אז בוא נחשוב ביחד על רכב דיזל סטנדרטי שיש בשוק: כמה הרכב נוסע בממוצע בשנה? נניח 30 אלף קילומטר. אחרי 5 שנים, הרכב עם 150 אלף קילומטר. אמנם, לפי התיאוריה: אם הרכב טופל לפי הוראות היצרן, המנוע יכול לסחוב עד חצי מיליון קילומטר. האם יש חלקים מכנים יקרים שיש להם בלאי סביר כמו לבנזין? בהחלט: תושבות מנוע, בולמים, מסרק הגה, משולשים וכד'.
הטענה שלי חוזרת לאותה נקודה: אמנם למנוע סולר יש חסכון בצריכת דלק (ואין ספק שחסכון הזה יורגש בכיס), אבל עם זאת מנוע סולר זה רכב שנסע המון כי זה היעוד שלו. לכן אני חושב שאילו קונים רכב בנזין יחסית חדש, עם קילומטר נמוך, ונוסעים בו הרבה למשך 4 שנים, עדין יהיה יותר קל למכור. כלומר, יש רכבי בנזין חדשים שלא נוסעים הרבה (נניח 10,000 קילומטר) למשך 3 שנים, ונניח ביד השניה במשך 4 שנים הרכב עובר 30,000 קילומטר בשנה, בסה"כ הרכב ימכר ב-150,000 קילומטר. לעומת מנוע סולר: הרכב ימכר ב-210 אלף קילומטר על אותו רכב ובאותו שנתון.
אני רוצה להוסיף שנכון שהבעיות בסולר יופיעו אחרי נסיעות רבות, יתכן שבעיות יתחילו אחרי 200 אלף קילומטר.