מעלה את השרשור הזה מן הארכיון כדי להודות לאיציק נ. על הפרויקט!
לפני כמה חודשים שוב התחיל האלטרנטור שלי לסמן סימני מוות - שוב ריצודים באורות, שוב מנורות טעינה שנדלקת חלושות בלילה.
הפעם, בעיקר בעזרת הפרויקט המצולם המעולה הזה, לקחתי את הנושא לידיים והחלטתי להפסיק ולפרנס את משפצי האלטרנטורים למינהם, ולעשות את השיפוץ הזה לבד.
אז הדפסתי את העמוד הראשון, עם כל התמונות. קראתי את הכל חמש פעמים, לוודא שאני לא מפספס כלום. קראתי בעיון גם את כל מה שיש להיינס לספר בנושא ("פרק את הברגים, פרק בזהירות את האלטרנטור, מסור אותו לשיפוץ והרכב בחזרה בסדר הפוך") והרגשתי מוכן למשימה.
בתחילת השבוע תפסתי חנייה טובה, והתחלתי לפרק לאט לאט את האלטרנטור היקר מתוך הרכב, במטרה להגיע ליום שישי עם דוגמאות מוחשיות לגשר ולמיצב, ולהגיע מוכן לחברים ביצחק-שדה.
אז קודם כל - מה שאיציק לא צילם (וגם אני לא, כי קשה לעשות את הכל בשני ידיים) זה את הח** שצריך לאכול עד שמפרקים את האלטרנטור הזה מהרכב. הבורג של מותחן נמצא בתחתית הרכב, והגישה אליו כמעט בלתי אפשרית אם לא מרימים את הרכב על בוקים ומפרקים את הגלגל. אבל בעיקר - לא יודע מי היה המהנדס הצרפתי שהחליט להעביר את אחד הצינורות של המזגן בדיוק במקום ממנו אמור לצאת האלטרנטור החוצה. מגעילים, הייתי צריך לפרק את מיכל העיבוי כדי להוציא את האלטרנטור החוצה. צירפתי תמונה ישנה של תא המנוע בא אפשר לראות את צינור המזגן בצד שמאל, ממש מעל האלטרנטור.
דווקא השיפוץ עצמו היה קל מאוד - לקח לי בערך חצי שעה של עבודה איטית מאוד לפרק, ועוד פחות מזה להרכיב. את החלקים היה קצת קשה להשיג. בגרינוולד לא עובדים עם אנשים פרטיים, ורק בגלאור היו מוכנים להזמין לי תמורת דוגמא. 250 ש"ח עבור מיישר וגשר - לא נורא..
אחרי ההחלפה, כצפוי, האורות יציבים כמו בספר (אם כי אני אחכה ללילה כדי לדעת בוודאות) ונדמה גם כאילו סל"ד הסרק של הרכב ירד משהו. אני מקווה שזה לא סימן שלילי מכיוון מערכת ההזרקה הרגישה שלי, אבל ניתן צ'אנס למחשב להתאפס על עצמו אחרי שהיה כמעט שבוע בלי חשמל.
בקיצור - תודה על פרויקט מעולה איציק!