Casper

זקוק לעצתכם, אתמול בערב פגשו גלגלי רכבי בור עמוק ורחב לרוחב כל הכביש (זה נראה כמו כיסוי של חריץ שנחפר להעבר תשתית ששקע או נעלם בגשם). זה קרה ברח' ז'בוטינסקי בהרצליה והמפגע בכביש קיים שם לפחות 3 ימים. מיד לאחר הכניסה לבור התחילו רעידות בהגה במהירות נמוכה מאוד ובמהירות גבוהה מעל 110 קמ"ש. אין לי ספק שהבור הוא הגורם לרעידות משום שלפני כן הכל היה בסדר. ממבט מהיר על שני הקדמיים לא נראה נזק ומחר אני אפרק אותם כדי לבדוק את החלק הפנימי. בהנחה שלא מדובר בסתם משקולת איזון שעפה (אולי כן, אבל יש לי הרגשה שלא) אלא בנזק שהגיע למחלקי המיתלה, מה עלי לעשות? לפנות לרשות המקומית לפני כניסה לבדיקה במוסך? לפנות אליהם אחרי אחרי התיקון? יש סיכוי שיפצו אותי? אחרי הכל מדובר בתחום אחריותם ואני משלם ארנונה בדיוק כדי שלא יהיו בורות כאלו בכבישים. אני מכיר מקרה של עירית פ"ת שם כן קיבל בעל הרכב פיצוי, השאלה אם יש מקרים נוספים כאלו? אגב, הבור עדיין שם וקשה לראות אותו (מכוסה באספלט) לכן הזהרו ברח' ז'בוטיסקי בהרצליה (הרח' של הקאנטרי) מכיוון דרום לצפון אחרי הרמזור של ההצטלבות עם רח' הנדיב.

ראיתי את הנעל הזאת בדיוק בפילדלפיה ב-100 דולר, כך ש-550 ש"ח זה מחיר הגיוני.

1600-1800 ש"ח בחנויות האינטרנט (שגם מוכרות בצורה רגילה). אחריות? שנה.

בתור משתמש באיזיפארק אני מאוד ממליץ על המוצר הזה. בזכות המכשיר הזה כבר כמה שנים לא קיבלתי דו"ח חניה (לעומת הרבה דו"חות בכחול לבן לפני כן).

שלום לכולם, אני מתכוון לרכוש בקרוב את אחד מהדגמים הבאים: JVC KDBT1 PIONEER DEH-7900BT החירים של שניהם דומים והיתרון של ה-JVC הוא במיקרופון נפרד עם חוט (עד סוכך השמש) לשיחות טלפון ובטוח שהוא תומך בכיסת USB לחיבור כונן פלאש כשהפיוניר אולי צריך מתאם (אני לא בטוח בזה). לעומת זאת, פיוניר חברה מוכרת יותר בתחום האודיו לרכב מאשר JVC. אני מתכוון לרכוש בחנות מקוונת. איך החנות POMPA? למישהו יש ניסיון איתם מעבר להמלצות ב-ZAP שיכולות להיות שתולות? שאלה אחרונה, מתקין טוב באיזור השרון/ ת"א? סה"כ התקנה פשוטה של HU במקום אחת קיימת, אבל אני רוצה מישהו נורמלי כי כן צריך להעביר בצורה יפה כבל USB לאזור תא הכפפות שם יוכנס הדיסק און קי עם המוזיקה. אגב, אני לא אודיופיל מדופלם ואיכות הקול היא שיקול משני יותר אחרי הפונקציונליות של המכשיר. תודה.

קורה A

האיכות פחות חשובה לי, חשוב לשמוע את התכנית. נתת לי רעיון...אפשר פשוט להקליט עם הוידאו שמחובר ל-TV את הערוץ שמשדר את 102FM בממיר הדיגיטלי.

מדהים! פעם לא היתה בעיה כזו...הייתי מתכנת את מערכת המיני בחדר להקליט משעה X לשעה Y וזהו. בעידן הדיגיטלי זה קצת אחרת, אין לי ממש רדיו בבית עם מכשיר הקלטה. בטח יש אפשרות להקליט שידורי רדיו באמצעות המחשב דרך האינטרנט. אז מה אני צריך? תוכנה להשמעת תחנות רדיו דרך המחשב? יש המלצות? תוכנה המקליטה מה שמשמיע היישום הקודם? יש המלצות? יש אולי תוכנה שעושה את שניהם? מדובר אגב בתכנית החדשה של קוטנר ב- 102FM, ביום חמישי הזה הוא מארח את האומן האהוב עלי בישראל- רמי פורטיס. כל זאת לקראת הופעה לרגל 30 שנה לאלבום הראשון שלו- פלונטר. תודה לעוזרים!

אני מבין שאתה קונה מכוניות רק מהסוכנות...נכון?

משום מה זכור לי שטיפ מקובל בישראל זה 12% ולא 10% מהחשבון. אני תמיד משאיר 12% מינימום ובד"כ משאיר יותר ברמת הסביר (תלוי בכמה מזומנים יש בארנק) כאשר השירות היה בינוני ומעלה. הגישה שלי בנושא הטיפים היא שבשבילי עוד כמה שקלים זה לא הרבה כסף, אבל בשביל המלצר זה יכול להיות הבדל גדול אם אנשים נוספים ינהגו כמוני. אני חושב שאף אחד לא עובד במלצרות מתוך בחירה וגם אם יש מלצרים שעושים הרבה כסף מבחינתי הם הרוויחו את זה ביושר.

אצלי יש קוני ספורט נעולים 50% עם קפיצים מקוריים והדיסקים התחילו לקפוץ לי בסטריאו, מה שלא קרה עם הבולמים המקוריים. אני צריך HU חדש

enterprise הם היו סה"כ בסדר (חוץ מרכב אחד שהגיע במצב לא טוב), אבל אני לא מוצא סיבה מיוחדת להעדיף אותם על חברות גדולות אחרות.

פיק אפ אחד, שישה אנשים וחמש מזוודות... סוף סוף מצאתי את ההיגיון ואת ההסבר מדוע האמריקאים קונים פיק אפס כאילו "ניין אילבן" פרק 2 מגיע בקרוב וחזק יותר מבעבר. הגענו חמש נפשות ל- JFK ולהפתעתי קרוב המשפחה אצלו אנו אמורים להתאכסן ליומיים הקרובים הגיע בגפו, הוא וה- Dodge Ram החדש שלו. בזכות אותו ראם הצלחנו להידחס כחוק שישה אנשים וחמש מזוודות בתוך אוטו אחד. איך אומר יורם ארבל...הללויה! כך התחילה החופשה שלי בארץ הדוד סם. מיד לאחר מכן הופתעתי לגלות שאנחנו נוסעים כבר רבע שעה באוטוסטרדה ועדיין לא עזבנו את שטח שדה התעופה. אחרי 40 דקות הגענו לבית המשפחה בלונג ביץ' והופתעתי לגלות שמשאית העבודה של אותו קרוב משפחה המתפארת בתג שם אמריקאי להפליא "סטרלינג" היא לא אחרת מאשר משאית קלה העונה בישראל ובשאר העולם לשם קאנטר מבית מיצובישי פוסו. "סטרלינג" נשמע הרבה יותר טוב ממיצובישי פוסו, בטח באוזני ארץ הביג מק. בארצות הברית יש הרבה מכוניות והרבה דגמים שאנחנו לא מכירים וגם באירופה מעולם לא שמעו עליהם. את זה כולם יודעים. בכל זאת הופתעתי מכמות הדגמים הדומים אחד לשני לעיתים מאותו יצרן ואותו מודל ויותר מכל הופתעתי מכמות הניסאן מורנו שיש בארה"ב, סקירה מהירה של מחירון המשומשות שם חשפה את הסיבה, מורנו בן שנתיים עולה בארה"ב 18 אלף דולרים כאשר הוא ממוצב מול קרוס אוברים אחרים דוגמת פורד אדג' (בקרוב בישראל), יונאי סנטה פה, הונדות שונות וכו'....כלומר רמת מחירים של 200-250 אלף דולרים בישראל, הבדל גדול לעומת ה- 400++ עבורו נמכר המורנו בישראל. אחרי יומיים היינו אמורים לעבור לפילדלפיה לפלג הוותיק יותר של המשפחה, את הדרך שארכה שעתיים עשינו על ניסן ארמדה, שוב…שישה אנשים וחמש מזוורות (+ כמה בורגרים ודונטס שנטרפו במנהטן). אתנחתה קלה מהנושא המוטורי- מנהטן: מדהים! פעם ראשונה שלי שם והרושם המיידי שם הוא שהאי הזה מרכז את כל סוגי האנשים, מכל המינים והצבעים, בכל הגדלים עם או בלי ניתוחים פלסטיים. רוב האנשים מאוד "מתוקתקים" מבחינת ההופעה שלהם ויש גם כמובן עוני ברחובות הצדדיים יותר. כשאתה הולך בטיימס סקוור אתה בהחלט מרגיש שאתה במרכז העולם, הכל קורה שם! כמות הלימוזוניות שיש שם בלתי נתפסת והדגם הבא בתפוצה אחרי מוניות צהובות ולימוזינות זה מרצדס S קלאס, S500 למי ששאל. נחזור לארמדה. זה מן SUV ענק בסגנון שאמריקה כל כך אוהבת. בהמה אמריקאית אמיתית! כשהגענו לפילדלפיה השתכנו באזור יוקרתי ביותר (שמעתי משהו על האזור הרביעי ביוקרה שלו בארה"ב אבל אני לא חותם על זה) ושם, כמו גם בלונג איילנד וניו יורק, יש מרצדסים ובימרים כמו זבל! זה לא יהיה מוגזם לקבוע שרואים שם את המכוניות האלו כמו שרואים בארץ מאזדה 6. המעניין בבימרים באמריקה הצפונית הוא שרובן עונדות איזה סמל X קטן מאחור המצהיר קבל עם ועדה שמדובר בהנעה כפולה, לא מפתיע בהתחשב בחורף הקשה שיש שם בד"כ. עכשיו מגיעים לחלק הנהיגה שלי בארה"ב, עד לשלב הזה לא נהגתי וכדי לא לפגוע במרקם המשפחתי העדין במשפחתי הפולניה (אושאומרים פולנית) הייתי צריך לעלות צפונה לטורנטו כדי לבקר את הפלג הקנדי של המשפחה. (אנשים מאוד נחמדים, באמת...בעיקר הצעירים) לצורך המשימה, הושכרה מכונית ואישתי עברה מסע שכנוע בטענה שבקנדה יש הכל מהכל ובגדים יפים אף יותר עם סגנון אירופי כמו בישראל. בחברת ההשכרה דרשתי משהו עם בקרת שיוט מאחר וה"קצת צפונה" היא למעשה נסיעה של 9 שעות ו- קרוב ל- 900 ק"מ לכל כיוון. קרוז קונטרול? נו פרובלם סיר...יש לנו דודג' סטרטוס ו-VW ג'טה. למרות שהנטיה הברורה שלי היתה לכיוון הג'טה רציתי כן לחוות מכונית בסגנון שאני פחות מכיר מישראל ולכן הלכתי לשבת בסטרטוס כדי להתרשם ולראות אם ל- 202 הס"מ שלי יהיה נוח בנסיעה הארוכה. לאחר התרשמות קצרה ביותר מהסטרטוס חלפתי ובחרתי בג'טה...היה כתוב עליה 2.5 מתחת לפנס האחורי וכשישבתי בה היא הרגישה כמו ש-VW אמורה להרגיש- מוצקה. אחרי שאספתי את הג'טה הופתעתי לגלות שתיבת ההילוכים האוטומטית היא בעלת 6 הילוכים ויחד עם המנוע ואפשרות לתפעול ידני של התיבה מקבלים ביצועים טובים למדי! (בדיקה מאוחרת יותר העלתה שהמנוע הזה מפיק 170 כ"ס והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.2 שניות) שמחתי על בחירתי הנכונה, הזנתי ב- GPSToronto ויאללה לדרך! איך גומעים מרחק כל כך גדול? הגדול ביותר שנהגתי בחיי! לוקחים הרבה מוזיקה מהארץ, לומדים את הדרך כמה שאפשר בע"פ ולשים לב לאן ה-GPS לוקח אותך ולא תמיד לסמוך עליו כפי שלימד אותנו סיבוב התברברות כשהנווט האלקטרוני ניווט אותנו מחוץ לכביש המהיר לדרך בעיירה מנומנמת. הזהירו אותי רבות לא לעבור את המהירות המותרת בארה"ב כי אז יעשו לי חיפוש בהפשטה, יחשפו את עכוזי הלבן וישימו אותו בכלבוש! בפועל, אפשר לנהוג מהר יותר מה-65 מייל לשעה שמותר שם רק לעשות זאת בחוכמה בהתאם לתנועה מסביב ואף פעם כשאתה לא לבד על הכביש! ואז הגענו לכביש 90 המוכר יותר כ- New York interstate highway. מדובר למעשה ברצועת כביש ישרה מאוד ומשעממת למדי כאשר אנחנו מכסים את רובו מסיריקיוז לבאפלו. ממש במקרה תפסה אותנו סופת שלגים פסיכית לגמרי עם ראות 0 ושלג אשר מכסה את הכביש כך שלא ניתן לראות את הפסים הצבועים על הכביש ולא תמיד יודעים היכן הכביש נגמר והשוליים מתחילים. בכביש בעל שני נתיבים לכל כיוון זה לא ממש נעים...בטח לא כשאתה צריך להיות עליו 3 שעות וכבר חושך בחוץ. מה עושים? אז נוסעים במהירות בינונית כמו התנועה מסביב וחלק מהזמן נוסעים אחרי מפלסות שלג שנוסעות מהר מאוד וזהו. ברגע שעוברים את הגבול לקנדה סגנון הנהיגה משתנה בבת אחת. הקנדים להם שורשים צרפתיים כנראה למדו נהיגה שם או מבקרים שם לא מעט נוהגים מהר יותר משמעותית כולל עקיפות מימין וצפירות רבות- חידוש מרענן אחרי מספר ימים ביבשת אמריקה. אחרי יומיים בקנדה חזרנו באותה דרך אבל במזג אויר נוח יותר (עדיין קור כלבים) עם שמש ועננים מעטים. בדרך חזרה שמתי לב לכמה כסף עולה כל כיוון מבחינת אגרות וכו', לא זול...משהו כמו 20 דולר לכל כיוון. כשחזרנו לפילדלפיה הג'טה הוחלפה בשני מיניוואנים בגלל שאנשים נוספים מהמשפחה הגיעו מישראל. קיבלנו קאיה סדונה ודודג' קראוון. בזכות הניסיון העשיר שלי בנהיגה לקנדה שובצתי ללא התנגדות לתפקיד הנהג ולקחתי את הקאיה, בעיקר בגלל שממש לא היה אכפת לי איזה מיניוואן יהיה לי לכמה ימים...כי זה מיניוואן. לסדונה שהיא מעיין קאיה קרניבל אבל ארוכה יותר יש מנוע V6 בנפח 3800 סמ"ק ו- 250 כ"ס, הרבה כוח! מזל שיש לה בקרת משיכה אחרת היא היתה מפרפרת את עצמה לדעת בכל זינוק על כביש רטוב...ושלא תחשבו שלא ניסיתי איך זה בלי בקרת המשיכה J סה"כ היא עשתה את העבודה היטב כמובילת נוסעים אבל איכות הפלסטיקה די מבאסת כמו צריכת הדלק הלא מרשימה. לי אישית לא היה נוח ואחרי שעה כבר התחילו כאבי גב, כאבים שלא צצו גם אחרי 9 שעות נסיעה רצופות בג'טה. אחרי כמה ימי נהיגה בארה"ב הבנתי שהם פשוט נוהגים רגוע יותר. אין צפירות, אין עקיפות מימין וגם אם תתקע על השמאלי או תעצור באמצע דרך גישה לחניון לא יצפרו לך אלא יחכו כמה וכמה שניות טובות מאוד לפני שינקטו פעולת משיכת תשומת לב. אף אחד לא חותך אותך ולא מבצע סטיה ללא איתות או בפתאומיות, זה פשוט לא קורה. בכל השתלבות או יציאה מדרך מהירה או בכל צומת יש פס לבן רצוף שאוסר עקיפה. באזורים בכביש המהיר שאסור לעקוף יש פס רצוף שאוסר זאת ולא תמרור בתחילת הקטע ובסופו. זה אפשרי בעיקר בגלל שאין שם קו הפרדה רצוף כ"אי תנועה" או כמפריד בין שני כיווני הנסיעה, ברוב הכבישים יש שטח הפרדה בנוי ובמקרים שאין שטח ההפרדה צבוע בצהוב והוא רחב יותר מבישראל. אגב, ברוב ארה"ב מותר לפנות ימינה באדום לאחר עצירה והפניה שמאלה מתרחשת כאשר יש אור ירוק לתנועה הנגדית, פשוט מחכים שיתפנה ונוסעים. כמה פשוט וכמה יעיל (יותר זמן ירוק ברמזור לכל הכיוונים ללא בזבוז זמן אור ירוק יקר לפניה שמאלה בלבד. בישראל לצערי זה לא היה עובד...זה עניין לא חינוך ועכשיו כבר מאוחר מדי ללמד את נהגי ישראל דינמיקה כה פשוטה אך כה מסוכנת להשרשה. אחרי שבוע וחצי בפילדלפיה וכמה מאות דולרים על שופינג, חזרנו ללונג איילנד כדי להיזכר כמה שאמריקה אוהבת את המיני קופר. הדגם הזה נפוץ מאוד ונראה לפעמים שזאת המכונית הקטנה הנפוצה ביותר שם. היה נחמד להיזכר גם שרוב הגולפים והג'טות שם הן GTI או GLI בהתאמה, האמריקאים אוהבים כוח. ביומיים האחרונים בלונג איילנד גירד לי ממש לנהוג בקליאו שלי, שעתיים אחרי שגלגלי ה-777 של אל על נגעו במסלול 29 בבן גוריון כבר נהגתי עליה בכביש השרון...אחחח, כמה טוב זה גיר ידני! אז זה הטיול שלי ושל אישתי בארה"ב מהזוית המוטורית. היו כמובן הרבה חוויות מדהימות ומהנות מעבר לכך אבל זה כבר לא לפה.

כל פילוח והגדרת קהל יעד כולל בתוכו את מרכיב ההכנסה או מצב סוציו אקונומי, ההבדל הוא כמה מרכיב זה דומיננטי בהגדרת קהל היעד. בגלל שרכישת רכב ובמיוחד רכב יוקרה זאת רכישה עם מעורבות גבוהה, הרי שהנושא הכלכלי חשוב פה (אף אחד לא אוהב לטעות ברכישת מוצר שעולה 500K ש"ח, גם לא אנשים עשירים מאוד).

מידע על אסטרטגיית השיווק של לקסוס יהיה לך קצת קשה להשיג. היא מורכבת ממידע גלוי ולא גלוי ולכן קשה לנתח אותה לפי המידע הגלוי בלבד. אם אתה מחפש מידע על האסטרטגיה בארה"ב בשלב החדרת המותג...אני מאמין שתמצא בספרי פרסום ושיווק או באתרים רלבנטים. מבחינת המסר הפרסומי, אם זיכרוני אינו מטעה אותי, לקסוס פנתה בארה"ב לקהל אשר חיפש מכונית יוקרתית למראה ולמרגש יחד עם אמינות מוכחת. באותן שנים, מותגים כמו מרצדס, BMW ויגואר סבלו בבעיות אמינות להן לא ציפו רוכשי רכבי היוקרה. הקהל אליו פנתה לקסוס והחוזקות שלה עיצבו למעשה את המסר הפרסומי. לגבי ישראל. המצב פה שונה...היה טיפטוף של דגמי לקסוס (דגם אחד) באמצע שנות ה-90 והיום, וגם אז, השם לקסוס פחות או יותר מוכר לקהל היעד שמסוגל לרכוש מכוניות יוקרה. היבואן הישראלי לא היה צריך לעמול על החדרת המותג לתודעה של הישראלי האמיד מאוד. אני מעריך שבסיבוב הנוכחי בהחדרת לקסוס לישראל התרכזו בשלב הראשון במאמצי שיווק נקודתיים יותר על בסיס רכישת בסיס נתונים רלבנטי לקהל אמיד. בחודשים האחרונים אנחנו עדים למודעות פרסום בעיתונות (הרבה בגלובס ומרקר ומוספים כלכליים אחרים) וזה לדעתי השלב השני בבנית המותג במקביל להימצאות X על כבישי ישראל- דבר שתומך היטב בפרסום בעיתונות. התדמית של לקסוס? יותר קל לי לענות על ישראל (את השוק האמריקאי אני פחות מכיר), בישראל למותג לקסוס יש מיצוב גבוה מאוד. אולי לא גבוה כמו מרצדס, יגואר ו-BMW אבל לא רחוק מהם...בערך כמו אודי. לקסוס נתפסת כרכב יוקרתי, אמין, מתקדם, מפואר ו...אנונימי יחסית (חוץ מה-LS הבולבוסית לטעמי). מי שקונה לקסוס הוא זה שרוצה רכב יוקרתי אבל לא רוצה לבלוט בשטח. מקווה שעזרתי...

את צריכה לבדוק כמה רצינית המכה. קחי את האוטו לפחח רציני או תביאי פחח אל האוטו כדי שיעריך את חומרת הפגיעה. ההימור שלי הוא שיש לרכב פגיעה שמוגדרת כ"פגיעת שילדה", בעיקר בגלל מבנה הסיריון בה הגלגלים ממוקמים בקצוות הרכב. סיכוי גבוה שבית הבולם הקדמי זז ממקומו ובמצב כזה לא הייתי נוגע ברכב. תבדקי גם אם כריות האויר נפתחו ואם נראה לך שלא, תבדקי לפני התנעת האוטו אם נורית כרית האויר נדלקת ולאחר מכן נכבית (כך זה אמור להיות). אם אין נורית דולקת בכלל תתרחקי מהאוטו, אם היא נדלקת קבוע ולא נכבית גם תתרחקי מהאוטו.

כל הכבוד! אני חושב שמה שעשית בשרשור הזה ראוי להערכה! לא חסרים בעלי מקצוע שהיו מבקשים מבעל הרכב להגיע למוסך, להשאיר את האוטו יום שלם ל"חיבור למחשב" ובדיקות שונות ומשונות למרות שהבעיה היתה ידועה לבעל המקצוע מהרגע הראשון שהאוטו נכנס למוסך... יותר מזה, עזרת למישהו מבלי שהגיע אליך וללא תמורה כספית ותרמת לידע של המחזיקים ברכב זה. אני בטוח שהשכר שלך יגיע בהמשך בזכות המקצועיות וההגינות שהפגנת פה. מצטער על ה"השתפכות", אבל אני חושב שיש מקום לציין מקרים כאלו.

מצטרף להמלצות על ה-K800. מצלמה מעולה פלאש אמיתי מסך ענק מערכת הפעלה מעולה הבעסה איתו שהוא יחסית שמנמן ויש לו בליטה מעצבנת מאחור.

אם בתערוכת "אוטומוטור" היו מבקרים 5 מיליון אנשים ניתן לומר שתרבות הרכב בישראל היתה נראית אחרת. אני הייתי הולך לכיוון של 2% מהמספר שנקבת.

הפיתרון היעיל ביותר הוא להחליף את כל הבולמים של האוטו לרכים יותר, אולי לבולמים של גירסאות נחותות יותר שיכולים להיות רכים יותר (זה דורש בדיקה). אפשרות נוספת לבולמים היא לבדוק אם קיימים לרכב שלך בולמי קוני ספורט מתכווננים. מדובר בבולמים עם ברז שניתן לכוון אותו לפי דרישה ובמצב הרך ביותר הם בדרך כלל רכים יותר מהמקור, כך זה לפחות בקליאו שלי...לא בטוח שכך זה גם בלאון. עוד בולמים...מונרו סנסה-קראק.

לאחר בדיקה נוספות פה, האופסט של הג'נט הזה הוא 28 וזה גבוה מדי בשביל המבנה הבעייתי של בית הגלגל ב- ZX עם 5 דלתות. לשם השוואה, הג'נט הנוכחי שלך הוא אופסט 19.

ההדמיות שעשו פה לא כל כך נאמנות למקור מבחינת גודל הג'נט, בהדמיות הג'נט ביחס לאוטו נראה לפחות 16" או לא 17" כאשר בפועל הוא 15". קח את זה בחשבון כי ויזואלית מה שיותר גדול תמיד נראה טוב יותר. מעבר לכך, בדוק היטב את נתון האופסט של הג'נט הזה שמקורו ב- 206GTI, עד כמה שזכור לי האופסט שם גבוה יחסית ולכן הג'נט ישב יותר מדי "בפנים" לעומת הג'נט המקורי.

שלשום, ה-19/11/2007 בשעה 7:55 בבוקר, גבר ארוך גפיים התכופף אי שם בגוש דן אל עבר לנסר נעולה בחישוקי OZ ואכן...15". חברים, אני מודה ומתוודה שטעיתי.

קודם כל, תודה על הכבוד. תשמע, אני באמת משתדל ולא להגיב בשרשור הזה, אבל שוב פעם לא הצלחתי. אני באמת לא מבין מה הקשר בין כבוד אלי ואל מיצובישי בכל מה שקשור לעיצוב האאוטלנדר...לא אהבת? אחלה! אני ומעצבי מיצובישי לא לוקחים את זה אישית. לגבי השוק העתידי, ליונדאי יש אכן שוק טוב כיאה למותג קוריאני מוצלח ואמין, אבל שוק רכבי השטח של מיצובישי הוא לא בדיוק משהו להתבייש בו...להיפך. יונדאי סנטה פה הוא רכב כביש שטח רך לגיטימי ביותר ומהבולטים בסגמנט, מיצובישי אאוטלנדר החדש גם כן כזה. מי שרוצה לקנות שיעשה נסיעת מבחן על כל אחד מהם ויחליט.

אופס...