gbguy

לא חושב שיש מעבדה שיש לה ציוד שבודק את האטימה. חבר סיפר לי שבדק בכמה מעבדות, וכולם לא מתחייבים לאטימות.

אז עוד סוד כמוס אספר לך: יחידות קטנות כאלה מיוצרות מחוץ לארץ. כאשר הייתי חייל, אחת החברות הגדולות שמוכרות לצבא כלים, חלק מסוים יוצר בסין. לא בארה"ב, בסין. שנינו מבינים שמצד אחד יש לך הגבלות כלכליות: לשלם" מס משכורת" בשביל שיהיה לך עובד איכותי וכתוצאה מכך אתה משלם יותר, אתה משלם על ההסמכה (אם הוא רציני, אז הוא ישלם), בנוסף לכל יש לך תשלומים על תקנות שונות על בית מלאכה שלך. לבית מלאכה בסין ישלם על העובד היעיל שירצה לעבוד בסכום הרבה יותר נמוך. לצערי הרב, אני לא רואה עתיד טוב בתחום הברזל בישראל בעשור הקרוב, ולצערי זו הסיבה העיקרית שעזבתי את תחום המכונות.

לגבי ריתוך, אתן את 2 סנטים שלי בתחום הבטחת איכות מהצבא: סיימתי את לימודי הנדסאי, ושובצתי להיות "מפקח ספקים" של צה"ל בתחום הנשק. שירות שמאוד מקצועי ומעניין (ואילו הייתי רואה אופק בקריירה צבאית, יתכן שהייתי נשאר). אבל בנוסף ראיתי מגמה של שינוי: מכניסים רובוטים במקום בני אדם, שמביא לחיסכון להכשרה והפסקות. בנוסף המוצרים נהפכים מברזל לאט לאט לחומרים מרוכבים. בנוסף, ראיתי הבדלים מהותיים בין חברה גדולה לבין חברה קטנה. חברה גדולה היא מפתחת את המוצר. לעומת חברה קטנה היא מנסה לחסוך בעלויות, ומצד שני יש לה מתחרים על העבודה. ואז נוצרת בעיה: האם להשקיע כסף ליצור מוצר איכותי יותר בהספק גבוה, או להישאר עם עובדים בעבודות כפיים. אגיד לכם עוד סוד: בשנות ה-90 עלו לישראל כמות גדולה של יוצאי ברית המועצות. העולים הללו נכנסו למשק עם הידע שרכשו בברית המועצות. היום, העובדים האלו יצאו לגיל פרישה (במקרה הטוב), והיום יש חוסר. מרגישים את זה בכל תחום. בנוסף, המדינה לא ממהרת להכשיר עובדים (או סטודנטים) שידעו איך לעבוד, איך לקרוא שרטוטים, מה ההבדלים הנדסים של סוגי ריתוך השונים. ואז נוצר מצב, שחברות גדולות שולחות את העבודות האלו לחו"ל (גם יותר זול, וגם אפשר להביא בכמויות). להגיד שזה מצב טוב? אני לא חושב. אבל זו המדיניות, והיא לא תשתנה כל כך מהר.

אני אוהב את הערצה להיי-טק: הם מנהלים את המשק. רק שכחו, שיש אנשים, שלא רוצים לעבוד בהי-טק. לא שלא יכולים, לא רוצים.

ישר כוח על כך שאתה מטפח סטודנט. אני בתור סטודנט לחשמל, מוכן להיות עוזר חשמלאי, לקרוא שרטוטים (שכמובן שיסבירו בתחילת הדרך), ולעבוד קשה. מוכן גם לתת יותר מ-2 ימים בשבוע (יותר בכיוון של 4 ימים בשבוע לא כולל שבתות. אם המשרה כוללת שבת, יש על מה לדבר). אני מאמין שאמצא עבודה, אבל התהליך הוא לא פשוט. הרבה מקומות עבודה (בדרום) מסתכלים עלי בעין עצלה כי אני סטודנט.

ישר כוח!

אמנם אני לומד חשמל, ואני הבנתי שהוא מתעסק בתחום הרתכות. הוא טוען שאנשים לא רוצים לבוא לעבוד. אז השאלה: האם הוא יכול להפעיל משמרות שיכללו סטודנטים שילמדו את העבודה? הרי יש טענה שהדור הצעיר מחליף עבודות כמו גרביים. אבל מצד שני סטודנט ללימוד צמא לניסיון הראשוני, ויהיו מוכנים לקבל תשלום זעיר (הרי רוב המוחלט של סטודנטים להנדסה הם רווקים, ומקסימום נמצאים בזוגיות ארוכה). אז השאלה שנשאלת שוב: האם הוא יהיה מוכן להעסיק סטודנט למשך שנתים שילמד את העבודה בתכלס?

Night Driver, האם אתה תהיה מוכן להעסיק סטודנטים להנדסת מכונות עוד בשלב שהם חצי מבושלים לצורך למידת ניסיון? זו שאלה שאותי מעניינת.

בנוסף יש אנשים שחיים על משוכרת מינימום שהם בעלי משפחה, או הורה גרוש. ברוך הבא לישראל 2018.

תלוי אך ורק לאן שהסטודנט ירצה ללכת: יש תחומים שלמים שחסרים מהנדסים (כמו מהנדסי חשמל במערכות הספק). לעומת מהנדסי חשמל בתחום התקשורת יש המון, והידע שצברת במהלך התואר הוא חשוב. אם מועמד בתחום התקשורת (שהולך בדרך כלל לחברות הייטק), החברות שיסתכלו היכן למדת ומהו הציון, זה כלי סינון ראשוני שנהדר. אבל מקומות עבודה הבינו שזהו לא הכלי היחידי, וישאלו את המועמד שאלות מקורסים מסוימים והמועמד יצטרך לתת תשובות. לעומת זאת, במקוצועות שיש חוסר, יבקשו ממנו ניסיון. איך צוברים ניסיון? מעבודה שחורה שעובדים או אחרי התואר או במהלך התואר. משום שפות"ש לא יודע לאן ללכת, ורוצה ללמוד הנדסאי משום שהוא חושש מהמתמטיקה, הצעתי לו מכללה. גם פחות מתעמקים בהוכחות ויותר בחישובים, גם ימצא עבודה, וגם יש לו שנתיים וחצי להחליט לאיזה התמחות הוא הולך. אני הכרתי סטודנט לשעבר שסיים את השנתיים הראשונות, ועזב. הוא התחיל ללמוד הנדסאי מכטרוניקה (כאשר למד קודם חשמל). לו לא התאים כל הלימודים הללו. בכל אופן, כולם רוצים פורש חדשה בצבע אדום. אבל יש אנשים שגם יקנו פג'ו משפחתית חדשה ויהיו מרוצים, ויש כאלה שיקנו מאזדה משומשת. בכל האפשרויות הללו הבן אדם יגיע לדרך הסופית, השאלה מאיזה רכב הוא יכול להרשות לעצמו בגלל יכולתו.

אני לא מבין על מה המהומה: למה פות"ש חייב ללמוד הנדסה באוניברסיטה? היתרונות של אוניברסיטה ברורות, אבל גם למכללה יש יתרונות: במכללה יכלתי לעבוד במשך כל השנים בין 50-66% משרה, בהתאם לכך ליצר לעצמי קשרים מקומיים עם התעשיה ולנסות להתקבל לעבודה ראשונית לצורך ניסיון. אז המבחן הסופי לא יבקשו ממני חצי מהמבחן להוכיח משפטים, ויבקשו ממני להראות את השימוש המתמטי בקורסים השונים הקשורים למקצוע. בנוסף, אם מראש פות"ש מוותר על משרה פיתוח, הוא יכול לחשוב ב-4 שנים במה הוא טוב, איך הוא יכול לתרום למשק, ובהתאם לכך לנהל את הקריירה.

לא. אתה תצטרך להוכיח שיש לך רקע בסיסי במתמטיקה ופיסיקה (שלמדת 4-5 יחידות במתמטיקה ו-5 פיסיקה). אחרת תצטרך לעשות מכינה. מכינה במכללות הם סמסטר. אם תרצה מכינה יותר רצינית, אז היא פרוסה לשנה. אני לא רואה טעם להשקיע מעבר לסמסטר. כי את כל המתמטיקה והפיסיקה הכבדה, אתה תלמד בתואר. אני יכול להגיד שלימודי הנדסה עצבו לי את החשיבה, לעומת לימודי הנדסאי. בנוסף, אני לא מבין ממה אתה חושש מהמתמטיקה. הכרתי כמה אנשים שלא היה להם רקע מתמטי טוב והצטיינו בתואר. הם פשוט ישבו ולמדו. אם אתה מאמין שתהיה מהנדס, אל תוותר על עצמך. התואר בהנדסה היא לא רק מתמטיקה, אלא גם קורסים שיותר קשורים למקצוע. בנוסף התיחסות המתמטית בין הנדסות שונה. אני רואה את השוני ביני (שאני לומד הנדסת חשמל), לעומת חברה שלי שלומדת הנדסה כימית. כמובן שבתחילת הדרך היו קורסים וסיליבוסים דומים.

אני סיימתי על לימודי הנדסאי מכטרוניקה לפני הצבא ב-2010. חשבתי אולי לעשות מסלול עתודה וללמוד הנדסה מיד אחרי ההנדסאי: למזלי לא עשיתי את זה (לא משום שהנדסאי זה טוב, אלא הייתי צריך והבנתי שתחום המכונות הוא לא תחום שיעניין אותי להתעסק בו בהמשך החיים, לפי המשרות הקימות בארץ), נדרשתי להציג את תעודת הבגרות שלי ולדעת אם יש לי ידע בסיסי במתמטיקה ובפיסיקה (באפקה ובאריאל). לאחר מכן כאשר נרשמתי ללימודי חשמל ב-2014 בהרמלין, נדרשתי להשלים מתמטיקה, כי הבגרות שלי היא בעלת 3 יח"ל (פיסיקה 5 עם ציון 70). מאז שי פירון עשה רפורמות שונות באקדמיה, אני לא בדקתי מאז את דרישות הקבלה, אבל לדעתי עדין הן קיימות. מתמטיקה ופיסיקה ללימודי הנדסה הם חובה (לדעתי), כי כל הרקע ההנדסי מתבסס על הרקע הזה.

כל לימודי הנדסה שהנדסאים רוצים להשלים במכללה מצטריכה ציון במתמטיקה 4,5 יחידות במתמטיקה, אחרת עושים מכינה. לכן אם הפתרון לעשות הנדסאי בשביל ללמוד מהנדס, הוא לא הפתרון.

אני רק אתן 2 סנטים שלי לגבי הנדסת חשמל: היום יש מחסור של מהנדסים בתחום ההספק (או בשפת העם זרם גבוה). החוסר נובע מכך שבשנות ה-90 הגיעו לכאן הרבה מהנדסים בתחום שמלאו את החסר. אמנם אין הרבה מידע אקדמאי בתחום הזה (כי רובו נסגר בישראל), אבל התחום הזה בתהליך של צמיחה: בניית תחנות כוח מזבל, רכבת מחשמל ורכבים מחשמל. גם תחום אלקטרוניקה תעשייתית (הספק גבוה) בתנופה, ואפשר להשתלב בתעשיה. החסרון: משום שאין הרבה מידע אקדמאי, ומתעסקים עם דברים רגישים, מחפשים בן אדם עם ניסיון שטח. כלומר, השנה שנתיים הראשונות אתה תעבוד כמו עובד כפיים. הנדסת חשמל זו ההנדסה היחידה שיש לה רישיונות שונים בהתאם לניסיון. גם לשכת מהנדסי חשמל מאוד מאוחדת: כנסים באילת, אפילו לסטודנטים.

מכוניות על חשמל זה העתיד המאוד קרוב.

האם בדקת את רמת הקרינה בטלפון הסלולרי שלך?

לפני מספר שבועות, הגיע סמנכ"ל אפקון להרצות לסטודנטים שלומדים חשמל, הלכתי והקשבתי על המוצרים השונים שהם מרכיבים לצורך פרויקטים של עיר חכמה. הפרויקט שגרם לסטודנטים להתפאר הוא שעון מים שמשדר את המונים בצורה אלחוטית למרכז המים של חברת מים. אחת התלבטות היא האם לחשוף את האנטנה או לא, והחברה החליטה שלא כי הישראלים חוששים מהדבר הזה שנקרא "קרינה". אחרי ההרצאה של הסמנכ"ל, עלה יו"ר אגודת מהנדסי החשמל והציג את החזון של ישראל ב-10 השנים הקרובות בתחום החשמל, ואחד הדברים הם רכבים חשמלים מלאים. אחת הטענות של היו"ר, שמכון התקנים מחמיר יותר מתקן האירופאי פי 4. בנוסף, אני עושה פרויקט גמר עם מהנדס חשמל (עם רישיון בודק 3), שבמקרה שאלתי אותו לגבי הרכבים חשמלים. לטענתו הוא רב עם היבואנים על סוגי הטכנולוגיות לשיומש הטענת הסוללות והסוללות. לטענתו היבואנים מציגים טנכולוגיות ישנות, והוא מעוניין בטכנולוגיות חדשות. לפיכך, אני קצת מזלזל בכתבה הזו. לדעתי יש כאן אינטרסים קצת יותר גדולים מחשש מקרינה.

אני לא מאמין לאמירה שהמצב הכלכלי הוא דבר משני לאזרח הפשוט או האזרח ממעמד הבינים האירני (או בכל מקום אחר בעולם). אגב, בכתבה שאני פרסמתי של חדשות כאן, הוצג כי חינמאי הבטיח לאזרחים האירנים שהוא יחזיר ליציבות כלכלית לאירן. שאגב, אולי זו הגישה שאובמה החליט להתפייס טיפה עם אירן ולעשות את ההסכם (סיפור הביצה והתרגולת), אבל בהחלט שבשלב הראשון של ההסכם הגיעו משקיעים מחוץ לאירן לתוך אירן. הבעיה שהמשקיעים האלו ברחו ובגלל זה המטבע האירני קורס. הקריסה הייתה כ"כ גדולה שהמשטר התחיל לעצור סוחרים בשחור להמרת מזומנים לדולרים. אז האזרח האירני מצד אחד מאמין שהוא צריך להילחם מול האויב הסוני/שיאי (או איזה פלג שהם רבים בינם לבין זרם מוסלמי אחר), אבל הוא מבין שאין לו כסף בשביל לכלכל את עצמו ואת משפחתו. עכשיו אשאל שאלה קונספירציה: האם המוסד הבין שיש פלג בעם האירני וקח אזרחים אירנים עזרו למוסד או לשירות מודעין אחר? בכתבה של אולפן שישי טענו שכן. כלומר, אם לרגע נאמין לאמירה הזו: המצב הכלכלי באירן רע עד כדי כך שהאזרחים יהיו מוכנים למכור מידע כזה או אחר בשביל פיסת לחם.

לפי הכתבה בחדשות של כאן11, המצב הכלכלי של אירן (עוד לפני ביטול ההסכם עם טרמאפ) הוא לא יציב. החשש: נפילת השלטון. לפי ערוצי טלגרם שמסקרים את התקשורת של האויב (שצריך לקחת בערבון מוגבל את המידע שמפורסם שם, לדעתי): לפני יומיים נכנסו לקניון כמה אנשים מחופשים לאנשי דאע"ש ועשו בלאגן, שהמטרה היא להראות שאם השלטון נופל, דאע"ש ישלוט במדינה. הכתבה של כאן11:

זו בעיה להגיד דבר כזה: הרי אין שוני מס בין תנור עם הספק יותר גבוה או פחות. השוני במחיר בגלל הרכיבים שיש בפנים. אז אם יהיה הבדלי מס בין מכוניות חשמליות, למה המדינה לא תקבע הבדלי מס בין כל מוצרי החשמל?

ככל שהרכב יותר ירוק, כך תשלם פחות מס. המדינה יודעת שבקרוב יהיו מכוניות חשמליות שהם ירוקות, שהם לא מזהמות. אבל הטכנולוגיה הזו בשלב הזה יקרה, ועם הזמן הטכנולוגיה הזו תתפתח ותהיה יותר זולה. השאלה הגדולה: מה יקרה כאשר מחיר של מנוע חשמלי יהיה מאוד זול (וגם יעיל ללקוח), האם המס על המכוניות יגדל או ישאר באותה מצב? כי למדינה יש הכנסות מכובדות מקנית רכבים חדשים. אני מאמין שימים יגידו.

ברווז שאלה אחת: האם המערכת בעל זיכרון? כלומר זוכרת איזה שירים נוגנו? אם לא, וגם למערכת לא אכפת לנגן את אותו שיר אחד אחרי השני, אז הסיכוי הוא 1%.

אני לא הבנתי איך המערכת עובדת: נניח ויש לך 100 שירים בפליליסט שמושמעים באופן רנדומלי. שיר ראשון הוא רצועה 23, שיר שני 45, שיר שלישי 98 וכך עלה עד שהוא מסיים להשמיע את כל השירים באופן רנדומלי. השאלה שלך שיש שיר מסוים שאתה מאוד אוהב (מספר רצועה מסוימת), מה הסיכוי שהוא ישמע בשיר הבא?

התקנתי אתמול בבוקר את העדכון החדש של ווינדוס. המחשב נכבה. פתחתי, קצרתי את הפינים של ההדלקה, המאוורר זז במהירות נמוכה למשך דקה. לכן הכפתור תקין. התקשרתי לטכנאי שקניתי ממנו את הלוח, ואמר שהבעיה לא בלוח אלא בספק. אני בדרך לקנות ספק חדש.