בערך. הטיפול בו קשה להם והם מחפשים פתרון. הכלב בעל חרדות נטישה, לא מחונך במיוחד והם נכים ומתקשים. להביא מאלף זו אופציה בעייתית כי מאלף דורש שיתוף פעולה מצד ההורים, מה שלא יקרה. גם להביא דוג ווקר זה בעייתי מכיוון שזה אומר דוג ווקר כל יום, כמה פעמים ביום, עד סוף ימי חייו של הכלב, שכן ההורים הביעו דעה ברורה: הם לא מעוניינים לטפל בכלב יותר. אני אישית לא יכול לקחת אותו כי אין לי בית משלי ואני חי על הקו בין הולנד לישראל. כמובן שישנה העובדה שאני לא מעוניין לנטוש את הכלב או שההורים ינטשו אותו באיזו כלביה, אלא למצוא לו פתרון הוגן במינימום פגיעה. יש נכונות לשלם או לעשות מה שצריך, רק שלצערי אני לא מצליח לחשוב על פתרון וההורים לוחצים למצוא אחד עוד השבוע. מה עושים במקרה כזה?

שלום למומחי האודיו. יש לי בהולנד פיאט בראבו 2007 עם רדיו דיסק מקורי. אני מעוניין להחליף אותו במערכת מולטימדיה עם קאר פליי. ניסיתי לקנות אחת מהמערכות הזולות האוניברסליות שמציעים ברשת ולחבר עם החיבור המקורי, לצערי העניין לא צלח והמערכת לא נדלקה, נאלצתי להחזיר אותה למוכר. ההיצע בהולנד יחסית מוגבל, שוק האפטר מרקט די מצומצם וגם עניין ההתקנה לוקה בחסר (מעט מאוד מתקינים ומי שכן מתקין יש לו תור לחודשיים קדימה). בנוסף לכל הסיפור אני גם לא מחפש להשקיע הרבה במערכת, סביבות ה200 יורו פחות או יותר. אחרי לא מעט חיפושים אני קצת תקוע. לא בטוח איזה מערכת לקנות, מה היא צריכה לכלול מבחינת חיבורים ואיך לחבר את כל העניין. גם סרטונים ביוטיוב לא בדיוק עוזרים כי אני לא מצליח להבין איזה מערכות הם מתקינים שם (רוב הסרטונים זה בערך ״קח את הכבל שיש לך, חבר למערכת והנה זה עובד״ מה שבפירוש לא קרה אצלי) אשמח לכל עזרה

בראשון באחד הרחובות במרכז העיר יש גם באמפר שמי שהניח אותו החליט להכניס את העבודה שלו לספר שיאי גינס המקומי. מדובר בבאמפר הגבוה ביותר שנתקלתי בו, גם בארץ וגם בחול ולפני עליה עליו צריך להוריד את המהירות עד לכדי עצירה כמעט מלאה. וגם, ליד בית הספר התיכון שלמדתי בו מי שהתקין את הבמפרים הרגיש צורך להוסיף שכבת אבטחה נוספת ועשה תעלה לפני הבאמפר, את ההרגשה ברכב כשנכנסים לתעלה וממנה עולים מיד על במפר אתם יכולים רק לדמיין

אצלנו הכיסא הוא מאחורי מושב הניסע, מאפשר להתקין מראה קטנה על משענת הראש ולראות את התינוקת בזמן נסיעה בלי להסיט מבט לשום מקום (דרך מראה אחורית)

עשיתי מחקר לא קטן גם בישראל וגם בהולנד לפני שקניתי (אני חי על הקו בין 2 המדינות) ובאופן כללי נראה שכל הצ׳יקו/גרקו למיניהם הם להיט רק בארץ. בסוף הרשימה צומצה לכיסא sirona (עם איזה אות באנגלית) של סייבקס, לכיסאות של מקסי קוזי, דגמים מסוימים של נונה ו- joi i-spin 360. בסוף הלכנו על האחרון ברשימה מפאת מחיר. מדובר בכיסא שמספיק מגיל 0 עד גיל די מאוחר (4 או משהו כזה, לא זוכר בדיוק). עיגוני איזופיקס קשיחים (ראיתי כבר כיסאות שהאיזופיקס שלהם זה אבזם שמחובר לרצועה), רגל עגינה והדובדבן שבקצפת: כיסא מסתובב שמאפשר להכניס את התינוק ולהוציא בקלות. מבחינת איכות גימור הסייבקס הכי הרשים אותי (בכל אלה שציינתי יש את כל המאפיינים שהזכרתי כאן)

מה באמת הקטע עם האנדרואיד אוטו בארץ? לאמא של אשתי יש רכב עם תמיכה באנדרואיד אוטו (ניסן ג׳וק חדשה). הורדתי לה apk שצריך ועכשיו אחרי חודש וחצי של שקט היא מדווחת שיש בעיה, המערכת ברכב טוענת שיש גרסא חדשה לאנדרואיד אוטו ושלא יבוצע חיבור עד שלא יעודכן במכשיר הטלפון. אני אצטרך לרדוף אחרי הגרסאות האלה לנצח?

העובדה שיש לנו פה טויוטות עם מנועים אטמוספריים היא דרישה של היבואן. באירופה רוב היצרנים מציעים או מנועי טורבו, או מנועים היברידיים או חשמליים לגמרי. האטמוספרי המסורתי נעלם כמעט לגמרי (ואני אומר כמעט אף על פי שאני בטוח שלגמרי) מכל המכוניות החדשות שעולות שם לכבישים. מה שאומר שגם היצרים מסכימים שהמנוע הזה צריך ללכת: הוא פחות יעיל, חסכוני או חזק מהחידושים שהגיעו אחריו וברכבים חדשים אין שום סיבה לבחור בכזה

אני מחזיק סיאט ארונה ברמת גימור fr (שבאה לידי ביטוי בתוספות אבזור קלות ובעיקר בעניינים קוסמטיים) מנוע הטורבו הצנום מספק מספיק כוח ומומנט לכל נסיעה מנהלתית שהיא (אולי אם הייתי נוסע באוטובאנים של גרמניה הייתי מתבאס, אבל אנחנו לא שם). מבחינת אבזור, מרכב חדש הייתי מצפה לטיפה יותר בתחום הבטיחותי (יש מוביליי, מוזמן להסיק מזה מסקנות) והיה אפשר לא להתקמצן על ידיות לנוסעים מעל הדלתות, אבל מעבר לזה מדובר ברכב מצוין. בתחום בידוד הרעשים מדובר ברכב סה״כ מניח את הדעת. זה לא הגולף שהייתה לי אבל גם לא רכב רועש במיוחד. ככל שהמהירות עולה כך שומעים יותר רעשי כביש. רעש המנוע לא ניכר במיוחד ואני דווקא די מחבב אותו. מבחינת גודל מבפנים: לא נשמעו תלונות כשישבו 2 מבוגרים מאחורה. לרוב יש לנו שם כיסא תינוק (די גדול, מהאלה שמסתובבים עם כל התחכומים) ויש לו די מקום. בבגאז׳ יש מקום לעגלה או מזוודה ענקית ועוד טיפ טיפה. מבחינת הנדסת אנוש הכל נמצא לטעמי במקום הנכון ומספק נוחות מקסימלית. ברמת הגימור הנוכחית מקבלים מערכת מולטימדיה עם אפל קארפליי וגם משטח לטעינה אלחוטית של הטלפון (מאוד שימושי ונחמד, בטח עם המקום שם שמספיק לטלפון ענק כמו שלי) יחד עם כניסה והנעה ללא מפתח והביטוח גם מוכן לזרום על איתורן במקום קודן, שזה מבחינתי שדרוג מדהים (שונא קודנים) לעניין האמינות: אחותי ובן זוגה נוסעים ברכבי vag עם tsi + dsg עוד מ2012 ועד היום (לא רכבים חדשים, זקנים יותר מ3 שנים) ועד היום לא נצפו תקלות. הרכב שלי בן שנה וחצי בערך ולפני כן החזקתי גולף חדשה במשך שנה שעשתה 30 אלף קילומטר. באף אחד מהרכבים המדוברים לא הייתה בעיה בגיר והכל עובד מצוין. פעולתו חלקה ונעימה, אין דפיקות או בלבולים למיניהם. גם לי היה חשש מענייני גיר רובוטי כפול מצמדים שיזדקן לא יפה, אבל בהתחשב בחוויות שלי ושל קרוביי מ3 השנים האחרונות, החשש נעלם. אגב לעניין מנועי הטורבו. אני אישית נוסע ברכבים עם מנועי טורבו משנת 2016 בערך ועד היום: הייתה אופל אסטרה, הגולף המדוברת, כמה רכבי רנו (2 מהם דיזל, אחד קליאו טורבו בנזין מ2015) והיום הסיאט ארונה. חוץ מבאסטרה בכולם היו גם גירים רובוטיים כפולי מצמדים. כולם הפגינו גם חסכון בדלק וגם אמינות (ברנו פלואנס הגיר נטה להתחמם וזה קרה מספר חד ספרתי של פעמים לאורך 3 שנים) ויחד עם הביצועים הנוחים אני אישית הגעתי לנקודה שבה אין שום סיכוי שאקנה רכב עם צימוד מנוע+גיר שונה (ממנוע אטמוספרי אני מעוניין לשכוח, כך גם מגירים אוטומטיים פלנטריים/רציפים וכל ההמצאות האלה של העשור הקודם)

שלום חברים, אני מתחיל להשתעשע ברעיון של רכישת רכב יחסית ישן ובתקציב די נמוך בהולנד (לא בארץ) נתקלתי כאחת האופציות בפיאט בראבו, שנתונים 2007-2008 כאשר ביניהן יש גם את גרסאת הtjet, מנוע 1400 המפיק 150 כ״ס. להבנתי מדובר בגרסאת טורבו וטרם התנסיתי עם רכב טורבו כל-כך ישן, מה שגורם לי לתהות האם בכלל כדאי לחשוב בכיוון הזה או שזו הרפתקאה מיותרת? ובאופן כללי רציתי לשמוע חוו״ד על הבראבו מהשנתונים האלה והיצע המנועים שלהן (ההיצע בהולנד דומה לזה שהיה בארץ, רק התיבה בעיקר ידנית)

נראה שאכן התמחור של 107 אש״ח הוא מעל המחירון המשוקלל עבור הרכב. השאלה היא האם אני יוצא פה בדיל הגיוני או שאני עומד בפני הפסד יחסי. המוכר כמובן לא מוכר להתגמש בכלל ולא לחוץ למכור, אז מיקוחים ועניינים לא באים בחשבון

מבחינת רמת הגימור והמחירים, הוחלט שנלך על הfr, כמו״כ אני מעוניין ״להשוות תפוחים לתפוחים״ ולכן משווע את רמת הגימור בין 2 סוגי הקניה. מבחינת ״כואב בארנק״. בעקרון זה לא לכאן ולא לכאן. לא מדובר עבורנו בסכום משמעותי מדי אבל גם לא בכזה שמתייחסים אליו בביטול. הfr במחיר הרגיל נמכרת באזור ה120 אש״ח בערך (124 אאל״ט) ה117 אש״ח הוא מחיר מבצע של צ׳מפיון. אנחנו לא צפויים להחזיק ברכב מעבר לשנתיים ואני מנסה לחשב איך תגולם ירידת הערך ב2 המקרים ואיזה דיל ישאיר אותי עם פחות חור ביום המכירה וכן יקל עליי את המכירה העתידית

שלום לכולם, לאחר לא מעט חיפושים והתייעצויות הגענו לישורת האחרונה בעניין רכישת רכב, אלא שאז נכנס משתנה חדש לתמונה וגרם לי ללבטים נוספים. אתמול אני ואשתי ראינו סיאט ארונה, בת שנה עם שנתיים אחריות וכ8500 ק״מ במחיר של כ107 אש״ח. היום ״נחתה על שולחני״ הצעה לקניית אותו הרכב (באותה רמת גימור, FR) חדש לגמרי מהיבואן במסגרת ההנחות של צ׳מפיון ב117 אש״ח, והנה התחלנו עם הלבטים... מצד אחד אני ״חוסך״ פה יד על הרכב, מקבל שנת אחריות נוספת (המשומת בת שנה התחילה את דרכה עם 3 שנות אחריות, מהן נותרו כמעט שנתיים) ומקבל רכב חדש לחלוטין שכל ק״מ בו הוא ק״מ שאני ״חתום עליו״ מצד שני גם ה107 אש״ח שלהם הסכמנו אני ואישתי, כבר מהווים מתיחת התקציב בלא מעט. מתלבט האם ההבדלים זניחים יחסית או שיש יתרון ברור של אחד על משניהו שאני לא מודע לו