TShavit

Discover, אתה מפר כאן באופן בוטה זכויות יוצרים, גם של הנס ליהמן וגם של אתר Worldcarfans. כתוב על התמונות האלו במפורש. כבר דנו מספיק בסוגיה הזו. כל כך קשה להביא לינק לתמונות? טל

לכל המגיבים - קצת סדר בעניינים. התפקיד העיקרי של היועץ הוא לא לכתוב תקנונים. תרגום תקנונים של ה-FIA וה-FIM (תוך התאמתם למציאות הישראלית) זה משהו שנעשה כבר מזמן. התפקיד של היועץ הוא לכתוב (או לסייע בכתיבת) תקנות. תקנות ממשלתיות שנלוות לחוק הנהיגה הספורטיבית ופורטות אותו לפרוטות: מה הנוהל כדי לאשר מסלול. איזה טופס צריך להגיש למי כדי לקיים ליגה. מה הביטוח שנדרש מהמתחרים. איזה סוגי פעילות נהיגה ספורטיבית פטורים מחובת רשיון תחרותי לרכב ורשיון נהיגת מירוצים לנהג. מהם התנאים בהם צריך לעמוד מבחינת בטיחות הקהל. וכו' וכו'. התקנונים הספורטיביים זה משהו אחר. זה משהו שכל עמותה שרוצה לקיים ספורט אמורה להגיש לרשות הספורט, מוכן ומפורט. שם כתוב כל מה שאנחנו מכירים - קטגוריות, ניקוד, דרישות טכניות, רוחב מסלול, דגלים, ערעורים וכן הלאה וכן הלאה. בשביל זה לא צריך יועץ. טל

פייר, אני מה-זה מבולבל... טל

סטודנט, רואים שעשית שיעורי בית - אבל אתה ממשיך לטעות. אמנם אמרתי את הדברים בהודעתי הקודמת אבל אנסה להסביר שוב. ציון-הריסוק משקף את סיכויי הפגיעה של הנוסעים ברכב, בתאונה מהסוג שאותו מדמה הניסוי. מכונית סופרמיני שקיבלה 11 נקודות מ-16 בריסוק קדמי תעמוד באותה רמת סיכון עבור נוסעיה כמו SUV שקיבל 11 מ-16. שים לב שהגורם היחיד שקובע את הציון הוא מידת הפגיעה של בובות-הניסוי. פגיעה X בבובה בסופרמיני תגרום להפחתת נקודות בדיוק באותו שיעור שתגרום אותה מידת פגיעה ב-SUV. לכן, כן אפשר להשוות בין הציונים בסגמנטים שונים. אם פגעת בקיר כאשר אתה נוסע ב-SUV או בסופרמיני, 4 כוכבים הם 4 כוכבים. לעומת זאת, אי אפשר ולא נכון לומר שבהתנגשות בין שתי מכוניות מסוגים שונים (ובעיקר בגדלים ומשקלים שונים) שיש להן אותו ציון, סיכויי הפגיעה של הנוסעים שווים. זו כבר תהיה טעות. טל

לא מדוייק. הציון מתייחס לסיכויי הפגיעה של הנוסעים היושבים בתוך הרכב, כאשר מתרחשת התנגשות. מהבחינה הזו, הסיכויים שלך להפגע כאשר אתה יושב בסופרמיני שקיבל ציון מסויים שווים לסיכויים שלך להפגע כאשר אתה נוסע ב-SUV ששוקל פי שניים וקיבל את אותו ציון. חשוב רק לזכור שזה ציון שמתייחס לריסוק כנגד מחסום מאד מסויים. טל

המממ... שאלה מעניינת, על גבול הפילוסופית. בעצם אפשר להציב את השאלה הזו בפני כל עיתונאי בעולם. אבל צריך להגדיר כאן את המשמעות של "יכולה". מבחינתי, כתבה שלי לא יכולה להיות מצונזרת. עובדתית, זה מעולם לא עמד על הפרק. אני מניח שתיאורטית זה יכול לקרות, אבל שם זה נשאר - בעולם התיאוריה. לטעמי, כתב שמרשה לעצמו להיות מושפע משיקולים של "מה יגידו אם" ו"אולי כדאי להרגיע את הטון כדי לא לעשות גלים" עושה נזק לעצמו בסופו של דבר. כך גם לגבי העיתון כולו. טל

שאלה בכלל לא נאיבית. ביום בו למחלקת הפרסום תהיה זכות דיבור כלשהי לגבי כתבות שלי, אפסיק לכתוב לאותו גורם. כנ"ל גם בכל מקרה בו כתבה שלי תצונזר או תערך משמעותית כך שמסקנותיה ישתנו. טל

תודה. אני יודע לקרוא לא רע בעצמי. גם אם נניח שהכותב הוא איש 'אוטו', זה עדיין רחוק מאד מ"מסכת השמצות נגד כל מי שלא מיישר קו". אני לא מתכוון להכנס שוב לגופו של הענין השחוק ההוא, אבל - ותקן אותי אם אני טועה - רוני אהרנוביץ' הוא לא "כל מי". הוא אדם אחד. והוא לא סתם מישהו ש"לא מיישר קו" - הוא אחד שתוקף, ישירות, את העיתון ואת הכותבים בו, בחלק מהמקרים אישית. ולבוא ולטעון "רוני אהרנוביץ' עשה כך וכך" זו בודאי לא "מסכת של השמצות" - זו טענה שהיא לגיטימית לא פחות מהטענות שאהרנוביץ' מעלה חדשות לבקרים כלפי 'אוטו'. ולא זו בלבד - זו טענה ספציפית, שאהרנוביץ' גם הוזמן להכחיש אותה. לומר למישהו "אתה עשית כך וכך" יכול להיות מוגדר כהשמצה רק אם זה שקר מצוץ מהאצבע. כל עוד לא נאמר אחרת, זו בינתיים האשמה ולא יותר. אישית, אגב, אני לא רואה את כל העסק כהאשמה חמורה במיוחד. כשמישהו הוא הבעלים של העסק שלו-עצמו, אין לו ברירה אלא לעסוק גם בצדדים המסחריים. נכון שלכאורה יש כאן ניגוד-אינטרסים אינהרנטי, אבל זהו מצב בלתי-נמנע (גילוי נאות: גם אני הייתי שותף בעיתון שהייתי העורך שלו). בסופו של דבר, כמו בכל הברנז'ה הזו, השורה התחתונה היא יושר אישי והנכונות לעמוד בלחצים כלכליים. לטעמי אין כל הבדל עקרוני בין מו"ל שאיננו העורך לבין מו"ל שהוא גם העורך. יכול להיות שלבצע מכירת מודעות באירוע השקת דגם חדש אינו בדיוק לענין, אבל זה לא הופך אף אחד למושחת. טל

Here we go again... פשוט מדהים איך שכל דיון מגיע בסופו של דבר ל'אוטו', ולאותן התרחשויות מלפני 12 שנה... לשם שינוי לא אגיב הפעם. הנושא אכן נטחן עד דק. רק משהו קטן לשמר: "מסכת ההשמצות שמגיעה ממשרדי "אוטו" נגד כל מי שלא מיישר קו עם גרסתם"? לא קצת התבלבלת? אנחנו קוראים את אותו שרשור? טל

יש לך בעיה קלה, ידידי, בהבנת הנקרא. לכתב אין כל שליטה לגבי מה מדפיסים במוסף ומה לא, בדיוק כמו שאין לו שליטה על כמות העמודים, או על החלטה לאסוף מהדוכנים גליונות שכבר הודפסו. הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לומר "אם אתם משנים לי כתבה אני לא מוכן שהיא תופיע". את זה, בינתיים, לא אתה ולא אני יודעים. אם תופיע בעתיד הכתבה המדוברת כאשר היא מצונזרת - או אז תהיה לך זכות לומר משהו בענין. בינתיים כל מה שאתה יכול לעשות זה להביע דעה לגבי הדרך בה פעל העיתון, לא הכתב. לגבי החלק השני של תגובתך - אני לא מבין מה אתה רוצה לומר, ואיך זה רלבנטי לנושא. טל

לא מובנת לי התגובה שלך. אין לך מושג על מה התעקש תומר הדר ועל מה לא. העובדה הידועה היא שהכתבה אשר כן הגיעה לדפוס בודאי לא עברה צנזור. לגבי המהלך של 'הארץ' לא היתה לו כל זכות דיבור או יכולת השפעה. אני מנחש שהוא דווקא לא יסכים שכתבה שלו תופיע מצונזרת (ואני מנחש שגם העורך, יואב קווה, לא יסכים לכך). אני אומר זאת למרות שלטעמי המשפטים ה"אתניים" לא היו במקום, ואפשר היה לוותר עליהם מבלי לפגוע בביקורת על המכונית עצמה. טל

1. אבל כל הענין הוא שאי אפשר להזניח את נושא קשיחות הדפנות. הן מכניסות אלמנט מאד לא לינארי למשוואה, והעיוותים בכלל לא קטנים. כעקרון, ככל שהחתך נמוך יותר הדפנות קשיחות יותר והמשוואה הופכת לפחות לינארית - ואני כבר לא מדבר על צמיגי Run-Flat שהם בכלל קשיחים לאללה. ואתה בודאי מכיר כמה וכמה צמיגי שטח סופר-קשיחים (כמו למשל ה-235/85-16 שמשתמשים בהם ברכבי ראלי). 2. זה מה שקורה כשמתמקדים יותר מדי במשוואות תיאורטיות (זה בסדר, אל תעלב, גם לי זה קורה המון). אנחנו מדברים על אבן, לא על פיסת קרקע, וזה קצת משנה את המצב. הגודל של האבן הוא גורם נתון וקבוע. לצורך הדיון נניח מצב בו כל הצמיג נמצא באויר כך שכל המשקל נשען על האבן. תסכים איתי שלא כל הצמיג יבוא במגע עם האבן? כל המשקל נתמך על-ידי האבן בלבד, ולכן הלחץ גבוה בהרבה מאשר כשכל הצמיג בא במגע עם הקרקע... זה כמובן מקרה אחד ספציפי, אבל הוא ממחיש את הבעיתיות שבדיונים תיאורטיים. בפועל, פנצ'רים נגרמים משני גורמים עיקריים: צביטות, או עצם חד שחודר את הצמיג. כשזה קורה, הלחץ המקומי בנקודת החדירה הוא הרבה, הרבה יותר גבוה מאשר לחץ האויר בפנים כי מופעל כוח רב על שטח מגע קטנטן. 3. לגבי גודל שטח המגע כפונקציה של לחץ, מציע לך לקרוא כאן. טל

לא אתווכח עם הפרקטיקה - אתה זה שבשם שלו מופיעה המילה "ג'יפולוג" - אבל המתמטיקה שלך בוודאי לא נכונה... 2 ק"ג לסמ"ר לא יקרעו שום צמיג. הלחץ שמפעילה האבן הוא פונקציה של המשקל שמופעל עליה - שלא תלוי בלחץ האויר - ושל שטח הצמיג עימו היא באה במגע, שכן תלוי. בכל מקרה אנחנו מדברים על הרבה יותר מקילוגרמים בודדים לסמ"ר, והיחס בין שטח המגע של האבן עם הצמיג לבין לחץ האויר בצמיג אינו לינארי (למשל, שטח המגע עם הקרקע של צמיג בלחץ 14 PSI אינו כפול משטח המגע של צמיג בו הלחץ 28 PSI). טל

חס וחלילה! הורדת לחץ דווקא מגבירה את הסיכון לפנצ'ר! אם אתה לא מתכנן להכנס לחול או משטחים טובעניים אחרים, תשאיר את הלחץ כמו שהוא. טל

ה-911 טורבו נתנה בראש לכולם. (וסליחה אם זה כבר עלה כאן) טל

ואכן זה בא... היום יש דיווח בידיעות על מרדף משטרתי שהיה בשבת אחרי שני גנבי רכב. כשהגנבים נטשו את הרכב הגנוב והמשיכו להמלט ברגל, שני השוטרים אצו-רצו אחריהם והשאירו את הניידת עם המפתחות בפנים. הגנבים עשו איגוף, חזרו לניידת והפליגו לדרכם... טל

התשובה שונה מהותית מרכב לרכב. בעקרון, ככל שהרכב יותר זללן-דלק, הדיזל משתלם בקילומטרז' נמוך יותר. ברכבי-פנאי גדולים זה יכול לקרות כבר בפחות מ-10,000 ק"מ לשנה. במכוניות קטנות כבר צריך 30,000 ק"מ בשנה ויותר - וזו הסיבה שיש מעט כאלו אצלנו עם מנועי דיזל. טל

החודש. לרגל האירוע - כמה מלים על המנוע שלו, כאן. בנוסף, אני מתכנן כתבה בגליון המודפס, ולאור זאת: האם ידוע לכם על Ro 80 נוסעת בארץ? מספר טלפון? משהו? תודה טל

שלא תגידו שלא הוזהרתם... טל

"תמונות יפות"? "אחלה תמונות"? תגידו, אתם רציניים?

דווקא רוב התגובות כאן מראות על גישה סובלנית, מתחשבת וזהירה. וזה בהחלט מעודד, ותעודת כבוד לשוכני הפורום. טל

קודם כל, אתה לא צריך להעלב כשמתקנים אותך. שנית, זה שבארה"ב מכנים את כל רכבי-הפנאי, הטנדרים והמיניוואנים Trucks לא אומר שבעברית נכון לקרוא להם משאיות. פורשה ל-א מייצרת משאיות. שלישית, פורשה מוכרים בעוד כמה מקומות חוץ מארה"ב. המספרים שהבאתי הם נתוני פורשה עצמה, מעודכנים לסוף יוני, ומתייחסים למכירות שלה בכל העולם ולא רק בארה"ב. רביעית, גם על פי הנתונים שלך רכבי הפנאי אחראים לפחות מחצי המכירות בארה"ב. כך שלומר שכל הרווח שלהם בא ממכירת רכבי פנאי זה ממש, ממש לא מדוייק. חמישית, גם על פי הנתונים שלך מכירת רכבי פנאי נמצאת בירידה, ושל מכוניות ספורט - בעליה. שישית, פולקסווגן לא מייצרת את הקאיין. הקאיין מיוצר במפעל של פורשה בלייפציג שהוקם במיוחד למטרה הזו (ושם גם יוצרה הקאררה GT). פולקסווגן מספקת חלק מהרכיבים של המכונית. שביעית, זה וולוו S40 ולא C40. שמינית, זה ששתי מכוניות חולקות פלטפורמה ממש לא הופך אותן לזהות מבחינה מכנית. תשיעית, האם אתה חושב שמוצדק, עקרונית, לשלם יותר על לקסוס מאשר על טויוטה שבנויה על אותה פלטפורמה? האם מוצדק לשלם יותר על טויוטה יאריס מאשר על דייהטסו סיריון שבנויה על אותה פלטפורמה? תחשוב על זה. טל

יוגב, בוא נדייק: פורד פיתחה פלטפורמה(שנקראת C1) לשימוש רב-תכליתי, במותגי פורד (פוקוס, C-מקס), וולוו (S40/V50, אחר כך C70 ועכשיו גם C30) ומאזדה (3 ו-5). הפלטפורמה הזו פותחה במשותף על-ידי מהנדסים מפורד, וולוו ומאזדה. ואגב, אותה פלטפורמה - שיועדה במקור להנעה קדמית או כפולה - שימשה כבסיס לפלטפורמת ההנעה-אחורית של ה... מוסטנג הנוכחית. טל

ביום ו' האחרון, ה-14.7, חל יום השנה החמישי למותו של אברהם פורת. האזכרה, שהיתה אמורה להתקיים מחר, נדחתה בשל המצב הבטחוני. זה לא כל כך משנה: אזכרה זה ענין טכני. הרי לא ממש צריך אזכרה בשביל לזכור מישהו שהיה חשוב לך, שהיתה לו משמעות עבורך, שאהבת. זו הזדמנות להפגש שוב עם חלק מאלו שעבורם הזכרון והגעגועים לא נמוגים עם הזמן, אנשים שבימים כתיקונם אולי אין הרבה שמחבר ביניהם. אירוע חד-שנתי בו הזכרון מתעצם ומתחדד דווקא בגלל שהוא נחלת רבים. מצב בטחוני... אני מנחש שאילו פורת היה עימנו, הרי שבימים אלו הוא היה הולך ומבצע נסיעת-מבחן בכביש הצפון ומזגזג בין המובילים וההאמרים, דווקא בשביל הפרינציפ. ומוציא מזה, איך לא, כתבה מדהימה. אני לא ממש יודע מה אני מנסה לומר כאן, חוץ מאשר להזכיר לאלו מכם שהכירו אותו (בעיקר מעל דפי העיתון, כמובן): חמש שנים. טל

תודה לכל העונים. עזרתם. טל