gbguy

הבעיה עם אימי התגלה רק כשעברנו לגור יחד, יש גם קצת צדק מצידה שאני לא עושה כלום: כשאמא שלי נמצאת אצלי בדירה, היא מחליטה החלטות קטנות שמשגעות את חברה שלי כמו שאמא מחליטה מתי מסיים לאכול את הארוחה המשפחתית. אמא שלי היא אדם מאוד דעתנית: היא יורדת על המשקל שלה (כשהיא הפסיקה אמא שלי אמרה בטון זלזול מדוע), היא נותנת לה תחושה שהיא מפונקת יתר על המידה (גם אמא שלי מפונקת אבל נשאיר את זה לה, אותה אי אפשר לשנות) וחברה שלי לא מרגישה בנוח כשהיא מגיעה.

איזה משמעות פסיכולוגית? שאין כאן ילדים?

יש עדכון מוזר: היא רוצה צ'אנס אחרון. אני נותן, אני מצד אחד מקווה שהכל יסתדר (גם העניין של ההורים), מצד שני אני יודע שתוך זמן קצר אנחנו נפרד. כרגע אולי זה טוב, אנחנו עכשיו במרתון של לימודים לקראת המבחנים

לגבי החברים שלי: כל הצלחתי למשור על הקשרים שהיו לי לפני כן. גם אפשר לספור את הכמות ביד אחד.

אין לי חברים. זו האמת. בגלל זה רשמתי את השרשור הזה. אני מתחיל את העבודה בבוקר, והולך ללמוד בערב. רק ב-10 בלילה אני מגיע לדירה. הדבר היחידי שנמחם אותי שיש לי מיזם למוצר לשיכחת תינוקות ברכב. המכללה רוצה לעזור בקטע המסחרי וביום שלישי אני מתחיל את הסנדא/חוג. חשבתי למצוא דירה שותפים ומשם למצוא קצת חברים.

הכוונה שלי היא: הגיוני שעדין נשן באותה מיטה אחרי הפרידה עד שנמצא דירה חדשה? גם יכול להיות שהיא תשאר בדירה כי הדירה הזו נוחה לה (היא קרובה לאוניברסיטה)

שכחתי להוסיף עוד כמה נתונים שלדעתי חשובים: 1. היא מגיעה ממשפחה שעלתה מאוקרינה. ההורים שלה עובדים מאוד קשה (עבודים גם לילות לפעמים) ורמת התקשורת שלי איתם מאוד נמוכה (לא רק בגלל עבודה, אלא גם קשה להם לדבר עברית). עם זאת יש בין חברה שלי לאימי שנאה גדולה, עד כדי כך שחברה שלי לא מוכנה לפגוש יותר את הורי. 2. חברה שלי טוענת שאני דורש ממנה יותר מדי סקס, וזו הבעיה (בעבר היינו שוכבים בשבוע אחד כמה פעמים ואז הפסקה של חודש), היום כל פעם שאני רוצה אני צריך לשדר לה. כשאני משדר לה, היא ישר פוסלת. אבל מצד שני היא נהנת מכך שאני מהיר ממנה בתגובה, כאילו היא פתאום מופתעת כמה סקס זה נעים וכיף. 3. אני כבר מרגיש שהזוגיות הזאת הולכת לעולמה: השאלה הגדולה היא מתי מפסיקים את זה ואיך? מה קורה ברגע שאנחנו נפרדים: חייבים לגור ביחד לתקופה קצרה או חייבים לברוח אחד מהשני?

זו חפירה, אז מתנצל מראש. *** אז אני היום בן 25, בזוגיות עם חברה שלי כבר 4 שנים. אני חייב לציין שזו אהבה הראשונה שלי. והגעתי למבוי סתום כמעט בכל דבר שקשור לחיי. אחרי שנתיים וחצי מדהימות איתה, היה לנו רצון לגור יחד. אני ניסתי ללמוד תוך כדי הצבא (מגיל 23, התגייסתי מאוחר בגלל לימודי הנדסאי) ובזמן הלימודים המללכה קרסה. היא ידעה שיום בהיר ארצה לגור בדרום, והפתיעה אותי שהיא התקבלה ללימודים בבן גוריון. עשיתי מאמצים ללמוד ב-SCE כי אין לי פסיכומוטרי, והחלום שלי להיות מהנדס. תוך כדי שאני בחפש"ש, חיפשנו דירה ומצאנו דירה מתוקה. בהתחלה ניסינו להיות עצמאים כלכלית: שנינו נעבוד, נתחלק בהוצאות הדירה בצורה שווה. מהר מאוד התברר לה שזה לא אפשרי (היא לומדת הנדסה). ההורים עוזרים לה לחיות, אך עדין ההוצאות הן גבוהות (במיוחד הסופר). אני עשיתי כמה קורסים בסמסטר, אז יכלתי להרשות לעצמי לעבוד כמעט משרה מלאה ולחיות מזה. היא טענה שעדין יש לה הוצאות גבוהות, והיא לא מספיקה ללמוד כמו שצריך לדעתה, ובקשה ממני להתגמש. התגשמתי איתה ונתתי לה מה שאני יכלתי בקשתי ממנה שלפחות תצליח לגייס כסף בקיץ לכבוד השנה השניה (הזאת). הגענו למצב שבשנה שעברה אני לומד בבוקר ועובד בערב. מגיע הביתה מדברים, והולכים לישון. פעם בכמה זמן יש איזה סקס טוב. לקראת סוף סמסטר א' ההורים שלה רצו לטוס לארה"ב בקיץ והיא בקשה מההורים להצטרף. הטיול היה בדיוק אחרי תקופה מבחנים. לפני שהיא טסה, דברנו עם השוכר שאנחנו מעוניינים להמשיך להשכיר את הדירה. חתמנו וחשבתי שהכל ימשיך להיות אותו דבר. היא נחתה באמצע השבוע, באתי עם פרחים ושוקלדים. והיא רצתה להמשיך להיות עם המשפחה שלה עד סוף השבוע. אמרתי לה בכיף, תהני. בסופ"ש הזה חזרנו יחד, ואז הכל השתנה בבום: היא בהתחלה טענה שהיא בדיכאון אחרי חופשה (האמנם?), ואין לה מה לחפש בב"ש כרגע. רצתה להיות עוד קצת עם ההורים. אמרתי לעצמי שאם זה מה שיעשה לה טוב כרגע, שתהנה. אבל תוך כדי אני רושם לה שאני מתגעגע ורוצה שהיא תהיה כאן. מבחינתה היא ראתה את המצב כמישהו שרוצה לעקור אותה מהמשפחה שלה. היא דברה איתי שלא טוב לה המצב כי היא מרגישה שאנחנו יותר שופתים ופחות בזוגיות (היא כל הזמן או באוניברסיטה או בבית). היא רצתה להיפרד. התחלתי לחזר אחריה כי לא הבנתי את פשר הדבר. היא החליטה שהיא נותנת לי עוד צ'אנס. מאז אני כל הזמן נפתח אליה, מספר לה מה אני מרגיש כלפיה ומצפה לקצת אהבה מצידה באמצע היום (אפילו להודעות לדעת על שלומי). כשאני איתה בבית, כאילו הכל מסתדר, כאילו אני נמצא בגן עדן: מקבל את כל אהבה בעולם. אבל כשאני רוצה לגעת בה, היא מאוד נרתעת ממני. אבל כשהיא לו, היא מתמסרת אלי ויש לנו סקס מדהים. הבעיה שלי שאני מרגיש כמו רובוט ללא מח: אני צריך לנחש מה היא מרגישה באותו רגע, ולהתכוון לאותו מצב. יש לי רק ניחוש אחד, אחרת נוצרת מריבה מאוד גדולה. המחשבה לפרידה כבר התחילה לפני בערך שבועיים: אחרי מריבה שנגעתי בה, והיא ממש לא רצתה (אף על פי שהיא רצתה כמה רגעים לפני כן). הסיבה העיקרית שאני כן רוצה להיות איתה: היא מאוד חכמה. היא לימדה אותי וניווטה אותי למקומות שבלעדיה לא הייתי מגיע. אבל מצד שני אין לה ניסיון חיים, והיא קצת ילדותית. היום אני נמצא במצב ללא חברים (מרגיש כגבר נשוי), עם בת זוג שלא שמצד אחד אומרת שהיא אוהבת אותי ומצד שני לא נלחמת על הקשר. יש לי איתה ריהוט משותף וחוזה לדירה לעוד 9 חודשים. אני רשמתי את השרשור בתמימות רבה, שאולי דרכם יגיע הישוע.

להחליף. אורך חיים של מוצר גומי על המדף הוא חצי שנה.

אושריקו סקס זה הפתרון.

גם יוטונג. אגב גם מאיר (היבואן של וולוו ומרכבים) רוצה או רצה להיכנס לעולם הסינים, אבל הוא לא הצליח. עדין יש הרבה נהגים שלא אוהבים את הרכב הזה

בעבר הייתה כתבה באולפן שישי על הקשר של יבואן האוטובוסים הסינים לשר התחבורה הנוכחי. אולי זו הסיבה העיקרית ליבוא המסיבי של אוטובוסים הסינים מלבד המחיר.

אורן האם הרפידות מקוריות הן עקומות, או שרק הרפידה שהרכב הגיע היא עקומה?

אם אנחנו מדברים על שמן גיר, לדעתי SP3. אני לא בטוח, לכן לא ציינתי קודם את סוג השמן לגיר. אשמח אם חבר'ה עם אוטודטה יעזרו לבחור כאן.

אני מחפש שמן גיר בבקבוקים של 4 ליטר בתקן SP3, או בשם שבד"כ רשום על הבקבוק atf multivehicle. האם יש? אם כן, אשמח לקנות ממך 2 בקבוקים כאלה (בסה"כ 8 ליטר אני צריך)

תתחדש! יאללה שם מדבקה ונתחיל לחפש אותך בכבישי ישראל!

זה מכשיר מאוד פשוט וצריך להיות אמין. בזמנו הייתי לחוץ וקניתי akai שחור ועושה את העבודה (לא בדקתי את ענין ההקלטות)

לא. אבל גר ליד האוניברסיטה

אני!

קח מד מטר, תמדוד את אורך הגומי במגב, תחלקב-2.54 וזו התוצאה.

אני חושב שזה לא אפשרי, במיוחד שמצב שהכל פרוץ.

החבר'ה מיונדאי שופ ישמחו לעזור לך.

יש משהו בפולסווגן שמשדר יוקרה מיוחדת ע"פ המכוניות היפניות. אבל כמו כל דבר חדש, צריכים להתרגל ולהנות מהמציאות החדשה. כשתקנה רכב ראשון, ותצטרך לשלם על כל ההוצאות, אולי תבין את ההורים שלך.

או להתנסות בפעם הראשונה איך להחליף נורות ברכב. בשמחה הייתי עוזר, אך אני גר רחוק ממך (ב"ש)

מאיפה אתה נמצא? יש כאן חברים שישמחו לעזור לך