natco

אני רק שאלה: מהם גבולות אותו "מרכז" שאין בו תב"עות חדשות שמכילות צמודי קרקע? רמה"ש? ראשל"צ?

מבדר אותי לראות איך מי שעוסקים ב"מדעי המחשב" לסוגיו, פשוט המומים כשהם שומעים שיש מישהו שלא מתחבר לתחום, ממש עד לרמה שהם מציעים לו לשקול טיפול פסיכולוגי. וכאן צריכה לבוא אנלוגיה שחוקה מתחום המטארולוגיה, (אולי אפילו שתיים, אבל השניה ממש גסת רוח ) שבומרים נוהגים לומר על על ג'נזיז, אבל אני אוותר עליה, כדי לא לעורר יותר אנטגוניזם מהדרוש. בתור בעל משפחה, אני יכול להעיד שכסף זה אלמנט חשוב. מאד. לתחזק היום משפחה, ולא ברמה של "תחזוקת שבר", אלא לספק איכות ורמת חיים מקובלות בחצי הכדור המערבי (כולל חינוך איכותי,תרבות,העשרה, רפואה מתקדמת לפי הצורך חו"ח וכו') זה ממש ממש יקר. לבחור מקצוע שידון אותך לחיי עוני (נניח, להיות משורר רעב) זה ללא ממש חכם. מצד שני, לקום כל בוקר מבואס, כי "חייבים ללכת לעבודה" (אני יודע - זה לא קורה בהייטק, שם תמיד כיף) במשך 50 שנה עד הפנסיה, זה גם ממש גרוע. אגב, זה גם לגמרי לגיטמי בעיני שצבירת הון תהיה האתגר המרכזי בחיים (ואגב לאגב - למרות שזה ידהים חלק מהקוראים, יש עוד כמה דרכים לעשות את זה חוץ מהייטק). אמור להיות לגיטמי גם ההיפך- אנשים שכסף הוא אמצעי בלבד.

כיוצא ענף שהיה "תחום היצוא המוביל של ישראל", (בשנים בהן ההי-טק עוד היה בחיתוליו), אני מאד מזדהה עם מה שכתבת כאן. יכול בגלל זה להבין את האחיין, ולהמליץ לו ללכת עם הלב, למרות הירידה הצפויה בהכנסה. בפרספקטיבה של 25 שנה אחרי - לא מתחרט אפילו לשניה. (טוב, נו, לפעמים קצת מקנא בקולגות שהיו מקבילים לי, ומסודרים היום כלכלית כולל דור העתיד שלהם. אבל לקום כל בוקר לעבודה שאתה ממש אוהב לעשות, זה בסופו של דבר גובר על הכל.)

אפילו באדריכלות (לפני 30 שנה, לפחות*). *אבל את הכאפה אני אכן זוכר עד עכשיו.

אני תמיד מוצא את מבוקשי כאן. המשלוחים תמיד היו מהירים (אם כי לא תמיד זולים) והחלקים איכותיים.

בדיוק זה. וגם מכירת עוד הצמדות בנפרד מהחוזה של מחיר למשתכן ועוד כל מיני דברים על גבול החוק. ברשותכם, אני אפרוש מהדיון בשלב זה. פרקש ויובל צודקים. אני טעיתי כאן.

"הנחת המוצא" היא מכמה עשרות ניתוחי כדאיות שעשיתי בשנים האחרונות לפרויקטים כאלה. מה לעשות - זו העבודה שלי. אני לא מדבר מתוך משאלת לב או "שמועות" על איך עובד השוק. המפרט הנמוך והעדר הצורך בשיווק- מתומחרים כבר בתוך המחיר למטר. אחרי כל הכיווצים האפשריים - כדי לקחת את המכרז, אתה צריך לתת עוד קווץ'. כי אחרת אחד המתאבדים האחרים יקדים אותך. אז מחשבים גם את עליית מדד תשומות, ועוד כל מיני בתוך הרווח, כדי לבוא לבנק המלווה עם דוח אפס שיגרום להם לשחרר לך כסף.

[ציניות] אכן סנסציה! "קבלנים" רוצים להרוויח ולא עובדים לשם שמיים! וואלה, איך זה לא בעמוד הראשי של כל האתרים אין לי מושג.[/ציניות] רוצה גם הסבר אמיתי מה הבעיה? נכון. זה לא הוגן להצמיד את כל מחיר הדירה למדד תשומות. יש להפחית את עלות הקרקע וחלק מהעלויות הנלוות. אבל: 1. בפרויקטי מחיר למשתכן, בהם אחוז הרווח הוא גבולי מלכתחילה, יזמים לקחו בחשבון את עליית מדד תשומות כחלק מהרווח שלהם. אי אפשר לשנות את הכללים אחרי המחצית הראשונה של המשחק. אותם יזמים מחוייבים על דוחות אפס בהסכמי הליווי מול הבנקים. שינוי כזה ברווחיות יוצר להם בעיה של ממש בקווי האשראי לפרויקטים האחרים שלהם. אם היו מחילים את זה על מכרזים חדשים בלבד - לא היה לאף אחד על מה להלין. 2. הצמדה למדד תשומות היא "ביטוח ההתייקרויות" היחיד שיש ליזם בניה. הוא מתחייב למסור לך בעוד שנתיים-ארבע (בפרויקטי מחיר למשתכן) מוצר, שהוא עדיין לא יודע את עלותו הסופית. האלמנטים הכלולים במדד תשומות הם רק חלק ממה שעלול להשתנות בצורה דרמטית תן"כ הבניה. הסיכון הזה הוא יחודי לענף, שכן בענפים אחרים, יכולת התיקון של בעל העסק לתמחיר היא מיידית. כאן המחוייבות החוזית, ובעיקר זו של חוזי "מחיר למשתכן" יכולה למוטט יזמים קטנים ולא זהירים (כמו חלק לא מבוטל מאלה שמשתתפים במכרזי מחיר למשתכן). אני יודע שבקבוצות "לא קונים במחירי בועה" זה מאד אופנתי לשנוא יזמים ולייחל לנפילתם המהירה. אני סבור ששוכני השרשור הזה הם אינטליגנטיים יותר מהאספסוף ההוא, ומבינים שקריסה של חברות בניה זה דבר שלא טוב לאף אחד. גם לא לחסרי הדירה.

נחמד מאד היישום. וואלה, לא ידעתי ש-1 ק"מ מהאנטנה והקליטה כבר כ"כ גרועה. (זה באמת כך, שלא תחשוב שאני חולק על מה שאומר היישום שלך). כבר עברתי חברה ונשארה לי אותה קליטה מחורבנת. ביישום שלך אני רואה עכשיו שהמרחק של האנטנה של החברה הקודמת הוא אותו מרחק כמו של האנטנה של פרטנר. אם הייתי מכיר אז את היישום שלך, לפחות לא הייתי טורח עם ההחלפה של הסים

נדבק מהבל'בית שלו @Aviv943יש משמעות למכוון שמתחת לתיאור האנטנה, או שזו גרפיקה קבועה (פשוט כל האנטנות שבסביבתי הן עם פס מושחר אחד)?

מגניב לגמרי. לא ידעתי שקיים. בכל מקרה, כנראה לא אינדיקציה לשום דבר: (oneplus nord ce2 בן כמה חודשים)

הר"מ היתה המציאות היחידה בדור שלי, ובדורות שלפני. היית צריך להיות ממש טוב במה שאתה עושה, או להביא איזשהוא ערך מוסף, כדי להתבלט מעל השאר ולהתקדם בתפקיד. אני מכיר כמה מהנדסי ביצוע (אם לחזור לנושא השרשור...), שהמעסיק שלהם לא יכול להחליף אותם גם תמורת חמישה "בוגרים טריים" שמוכנים לעבוד 18/7. כן, הם דורשים ומקבלים בהתאם. אבל רובם בעשור השישי לחייהם, עם 30 וכמה שנה נסיון. לחשוב בתור הנדסאי צעיר שאתה שווה ערך לאחד כזה, זה לא פחות מ, סליחה כן?, חוצפה. המצב היום, שבו גם אלו שסיימו אחרונים את הקורס בג'ון ברייס, יקבלו תנאים מפיליגים ומשכורות מפוצצות, גם כשהערך שהם מביאים לחברה הוא הרבה פחות מהשכן שלהם לקיוביקל, בוגר מדמ"ח בטכניון, שקרע את התחת כמה שנים טובות, המצב הזה הוא אנומליה, שנובעת מכך שהביקוש לעובדים עולה בהרבה על ההיצע, ושהכסף שמסתובב בחברות ההזנק כמעט ולא מוגבל. אין שום בעיה. הלוואי עלי. אני ממש לא טוען שלעבוד קשה זה ערך (היו דורות וחוגים חברתים שזה בהחלט היה בהם ערך חשוב. זו תיאוריה שלא הוכיחה את עצמה). העניין הוא, שאני עדיין סבור, שזו פנטזיה של מי שלא באמת עובד בהייטק, ולא האמת. יש לי כמה מכרים מאד קרובים, שהם בהרדקור של ההייטק. (סטרטאפיסטים, ומחזיקים במשרות בכירות בחברות ענק). הם עובדים קשה. מאד. המון שעות, טלפונים גם הביתה, נסיעות לחו"ל... להגיד שהם לא עובדים קשה היה מאד מעליב אותם. הם אמנם לא חוזרים הביתה מזיעים ומלאים בגריז, אבל הם לא "עובדים כמה שפחות ומרוויחים כמה שיותר". בנוסף, לומר "העולם כולו הופך להייטק תצטרף או תמות", זו ראיה צרה. גם הייטקיסטים יצטרכו מתישהוא רופאים, ומהנדסי כבישים.

אני הולך לחטוף מבול של thumbs down על ההודעה הזו, למרות שאני מציין מראש שיש לי שני בנים בני דור ה-y, וכל מה שאכתוב לעיל, הוא גם מתצפית עליהם. בני הדור הזה, שהם הדור הראשון, בעצם שנולד לתוך מהפכת ה"היי-טק", לא מוכנים לנתיב ארוך וממושך בדרך לקריירה מוצלחת ומכניסה. הם רואים את חבריהם במשרת ג'וניור שמקבלים 15-20 אש"ח סיבוס וליסינגומטית, ורוצים גם. הבעיה היא, שבמקצועות המסורתיים, זה לא עובד כך. רופא הוא מתמחה במשך איזה עשור, עד שהוא מקבל פרקטיקה פרטית ו"שם" שמאפשר להתפרנס ממנה. כנ"ל עו"ד, רו"ח, אדריכל, וכן. גם במקצועות ההנדסה זה כך. אני מכיר כמה וכמה מפקחים ומנהלי עבודה בכירים. הם מתפרנסים יפה. לא יפה של הייטק, אבל יפה. אבל מה לעשות, הם חזרו עם נעליים מלאות טיח כמה שנים טובות כדי להגיע לזה. אין קיצורי דרך (אלא אם יש לאבא שלך חברת ניהול פרויקטים). אם תכנון זה "משעמם", וניהול פרויקטים מתחיל ממשרה זוטרה, ולא ממש נותנים לך כבוד של שר מהיום הראשון, ופיקוח זה קשה, והייטק זה לא בשבילי, אז מהן הציפיות, עם כל הכבוד?

פששש .. עשו עבודה מקצועית הפעם. יש ממ"סאמיתי כזה בטירה. זו חנות סלולר (די מוצלחת, אגב). זה מה שהוא כתב בדף הפייסבוק שלו:

באופן מפתיע (או לא, בעצם ), התקן שעוסק בשיעור השיפוע במרפסות, אינו חלק ממערכת התקנים של ריצוף, אלא התקן שעוסק באיטום (ת"י 1752). זו כנראה הסיבה שהרב גוגל לא מעלה תוצאות רלוונטיות. כמו שאמרו - כשמערכת האיטום אינה חשופה, השיפוע המינימלי עומד על 1%. (בגגות טכניים כשיריעות חשופות השיפוע המינימלי הוא 1.5 אחוז) מתכנן אחראי יתכנן שיפוע כפול מזה, כדי למנוע זרימה איטית מידי של מים על פני הריצוף, מה שיגרום להם לחדור אל שכבת השומשום (שאמורה להיות מנוקזת,גם היא, ובכל מקרה תחתיה יש איטום, ובכל זאת). זה עדיין שיפוע שהוא כמעט בלתי מורגש בשימוש (למרות שכדור שיונח על הריצוף בהחלט יתגלגל לכוון השיפוע) אך מונע הרבה בעיות עם דיירים ותביעות לקבלן. * (למרות שזה די ברור- אחוז אחד של שיפוע אומר שעל כל מטר אורך משתנה המפלס ב-1 ס"מ)

תקנה 36 לתת"ב קובעת כי כל בעלי הזכות במקרקעין (כל השכנים בבית משותף לצורך העניין) צריכים להסכים למתואר בכל בקשה להיתר שנוגעת למקרקעין. הסעיפים השונים בתקנה קובעים כיצד מיידעים את הנ"ל (אם ע"י הצגה של הבקשה והחתמה על העתק פיזי ממנה, אם על-ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם קישור להעתק מקוון של הבקשה, או אם על ידי נוהל פרסום כמשמעו בחת"ב). כאן מנסה עורך הבקשה לקבל את החתימות בצורה פיזית (כי זה הכי מהיר וזול). עד ממש לא מזמן, הסכמה כזו היתה צריכה להיות חתומה על גרמושקה (תשריט הבקשה להיתר) שלמה. לא היו מקבלים שום דבר אחר בולת"ב. חלק גדול מהוועדות ממשיכות עדיין בנוהל הזה. לאחרונה יש "טופס בעלי עניין" שחותמים עליו בנפרד מהבקשה, והוא מועלה למערכת רישוי זמין. כנראה שזה מה שהם מנסים להחתים אותך עליו. (אלא אם הם מתכננים איזושהיא עבודת פוטושופ פלילית). בכל מקרה, אם מדובר בטופס המקורי, כתוב בו שאתה מאשר שהבקשה הוצגה לך. יש עליו את הסמל של מנהל התכנון ומספר הבקשה בראש הדף. עורך הבקשה מתחייב, במקביל, בחתימתו שהוא הציג לך את הבקשה הרלוונטית, ואם יש שינוי הוא מחוייב להציג לך את התכנית מחדש. נראה לי תמוה שיש מי שמוכן לסכן את הרשיון שלו, עבור לקוח של 30 אש"ח שכ"ט, במקרה הטוב ולהחתים אנשים שלא ראו את הבקשה. אם אותו "גגון" מפריע לך או לא, תלוי במיקום הנכס שלך ומיקום ההצמדות שלו (מחסן/חניה) לעומת מיקום התוספת. בלי לראות - לא ניתן לקבוע. מה שבטוח - תוספת השטח בכל מקרה תופחת מיתרת השטחים המותרים לבנייה בכל הבית המשותף. מכאן שיתרה זו אמורה להתחלק באופן הוגן בין כל בעלי הנכסים. הסכמתכם לבניה משמעה גם שאתם מוסרים להם את זכויות הבניה הנגזרות מהבקשה. (אם בתמורה או בחינם). עו"ד לא יעזור כאן. חבל על הכסף. אם אתה מתקשה להבין את השרטוט (מהכירותנו הוירטואלית השטחית אני ההחלט מאמין שיש לך את היכולות המנטליות), אז הכתובת להתייעצות היא מישהו שמיומן בקריאת שרטוטים (החל משיפוצניק אמין ועד אדריכל/מהנדס בניין). צריך גם להפעיל קצת את הדמיון, כדי להעריך אם אותו "גגון קשיח" לא מתוכנן להפוך מיד לאחר אישורו בחזרה ליחידת דיור. התיבה הפרטית שלי לרשותך, אם תרצה להראות לי משהו. (במגבלות זה שלאחרונה אני יכול לפתוח אותה רק מהדסקטופ, מה שעלול לקחת לי קצת זמן) .

כשאת לוחצת על הכפתור בדלת עצמה (לא בפסנתר הנהג) יש איזה שהוא רעש של מנוע? החלון בכלל מנסה לרדת? אם התשובה היא לא, בדקי את הנתיך של החלונות: מעל רגלי הנוסע, פתחי את תיבת הנתיכים, ובדקי את שני הנתיכים המסומנים: אם כן יש רעש של מנוע "נטחן" אז הבעיה היא כנראה זו המוכרת בדגם.

גם אני חיפשתי בהגדרות... בכל מקרה, @aviaviavi,העיניים שלי מודות לך מקרב הרשתית.

*השאלה בכותרת

או.קיי... עכשיו כשאני רואה את התמונה, ומבין מה רצית לעשות, אז אכן בידודית פחות מתאים כאן. תשמע, ההפרשים בין טריפלקס למחוסמת מבחינה תרמית, הם זניחים. מחוסמת בטוחה יותר בסביבה מחליקה. יש מבחר גדול של צירים זכוכית-קיר שיכולים לעבוד כאן, ואני מניח שהאיטום יהיה על הדלת עצמה, כמו במקלחון.

אני משום מה חסום מלראות את התמונה, גם בנייד וגם בנייח... בכל מקרה, אני מניח שאתה מדבר על זכוכית "בידודית" (IGU GLASS אצלכם שם בניכר) ולא על זכוכית רבודה (TRIPLEX בלעז). במקרה שכן, אז הרעיון הוא טוב, אבל במדינה קרה כמו שלכם, כדאי להקפיד שהחלל בין הזכוכיות ימולא בגז (ארגון) ולא באוויר, בגלל ענייני עיבוי, בעיקר. היא אמנם מפחיתה בחצי או יותר (תלוי במפרט) את מדד איבוד החום, אבל זה עדיין גשר קור לעומת, נניח, הקיר... מפרט סביר יהיה 4+10+6 עם מילוי ארגון. מפרט ממש ממש טוב, יהיה טריפלקס 4+4 עם PVB LOW E רווח 10 +6 מונוליטית. שוב, אני לא רואה את התמונה, אבל זה עשוי להיות אובר קיל רציני. אם הדלת מובילה לחלל הגג ולא ישירות החוצה, זה סתם ייקר בלי צורך.

כן. הם מוכרים צמיגים בערך בני שנה במבצעים האלה. הספייסטאר שלנו נועלת קונטי אקו קונטקט מאחד המבצעים הקודמים. הם היו נדמה לי בני 8 חודשים בהתקנה. (הם מוחלפים אצלנו מוקדם ממילא עקב שחיקה, כך שהתאריך היה פחות קריטי לי). סך הכל, המתקין בסניף עין שמר היה נחמד ומקצוען, איזן אותם בצורה טובה, וגם יישר ג'נט שהיה עקום על הדרך. סך הכל עסק משתלם, לטעמי, ובטח עדיף על כל דרעק סיני מפנצ'רייה אקראית בדרך

כן. בכל חברה רצינית של שערים יש. גגל "תריסים מהירים". קח בחשבון שאלו שלבים גסים ומאסיביים יותר מהתריסים הביתיים, ושהוואל הוא ענקי, וכנראה יהיה חיצוני. אם יש קורה באמצע החלון (כי אני לא מאמין שממילא יש לך זכוכית אחת בגובה הזה) אז עדיף לחלק לשני תריסים של 3...

אין מה לחפש באתרים ההנדסיים. אין שום אפשרות לבצע שם חיתוך שירכז את המידע הרלוונטי לפות"ש. גם אם הוא ימעד בטעות על פרויקט שנמצא בתכנון, הוא לא ידע אם הפרויקט כבר משווק. חוץ מזה, כמי שפחות או יותר גר בוועדות התכנון באיזור השרון, אני יכול לומר ש80 אחוז מהאתרים ההנדסיים שלהם מפגרים בערך בשנה בעדכונים של תיקי בניין. ולא התחלתי לדבר על רמת המידע ב-GIS (שהוא בכלל מאגר ארצי, שמתוחזק ע"י מפ"י)