אתה חי בסטיגמה. מגיע בן אדם לחנות, שיש לו מטרה כלשהי: או לקנות או לעשות סקר שוק. לפעמים, לעיתים קרובות, אותו בן אדם אפילו לא מכיר את השוק. ואז הוא שואל: יש לך המלצה למחשב? ואז כאן נכנס הידע האישי שלמדת בקורס: אתה מכיר סוגים שונים של מעבדים, זכרונות, מאווררים, הבדל בין דיסק קשיח רגיל לבין SSD, המלצות לכרטיס מסך אם צריך. בונה יחד איתו, הכל בנועם. ואז אם נתת שירות טוב, הוא יקנה ממך.
כן, יש לפעמים ישראלים שחושבים שמגיע להם הכל, ויבקשו ממך "תעשה לי הנחה". אומר בנועם "אח שלי גיבור, זה מה שיש. וואלק בעל הבית שלי גם צריך להרוויח ת'שקל". הלקוח מבין, ויש לו 2 אפשרויות: או לקנות או ללכת. וזהו.
עכשיו ברצינות: אתה לוקח יותר מדי קשה את עניין העבודה. כל מה שתמצא, תרוויח. גם אם זה מכירה.
אם אחרי תקופה מסוימת לא תרצה להמשיך, תמיד תוכל להגיד שיש לך ניסיון בתחום המכירות (בתחום המחשבים) ואתה לא אוהב, כי מצית. לא כי אתה חסר סבלנות. זה נשמע הרבה יותר משכנע אחרי שנסית.
נ.ב
אחרי שקראתי את ההודעה של מקס, נזכרתי כאשר הייתי בגיל 18, לא רציתי למלצר. אז שטפתי כלים. הדבר שהכי הגעיל אותי הוא אוכל בתוך הכיור. אילו לא הייתי עובד בעבודה הזו, הייתי נגעל לנקות גריז/שמנים ברכב, הייתי נגעל לנקות מכונת כביסה (מכל מיני לכלוכים שונים בפילטר התחתון ובמגירה). מכל עבודה אפשר להפיק תועלת.