TShavit

מינואר 2007, דרגות הרישוי לרכב דו-גלגלי ישתנו. דרגה ראשונה - 125 סמ"ק, הספק עד 14.6 כ"ס. דרגה שניה - עד 33 כ"ס, ללא הגבלת נפח. דרגה שלישית לא מוגבלת. המשמעות היא שמבחינת המדינה לבחור בן 18 אין עדין מספיק מיומנות או בגרות או נסיון כדי לרכב על אופנוע עם יותר מ-33 כ"ס... לפי החשיבה הזו, יש הגיון מסויים בהגבלה מקבילה גם כשמדובר במכוניות. ולגבי הגדר: לפני משהו כמו שנתיים פרסמנו צילומים של מכונית שהשתפדה על הגדר, בכביש שיורד מעלה אדומים לים המלח. אז זה לא היה תוצאה של השתוללות בכביש, וזה גם נגמר בנס ללא נפגעים - לא היו נוסעים חוץ מהנהג (אולי זו היתה נהגת, לא בטוח). הגדר עברה באמצע האוטו, בין מושב הנהג לנוסע, דרך המושב האחורי והחוצה דרך הבאגאז'. המכונית נעצרה רק אחרי עוד כמה מטרים טובים. זה היה מקרה ברור של גדר לא תקינה: הגדר אמורה להיות רציפה ולהיות מסוגלת לקרוס בהדרגה. השתפדות כזאת לא אמורה להיות אפשרית. פרסמנו אז כתבה שלמה אודות שיטות בניית הגדר הקלוקלות של מע"צ, מצב התחזוקה של הגדרות וכן הלאה. אז אין ספק לגבי האשמה של הנהג - לפי מה שהבנתי תאונה איתו היתה רק שאלה של זמן. אבל גדר תקינה היתה עשוייה לעשות בדיוק את מה שהיא מיועדת לעשות: להציל חיים. טל

האמריקאים לא אוהבים לצאת מגבולות ארצם, בכל ענפי הספורט המוטורי. הטובים שם עושים כסף מצויין, שיותר קשה להגיע אליו באירופה. רוכבי מוטוקרוס שזוכים באליפות העולם עוברים להתחרות אחר כך באליפות ארה"ב. ולגבי פורמולה 1, נזכיר רק שהיו שני אלופי עולם אמריקנים: פיל היל ומריו אנדרטי. בין השמות האמריקנים הבולטים (המועטים) שהתחרו ב-F1 היו דן גרני ואדי צ'יבר. טל

אם כבר אז זה. מה שהראית זה הקונספט. אני מודה שאין הרבה הבדלים...

נזק לדוויל זה הדבר האחרון שהטריד אותם. בפעם הבאה בוא להגיד שלום... טל

המון תודה! (ויהיה גם קרדיט כתוב) טל

הדבר הזה נבחר על-ידי לאחת מעשר המכוניות המכוערות של כל הזמנים... אבל אני לא יודע מה זה! מישהו מזהה? טל

ביום שבת נפל המזל בחלקי לנסוע בקדילאק סדאן דוויל 57'. עוד לא התאוששתי מההלם. לא אכנס לפרטים - הכל יהיה בכתבה - אבל מעבר למכונית המהממת היכרתי אדם נהדר שספג את כל שגיונות-הצילום שלנו בסבלנות, לא היסס לטפס על גבעות כורכר ובכלל יצא גדול. לעומת זאת, התאכזבתי ביותר ממפגש עם חבורת אנשים שהייתי בטוח שיבינו ללבנו. לצורך צילום רציתי לעלות על משטח הדשא ממנו מזנקים מצנחי-הרחיפה מעל החוף בנתניה (דרומית למלון כרמל, למי שמכיר). ניגשתי לפני כן למקום, דיברתי עם אחד האנשים ושאלתי אם זה יתאפשר. "שום בעיה", הוא אמר לי. כשהגענו אחרי כשעה הוא לא היה במקום, ובמקומו נתקלנו בעוינות בלתי-מובנת. "זה כמו לעלות על מסלול נחיתה", הם אמרו. הסברנו שנעמוד בצד, היכן שממילא היו מוקמים אוהלי-צל, אבל אז עלתה טענה חדשה - "אתם הורסים לנו את הדשא". הם התייחסו אלינו כאילו באנו לרמוס אותם באי-התחשבות, ולא עזרו ההסברי םשהגעתי קודם כדי לבקש רשות ואף אחד לא מנסה או מתכוון להפריע להם. ניסינו להסביר להם שראינו כאן שילוב יפה של המכונית הנדירה עם מצנחי הרחיפה ברקע, ושזה בודאי גם באינטרס שלהם, אבל לא היה עם מי לדבר. בסוף ירדנו מהדשא וניסינו לעמוד בצד, ליד הגדר של המתחם, כדי בכל זאת לצלם משהו עם המצנחים ברקע, אבל אז עלתה טענה חדשה - "אין לנו ביטוח אם אנחנו נוחתים על הגג שלכם" (וזה כשמכוניות אחרות חונות שני מטר משם, בצמוד לגדר). הייתי מצפה דווקא מאנשים שעוסקים בספורט אתגרי שכזה, מחבורה שמלכד אותם ענין משותף, שיהיו קצת יותר פתוחים לאנשים אחרים עם תחביב מיוחד משלהם. אני בטוח שבמצב הפוך כל אחד כאן היה מקבל אותם בזרועות פתוחות. אבל אולי הגישה שלי מוטעית ובאמת היינו לא בסדר... בכל מקרה הסתלקנו משם מופתעים ומאוכזבים מהיחס, הגישה והעוינות. טל

יודע מה? לא רוצה. רוצה לריב כאן. ככה מתאים לי. לא טוב לך? עומדות בפניך בדיוק שתי אופציות: לחסום אותי, או לא לקרוא. (בעצם, לא בדיוק. יש לך גם אופציה שלישית: למנוע מהמלכלך הסדרתי לזהם את הפורום הזה.) ואגב, סאגת גיבוש-הדיעה והיסטוריית הקריאה הפרטית שלך מעניינת אותי כקליפת השום. טל

ואני שואל שאלה אחת פשוטה: מאיפה מגיעים הלכלוך והזוהמה? (ולא, שמר. אם לשם שינוי תפסיק להקשיב רק לעצמך, תבין שלא מדובר כאן על מי צודק. בסוגיה הזו, יש מאחורי מאות ואלפי כתבות שמהוות עדויות-אופי מצויינות, לכאן או לכאן, וכל אחד יותר ממוזמן לגבש לעצמו דיעה. ואני לא מייחס שום חשיבות למבחנים שאני כותב. מבחינתי יש חשיבות לדבר אחד בלבד: היושר האישי שלי. הוא זה שעומד כאן תחת מתקפה.) טל

יודע מה, שמר? הגישה שלך מראה שהשיטה של אהרנוביץ' עובדת. לכלך מספיק זמן על מספיק אנשים, חולל מספיק רעש, חזור על מנטרות מספיק פעמים, ובסוף יהיו מספיק אנשים חסרי יכולת חשיבה שיראו את זה בתור "התכתשויות הדדיות" ו"כולם מלכלכים על כולם". קבל את התנצלותי על שהגנה שלי על יושרי האישי מפריעה לך כל כך. אשתדל לא לחזור על כך בעתיד. טל

מוטי, אתה דיברת על האצ'בק בכלל, ואני די מסכים, אם כי לי זה מפריע יותר במשפחתיות-האצ'בק. בזמנו התייחסתי לזה עוד לגבי ה-307, שלדעתי ביישה מבחינה עיצובית את ה-306 אותה החליפה, וגם הסיוויק (הקודמת) הפכה להיות דמויית מיניוואן בגרסאת 3 ו-5 דלתות. אבל עידן דיבר ספציפית על הוט-האצ' ועל מכוניות שמתיימרות להיות ספורטיביות... גם מה שקורה בדור האחרון לא לטעמי. הפרופורציות לא הפכו יותר בריאות: המכוניות מקבלות חרטומים מוארכים עם סרח עודף קדמי מוגזם, כנראה משיקולי בטיחות ועמידה במבחני ריסוק. תסתכל על פיז'ו 207 לעומת 205 ותבין למה אני מתכוון (וזה עוד בלי לדבר על הזוועה שחוללו פיז'ו עם העיצוב של הגריל והפנסים). טל

אתה באמת לא מבין? אלו גרסאות חמות (פחות או יותר) של סופרמיני. ובסופרמיני (ולא רק) המגמה היא ללכת לגובה, כדי לספק יותר מרחב לנוסעים. כשההאץ' בעל עיצוב מסויים, ההוט-האץ' שמבוסס עליו יראה אותו דבר. טל

ועוד משהו לגבי הלל פוסק. בסביבות 1996 הוא נשלח כנציגנו על-ידי יבואני ימאהה להשקה בינלאומית יקרה בדרום-אפריקה, של שני אופנועי-ספורט בנפח 600 ו-1000 - ספינות-הדגל של ימאהה דאז. הוא חזר עם כתבה קטלנית (ביטויים כמו "היגוי של קטר רכבת", "על מה חשבו המהנדסים" ועוד). הכתבה נראתה לי חריפה במידה תמוהה, אך לאחר בדיקת הסוגיה עימו הוחלט שמאחר והוא ולא אף אחד אחר רכב על האופנוע, היא תתפרסם כפי שהיא - לאחר הסרת הביטויים שהיה בהם עלבון מיותר לאנשים, בהסכמה עימו כמובן. הגישה שלי היתה, ועודנה, שאפשר לקטול את האופנוע בלי להעליב אף אחד. הכתבה הזו היתה תחילתו של קרע ביננו ליבואני ימאהה - חברת 'כלל' הענקית, אגב, מפרסמים מכובדים בעיתון - בשל רצף (מקרי לחלוטין, כמובן) של כתבות לא בדיוק אוהדות והפסדים במבחנים השוואתיים. הם היו בטוחים שיש לנו משהו נגדם, למרות שהיחסים האישיים עם הנהלת היבואן היו מצויינים. טל

מידע לא מהווה בעיה. מסירת רכב למבחן? איך אתה יכול לחייב מישהו למסור רכוש שלו למישהו אחר? היבואן לא חייב למסור שום מכונית לאף אחד. באותה מידה אתה יכול לדרו ששהוק יחייב כל אחד להתראיין לעיתון או למסור מידע לעיתונאי שמבצע תחקיר. טל

ועוד דבר: רק תראה איך אתה מצליח לנצל גם את הדיון הזה להטלת רפש, ובו-זמנית גם להסיט את הקוראים מהעובדה שהציטוט שהבאת - "אם יבואן שלא מרוצה מהכתבה יכול להפעיל עליך לחץ, לא לספק רכבי הדגמה או השקות, או הכי גרוע - לא לפרסם בעיתון, אז קשה לך מאד להיות אובייקטיבי" מתייחס אליך בדיוק כמו לכל עיתונאי רכב אחר (ואולי אף יותר, בהתחשב בכך שעקב מיעוט המפרסמים באתר שלך, למי שכן מפרסם יש משקל רב ולכל הפסקת פרסום עלולה משמעות פיננסית כבדה). עכשיו תבוא ותגיד "כן, אבל א-נ-י לא מושפע". ואתה יודע מה? אני מאמין לך. וזו בדיוק הנקודה: בסופו של דבר - ואת זה אתה עצמך אמרת - הכל מתחיל ונגמר ביושר האישי של מי שכותב. עצם העובדה שקיימת סיטואציה שעלולה להשפיע איננה מצביעה על שחיתות. ולראיה - אותה סיטואציה בדיוק קיימת אצלך... טל

אז כנראה היו עוד כמה עיתונים זניחים שחשבו שה-307 לא כל כך נוראית. זה מה שזה אומר. כנראה הכתבים בפרסומוני אירופה התלהבו מהשמפניה שקיבלו בהשקה שלה ולכן הצביעו בעדה. 'אוטו', אגב, לא היה שותף לבחירה. טל

מה נזכרתם עכשיו? הדבר המזעזע הזה הוא קונספט מ-2003. טל

אני מכחיש... דברי הוצאו מהקשרם... בסך הכל התכוונתי לומר שאין לה ערך כספי. במלים אחרות - אם תכננתם ולמכור אותה במכירה פומבית בכריסטי'ז ולארגן לעצמכם את הפנסיה, זה לא ילך. ערך סנטימנטלי? זה כבר משהו אחר לגמרי. הזכרונות שלי ממנה הם של חמישה קצינים, אחד מהם בגובה 1.94 מ', דחוסים בתוך אוטו לא ממוזג... טל

אני חוזר שוב על הפספוס המרכזי שלך: אתה רואה שהייה בחו"ל כמתנה. אני (וכל עיתונאי הרכב, למעט אולי הצעירים הפעורים שבהם) רואה את זה כעוד פן של העבודה. לפעמים פן מהנה, לפעמים פחות, לפעמים מעצבן, לחוץ או משעמם, אבל בכל מקרה חלק מהעבודה. טל

יש דבר אחד שלא ברור לי. אתה דורש מרוני (וממני, ומכל אחד אחר במקצוע) לפעול בצורה מסויימת: בגדול, לסרב להיות ממומנים בצורה כלשהי. לפי אותה לוגיקה ב-ד-י-ו-ק, עלינו לסרב לכתוב בגוף בו קיים פרסום של יבואני רכב, לא? "אם אתה כתב רכב (או עיתונאי כלשהו) שמכבד את עצמו, אתה תעשה יותר." יותר מה? הרי לעיתונאי רכב יש מטרה אחת בלבד: לדווח לקוראיו. כפי שאני מבין זאת, "לעשות יותר" פירושו, למשל, לעשות תחקיר לוחמני אודות עבודה-בעיניים של מוסכים על לקוחות תמימים. מי שיסרב להשתתף בהשקות שלא הוא מממן פשוט לא ישתתף בהן. זו המציאות. איך העובדה שלא ישתתף בהשקות (ושלא תהיה לך טעות, זו תהיה התוצאה) משרתת את קוראיו? הנקודה המרכזית היא שאם לדעתך רוני מספיק טהר מידות כדי לעמוד בפרץ, לסרב למימון הטיסה והמלון וכן הלאה - חזקה עליו שהוא מספיק טהר מידות כדי לדווח באופן אוביקטיבי על המכונית ללא קשר למה שקורה סביבו. "אני מאמין שלא צריך לתת לך דוגמאות של עיתונאים שעשו יותר מהדרוש, עד היום זוכרים להם את זה, במיוחד משפ' ניקסון." לא הצלחתי להבין את הקשר. אותם עיתונאים עשו בדיוק את עבודתם העיתונאית. "בנוסף, המשפט הזה "אבל אין לאף אחד, ובטח שלא לי, אינטרס להלחם על כך" עצוב מאוד. מאוד." למה? מה עצוב בזה? אתה לא מבין מספר דברים מרכזיים: 1. כל העולם, אבל ממש כל העולם, עובד ככה. גם עיתונים ענקיים שיכולים להרשות לעצמם מימון טיסות ומלונות לכתביהם "נהנים" ממימון מלא של השתתפותם בהשקות. 2. את אותם עיתונאי רכב שמחשיבים טיסה להשקה כצ'ופר, ממש לא מעניין מי משלם את החשבון. הם יהנו - או לא - באותה מידה. רובם עשו את זה כל כך הרבה פעמים שזה כבר ממש, ממש לא ביג דיל. אני אישית נהנה בהשקה רק אם מדובר ברכב מעניין, מהנה וכן הלאה שאני יכול לנהוג בו כמו שצריך, ומצידי שישכנו אותי במלון 3 כוכבים בפרבר עוני. 3. אין כל הבדל בין מימון השקה לתשלום המשכורת שלך מכסף שמגיע מיבואני רכב דרך פרסום. ושלא תהיה טעות - זהו מקור המימון העיקרי של משכורות כל כתבי המגזינים בעולם כולו (טוב, למעט "קונסיומר ריפורט"). 4. אין זה באינטרס של כתב לכתוב דברים לא נכונים על מכונית כלשהי. גם לא אינטרס של מגזין רכב. זה בומרנג שחוזר אליך מהר מאד. לסיכום, מנקודת המבט האישית שלי: הבעיה איננה קיימת. או שאתה ישר, או שלא. או שאתה מקצועי, או שלא. אתן לך דוגמה פשוטה: לא מכבר נערכה השקה לאלפא 159. בלי להכנס לפרטים, זו היתה ההשקה החובבנית ביותר בה השתתפתי אי-פעם (בעיקר כי זה היה אירוע פרטיזני שאורגן רק לעיתונאים ישראלים). למרות זאת, עד כמה שידוע לי, ה-159 זכתה לכתבות אוהדות. מצד שני, האלפא בררה שעליה נהגנו באותו אירוע זכתה לביקורות די פושרות. מה ההבדל? האירוח היה אותו אירוח (כולל טיסה במחלקת עסקים). ההבדל הוא שלגבי מכונית אחת חוות הדעת היתה X, לגבי השניה Y - וזה מה שנכתב. טל

חן, שני תיקונים. האחד - אתה מדבר על תיבת הילוכים אחורית, מה שמכונה Transaxle. מעבר לכך שזו כלל לא המצאה של פורשה, הטראנסאקסל אינו כולל את המצמד אלא רק את תיבת ההילוכים. המצמד נשאר צמוד לגלגל-התנופה של המנוע. שנית, הכינוי "סרן וויסאך" לא התייחס כלל למיקום תיבת ההילוכים, אלא לכך שהוא אפשר לגלגלים Toe-in משתנה - בתכל'ס, היגוי אחורי פסיבי. טל

יוצרה עד 1995. טל

ולסיום הענין, הנה ההודעה הרשמית של גייגרקארס כפי שנשלחה אלי באימייל. טל H2SheriffE.pdf

לכל המשתתפים - אני יודע שזה קרב אבוד, אבל: כשגורמים נזק לרכוש, משחיתים אותו. כשגורמים נזק לצוואר של תרנגולת, שוחטים אותה. טל

להפגע? נפגעתי ממך רק פעם אחת, אחרי שתקעת לי סכין עמוק בגב, וזה היה לפני הרבה שנים. אני לוקח אישית רק דברים שנאמרים עלי אישית (ובהקשר הזה אני - ועורך-הדין שלי - עדיין ממתינים להכחשה והתנצלות. יש לי סבלנות, אבל לא בלתי-מוגבלת.) ולגבי הרקורד שלי - תודה לאל, אחרי יותר מעשרים שנות כתיבה הוא מדבר בעד עצמו, ולא דרך גיבובי-המקלדת שלך. מעניין שבתור אחד "שלא רוצה להגרר", אין לך כל בעיה להופיע פה מפעם לפעם ולפזר ארס... (ולנצל את זה שבבמה הזאת, להבדיל מזו שלך, מחיקות וצנזורה הן ענין נדיר מאד.) טל