הלוחש למכוניות

תקנות משרד התעבורה קובעות שאת המידע לגבי היסטוריית הטיפולים יכול לקבל רק בעל הרכב. אני נוהג לבקש באופן קבוע מהמוכר את עזרתו בקבלת הנ"ל, וזה מבחן טוב לאמינותו המידה והצהיר שטופל במורשה היבואן. כמובן שגם חשבונית ממוסך מורשה פרטי היא חשובה, אבל זה כמובן לא יינתן ע"י מורשה היבואן. אם אינני טועה, ישנה בעיה ספציפית עם הונדה/וולוו (מוסכי רשת של "מאיר"), ועקב החלפת תכנת היבואן ניתן כעת לקבל היסטוריית טיפולים רק במוסך שביצע את העבודה, ולא בכל מוסך יבואן אחר (שזה המצב הנורמלי אצל שאר היבואנים).

זה ממש לא מה שכיוונתי אליו, אבל רק מראה כמה זה כן יכול להיות פשוט לביצוע!

יכול להעיד על כך שהחלפת פגוש באודי A4 למשל אכן עוברת סכום של 20,000 ש"ח כולל עבודה וצבע, כך שסכום כזה ללא ירידת ערך אינו מעיד בהכרח על פגיעה קשה. אם בעל הרכב יבקש היסטוריית טיפול במוסך היבואן ותמצא שם את התיקון ורשימת החלקים - הרווחת מידע חשוב. אם לא תוקן במורשה יבואן - רק דו"ח השמאי (שנמצא מן הסתם ביד הקודמת) יוכל לשפוך אור על המצב.

אינך טועה. הבושה מתה מזמן. שומר נפשו - וכיסו - ירחק מסוחרים כאלו. דוקא כאן ישנה ענישה מוגדרת של עשרות אלפי שקלים שמוגדרת בתקנות משרד התחבורה, על עבירה של סוחר רכב מורשה בנושא אי-גילוי נאות. הבעיה, לדעתי, היא היעדר כל רצון מצד המשטרה ומשרד התחבורה להילחם בתופעה המכוערת הזו. זה פשוט מחדל מתמשך, ויתרה מזאת - הסוחרים העבריינים מתעליםעל עצמם ומשכללים את השיטות שלהם לזיוף ק"מ בצורה כזו, שלקונה התמים אין סיכוי לקלוט שעבדו עליו. אני מכיר היטב שיטות קיימות לזיוף ק"מ, ונזהר מהן בעת בדיקת רכבים משומשים ללקוחותי, אולם מטעמים מובנים לא אכתוב אותן כאן ע"מ שלא לעזור לעבריינים נוספים. אבל דבר אחד קטן יוכל למנוע חלק עצום מהמחדל הזה: אם במכוני הרישוי יהיה המידע על היסטוריית הק"מ של כל רכב (בניגוד למצב היום שהם רק מזינים ק"מ בצורה עיוורת לפי לוח השעונים שמולם) - כל זה פשוט יגווע, והקלות הבלתי נסבלת של הזיוף תיפסק. הלוואי ומישהו במשרד הרישוי ירים כבר את הכפפה הזו, ויביא לידי מימוש את המידע על ק"מ של כל רכב שקיים במערכת שם מאז 2010.

למה מוזר? בתנאי נסועה מתאימים, הדיזל אף חסכוני מהיברידית, ולמי שהולך להחזיק ברכב כמה שנים טובות זו תהיה מכירה לא פחות קלה ביום שיחליט למכור דיזל מוכח ולא היברידית עם סוללה לקראת סוף חייה.

איזה ממתק! סקרן לקרא כבר על ההפקרה בידיך...

מה שצריך להדאיג ברכב כזה הוא מה שלא כתוב - אין לו ביטוח מקיף במשך 4 השנים הראשונות על הכביש, קרי לא ניתן לדעת האם במהלך חיי הליסינג שלו היו תאונות נוספות (ולא נזק מצד ג') שלא דווח עליהן בהיעדר ביטוח.

זה אפשרי במחשב רק לבעלי מנוי (לא זול...) במחירון - כגון שמאי רכב. באפליקציה רואים רק את החודש הנוכחי. או שתלך לסוכן ביטוח שאוסף את החוברות מידי חודש.

הורדת ק"מ ("תספורת" בלשון הסוחרים הרמאים) בלוח השעונים של הרכב היא מכה בקנה מידה הרבה יותר גדול ממה שאנשים חושבים. יש לא מעט מגרשים שעוסקים בכך באופן פעיל ובצורה סיטונאית, ורק תמים יחשוב שהפחד מלהיתפש מרתיע אותם. בתחילת השימוש במוני ק"מ דיגיטליים נרשמה האטה בכמות הרמאויות - עד שהרמאים למדו איך להיכנס בכח למחשב הרכב ולשנות ק"מ לאיזה מספר שבא להם. רוב האנשים לא מודעים לכך, שהמרחק שעבר הרכב נרשם תמיד בעוד מחשב אחד לפחות מעבר ל-ECU (הראשי של הרכב): ניתן למצא את הנסועה גם במחשב הגיר ולעיתים גם במחשב ה-ABS. הבעיה היא, שמכוני הבדיקה כמובן מתעלמים מכך (כפי שמתעלמים מכל בדיקה דיאגנוסטית אלקטרונית באופן גורף), ורק חלק מהמוסכים יודעים כיצד למצא את הנתון הנ"ל (וגם זה לרוב מאוחר מידי - אחרי הקניייה). משרד התחבורה, איך לומר, אחראי למחדל המתמשך הזה תוך עצימת עין במשך שנים. כבר משנת 2010 הכריז אז השר כץ שהנה מגיעה המהפכה - ומכוני הרישוי יחויבו לרשום את הק"מ בכל טסט שנתי. ומה נעשה עם הכמות האדירה של מידע שהצטבר אצלם ב-12 השנים האחרונות? - כלום! במקום שזה יהפוך למידע נגיש לציבור (כאילו אנחנו לא משלמים הון בכל שנה עבור אגרת הרישוי), המידע מוסתר במחשבי משרד הרישוי כאילו אלו סודות הגרעין של אירן (שגם הם כבר בידינו...) והוא פשוט לא נגיש. פשוט מחדל מתמשך. אתר "משומשת" מנסה להילחם בתופעה - אבל הפרסום שם וולונטרי וכמובן חלקי ביותר. מה ניתן לעשות כדי להקטין את הסיכוי בנפילה שכזו? 1. לדרוש ניירת טסט ישנה, בה מודפס הק"מ משנים קודמות. הרבה אנשים שומרים ניירת כזו ברכב. 2. לדרוש חשבוניות על טיפולי עבר ברכב - ולראות אם הנסועה עולה באופן הגיוני בין טיפולים. שילוב של רכב יפה מידי במגרש והיעדר היסטוריית טיפול - חשוד! 3. להסתכל היטב ממי קונים! זה לא פחות חשוב מאשר מה קונים!

הי, תודה על הסקירה. נראה לי שהמלה טורבו מיותרת כאן. המומנט המירבי מושג רק ב-4000 סל"ד, אות וסימן למנוע אטמוספרי.

זו אכן דוגמא מעולה לכך, שאין באמת קשר בין שמירת מחיר טובה בשוק ובין האיכויות האמיתיות של הרכב. לכל אלו שמחפשים "רק שמירת מחיר בכל מחיר" - אומר רק לחשוב היטב האם שווה לכם להתנייד ברכב נחות מכל בחינה רק על מנת להנות ממחיר מכירה יותר טוב בעוד כמה שנים. הדבר הנכון יותר לעשות, עליו אני ממליץ בחום - לנסות ולקנות כמה שיותר בזול רכב טוב שלא שומר טוב על מחיר, ולמכור בזול לאחר כמה שנות שימוש מהנות.

לא. שים לב לתאריך המאוחר יותר, 02/08/2022, שמופיע בצילום התחתון - זה התאריך של הפקדת הסוחר והוספת היד שלו.

בכפוף לשימוש העיקרי של הרכב, בעיני זה רק מראה כמה נמוכה התמורה לכסף בפיקנטו. ניתן להשיג בתקציב זה רכבים רבים שהם בטיחותיים, נוחים, חזקים ואפילו מהנים לנהיגה הרבה יותר מהפיקנטו. כמובן שאם מדובר בנסועה עירונית בלבד, יש חשיבות לקוטן של הרכב. בכל אופי אחר של נסועה, הדוגמא שלך לגבי הפורטה ממש צועקת לשמיים - רכב ברמה שונה בתכלית, גבוהה מאד יחסית למחירו.

מה התקציב? ניתן לחפש דיזלים של קבוצת PSA שגם הם אמינים ונוחים לא פחות מרנו, ואם נאמר בעדינות תהיה בידיים של יבואן שקצת יותר מסתכל לכיוון הלקוח מאשר קרסו, לפי סיפורי האימה שמופיעים תדיר ברשת... למשל - פיקאסו C4 דיזל, כמובן ברלינגו או פרטנר (זהירות מקילומטראז' בשמיים!), ואם התקציב נמתח לאזור 90K אז ה-3008 דיזל פשוט נהדרת לנסועה שלך. אין ספק שהכיוון שלך נכון - טורבו דיזל טוב יתן בנסועה בין-עירונית פייט רציני ביותר להיברידית, עם מכלול אחד פחות לדאוג בגינו.

למיטב ידיעתי - במקרה הזה הסוחר צודק. כלומר, כשרוכשים מסוחר רכב עם "00 בעלים קודמים" - דהינו יד ראשונה שנמכר לסוחר - הסוחר הופך ל-01 בעלים ולא תתווסף יד נוספת כשאת תקני ממנו את הרכב. אם זה רכב עם 01 בעלים קודמים ומעלה, אזי הסוחר לא מוסיף יד כשהוא קונה - והיד מתווספת ברגע שאת קונה את הרכב. שימי לב שברכב הספציפי ששאלת עליו, מופיע עליה לכביש ב - 07/2019, אבל תאריך הבעלות הוא רק מיום 27/6/2022, והוא עדיין מופיע עם 00 בעלים קודמים. זה קורה לרוב כאשר הרכב עובר יד בתוך המשפחה עקב צו ירושה, הייתי ממליץ לנסות ולברר מול היד המקורית אם אכן זה מה שקרה (אמור להופיע בטופס פירוט הבעלויות באזור האישי באתר הממשלתי). מעבר לכך, מדובר ברכב מעולה עם שילוב אמין בין מנוע דיזל וגיר אוטומטי מעולה 8 הילוכים מתוצרת יפן - מתאים מאד למי שמבצע נסיעות ארוכות. חשוב ביותר! האחריות תתפוש רק במידה וההיסטוריה מתועדת לפי מפרט היצרן במוסך יבואן או כל מוסך מורשה, העיקר שיהיו בידיך החשבוניות המפורטות.

החוק מתיר ליבואן הרכב אפילו לא לספר ללקוח על פגם טרם מסירת הרכב החדש, כל עוד שמאי קבע שעלות תיקונו אינה עולה על 5% מערך הרכב החדש. אם אתה מגלה משהו חשוד, בקש לראות את ה-PDI (Pre-Delivery Inspection) של הרכב, זהו טופס שכפי ששמו מעיד - אמור לגלות אם יש פגם כלשהו שידוע ליבואן. בגדול - צריך לשמור על פרופורציות, אבל: במידה ויש פגם אסטתי רציני - אתה רשאי בהחלט לדבר עם מנהל האולם או מנהל שירות הלקוחות, ובמקרים נדירים אף לסרב לקחת את הרכב, זה בוודאי יפעיל לחץ בכיוון של תיקון/פיצוי. לי אישית היו מקרים של לקוחות רכב חדש שכבר נכוו בעבר ופשוט ביקשו ממני (או משמאי מנוסה) להתלוות אליהם במעמד קבלת הרכב, לעבור ביסודיות על כל הרכב, למדוד עובי צבע בכל פאנל, ולוודא שאין הפתעות. זה אמנם נשמע קצת רדיקאלי, אבל כאמור היו דברים מעולם...

לא קרסו - כן קונה... יבואן שאיך נאמר בעדינות, הייתי חושב פעמיים אם להתקרב למוצריו, הדובדבן הזה עלול להסתבר כמאד מריר. מסכים לגמרי להערכה שהמכירות הגדולות יהיו כעת, מחוסר אלטרנטיבות ראויות, ולא בעתיד (הקרוב, נקווה) עת ישתחררו הפקקים באספקות העולמיות אצל מתחרים ראויים יותר. לשים היום מעל 170K ש"ח על רכב בנזין סיני? - לא הרעיון הכי חכם. תודה על האינפורמציה. שימו לב למחיר הטיגו בדר"אפ - סביב 100,000 ש"ח. זה כבר מחיר ששווה מחשבה. ועוד אחריות ל-10 שנים או מליון ק"מ (!), ללא ספק גימיק חזק. מצד שני - מי רוצה לעבור לדרום אפריקה רק בשביל להנות ממחיר טוב על אוטו סיני?!? 😜

לחלק גדול מהרכבים שסובלים מהגניבות אין ביטוח מקיף - כך שזה בוודאי לא מפריע לאף חברת ביטוח...

מסכים לגמרי - אבל אם נצא מהנחה שלכולנו זה עלול לקרות יום אחד, אז אטראז' הוא פחות או יותר הרכב האחרון שארצה להיות בו.

רק בשביל לשים את הדברים בפרופורציה: ככה נראית תאונה קשה בחיים האמיתיים - וולוו XC70 ממש לא חדשה, נוסעת סביב 60 קמ"ש (לפי נתוני המצלמה של הרכב מאחוריה), וסוטה מהנתיב ישירות מול משאית ענק, פגיעה קשה ביותר על פני רוחב שנראה פחות מ-50% מרוחב הרכב, הוולוו מוטחת בעוצמה הצידה ויחד עם זאת תא הנוסעים נשאר שלם בתאונה שהיא "הכי לא כוחות". ככה נראה רכב שתוכנן עם בטיחות בראש סולם העדיפויות: ההחלטה של הנהג לקנות וולוו נתנה לו חיים חדשים.

כתבה מעניינת על תפישת רשת גנבים ארצית של ממירים בארה"ב, עם החרמות ותפישות מזומנים בשווי מעל חצי מיליארד דולר. מעניין כמה משאבים משקיעה משטרת ישראל בבעיה האמיתית הזו, שגורמת להשבתת רכבים זולים עקב חוסר כדאיות לתקן וכמובן פוגעת בכיס של מספר ענק של בעלי רכבים. https://www.carscoops.com/2022/11/multimillion-dollar-catalytic-converter-theft-operation-thwarted-by-us-law-enforcement/

שתי המכוניות הן מאד בסיסיות, זה נכון. אין בשתיהן אמצעים אקטיביים מתקדמים למניעת תאונות, ולכן אני משווה ביניהן בפרמטר הקשוח ביותר שיש למצא כיום - מבחן ה- Small overlap של איגוד חברות הביטוח של ארה"ב - IIHS. ניתן לראות את ההבדל הדרמטי בחוזק השילדה בין המיצובישי, שקורסת לחלוטין, והיונדאי, שמחזיקה מעמד יפה גם במכה קדמית שבה רק 25% מרוחב הרכב סופג את כל האנרגיה בהתנגשות עם קיר במהירות 64 קמ"ש - ללא ספק האתגר הקשה ביותר בתכנון שלדה שנבחן כיום. https://www.iihs.org/ratings/vehicle/hyundai/accent-4-door-sedan/2022 וזה המבחן של קיה ריו (המכונית האחות לאקסנט): לא ברמה הטובה ביותר, אך עדיף על המיצובישי; רוב המכוניות המודרניות כבר עוברות את המבחן הנ"ל בהצלחה, המיצובישי (גם למודל 2022) קיבלה ציון MARGINAL, כלומר גבולי, כזה שללא ספק גורם לפציעה קשה (במקרה הנ"ל - בעיקר לרגלי הנהג) במקרה של תאונה דומה. ניתן לראות את ההתקדמות של קיה/יונדאי אם משווים את המבחן לדגם לפני מתיחת הפנים - כך נראה המבחן של מודל 2013: התוצאה מאד מזכירה את המיצובישי כיום לגבי שאר הפרמטרים (תאונה חזיתית מלאה או חלקית 40%, או מכת צד - הנתונים כבר הרבה יותר שווים בין השתיים, אך היות ואנו לא יכולים לדעת באיזו סיטואציה ניקלע לתאונה - ברור שההמלצה היא על רכב שתא הנוסעים שלו לא קורס בצורה כה דרמטית יחסית לרכבים אחרים באותם נתונים. הבטחתי לחפש שוב - הנה הכתבה עם מעורבות פי 4 בתאונות קטלניות של מיצובישי מיראז' : https://www.carscoops.com/2019/05/study-says-mitsubishi-mirage-is-the-most-dangerous-vehicle-in-america/ הציטוט החשוב שם: As a result, they’ve come up with a list of what they’re calling the “most dangerous cars” in America. Leading the pack is the Mitsubishi Mirage which has a fatal accident rate of 10.2 cars per billion vehicle miles traveled. That’s nearly four times the average rate of 2.6 cars per billion miles.

מדובר בקפיצה מאד גדולה עבור מישהו שרגיל לרכב פשוט, ורוצה להמשיך לטפל בעצמו כמה שיותר. הייתי מדגיש כאן: 1. ה-A3 מגיעה עם מנוע הזרקה ישירה + טורבו + גיר רובוטי ממוחשב, שדורשים ציוד דיאגנוסטי ברמה גבוהה בכדי לאבחן אותם. העובדה הזו לבדה כבר צריכה להבהיר לך שזה עלול - מבלי לפגוע בכבודו! - להיות גדול עליך, אם אינך מכיר את הדגמים הללו. 2. אם תטפל רק בתחזוקה שוטפת פשוטה (נוזלים, פילטרים וכיוב') ובחומרים הנכונים ובזמן - זה דבר אחר. ואם תלך למוסכים מומחים (דוגמת מוסך "רון" או אופיר המכונאי האקדמאי בת"א) לכל דבר אחר - לפחות תדע שהרכב מתוחזק בסדר. 3. המנוע הנ"ל סבל, אאל"ט, מבעיית שרשרת תזמון מתארכת וקפיצת שן - מה שעלול להרוס אותו מיידית - ולכן הייתי בודק (מול מכונאי מומחה כאמור) אם הוחלפה השרשרת ולאיזה סוג (היסטוריית טיפולים מאד חשובה כאן). אם לא ניתן להוכיח החלפת שמנים איכותיים - הייתי מתרחק. אלו רכבים שהיו גם בידיים של נהגים מתעללים... 4. DQ250 נחשב לגיר אמין בהרבה מאשר DQ200, אכן בגלל שהמצמדים טובלים בשמן ולא נוטים להתחמם מידי בשימוש רגיל. אך גם מצמדים כאלו מתבלים בסופו של יום - בדוק האם הוחלפו או אם ישנה רעידה קלה בתחילת נסיעה עדינה. עלות החלפה - כ-3500 ש"ח. גם היסוסים בהחלפת הילוכים עלולים לרמוז על בעיה במכטרוניק (המח של הגיר) - זה כבר סיפור ממש יקר של לפחות 8000 ש"ח לחלק חדש. בגדול, יש פה הרפתקה חביבה וסטייליסטית, ואם מצאת רכב עם היסטוריה טובה (טיפולים וביטוח כאחד) ולא נראה שהתעללו בו - תוכל להנות מאד.

חד משמעית מדובר ברכב שידוע (יחד עם הבן-דוד של GM - שברולט קרוז) בבעיות קשות עם המנוע והטורבו שלו. נראה שזה אחד מהמנועים שסבלו הכי הרבה מתופעת LSPI - ומנועים התקלקלו בק"מ מאד נמוך (אפילו פחות מ-50,000 ק"מ). הרכב מאד מושך בשל איכויות הנהיגה והנתונים שלו, אך קח בחשבון שהרס בוכנה יכול לעלות בקלות 6000 בשיפוץ מנוע (עדיף לדעתי על מנוע מפירוק). חלקים אין בעיה להשיג למרות שאופל שייכת ליבואן אחר כיום, אך אם אמינות היא שיקול ראשון במעלה אצלך אזי ממליץ לחפש במקום אחר...

אז זהו - שגם נתונים טובים לא ממש עזרו למכור מהר. אולי משום שבאמת מדובר על רכב מאד יקר יחסית למודל שלו, ואני מסכים גם למה שכתב יואב לא ניסיתי זמן רב לקבל מעל מחירון (מחיר התחלתי 160, כדי שיהיה ממה להוריד...), אבל היות והיה לי אמון ברכב וידעתי מה המחירים שרצים בשוק, המתנתי בסבלנות לקונה הראשון שידע להעריך את הלנד קרוזר היפה הזו. לא שיערתי שזה יקח 3 חודשים...