lanosforce

אה - אבל למה לא פתחת את זה בעצם באוף טופיק? זה מחמיא ויפה שפתחת את זה בפורום לאודיו ומולטימדיה אבל זה יותר שייך לאוף טופיק ולדעתי גם היית מקבל שם הרבה יותר תגובות בנושא כזה. אין ספק שהוצאת אל ועל הנייר את מה שמטריד אותך. * העברתי את השרשור לדעתי למקום הכי נכון עבורו.

והHU של ג'ויינג הגיע ויש בו את כל מה שהזמנתי. עכשיו נשאר לחכות לעוד חבילה אחת עם פודים לטוויטרים שתגיע מחו"ל אבל בעקרון אם אני כבר אמצא זמן מתאים - אתחיל במודל טכני ובאותו הרגע עדכונים לגבי המערכת יהיו משרשור פרוייקט שיפתח לטובת הנושא הזה בפורום אודיו. הבוקר שמתי לב לזה שהרכב היה עם מעטה אבק דק וברור לאחר הלילה האחרון - כשהגעתי לעבודה הרכב היה נוצץ, נקי ופשוט מבריק כאילו ונשטף - הג'ט סיל ששמתי נראה שעושה עבודה יפה והאבק באמת לא ממש נדבק אל הרכב. מרשים!

לפעמים אני עדיין פוחד להגיע לשם ולגלות שהדודג' עדיין בתדלוק

אתה מדבר על מוצרי CAR UMBRELLA? אלו שנפתחים חשמלית עולים פחות או יותר כמו סככת חניה אז כבר עדיף להתקין סככה וגמרנו - זה באג'נדה אולי לשנה הבאה. לבינתיים כיסוי לרכב נראה לי יעיל וגוזל פחות מקום מתא המטען - באותה המידה.

כנאפה, אגוזים גלילי ארוך ופיסטוקים גליליים קצרים - הוסיף משקל של סירופ וגבינה לרכב אבל החום שמר על הכנאפה מוי קליאנטה סניור.

רכב מדליק וכיפי במיוחד! החזקתי את עצמי בשיניים לא לקנות אחת ואני עד היום תוהה לעצמי אם זו היתה בכל זאת טעות שלא קניתי. בגרסאת ה160 ועוד אחרי שיפור ל180 הרכב הוא פשוט רוקט פוקט וכל לחיצה על הגז משחררת צחוק וחיוך ענק - תוסיף לזה את הגג הנפתח, רעש האגזוז, האיטל דיזיין וזה פשוט לתת למוח בעיטה וללב חיבוק. אבל היא גם דיילי דרייבר לא קלה במיוחד במקביל - תנוחת הישיבה בה רחוקה מלהיות נוחה והבולמים והמתלים בכל זאת נוקשים מאוד לנהיגה יומיומית - לי זה היה נראה מעייף וזה היה אחד משני הסעיפים שהביאו אותי למצב שהייתי מסוגל לקבל את ההחלטה שלא לקנות. השניה זה שלא רציתי להושיב ברכב הזה ילדים במושב האחורי. ועדיין - אני כמעט בטוח שבסוף תהיה לי אחת בחניה.

אז איך זה לחיות עם קרוקומבוש לבינתיים? היתה לנו שבת חמה במיוחד איך שהתעוררתי ירדתי למטה עם מיכל שטיפה ומי סבון (אולטימייט ווש של מגוואיירס), דלי עם ספוג ושתי מגבות מיקרופיבר) נתתי לה שטיפה כלילה, ניגוב רטוב, ניגוב יבש והקרוקומבוש יצאה מבריק ונקי והציפוי של CG - ג'ט סיל - עושה את העבודה לבינתיים. השארתי ברכב כבר את שתי המגבות - האחת מהן קצת לחה והיא בעיקר תשמש אותי בכדי שאהיה מסוגל לגעת במשטחים חמים בכניסה ביום חם לרכב - לא כיסיתי אותה בשבת הזו - רק משקפי מגן. עליתי למעלה - שטפנו את שתי המרפסות של הדירה והכנסנו את הארנבת להיות איתנו במזגן לשארית היום. בצהריים יצאתי לסיבוב בכפר קסם לקנות כיסוי לאפניים, קצת בקלאוות לארוחה ויאללה לדרך - נכנס לרכב כשאני נוגע בדברים עם המגבת מיקרו - מפעיל את הרכב והמזגן על FULL ותוך מספר דקות הרכב מתקרר מספיק טוב ואני מתחיל לנהוג. רגע לפני נגעתי שוב בידית הילוכים - צווחה של נקבת צ'יוואוואה שנכנס בה דוג דה בורדו... אחרי כמה דקותו אני מגיע לכפר קסם והרכב כבר מקורר והכל ואני גם חונה בצל ליד הטמבוריה - ואז עשיתי עוד טעות אבל לא תיארתי לעצמי שגם אחרי שהרכב כבר התקרר - הדבר הבא יהיה רותח! וזה הידית של פתיחת הדלת - באמת, באמת תודה לכם שדאגתם שדווקא ידיות הדלתות וההילוכים יהיו מאלומיניום יצוק!!! איזה רעיון מדהים - בואו נעשה להם כוויות. פאק - יללתי שם כמו דוב שדרך לתוך מלכודת שהספיק להחליד כולה. וגם הקטע הזה שהגג בעצם מעביר חלק מהאור וחלק מהחום ושמה שמפריד מעבר לזה ביני לבין כל הגודנס הזה הינה חתיכה של בד - מוי כיף!!! המזל הכי גדול הוא כנראה שהמושבים בעיקרים בד ולא עור אחרת היה בלתי אפשרי לשבת בכלל. ועדיין - אי אפשר שלא לאהוב את הרכב וברגע שהסלון מתקרר ומוצאים מקומות מוצלים לחנות בהם - מתאהבים מחדש. ואפרופו - לפעמים היא נראית לי כמו סדאן רגילה למדי אבל שמתי לב שהיא בהחלט גוררת מבטים! וגם פה ושם אנשים שואלים אותי איזה רכב זה - אבל הייחוד האמיתי שלה נמצא בפנים בכלל - לא שגרתי בעליל. מרד אלור. - נעבור לצריכת דלק וטרמוסטט בחום הנוכחי. אז בדרך חזרה עצרתי לתדלוק - אפרופו התדלוק הקודם יצא 9.3 וכרגע מחיר הדלק מאוד אטרקטיבי! התדלוק הנוכחי יצא כבר 10.44 ואני חושב שזה בעיקר הודות לכך שגם התרגלתי לרכב וגם בימים מאוד חמים הטרמוסטט עובד רוב הזמן במצב תקין והמנוע מגיע לחום עבודה יציב. מהיי ווי!

לשם שינוי אני מופיע באותו המשפט ביחד עם המילה עלוב - ומרגיש טוב עם זה איציק אתה התברכת ביכולת לאמר לאדם ללכת ל!@@$ ולקבל על כך תודה!

ושלב המכס עבר בהצלחה עם הHU - נדרשתי לשלם כופר על סכום 293 שקלים אבל התחנה הבאה היא משלוח דרך חברת הפצה - מאמין ששבוע הבא כבר יהיה אצלי. נשארו הפודים והטרמוסטט.

נגיד את זה ככה - על הDS אני ממש אבל ממש לא מתכוון להעמיס דבר על הגג - לא גגון, לא בטיח. הסובארו גם ככה רכב מרווח יותר עם תא מטען גדול יותר - לנסיעות ארוכות לכל המשפחה די בטוח שהסבוארו תהיה הבחירה המועדפת - צריך להתאים לה גגון, עריסה כבר יש. לפותח השרשור - צ'ימיגג נראה כמו פתרון הרבה יותר יעיל במובן הנפח - חושב שהוא פחות יעיל במובן המשקל. אם אתה בוחר בצ'ימיגג תעדיף לשים בו דברים קלים - את הביגוד, כסאות בד, מתנפחים לילדים (או אם יש לך קטע עם בובות למבוגרים, רק אומר שאין שום דבר פסול בכבשה אם היא מאוד חמודה!) וכך הלאה. אם אתה מתכוון לשים על הגג דווקא את הדברים הגדולים או שזה נועד בכלל בשביל קמפינג ואתה רוצה לשים שם מתקן מים\גלגל רזרבי או פשוט את הציוד הכבד יותר - גגון.

אתה איש יקר! וזה במיוחד בשבילך - קפרי, קורטינה ואסקורט בייצור של מאג'ורט.

בהחלט - כנ"ל אני חושב שגם לעריסה יש מגבלה וגם לגגון עצמו - לאחד שקניתי לדודג' המגבלה היתה 45 קילו למשל. לגג זכוכית אני לא רוצה לדעת והאמת שלא ראיתי בכלל עיגונים לגגון בDS אז אני לא אתפלא אם בכלל הרכב לא נועד לכך. מרד אלור!

אין לי שום כוונה אמיתית להעמיס שום דבר על הגג של הDS - יש לי עריסה מהדודג', מקסימום אארגן גגון לסובארו.

ברכב הנוכחי יש לי גג זכוכית אז בחיי אולי צ'ימיגג יהיה פתרון עדיף.

היה לי גגון עריסה בדודג' - לא שמעתי שום רעשי רוח נכירים ולא הרגשתי שינוי בצריכת הדלק 🤣 צ'ימיגג לא סורט את הצבע?

לבינתיים - סיפקתי כרגע למכס את כל רשימת הדרישות שלהם לפני שהם מציגים לי את הכופר לתשלום. מקווה שזה יגמר באמת בזה הכופר, תשלם ואז כבר סוף סוף הHU יגיע לידיי. היום בבוקר קיבלתי את המתאם לצמת חיווט וכרגע אני ממתין לזוג פודים ולטרמוסטט שיגיעו - אחרי הטרמוסטט ותוך כדי שאתחיל לעבוד על מודל טכני להתקנה (אבל זה כבר יהיה בשרשור פרוייקט) אתקדם להתקנה כבר. מה אומר - ביום שני השבוע נסעתי לקחת את אבא שלי חזרה הביתה מבית החולים, התקשרתי למנהל קבוצה בעבודה ואמרתי לו שאני צריך לבקש יום חופש מהיום למחר - לא היו שום בעיות כמובן. אתמול הגענו בבוקר עם הילדים לבקר את אבא שלי, שלא ראה אותם בחודשיים האחרונים בגלל הסגר - הבן אדם רעד מאושר. קצת שם אותי בפרופורציות עד כמה שמעבר לבריאות וצרכים בסיסיים - הכל מותרות. החיים שלנו תותים!

בדירות חדשות זה אכן בתקן יש תקנים לבידוד אקוסטי ותקנים לבידוד טרמי והשמשות הן חלק מזה.

לא, תקשיב... זה פשוט פסיכי. אם רק היתה לי הסבלנות, הכוח והזמן - לא הייתי מוכר את הדודג' (ניטרו) - אני פשוט לא יכול להפסיק לחזור על איזה תענוג זה לעקוב אחרי השרשור שלך. כל פעם לומד כאן משהו חדש. ויפה לראות את המכסה מנוע. ממש ממש הייתי רוצה לראות אותך עושה לרכב הזה ריפוד מחדש וטיפול דיטיילינג בכל הפלסטיקה הפנימית - מצפה לזה.

אתה מזכיר לי את הדירה הראשונה שאשתי ואני (חברה 7.0 דאז) שכרנו - דירה קטנה בשכונת מצוקה בחולון אבל הבעלים של הדירה אהב אותנו כאילו והינו הילדים שלו - מעולם לא סבלנו מהשכנים עד שאשתי גילתה שהועד היה מכניס לכיס שלו כספים על תיקונים שלא היו ולקחה ממנו את הועד. בוקר אחד התעוררנו עם צואת הכלב שלו מרוחה לנו על הדלת - בקיצור מפה למשטרה וצו הרחקה הדרך היתה קצרה. קצרה מאוד. לא ניכנס לאיך נקמתי בו לאחר מכן - נאמר שהכל היה חוקי והכל היה מאוד כואב כלכלית, רק צריך להכיר את הגורמים הנכונים בעירייה ובמשטרה שאליה במקרה הבעלים של הדירה היה מקושר מאוד. (לעיריה)

גם האנשים הכי גרועים מגיעים לשכבות הסוציו אקונומיות הכי גבוהות - אולי בכלל רוב האנשים הגרועים ביותר - גם אלו שנראים למראית עין מלאכים - מגיעים לשכבות הסוציו אקונומיות הגבוהות ביותר. זה בכל מקום והסטטיסטיקה כאן אין סופית ולא ידועה - אתה יכול לגור בבית פרטי במשך שנים בשכנות טובה ואז יום אחד מתחלף אחד השכנים והכל הולך לעזעזל. דוד של אשתי קנה דירה בחולון אחרי שעברו מדירה שהיתה מעל גינה ציבורית שסבלו ממנה במשך שנים - היה להם שקט עד שעבריין ידוע קנה לבת שלו דירת גינה בניין מולם - בוקר אחד התעוררו עם רעשי יריות וגילו שבמרפסת שלהם יש חור בקיר.

אתה יכול גור בשכונה הכי טובה בעולם וליפול על שכן אחד לא נכון. בחיים צריך זהבה בן.

תגדיר מה זה מחיר לא מטורף... יש כאן כמה חברה לא שפויים במיוחד וזה כולל אותי

בDS להרגיע - המחזיקי כוסות הן בדלתות עצמן - אני לא מסוגל לסבול שאוכלים לי ברכב - אשתי שתחיה, איך שנכנסת לרכב נכנסת למוד הריונית ומתחיל לזלול כל מה שהכניסה לתיק 🤣 תופעה שאני לא מבין אבל נו שויין - שזו תהיה המגרעה שלה. הHU כרגע בשלבי מכס - תחזיקו לי אצבעות ותתפללו בשבילי.

אמרתי שהדור מאוד השתנה 🤪😗

השמאלית שיחקה בסדרת נטפליקס בשם EASY אפרופו לא ממש עקבתי אחרי כל מה שהלך כאן אבל מכיר את פותח השרשור - לגבי סטטוס והגשמה עצמית. כשהייתי בגילאים של מיד אחרי צבא היו לי חלומות של בית פרטי, אשה יפה, שני רכבים ואחד מהם חלום מוטורי והשכר שעמד לי בראש דאז היה 10 נטו ואני אומר תודה - ואז היה משבר בשוק הייטק של שנת 2001 והבנתי שחוץ מלשחק משחקי מחשב לא עשיתי כלום ובזבזתי את כל הזמן שלי ואני נשארתי מאחור בלי ידע ואני לא רואה יותר איך אני מגשים את החלום הזה. אז מצאתי מקום עבודה שהיו בו שני מורים שלימדו אותי והרימו אותי על הרגליים אבל במשך שנה וחצי פשוט קרעתי את התחת וכמעט לא ישנתי - כל הזמן למדתי לבדי בעצם איך להקים שרתים, להקים רשתות, לאבטח אותן, לגבות אותן, לעשות ניתובים, חיבורים מרחוק מה לא - ותוך כדי הכרתי מישהי צעירה ומאוד מאוד יפה (מאתר ההיכרויות ג'יי דייט - אגיע לזה אח"כ) ואז איפשהו כשאני מדלג על כמה שנים טובות קדימה בשנת 2007 מצאתי את עצמי נכנס לעבודה הראשונה שלי בשוק ההייטק עם חלומות להפוך ממהנדס למנהל או למנהל טכני ואח"כ אולי לסמנכ"ל ובסופו של דבר ליועץ עצמאי עם משכורת הון. וזה לא קרה... אני כבר בשנה ה14 שלי באותו הצוות כמהנדס תמיכה טכנית בכיר וגם טריינר\מנטור אפשר לאמר אבל האם "נתקעתי" או נשארתי במקום בגלל חוסר הגשמה עצמית? או בגלל שלא רציתי להתקדם? לא, ממש לא זה לא העניין - מצאתי את עצמי נשאר כי המנהלים שלי הם אנשים מדהימים שנותנים לי גב וטוב לי איתם, השעות שלי נוחות מאוד, אני לא צריך לטוס, לא עובד בשבת וזוכה לראות את הילדים בשעות שהם עוד ערים וגם יש לי היכולת לעבוד מהבית. העבודה קשה מאוד אבל לא קשה מידי - שחוק טילים אבל למרות הכל מדובר בתחום דינאמי שכל הזמן לומדים בו. והשכר הוגן וממש לא נמוך. בסופו של דבר בין אם זו עבודת DEAD END זה מקום טוב למות בו אני מניח? ובסופו של דבר המשרה הזו התגלתה כמשרת זהב בשוק הזה ביחס למה שאני באמת מחפש מהחיים - אני לא מחפש לא להיות בבית ולא לראות את הילדים והאשה, אני לא מחפש "הכל עליי" אלא עבודת צוות שאפשר פשוט לזרוק את העפרון בחמש וחצי וללכת ואני לא מחפש "איש העולם הגדול" אלא האיש של אשתי והאבא של הילדים. ומצאתי את זה! ואני חושב שזו הגשמה עצמית ואני חושב שזה סטטוס. והגעתי בסופו של דבר ל"בית" הזה שחלמתי עליו, לשני רכבים ואחד מהם שכבר התחלף מספר פעמים כן מגשים לי חלומות מוטוריים, אשה יפה, חכמה שאוהבת אותי ושני ילדים מדהימים וארנבת (אולי אח"כ גם כלב) ושרק הבריאות תחזיק מעמד כמה שיותר כי בסוף הכל נגמר. בסופו של דבר אתה צריך להבין מעצמך מה אתה רוצה, מה המטרות שלך ולכוון לשם וגם לדעת להסתפק במה שיש ולאמר תודה, לחייך! החיים יפים כל עוד אתה שבע, נקי ובריא - כל השאר מותרות. ולגבי אתרי היכרויות - בתקופה שעבדתי ביפו וגם הייתי צעיר וביישן (מאוד ביישן) שגם לא הולך למועדונים - נכנסתי לאתרי היכרויות וגיליתי שיש שם התפלגות מאוד ברורה! הגבול נחצה בין גילאי 27-28 אצל נשים נכון לאתרי היכרויות של אז (טרום 2010 ועידן הטינדר והגריינדר וכל השאר) עד גיל 27 - הרוב איך נאמר? לא מעוררות תיאבון חזותי מגיל 28 - אתה יכול למצוא פ33ות על חלל שחלקן פשוט לא חומר לזוגיות ובגלל זה הן מצאו את עצמן שם וחלקן פשוט חסרות מזל ומצאו את עצמן שם. איך שהוא כשהייתי אז בן 27 - מצאה אותי יפהיפיה מהממת שגם היה לה את כל שאר הדברים שגרמו לי לרוץ להביא אותה לאמא והיא היתה בת 23. הדברים האלה מאוד השתנו כי הדור מאוד השתנה והשימוש במדיה מאוד שונה ואני מניח שזה שונה לחלוטין היום.