Tzvika-Pick

עכשיו אתה חושב בהיגיון, וזה משהו שלא מתאים לצבא. קודם כל - תהליך כזה יקח שבועות במערכת מסורבלת כמו צה"ל. יש נגדים וקצינים שמחוברים לקנגו שלהם כמו אפוקסי לצינור מים, ויקח ימים שלמים להוציא מהם את הרכב. שנית - צה"ל, בצעד מטופש ביותר לדעתי, מוציא יותר ויותר מסחריות קלות משימוש ומכניס במקומם יונדאי גטס קטנות. עד היום חשבתי שמצבים כאלו הם ההצדקה לאחזקה של טנדרוני ת"ש בצבא, אבל מסתבר שצה"ל חושב אחרת ממני וממך.

בצע חיפוש למילים "יצחק שדה" ותופתע לטובה.

הידיים דווקא לא משהו. השערות האלו נתפסות כל הזמן בצד של המנוע וזה כואב אין צורך לקוות. יש אנשים שעשו קריירה שלמה רק על תקלות של 205.

עכשיו אפשר להתחיל להרכיב הכל חזרה. האלטרנטור החדש מוכנס אחר כבוד למקומו החדש. שימו לב לפיסוק שנתתי לתופסנים של מיכל העיבוי כדי להוציא את הנבלה החוצה (תמונה 28). את הבורג העליון כדאי להבריג בשלב הזה, אבל לא עד הסוף! הוא עובר שתי הברגות בדרך, ואם לא תופסים את שניהן בשלב הזה קשה מאוד להכנס לתוך ההברגה השניה מאוחר יותר. לי זה עלה בכמעט חצי שעה של זיעה. ביינתים, למטה, אפשר לראות מה קורה כשמשחררים את בורג הצידוד של המותחן. עכשיו ממש נוח לכוון את החורים זה מול זה (תמונה 29). לפני שמרכיבים את הברגים של המותחן כדאי להניח כבר את הרצועה, אחר כך זה פשוט קשה מדי, ואז אפשר להתחיל לחזק את הכל. בתמונה 30, המערכת מורכבת ומוכנה למתיחת הרצועה. לאחר מתיחת הרצועה והרכבת מגן האבק הרכב מורד מהג'ק ומהבוק, וחוזר לגובה קרקע (תמונה 33). עכשיו אפשר לחבר חזרה את כבלי הפלוס שיוצאים מאחורי האלטרנטור, לחבר חזרה את מיכל העיבוי ולמלא בנוזל קירור ו... לחבר חזרה את הכבל מינוס, אחרת הרכב לא מניע מרוב התלהבות לא צילמתי את הרב-מודד מציין מתח טעינה מעולה (14.3 וולט לאורך כל תחום הסל"ד) גם עם וגם ללא עומס. בסך הכל לקח לי משהו כמו 3 שעות לפרק ולהרכיב הכל, כשאני גם מצלם, מקלל, צועק ומסביר לזוג הידיים העוזרות מה אני מנסה לעשות. ועד לפירוק הבא - וטענת בחגיך.

זה הזמן להכניס לפעולה את סט הרבע החדש שלי. בוקסה 10 מורכבת על ידית הכוח, ומגן האבק מפורק מהרכב ומועבר למקום מנוחה בצד (תמונה 20). עכשיו אפשר להתחיל להבין מה קורה שם למטה. הבורג התחתון שתופס את האלטרנטור הוא למעשה גם המותחן של הרצועה. המערכת מורכבת משלושה ברגים, שניים נראים בתמונה 22. התחתון מבצע למעשה את המתיחה, העליון תופס את האלטרנטור למערכת והאמצעי שאינו נראה בתמונה משחק עם הצידוד. שחררתי את הבורג התחתון כמעט עד הסוף, וניסיתי להמשיך הלאה. רק שמישהו תקע לי צינור מים מול העיניים. עוד כמה סיבובים עם הבוקסה 10 שלי, וגם הוא עף הצידה והפסיק להפריע (תמונה 23). מרכיבים בוקסה 12 כמדומני על ראצ'ט קטן (רבע) ומתחילים לפרק את הבורג העליון של המותחן. תוך כמה דקות הוא שכב כנוע עם רצועת האלטרנטור על הרצפה (תמונה 24). עכשיו אפשר להמשיך עם הבורג העליון של האלטרנטור. ממש רציתי לצלם, אבל זוג הידיים שלי היה עסוק בפתיחת הבורג ובאחיזה באלטרנטור, וזוג הידיים הנוסף שהגיע לעזור הלך להביא שתייה קרה, אז תדמיינו בבקשה כריעה בתנוחה לא אנושית, כשיד ימין מחזיקה את האלטרנטור ויד שמאל מסובבת את הראצ'ט. בתמונה 25 - ישן מול חדש על רקע של ג'אנט. לא קשה לנחש מי בא ומי הולך. תמונה 27 - היה אלטרנטור?

עכשיו כשהמטרד העיקרי פונה מהשטח, אפשר להתחיל להתעסק עם הטעון תיקון. בתמונה 10 (כן, אני יודע שהיא גרועה) כמעט אפשר לראות את כבלי הפלוס שיוצאים ממאחורי האלטרנטור בואך הסטארטר. כדאי לנתק אותם אם לא רוצים זנבות מהמנוע (מפתח 10 פתוח כמדומני). האלטרנטור עצמו תפוס בשני ברגים לגוף הרכב. הראשון והעיקרי נראה בתמונה מספר 13. הגישה אליו גרועה ולא נוחה כמיטב מסורת צרפת, אבל עם קצת סבלנות אפשר לפרק. בשלב זה כדאי לפרק רק חלק קטן מההברגה שלו, כדי לשחרר מעט את האחיזה של האלטרנטור מהגוף. בתמונה 13 היד השעירה שלי עם ראצ'ט חצי ובוקסה 3/8 או 5/8 מתחילה בפעולת פתיחת הבורג. כדי להגיע לבורג השני יותר מרצוי להרים את הרכב ולפרק את הגלגל. לאחר פתיחה ראשונית של הברגים בגלגל אפשר להרים את הרכב על הג'ק (תמונה 16). לאחר הרמת הרכב ופירוק הגלגל - הרכב מאובטח בנוסף לג'ק עם בוק תקני, שלא נראה שיושב הכי טוב על הפיג'ו (תמונה 19). אפשר לראות בתוך בית הגלגל את מגן האבק. הוא הקורבן הבא.

המהנדס הצרפתי שהכניס את המזגן המקורי אל תוך ה205 בוודאי לא חשב שמישהו שפוי בדעתו ירצה להחליף אלטרנטור ברכב הזה. אחרת אני לא יכול להסביר את צינור המזגן שתקוע בדיוק מעל האלטרנטור ופשוט מפריע להוציא אותו החוצה. אני לא הצלחתי למצוא דרך אחת להוציא את האלטרנטור החוצה מלבד פירוק של מיכל העיבוי. בתמונה 3 תוכלו לראות את איזור העבודה. השרשורי הירוק שמבצבץ הוא ניסיון שעשיתי לחזק את ההארקה לאלטרנטור לפני ההחלפה. הוא פורק לאחר הרכבת האלטרנטור החדש. בתמונה 5, למוד ניסיונות כושלים מהעבר - קודם כל לנתק מצבר כדי למנוע מצבים לא נעימים הקוטב השלילי נותק מהמצבר וקצרים מיותרים בוודאי נמנעו. השלב הבא היה פירוק מיכל העיבוי. המיכל תפוס לרכב עם גומיה אותה יש לפרק במתיכה קלה (אפשר בעדינות עם הפלייר) ומחובר עם באנד לצינור המים שמוביל לרדיאטור. הגישה לבאנד לא נוחה, אז כדאי להכין מראש מברג פיליפס קצרצר (מברג גדם). בתמונה 6 - מיכל העיבוי ביד השעירה שלי. תמונה 7 - המיכל בחוץ, האזור קצת רטוב ממה שהצליח להתחמק. תמונה 8 - הנוזל שיצא ממיכל העיבוי. למרות שימוש בנוזל קירור איכותי במשך השנה האחרונה, עדיין הנוזל העודף נראה כך. זה לא מבטיח בכלל, ואומר או שמישהו מבעלי המקצוע שהרכב בילה אצלם טרח למלא אצלי מי ברז בלי להודיע או שהנוזל שלי לא איכותי כמו שהוא עולה. לא נורא, בקרוב פרויקט החלפת נוזל קירור.

כהמשך לפרויקט המצולם המעולה של איציק, החלטתי לצלם את ההחלפה האחרונה (אבל לא האחרונה בהחלט) של האלטרנטור ב205 שלי. לפני שבועיים החלטתי לשפץ בעצמי את האלטרנטור הנוכחי שלי, לאחר שזה התחיל לרצד בסל"ד נמוך ולהדליק את נורית הטעינה לפרקים קצרים. השיפוץ העצמי החזיק בדיוק שבועיים, והאלטרנטור שבק חיים לחלוטין. הפעם החלטתי לקנות אלטרנטור משופץ עם אחריות לחצי שנה, בתקווה לקנות שקט לחודשים הקרובים. בני ל. השיג את האלטרנטור המשופץ, ובשישי האחרון ניגשתי למלאכה. אני לא איזה מומחה גדול למכונאות, ודי בטוח שעשיתי משהו לא כמו שצריך בפרויקט הזה. התמונות כאן קודם כל כדי שאני אוכל לדעת איפה טעיתי (שהרי מתישהו נצטרך לפרק את האלטרנטור הזה) אבל גם בשבילכם. אז קחו את הכל בעירבון מוחלט. מתחילים: תמונה 2: מסדר כלים - נוזל קירור מהול ומוכן לשימוש, סט בוקסות וראצ'ט עם דרייב 1/4 לברגים קטנים ובלתי נגישים, מברג פיליפס קצר, זוג בוקים חדשים, ג'ק מקורי של 205, רב-מודד (לסיום אופטימי), בקבוק מים ריק, ראצ'ט גדול (דרייב חצי) וכלים נוספים. [אגב, אל תנסו למצוא סדר במספרי התמונות. הם ממוספרות לפי המספר הסידורי שלהן]

תלוי כמה פחחות יש לעשות, אם יש או אין חלודות, אם יש או אין פסי קישוט ופגושים שצריך להוריד וכו' וכו' וכו'. וכמובן - איכות העבודה קובעת. מדובר בכמה אלפי שקלים. תכין את הכיס.

וגם תמונה:

יש המון סוגים של אפוקסי מהסוג הזה, המומלץ ביותר לדעתי הוא "פרופוקסי 20". עולה כ30-50 ש"ח לגליל.

וולטמטר? בכל חנות חשמל באזור מגוריך. המחירים מתחילים מכמה עשרות שקלים לאחד סיני פשוט ועוד כמה מאות לאחד משוכלל מתוצרת מוכרת.

כבר שבועיים שאני מחפש את אוגי בכל הבית, ובסוף אני מגלה שהוא אצל שמר בסלון?!

ולא לשכוח שהמזגן חרא, ושמענו שביפניות יש מזגן מקפיא! סתם צירוף מקרים.. תמיד יש גלים של מכירת מכוניות ספורטיביות, בדיוק בזמן שהכי לא מתאים לך לקנות אחת.

הונדה CB מודל 1994. האופנוע מטופל ושמור ביותר, מיד אוהבת של מכונאי אופנועים. טסט לשנה, 120000 ק"מ, יד עשירית, 16000 ש"ח. אפשרות למכירה עם שיפורי בלימה שונים. לפרטים: עדן - 050-6884858

זה הזמן לומר תודה לכולם על התגובות. כתבתי מכתב התפטרות לקוני, והוספתי סעיף ה"מזכיר" למעסיק שלי שעליו לשלם את שכר חודש אוגוסט במועדו. עכשיו נשאר לחכות למחר ולמסור את המכתב לבוסית ולראות האם ינסו לקצץ לי בשכר או לתבוע אותי בעבור הקנס.

הרדיו צורך זרם גם כשהפאנל מנותק. מעט, אבל עדיין צורך זרם כדי לשמור על הזכרונות שלו. לא בטוח שהתקלה קשורה להתקנה של הרדיו-דיסק החדש, אבל כדאי לבדוק.

הידנית עדיפה בהרבה. הגיר האוטומט מסרס את הרכב ולא אמין במיוחד. אם בכל זאת תבחר ברכב הזה - הגיר הוא נקודת החולשה. בדוק אותו בשבע עיניים.

אם זה עוזר לסוגיה אז: א. לא מצויין בשום מקום בחוזה שלי שהקנס הוא עבור תקופת ההכשרה שלי. ב. תקופת ההכשרה שלי היתה חודש של ישיבה ליד עובד בכיר ממני וצפייה במעשיו ועוד חודש של המתנה לאישור בטחוני לעבודה. על שניהם קיבלתי שכר מלא ואין לי טענות על כך.

התחייבתי בחוזה כתוב לשנה של עבודה, ועפ"י החוזה אם אעזוב אני אמור לשלם קנס כספי. אני רוצה לעזוב לפני תום החוזה (אחרי כחצי שנה), ורוצה כרגע להכניס למכתב הפיטורין שאני מכין סעיף שיזכיר למעביד שלי שהקנס שחתמתי עליו לא חוקי.

אני ממש מקווה שיש כאן מישהו שלמד דבר או שניים בחוק ומשפט ויוכל לעזור לי לפרש את הסעיפים הבאים מהחוק, כי אני קצת התבלבתי כאן... אני מצטט בסוף ההודעה את סעיף מספר 25 בחוק הגנת השכר. אני קורא וקורא את החוק ולא מצליח להבין - לפי סעיף א' סעיף קטן 4 אסור למעסיק לנקות משכרי קנס כלשהוא. לפי סעיף ב', מותר לו לנקות משכרי כל דבר שירצה, כל עוד מדובר במשכורת האחרונה שאני מקבל? מה זה אומר חוב? מי מחליט מה זה חוב ומה לא חוב? תודה! חוק הגנת השכר, תשי"ח, 1958: הציטוט מכאן

מה רצית שיראו? שוב פעם את אהרון ברנע, רוני דניאל ואהוד יערי שחוזרים שוב ושוב על אותו משפט?

קומבינה. או סתם הרבה מזל.

אני מדבר עם הדגם האחרון של הספייס, ממודל 2004, אבל לדעתי אותו והגיר ואותו המנוע צריכים לתת תוצאות דומות גם בדגם הקודם של הספייס.

מניסיוני - הפונטו עם הגיר הרציף היתה החסכונית ביותר באגף האוטומטי, עם כמעט 1:20 בנסיעות בין עירוניות רגועות מאוד.