Haim_gds

זה נראה בדיוק כמו מה שיש לי עכשיו, ציפוי הבד בקצוות הוא זה שמתפורר ומטנף לי את הרכב. אצלי הוא עשוי ממשהו שמרגיש כמו ספוג והוא לא ממש קשיח. נראה מתאים אך קצת מדאיג אותי המיקום שלו, אני לא בטוח שאני מגיע לשם (ואני קצת מעל מטר שמונים🙂) ממושב הנהג. אני חונה במגרש חנייה פתוח, לא בטוח כמה זמן זה ישרוד לי... זו גם לא מעט טרחה להקיף את הרכב כל כיסוי/הסרה.

הרכב הוא E350 מ 08 עם שטח חלון דיי גדול. כרגע יש לי כיסויי אקורדיון רך בצבע מראה(...) שבסך הכל מבצע את העבודה שלו אך סובל משתי בעיות מרגיזות. הראשונה היא שהוא רך וקצר מדי כך שקשה מאוד להציב אותו על הסכי שמש (המתלה וואקוום שווה לישבן ואני לא משמש בו) ומצלמת הדרך הנוכחית מפריעה לו להישען על המראה. הבעייה השנייה היא שה"מסגרת" שלו עשוייה מבד פלסטיק מג'וייף שמתפורר ומטנף את הדש-בורד. עד היום השתמשתי רק באקורדיון, מה עדיף, כיסויי משקפיים או כיסויי אקורדיון? בכיסויי אקורדיון היתרונות הם שקל לאחסן אותו בין המשענת יד לכסא הנוסע והוא מכסה את כל שטח השמשה הקדמית. והחסרונות הם שפתיחה/סגירה דורשת זהירות לא לפגוע במראה/מצלמה. בכיסויי משקפיים היתרונות הם פתיחה/סגירה מהירה והחסרונות הם שהוא קופץ ביד כשפותחים/סוגרים אותו ועקב העובי שלו כמקופל קשה לדחוף אותו לחריץ ברכב. הייתי שמח לפתרון שלא ידרוש ממני אקרובטיקה ומשחק עם סכי השמש לשם הצבת הכיסוי. מהיכן ניתן להזמין טלפונית/אינטרנט?

היה לי את זה בכל רכבי המרצדס שהחזקתי. כן, בדגם הקודם שלי (C240 משנת 98) הייתי עם בקרת ASR בלבד ולא ESP כפי שיש לי היום והחזקת ידית השיחרור פתוחה באמצעות משהו (סתם לדוגמה, שני מחקי ענק צמודים) מאפשרת שליטה על הבלמים האחוריים בלבד באמצעות הרגל. הווה אומר, בזמן סיבוב חד ASR + נעילת בלמים אחוריים = זריקות זנב נוחות ופשוטות. אחרי הכל, עם רגל שמאל מונחת על בלם היד לפני הסיבוב, ימין על המצערת והגה בשתי הידיים דורש הרבה פחות קוארדינצייה מהפעלת שתי היידים בצורה שונה בו זמנית. כשנתקלתי בבלם יד רגלי בפעם הראשונה לא הבנתי למה הוא היוצא מהכלל ולא ההפך, הוא מרגיש הרבה יותר נוח וטבעי מבלם יד קונוונציונלי. וכמובן, הוא מפנה מקום חסר תחליף בסביבת הנהג.

מהנקודת מבט שלי, BOOX Note2 10.3 E-Ink Tablet ePaper יכול להיות פיתרון מצוין. אני משתמש בשלי בעיקר לקריאה, כתיבה (קצרה) וגלישה מזדמנת. הוא אמנם טאבלט אנדרויד אבל עם דיו אלקטרונית כך שברוב האתרים הגרפיים הוא לא ממש נוח לשמוש. המחיר שלו כחדש הוא כ 2000 ש"ח אאל"ט, את שלי קניתי יד שנייה ב 1000+ (מבחור שלומד לתואר הנדסת חומרה...) ואני מאוד מרוצה ממנו. הכתיבה נוחה ואפליקציית זיהוי הטקסט (אין עברית, אני משתמש באנגלית) לא מפספסת יותר מדי. אני כמעט בטוח שבפן הכתיבה/תיעוד ישנן אופציות רבות שאני לא משתמש בהן (הוא משמש אותי כספר אלקטרוני רוב הזמן) אז שווה לבדוק. אם אתה מאיזור המרכז שלח הודעה. עוד אופצייה (גבולית במחיר גם כמשומשת) היא סורפייס (לא ממש משנה הדגם אם הוא בן שנה שנתיים) של מיקרוסופט. בתכלס, זה מחשב WIN10 דיי חזק עם עט מגע רגיש, יש לו לוח מקשים נצמד ורגלית כך שניתן להשתמש בו גם כמחשב נישא. היתרון שאני רואה הוא שנתן בו זמנית לכתוב הערות, לחפש חומר ולהפעיל תוכנה (MathCad לדוגמה) בו זמנית ללא המגבלות של האנדרויאיד מבחינת תוכנות זמינות, כח עיבוד וממשק משתמש. יש לי ה 7 פרו אך אני כמעט ולא משמש בו (למעט גלישה בצורה נורמלית שכשיושבים בשירותים...) אבל הבת שלי משתמשת בו לציור והיא מכורה (עט חכם עם הרבה דרגות לחץ וזיהוי זווית שהופכים אותו כאילו לעט רגיל)

כשאתה עובד עם הסינים אתה צריך להפנים את זה. הם תמיד אומרים לך כן-כן ואוקי ו(רוב הזמן) עושים את זה. אבל אתה לא יודע איך הם עושים את זה ולפעמים אע"פ שזה לא אמור לשנות לך לפעמים זה כן.... כמו תיקון הברז

בחייאת, מרצדס שתי דלתות, למה ציפיתם, פגודה? 😂 הייתי צריך להוסיף סימלון כבר בהתחלה... בכל מקרה אני סבור כי כל עוד אין הבדלים תהומיים בטכנולוגייה הבטיחות (כמו הוולוו הענתיקה מול איזהשהו רכב מיני מודרני ב"טופ גיר") הרכב בעל המסה ונפח/יכולת ספיגת אנרגיה גודלים יותר יהיה עדיף בתאונת חרטום לחרטום.

וואדים, אתה מתחיל איתי?☺️ רוצה שנעשה "צ'יקן" אחד על אחד? (ואני במרצדס שתי דלתות שלי)

אני נשוי מספיק זמן כדי לפתח את החרשות הסלקטיבית ולא להאזין לה.... תרשה לי לנסות להעביר לך מספר נקודות. נכון ככה צריך! ככה צריך? בכביש ריק, נכנסתי (מבחירה) לקו הפנייה האידאלי בסיבוב במהירות מכובדת ורציתי לבדוק איפה/כמה ניתן להאיץ ביציאה. אתה רוצה לנחש איך הרגשתי שבאמצע הסיבוב ההגה החל להסתובב מעצמו והצמיגים התחילו לג'עג'ע? אני מתנחם שלפחות המערכת לא הרגה אותי. אז למה מבחירה אתה לא נוהג בתוך הנתיב? אלה המערכות,לא אכפת להן אם אתה שומאכר ומחפש קווי מירוץ או ילדה בת 17 שבדיוק קיבלה הודעה מהחבר הראשון שלה וממש ממש חייבת לפתוח. אני אכן לא שומאכר ומחפש קווי מירוץ אבל, ושים לב שזה אבל גדול, כשיוצאים בסופ"ש לההנות עם הרכב ואחרי שמצאנו את הכביש הריק והמתאים, מתחילים לבדוק את היכולות (של הנהג והרכב) אז ההתנהגות הזו של הרכב פשוט לא מקובלת עלי. כמו ABS שפועל בשטח. אתה מבין למה מבחירה אני לא נוהג בתוך הנתיב? אחזור על זה בפעם העשירית, הנהיגה המנהלתית שלי רגועה (או אולי אפילו נושקת ל"סבתאית") כך שאני לא מגיע לכל התסריטים הקיצוניים שאתה מתייחס אליהם. אני כנראה חצי ממך בגיל וראיתי כמות יפה של תאונות חזית אחור בלייב. ואני כפול בגילי ממך ראיתי תאונת חזית/אחור בודדת. מה המשמעות? מי יותר "נכון", אני או אתה? אני לא בטוח כי שמת לב אולם דווקא בתאונת חזית/אחור אני הייתי מעדיף להפגע כאשר אני יושב בענתיקה (הגדולה, מרובת כריות, כבדה וארוכה) שלי מאשר במכונית מיני. איזה סוג של בטיחות? מבחינת בטיחות פסיבית לא חושב שהייתה התקדמות רבה בעשר שנים האחרונות ובטיחות אקטיבית היא משהו שאני מחשיב חיוני לי. אתה התחלת. חוצמזה, אם כבר אז אולי כדאי לי לחפש את הדגם עם המנוע היותר גדול. רק שפה מדובר על החיים שלך וחיים של אחרים באופן ישיר וכל זה בתמורה לויתור מטורף מצידך-להוריד את האגו ולהשלים עם העובדה שגם אתה יכול לעשות טעויות. יותר מזה,כנראה שעשית טעויות,ולא פעם אחת. רק שעד עכשו אף אחת מהן לא עלתה לך במכות פח/גוף-עניין של מזל לא יותר מזה. לא יודע אם יצא לך להתקל בטרדניות האלה אך הטיעון "מדובר על החיים שלך" עולה שם מפעם לפעם. תבין, הוויכוח שלנו הוא לא אם המערכות האלו יכולות לתקן טעויות, כן או לא (והן כן, רוב הזמן) אלא מה התוחלת בהן. לדעתי האישית, בטיחות פאסיבית של רכב (המתבטאת בגודל איזורי הקריסה, מספר וסוג הכריות, מסה וכו') חשובה יותר לחיים מאשר בטיחות "אקטיבית" (שגם זו לא הגדרה ברורה, זימזום חגורה ומצלמה אחורית נחשבים בו...)

עזוב. אולי אקלע מתיישהו למצב יוצא דופן בו כנראה אחת מהמערכות תמנע או תקטין את הנזק כתוצאה מתאונה. נשמע כמו אחת מהטלפניות שמנסות למכור לי ביטוח תאונות אישיות... תראה, בהתאם לגישה הזו אני רואה מספר פתרונות. אני יכול פשוט להשבית את את הענתיקה שלי ולקנות "בימבה" מודרנית קטנה עם אוסף של מערכות בטיחות ומצלמות בכל חור. או שפשוט שפשוט שאחליף אותה במרצדס שתי דלתות אמינה (Mercedes-Benz LAK 1113 B Allrad 4x4) עם בטיחות פסיבית מדהימה. אין הפרש כזה גדול במחיר, אני סבור כי ראיתי כזו למכירה לפני מספר חודשים אפילו שהצבע לא ממש מוצא חן בעיניי. דילמה, דילמה....

כמובן, אך לנו כמערביים שרגילים כי כי מכשיר זול יותר מאדם קשה להפנים את זה. אם תנסה להסביר היום למהנדס צעיר כי שרק בכמה מהכרטיסים שקיבל עלולה להיות טעות הרכבה הוא פשוט לא יתפוס את זה לעומק. תיארת בדיוק את העבודה המתבקשת ממכונות אוטומטיות (שנבנו ופעלו כבר מהמאה ה 19...)

עם כל הכבוד, רצוי כי צעיר עם הכנסה נמוכה ירכוש רב-קו ולא רכב. בגדול, אני מדבר על צעיר שיכול לעצמו רכב חדש ב 60-80 אש"ח. יש לא מעט כאלה. אני לא יודע כמה אני יוצא דופן אך העלויות הכוללות הכל אצלי הן כשתי אלפיות יותר לשנה בהשוואה למשפחטומטית חדשה (עידכנתי בפורום את העלויות מספר פעמים). ורק להזכיר, מדובר על רכב יוקרה (אמיתי, לא משפחתית פרמיום שבארץ מכונה "רכב מנהלים") עם מנוע 3.5 ליטר ויותר מ 270 כ"ס.

אופס....

זו הגזמה וכמובן שאני לא חושב כך, הרי הייתי יכול לשאול אותך אם לא חסר לך "ינשוף" כחלק אינטגרלי ברכב🙂. בכל מקרה, היו היה כשהייתי קטן נהגתי ברכבים משנות ה 70-80 והשיפור בהשוואה לנהיגה רכבים "חדשים" (סוף שנות ה 80) היה ממש מוחשי. השתמשתי יותר מפעם אחת ב ABS הודות לכבישי מע"צ ה"מדהימים" ומספר מועט של פעמים ב ASP (שוב, מאותה סיבה) ברכבים שלי ב 20+שנה האחרונות אך זאת כי ידעתי כי הן קיימות. ברכב של "פעם" (נאמר פיאט 650) לא הייתי מעיז לנהוג כפי שאני במשפחטומטית מודרנית. שוב, אין לי שום בעייה עם מערכת עזר לשיפור הנהיגה (ABS,ASP וכו') אלא עם כל מערכות עזר להגנה.

נראה לי כי זה ההסבר בסופו של דבר. בביקור (עבודה) האחרון בסין הייתי במפעל שמייצר לנו את הכרטיסים האלקטרוניים. בסוף קו (הכוונה להרכבה/הלחמה) ה SMD מיינו את הכרטיסים לתקינים ותקולים. הארגז של התקולים נלקח ע"י שליח עם אופניים לקצה השני של המפעל (מקום לא קטן...) לתיקון. רכבתי גם אני לשם והגעתי לחדר קטן מלא במה שנראה כילדות סיניות עם מלחמים ופינצטות שעובדות על שולחנות עבודה זעירים. אחרי שעבר לי ההלם והבנתי כי לא מדובר על עונש כיתתי אלא פשוט בנשים נמוכות (גם בהשוואה לסטנדרט הסיני, לא חושב שהייתה שהייתה אחת מעל מטר ארבעים) ראיתי כי הן מתקנות ידנית את הכרטיסים, הוספה והסרה של רכיבים בגודל של פחות מחצי גרגיר אורז, משהו שאני לא הייתי יכול לדמיין שהיה מבוצע בארץ או בכל מקום מערבי שם היו פשוט מנקים עם פאן אוויר חם את הכרטיס וגורסים אותו לפסולת. לא בסין. הלקחים שלמדתי הם: -תהליכי היצור של הסיניים הזויים. -אם יש לך באג תוכנה מוזר, בדוק קודם אם הכרטיס מורכב נכון.

כתבתי במפורש שאני לא צריך את זה, הכוונה הייתה ל Accessories ברכב. ושוב, אני לא צריך (אע"פ שבקרת שיוט אדפטיבית זה Nice to have). אני אי אלו שנים על הכביש ולא זכור שהייתה פעם בה אחת מהמערכות האלה הייתה חייונית לי. -זיהוי רכב בשטח מת ותנועה צולבת. לא ממש עוקב אחריך, המראות מכסות בדרך כלל את רוב השטח הנדרש ואם אופנוען מחליט לעקוף על השול מימין בדיוק לפני פנייה שלי ימינה (עם איתות, תמיד עם איתות) ובגשם אז אני לא אגיד את מה שאני חושב. -התחמקות ממכשול. פעם פגעתי בצבי שקפץ מבין העצים בצד הדרך, לרכב שלום. אני לא יודע איך פועלות המערכות האלה אך בהתאם לדרך שנסעתי בה אני מניח שהצבי לא היה נפגע ואני הייתי עף לתעלות שנמצאות בצדי הכביש. -תיקון סטייה מנתיב. את מספר הפעמים שסטיתי מנתיב בנסיעה מנהלתית אפשר לספור על אצבעות יד אחת ותמיד ישרתי בזמן. -בלימה אוטונומית. מעולם לא דפקתי/שרטתי פגוש קדמי. נקודה. ותאמין לי, אני נוסע לא מעט ק"מ/זמן. מה שאתה כנראה צודק בו הוא שמערכות כאלה יכולות (אולי) היום לסייע לנהג צעיר. השאלה היא האם מבחינת בטיחות כוללת לנהג (שים לב, אני לא מדבר תאונות קלות) שווה לרכוש רכב חכם (בעל מנגנוני בטיחות אקטיבית) קטן וחדש או רכב גדול ומפנק בעל בטיחות פסיבית מספקת. וזה מתפקידו של הרוכש להחליט. פעם חשבתי שכשהענתיקה שלי (אכן מרצדס, E350 2008 אוונגארד) תעלה למגרש החנייה הגדול בשמיים ארכוש E מתקדמת יותר, אולם אחרי מה ש(כמעט)קרה לי עם מנגנון תיקון סטייה מנתיב בדגם החדש החלטתי שהרכב הבא שלי יהיה גם מהשנתון שעד 09.

נכון, ואז "בסך הכל מסתכם בכמה מאות שקלים בשנה." -> "בסך הכל מסתכם בכמה אלפי שקלים בשנה." השאלה היחידה היא אם הרוכש יכול/רוצה/מוכן לזה ותו לא.

לא בדיוק הבנתי. "הולך כמה שנים אחורה בשנתון. כלומר, לעיתים, יש סיכוי שתקבל רכב פחות מאובזר" ואנחנו דנים ברכב יוקרה, נכון? בענתיקה שלי (השחורה בסמלון, בת 12) יש את כל האיבזור הקיים במיני/משפחתית חדשה. לטעמי, אביזרי בטיחות ו\או מערכות בטיחות שנדחפות לכל רכב מודרני עקב תקנים שונים ומשונים לא שוות את מחירן. אני, כנהג, לא מוצא תוחלת בבקרה אוטומטית על אור דרך/גבוה (מעניין אם נהג עירוני ישתמש אי פעם באור גבוהה למעט איתות), זיהוי תמרורים (ד"א, מה זה עושה), זיהויי תנועה חוצה מאחור ושאר ירקות.

נכון, באיזה סט אתה משתמש? גם אצלי ברכב נתקלתי בהם בתא המנוע. לא חושב שאגיע למצב שארצה פו"ה שם אבל על כל מקרה...

אהם.... בסיס קומקום חשמלי, רב שקע ואני זוכר גם מאוורר חשמלי עם עמוד. לא ממש צעצועים. חוצמזה, אפילו בתור ילד שגדל במשפחה בה כולם עבדו ביידים, את המברג הראשון שלי קיבלתי (סחבתי מאבא...) רק בגיל 7 כך שקצת קשה לי להבין את הטיעון הזה. בזמנו עבדתי עם חברה שיצרה צעצועי פלסטיק בערד (הם הרכיבו לנו כרטיסי אלקטרוניקה שלנו במארזים שייצרו) וממה שהבנתי השיטה המועדפת עליהם הייתה ריתוך אולטרה-סאונד או הדבקה, כמעט ולא עם ברגים. בהתאם לגישת ה"מסוכן" מברג לא אמור להיות בכלל בשימוש אם תחשוב על הסכנה שעלולה להיות בכל מכשיר שהוא.

כמו שכתבתי, ביט לא יכול לפתוח חלק מההברגות כי הוא קצר מדי וברוך השם יש לי אוסף שלם של ביטים במחסן... אבל זו הנקודה שלי, מדובר כאן על מוצר רגיל ופשוט שבעבר השתמשו בו בברגי פיליפס זולים. לא מוצא את ההגיון לעבור לברגים יחודיים. למניעת פתיחה ניתן (חלק מהזמן) להשתמש בפתרונות אחרים שהם זולים יותר. מברג, לא ביט. לא מיוחד, פשוט לא נפוץ. טוב לדעת, כנראה שאזמין לי אחד כזה. בכל מקרה, יש לי את "קופסאות" (פחיות חמוצים של שלוש ליטר🙂) המברגים שלי בהן מצטברים לי מברגים מאז התיכון, בכללי היה מאוד נדיר לי למצוא בורג שאין לי מברג בשבילו. אאל"ט, אין באוסף ביטים שהפנתה ביט לטורקס הפוך...☺️ מה היתרון על פני "אלן" סטנדרטי? ראש שגם המוכנס למגרעת (שהיא שקועה וסגורה) תמיד יהיה יותר נוח לעבודה. ראשי ההברגה עם השקע הקונוסי ההפוך למטה שווים את משקלם בזהב לטכנאי מנועים/מדחסים חשמליים. אני מבין את הצורך בברגים מסויימים למטרות יחודיות אולם שוב, השאלה שלי היא מה התמריץ להשתמש בהם במוצרים זולים ופשוטים?

לפני כמה זמן הבסיס של הקומקום החשמלי התחיל לעשות בעיות אז ניסיתי לתקן אותו (תימני+איש חומרה🙂), להפתעתי גיליתי שם בורג שה"חריץ" שלו הוא בצורת משולש שקוע... ללא אפשרות פירוק הבסיס עף אל הפח. קניתי רב שקע זול בהום סנטר ורציתי להחליף את הכבל לארוך יותר (ההדגם מרובה השקעים נמכר עם מטר אורך אחד בלבד) והפתעה... הברגים הם טורקס שקוע והם מוברגים כל כך עמוק שהבוקסה שלי לא מגיעה אליהם ויש צורך במברג טורקס (משהו שראיתי אולי פעם אחת בחיים). מה הסיפור שלהם? הברגים הלא סטנדרטיים האלה עולים יותר מפיליפס פשוט מן הסתם וזה לא שזה מוצר בטיחותי/יקר שלא אמור לאפשר פירוק אלא במעבדה. חוצמזה, אם רוצים לחבר ללא אפשרות פירוק אז דבק/ריתוך אולטרה סאונד יהיה זול יותר. אז למה?

פרסום YNET טיפוסי, כותרת צעקנית עם "פירוט" המראה כי לא נעשתה כלל עבודת תחקיר עיתונאית. מה הנוסח המדוייק של ה"תיקון"? בכל מקרה זה נראה כעוד תקנה שנדחפה ע"י בעלי עניין (כגון תקנת האפודים הזוהרים) ו/או פקידים במשרד התחבורה בעלי אוריינטצייה של ברה"מ לשעבר. השאלה היותר מעניינת היא מדוע שורש ה"בעייה" (לכאורה) אינו מטופל בזמן למשרד יש כבר את הכלים והיכולות לבצע זאת. -'טופלו במוסך לא מורשה', למשרד התחבורה נתונה הסמכות לאישור מוסך ופתיחת מוסך לא מורשה נחשבת כעבירה בה למשרד התחבורה יש את הסמכות להתערב. -'במכון רישוי מפוקפק', כנ"ל... ד"א, מי הולך לבצע את הבדיקה הנוספת? מכון רישוי אחר? מי יחויב בעלות במקרה בו הרכב יתגלה כתקין לחלוטין? אפילו בתור אחד שאינו אוהב/מעריך את בג"צ תקנה זו ממש מתבקשת לעמוד מולו.

עזוב, היה להם פלוק מונח על החלון למעבדה. הייתי יכול להראות להם במיידי אבל לקח ל"טכנאי" כחצי שעה לבדוק (ולהגיע לתוצאה הלא נכונה) לא מבין איך הם לא תופסים כי על כל כמה שקלים שהם מרוויחים על חשבון הלקוח בטריקים של "תלך/תבוא", "נשלח למעבדה" או "בדקנו אצלנו והכל תקין" הם מפסידים לקוחות שגם כך הולכים ומתמעטים (כשההיתי שם פעם אחרונה היו רק אנשים מבוגרים שכנראה לא הבינו דבר)

צודק, יבגני. תודעת שירות לא קיימת. קניתי אצלהם פה ושם במשך השנים האחרונות (בדרך כלל דברים קטנים) עד הפעם האחרונה לפני כשנתיים בסניף שלהם בפתח תקווה. סיפור עצוב, נדפק לי בשבת הקירור מים במחשב והמעבד הגיע ל 90 מעלות אז רצתי בהיסטרייה ביום ראשון לקנות משהו זמני לבנתיים. זו החנות היחידה שהייתה קרובה לעבודה והיה להם קירור פשוט של AC שהחלטתי לקחת (וזמנית להוריד את תדר השעון של המחשב בחזרה לסטוק). הגעתי, מצאתי חנייה (בקושי) וחיכתי יותר מחצי שעה בתור עד שהם יגמרו את הטלפונים שלהם (וזאת אחרי שכבר הזמנתי אותו בבוקר וביקשתי שהכל יהיה ארוז ומוכן לשלם ולקחת!). שרפתי עוד לא מעט זמן עד שהם מצאו אותו ועפתי משם בחזרה לעבודה. מרכיב בבית ובודק ונאדה... המאוורר לא מסתובב, בודק עם הפלוק ורואה נתק (מוצר שרק יצא מהקופסה!) חוזר לשם, מספר מה קרה והם "לוקחים למעבדה לבדיקה" (?) חיכיתי שוב בעצבים לתוצאות ה"בדיקה" והם אומרים לי "הכל תקין". ביקשתי שיראו לי כי זה עובד אבל "אין כניסה למעבדה אלא לסגל מורשה". מנסה להסביר להם, מבקש אחד אחר זהה במקומו וכלום. אוקצור, שילמתי שוב 40 ש"ח (כן, זה כל המחיר ועל זה הם טירטרו אותי), אמרתי להם שיסתכלו טוב בפרצוף שלי כי זו הפעם האחרונה שהם יראו אותי ויצאתי עם החדש והישן. שוב בודק בבית, באותו קונקטור המאוורר החדש מסתובב והישן לא. אז עשו עלי רווח של כמה שקלים, אבל אני לשם לא מתקרב יותר. על הסיני בעלי אקספרס אני סומך יותר. לא נראה לי כי לחנויות מחשבים כלליות יש עתיד בשנים הקרובות, את החלקים ניתן לרכוש באינטרנט במחיר זול יותר ממה שהם מציעים וכבר לא ניתן לבדוק ביד את המוצרים (כגון עכברים). מן הסתם ישארו מעט חנויות המתמחות בדברים ספציפיים כגון מחשבים ניידים ומארזים.

יבגני, אנו חוזרים לזה שוב ושוב. תופעת הפירבור החלה בארה"ב לאחר מלחע"מ השנייה עקב ההשקעות האדירות בכבישים, ירידת מחירי הרכבים וחזרתם של החיילים המשוחררים לאזרחות והשינויים שנגרמו כתוצאה מכך שינו את אורח החיים בערים הגדולות וסביבתן. החלום של רכישת בית נהפך ליותר קרוב כי השטחים הזולים מחוץ לעיר נהפכו לזמינים, מרכזי הערים נהפכו ממרכזי מגורים למרכזי מסחר/תעסוקה, הקניונים הוקמו כתוצא של שטחי אדמה זולים מחוץ לעיר ונגישות גבוהה ברכב פרטי זול. דרך החיים העירונית בארה"ב (ומאוחר יותר בחלקים באירופה) השתנתה כתוצאה מכך, לטוב ולרע. בישראל תופעה דומה החלה בשנות ה 80. רכישת רכב נהפכה להיות יותר מציאותית ועקב כך שטחים מחוץ לערים נהפכו לזמינים, אם עד אז מושב נחשב ל"חור" לא רצוי למגורים עקב המרחק והזמינות ממרכזי התעסוקה וכי חיי החברה/בילויים לא היו קיימים אז תודות לרכב מושבים וערים קטנות נהפכו למבוקשות ומשכו אליהן אוכלוסייה איכותית. מה שכתבת על חיי העיר בישראל מנקודת המבט שלך מתבסס על מעט מאוד מקומות קיימים ומתאים לאנשים מסויימים בלבד. ההליכה ברגל ממקום למקום בלי לדאוג לחנייה או להיות מוטרד מפקקים היא דבר נחמד (והייתי נוהג לעשות את זה כשגדלתי ב"צ'כונה") אבל לי זה לא שווה את המגבלות שזה גורם מבחינת איכות חיים ומחיר. שלא תבין לא נכון, אין לי שום התנגדות לגור במרכז ת"א בבית צמוד קרקע עם גינה גדולה, חנייה מכובדת ושכנים מרוחקים אולם זה לא ממש ריאלי... להבדיל, זה אפשרי מחוץ לעיר. נכון לעכשיו, אני נמצא במקום המגורים האופטימלי בשבילי מבחינת עלות/תועלת. אני סבור כי אנחנו טוחנים מים בדיון זה כי סך כל השינויים הצפויים להכנס בשנים הקרובות כגון רכב אוטונומי, תחבורה מנוהלת, עבודה מרחוק, רכישה מרחוק וקבלה בשליחות, תחבורה (סמי) שיתופית וכו' ישנו את הבסיס עליו אנו מתדיינים.