gbguy

הנקודה של משכנתא זו לא הבעיה, הבעיה הוא ההון העצמי שאתה צריך לקנות דירה. אני לא מכיר זוג אנשים שצברו ביחד הון של 200K בשביל משכנתא. צר לי. אם יש מישהו שהצליח בגיל צעיר לרכוש דירה (אם היא מפוארת או בשיכון) זה כי הוא הצליח לקבל ביום בהיר אחד את הכסף. לא כי הוא עבד קשה.

יתכן שכן. אם ההורים שלי קיבלו תנאים יותר גרועים בהלוואה, אבל הון העצמי היה יותר נמוך והצליחו לעמוד, אין סיבה שגם אני לא.

אין מספיק אנשים כאלה שהפוליטיקאים יעשו משהו למענם. כי נניח המדינה תעזור להם, הם יגרמו לבעלי הדירות לא להצביע לאותם פוליטיקאים בבחירות. אם אתה רוצה צדק, אתה לא בכוכב הנכון לגור בו.

א. זה כן משנה. כי בעבר לא הייתה דרישה לאקדמיה כמו היום. החבר'ה המבוגרים (ואף הזקנים) לא רואה את הנתון הזה ואומר שאנחנו פרזיטים. ב. החבר סיים את הצבא. כל מה שיש לו בחייו זה בערך 13,000 ש"ח מענק שחרור + 19,000 ש"ח פיקדון צבאי. החבר הזה התחיל ללמוד לפסיכומטרי, לקח קורס זול או יקר (החבר הוציא כסף), בזבז קצת זמן והתחיל ללמוד נניח בגיל 22. תוך כדאי השנה הוא עבד וקצת חסך (כמה הוא חסך אם הוא צריך גם לשבת בבית ללמוד). התחיל בגיל 22 עבודה מעודפת וקיבל מביטוח לאומי עוד 9500 ש"ח, התחיל בגיל 23 אקדמיה בלימודי בוקר (כי רוב המוסדות מלמדים רק בבוקר), הבחור הסטודנט המסכן מצא עבודה בשביל לשלם על לימודים, הסעה וקצת בילויים (הרי איפה תמצא משרה סטודנט שמתחילים לעבוד בשעה 16:00 אם לא אבטחה). חסך חסך חסך, וכמה יש לו בכיס כשהוא עם תואר? כמה עשרות שקלים (אם בכלל). כל התיאוריה הזאת, הבחור הזה צריך להתגלגל בתחבורה הציבורית הלא הגיונית שיש בארץ (שאף אחד לא רוצה ויודע לפתור אותה), הבחור גר אצל ההורים. מה קורה לסטודנט שלומד רחוק (BGU לצורך הענין) וצריך להשכיר דירה? אז אני טוען שעדין הוא יוציא יותר. אני לא טוען שכל אזרח צריך דירה שרשומה על שמו. יש לדעתי מספיק דירות שאפשר להשכיר בתחילת החיים. אבל להגיד "משבר דיור", אני לא רואה משבר, כי המדינה לא רוצה לכל האזרחים יהיו דירות (במיוחד לצעירים). בנוסף בלי עזרה מההורים, אי אפשר להתקיים לפי התסריט שתיארתי.

יונדאי גטס.

אתה שוכח את הנקודה: מי שגר בדרום באזור ירוחם, דימונה ערד, קרית גת, או היישובים שסובבים את ב"ש, הם אנשים שעובדים באזור ב"ש. אתה לא תראה אנשים מב"ש שעובדים בת"א למרות ששם התחבורה הציבורית מצויינת. האם כל השכנים שלך באשדוד עובדים בת"א או במרכז הארץ? אין אנשים שעובדים גם בעיר או בערים קרובות?

סלח לי. אבל אני בן 25, וחבריי בגילי שלומדים באקדמיה לתואר ראשון. כולנו תפרנים שמגרדים את שכר המינימום. היום גיל הממוצע לחתונה הוא 27. לפני גיל 30 אנשים חילונים עם תואר לא מביאים ילד. הסרט הרומנטי שצעיר מסתדר בחיים כי הוא צעיר, אז זו טעות. הוא עובד קשה על כל שקל שהוא מרוויח. היום המעסיקים לדעתי דורשים יותר מפעם. אם למשל פעם מתדלק היה צריך רק לתדלק, היום הוא גם מוכרן (בשביל שבעל הבית יענה מהרווחים). פעם פועל פשוט היה קם בבוקר וחוזר בערב, היום דורשים מאותו פועל לעבוד 12 שעות ולעשות משמרות בוקר וערב.

אף אחד לא רוצה לטפל בזה, כי זה יגרום לירידה במחירי הדיור. אתמול דוד של אבא (שהוא איש השכלה והיו לו תפקידים חשובים בחברות הגדולות במשק), טען שיש ל-80% מהאוכלוסיה דירה, אם או בלי משכנתא (לא יודע מאיפה הוא הביא את הנתון), שאלתי אותו איך יתכן מצב כזה? הרי יש אנשים שמשכרים בשכר מינימום. אז לטענתו, פועל פשוט יכול להרוויח בסביבות 10,000 ש"ח כאשר הוא עובד 12 שעות משמרות בוקר/ערב. אז מה הבעיה בזה? כלומר, לפי דבריו, אם יש להרבה מאוד אנשים שיש להם דירה, למה צריך לבנות עוד דירות? הרי בעלי הדירות לא יצביעו שוב לשר האוצר שיוריד להם את ערך הנכס (שלטענתו 80% מאוכלוסיה). לכן, אם הטענה שלו נכונה, אין למדינה שום רצון שיהיה לאזרח הצעיר דירה בגיל מוקדם. מבחינת המדינה, שהאזרח הצעיר ישכיר דירה עד שיקבל ירושה.

למה אתה שם באוטו ולא בבית? הרי כשהאוטו בחוץ ולא מוצל, יש עליה בטמפרטורה בתוך הרכב שפוגע באיכות הנוזל והשמן.

לכן אני אומר שיש חברות קטנות בשוק האינטרנט שמספקות את שירותי הנתב כחלק מהתשלום החודשי. לא צריך לרוץ אל החברות הגדולות בשוק. בנוסף החברות האלו מבקשות מהלקוח להגיע למקום איסוף המכשיר בשביל החלפה.

אחרי שהגבתי אי שם בעמודים האחרונים החד ספרתי, חזרתי לקרוא והדיון התפתח למשהו קצת מעניין (ממרמור על סוג עבודה עד לבעיות נדל"ן). כמו קודם: אני סטודנט שחי ממשרה כמעט מלאה (150 ש"ש). לפחות 75% יוצא לטובה מחיה (שיכרות, ארנונה, חשמל, מים, דלק, ביטוח, אגרה שנתית, אוכל). להגיע בתחבורה ציבורית מב"ש לת"א זו חוויה נהדרת ומהירה (נסיעה ישירה לת"א בשעה וחצי עד ארלוזורוב או תחנה מרכזית ת"א). הבעיה היא נסיעה עירונית בתוך הערים, שדווקא כאן רכב חוסך את הזמן. כשהייתי חייל זו התחושה הקשה שקבלתי מתחבורה ציבורית, האוטובוסים העירונים עושים סיבובים בכל דרך אפשרית. מחוץ לעיר, הכל תענוג (אולי המחיר דומה לנסיעה ברכב חסכוני). לגבי דיור: יש שכונות שיכון בערים במרכז במחיר "רצפה". מי שרוצה להתחיל לא חייב להתחיל בדירה 4-5 חדרים בפרויקט מפואר, אפשר להסתפק במועט. כאחד שגר כרגע בב"ש (שנקראת פרירפריה לחלק מהישראלים), זו עיר מרכזית של הדרום ששם מרוכז כל שירותי הדרום: ממשרדי עו"ד עד לשירותים פרטים לתושבים. לחברות הגדולות מקבלות את השירות במשרדים המפוארים במרכז (לאו דווקא בת"א). אז מי שרוצה לגור בפירפריה, גר לא כי "זול" שם, כי נוח לו שם.

תתחדש! אנחנו נשמח לשיתופים רחבים להמשך הטיפול.

אנחנו (או אני לפחות) מתעצבן על רוכבי האופנים שמרגישים בג'ונגל, ולא רוכבים לפי החוק. גם הולכי רגל.

אז אספר קצת על עצמי: אני סטודנט שנה ב' לחשמל ב-SCE בב"ש. עובד בשכר מינימום וגר עם החברה שלי בדירה. אני מחזיק רכב (גטס 09) ועושה פעם בשבועיים קו ב"ש - נתניה (להורים שלנו). כלומר, כל ההוצאות שלי נכנסות ויוצאות. מה שאני מצליח לצמצם, מצמצם. עבורי לקנות גבינה עמק ולא גבינה עלמה זה "פינוק", ואני מתפנק בדברים כאלה. נניח אני מסיים, או לקראת סיום ומתחיל לעבוד במקצוע, ונניח אקבל שכר כפול ממה שאקבל (כפל שכר מינימום), אני יכול להעריך שתוך מספר שנים. אבל החיים לימדו אותי שיש תמיד הפתעות (לטובה ולרע). יתכן שמחר אמצא משרה נהדרת או פרויקט שאשקיע והרוויח בו הרבה, או חלילה יקרה מצב שאצטרך להוציא את כל חסכונותי. בגלל זה אני אופטימי ומאממין שהכל יהיה בסדר. בנוסף, אני יכול להגיד שאנשים בסוף מסתדרים עם מגורים והון (לפחות רובם). לא כולם צריכים דירה 10 חדרים במרכז הארץ ובריכה צמודה לחניה. אפשר בהחלט להסתפק בקצת מועט בחיים.

1/16 ל/ק"מ עם גיר אוטומט בין עירוני. בתוך העיר 1/9. לדעתי זה עונה על המונח חסכון.

לפעמים ההתקן הוא כרטיס מועדון/אשראי שאפשר גם לקנות עם הכרטיס מיכלי אוריאה.

לאבי הייתה משאית אינטרשונל של שנות ה-90. לאחר 15 שנה ראיתי אותה אחרי המכירה. גם משאית קטנה GMC אדומה נמכרה למישהו מהסביבה, ולפני שנתיים פגשתי אותה. אמנם אני לא נוהג על משאיות, ובטח לא הייתי במשאית כמו שאבי היה בה. אבל בכל זאת, זה סוג של כיף לראות את הרכב נוסע ובועט.

תודה על המידע.

ואם יש פנצ'ר בגלגל, אז צריך לגרור אותו למוסך בשביל להחליף אום? או שאנחנו מדברים על אומים אחרים.

כל עוד שהמוכר לא הציג קבלות או על טיפול או על החליפים שקנה והחליף לבד (אם הוא עשה זאת), מבחינתי הרכב לא עבר טיפול מעולם. אני חושב שפות"ש צריך לדעת לעמוד על שלו, ולשאול שאלות מול המוכר. בטח לא לתת מסקנות ממחזה ג'ריקן שמן שיש מאחורה.

לפרק לצורך בדיקה זה הגיוני והכרחי, אבל מדוע להליף אומים וקאפות?

גטס דור 2. אחזקה פשוטה וזולה, אמין מאוד, וחסכוני.

שאלות תם: 1. רק בדגם הספציפי הזה צריך להחליף ראפות ואומים? 2. גם באחיות שלהם או בני דודות (להלן דמי רנו)? 3. או אפילו לכל רכב בכל טיפול?

לכן יתכן שאתה מכוון לגיל הלא נכון. גיל שכבר רוצה לדעת מה הוא רוצה לעשות בחיים. לכן אתה צריך לכוון למישהו שיהיה "משועבד" אליך עד שימאס לו. שלדעתי או למישהו צעיר יותר או מבוגר מאוד, או סטודנט כמוני שמחפש את הפרנסה שלו לתקופה קצרה (כמה שנים).