natco

...ומצד שני, המשלוחים מדמינוס הפכו לבלתי נסבלים מבחינת עיכובים. ועכשיו, הם גם גובים כסף נוסף על המשלוח. יחד עם פיצות בטעם של לחם אחיד, הם בדרך הבטוחה להעלם.

הייתי מקבל בהבנה אם אותו שליח היה אוסף בדרך יותר ממשלוח אחד כשהוא בא לכיוון שלי מכל-כך רחוק. עוד כמה דקות עיכוב לא יהרגו אף אחד אצלנו בבית מרעב. לכולנו יש רזרבות לכמה חודשים.

הוא אשר אמרתי- כאן בפריפריה, וולט הם אלו שמאפשרים קצת יותר מבחר, שקודם בכלל לא היה. ראבאק, בשביל שווארמה אצל סמי היית צריך לנסוע לקחת. וכן, כדי שזה יקרה הם נוסעים רחוק, תמורת לא הרבה יותר כסף (20 ש"ח המשלוח הספציפי הנ"ל). אבל אני תמיד מצ'פר בטיפ במקרים כאלה. בשישי בערב? יש פאפא ג'ונס, או שתכנס לאוטו ותסע לציוויליזציה עצמונית. באפליקציות אני חושב שחוץ מbbb דרך תן ביס אין כלום. אגב- בסוף הם הגיעו בערך ב-45 דקות. הקדימו את ה"שעון" באפליקציה בהרבה...

הנה דוגמה מהרגע (עדיין ממתין למשלוח, רעב מת ) בלי וולט, לא הייתי מדמיין לעצמי את האפשרות להזמין חומוס מעיר אחרת. גם אני הרווחתי (כי אין בחדרה חומוס נורמלי), גם בעל העסק מוכר במקומות שהוא לא היה יכול למכור בהם ללא וולט. והזמנים? אפילו יותר טוב ממה שכתבת. למרות המרחק.

אז... כשכתבת קודם שהרווחת 140 ש' בשעה, זה אחרי הניכויים הללו? ואם כן, שיקללת את עלות הנהח"ש עבור כל האופרציה הנ"ל? ואת הדלק הביטוח והבלאי היחסי של הקטנוע הכנסת?

השליח מרוויח על חשבון הציבור כשהוא לא משלם מס הכנסה, ביטח בריאות ממלכתי וביטוח לאומי על ההכנסות שלו. כשהוא עושה זאת, אני בעצם משלם במקומו, כמו עבור אחרים שאינם מועסקים. כנ"ל כשהוא לא עושה ביטוח שליחים- הוא מייקר את הביטוח לכל שאר הרוכבים (ובעקיפין גם לנהגי רכב, עקב הפרשות מוגדלות ל"קרנית"). אבל חלילה לבוא בתלונות לוולט. וולט הם רק "פלטפורמה". זה השליחים עצמם שהם עבריינים. *כשהייתי ילד, "פלטפורמה" היה משהו שהערסים בשכונה שלנו היו בונים מסרן אחורי גנוב של רכב וקרשים, כדי לרתום לחמור המסכן שהם גנבו במקום אחר. היום, "פלטפורמה" הפך להיות מושג ב"כלכלה החדשה".

אחלה. הם "עצמאים". יזמים של ממש. בעלי עסק ולידי. צדקתם. אני טעיתי. מתנצל.

מעסיקים אותם ללא קיום אף אחד מהתנאים של יחסי עובד-מעביד. פנסיה,ביטוח לאומי,ימי חופשה ומחלה וכו'. כבר הבנתי שאתה וולטר, וכנראה גם מהדור שהר"מ נראה לו הגיוני והגון. אז אתה מוזמן להתעלם מה"קביעה הנחרצת" שלי, ושנינו נמשיך בחיינו. ממש לא בא לי להכנס לעימות גם על זה.

זה יותר דרמטי מזה אפילו. חברות שכבר היתה להם אפליקציה פרטית ומערך שליחים סגרו אותו ועברו לוולט/תןביס או במקרה של מקדונלדס+איזור חדרה נתנו לשניהם להלחם ראש בראש, כשהם מבחינתם עובדים עם שניהם. (כרגע תןביס שוברת את השוק עם משלוחים חינם מסניפים מסוימים של מקדונלדס). הם שוחטים את המסעדות, מנצלים את השליחים, אבל בצד של המזמין (כמעט) הכל דבש.

בערך ל-80 אחוז מהמסעדות שנמצאות היום בוולט לא היה בכלל שירות משלוחים לפניה. המבחר גדל משמעותית, והוא מרוכז ברשימה אחת עם תמונות, רק תלחץ. עבור שמנמנים כמוני, וולט הם מלאכים בתכלת.

במחילה, במה אשמה המדינה הפעם? אני אנסה להסביר שוב, ואשתדל גם הפעם לא לצאת שיפוטי, גזען או UN/PC למרות שזה מאד קשה: לרוב המצב הנ"ל נוצר בעקבות קומבינות שנעשו על-ידי האזרחים, שדווקא אינם נמנים על שומרי החוק האדוקים. במגזרים מסוימים, בעקבות אילוצים שהם טיפוסיים לאותו מגזר, וצפיפות דיור (שאולי בה המדינה כן אשמה) פשוט לא מקובלת בעולם המערבי, כשמותר 5 יח"ד על המגרש, בונים 10. ואז יש בבניין לא 5, כי אם 10 דירות ב"טאבו משותף". ומאחר והמדינה, מוסדותיה וחוקיה אינם נר לרגליהם של אותם מגזרים, העובדה שהדירות אינן רשומות באותם מוסדות, אינה מעלה או מורידה מסגולותיהן הטובות של אותן דירות. אותם מגזרים ממילא אינם משתמשים בשרותי הבנקים המסחריים ללקיחת משכנתא, ובמקרים של סכסוכים בין בעלים, יש להם גם מוסדות בוררות פרטיים משלהם.

צריך לעשות הפרדה בין טאבו משותף, מושע וחברת גוש חלקה/אגודה שיתופית. בעוד שבאחרונות ניתן לרוב לעשות הפרדת רישום, בראשונה בדרך כלל אי-אפשר. בנוסף, באחרונות החלוקה בין הרשומים מוכרת על ידי כל שאר הרשויות. כמו שאמרו- לפני ביצוע מהלך - עו"ד מומחה למקרקעין, ולא עצות בפורום

זה לא ש"לא עשו פרצלציה לבניין", אלא ב-99 אחוז מהמקרים בגלל שלא ניתן לעשות פרצלציה, בגלל מגבלות תב"ע (הגדלת צפיפות). זה אומר שאתם בעצם שותפים באותו נכס, שרשום כיחידת דיור אחת. מעבר לעניין הרישום המשפטי, יש את כל הרשויות האחרות (חברת חשמל, תאגיד המים, העירייה) שגם מבחינתן מדובר ביחידת דיור אחת, על המשתמע. עניין נוסף הוא משכון הדירה- מבחינת הבנק, מדובר בנכס אחד, שניתן לרשום עליו משכנתא אחת (ראשונה) וכל משכנתא נוספת תהיה בדרגה נמוכה יותר. ואם כבר דיברנו על משכנתא, אז אם אחד ה"שותפים" מפסיק לשלם, הבנק מממש את כל הנכס. הלך גם הכסף (והבית) של השותף.

בסלקום הולכים למרכז שירות (סניפי דינמיקה) ומוסרים את הציוד. ביס בזמנו שלחו מישהו לקחת מנסיון- להתנתק מהם זה לא מדורי גיהינום ולא כלום. גם לא צריך לאיים או להקליט כלום. שיחה מנומסת ואסרטיבית. מבקשים לעבור ל"שימור" באופן מיידי, שם מבקשים להתנתק בלי "הצעות מפתות" כלשהן, ואחרי חמש דקות מרגע החיוג הראשון אתה אחרי זה.

ברור שזו הכוונה של המכונאי הנדיב. הוא לא קונה אותה (במחיר הזה) בשביל הברזל. אבל זה כבר פחות העניין של פות"ש. לדעתי, ההצעה שהוא קיבל היא ההזדמנות הטובה ביותר שלו להפטר מהצרה.

בהרבה רכבי אספנות (שנרקבו באיזור הזה) עושים את זה. במקרה הזה חור קטן ופטיש הפוך וזה נעלם.

הרכב לא יחזור לעצמו. לא מבחינה בטיחותית (חו"ח תאונה נוספת) ולעיתים תלוי במיקום הפגיעה ואיכות המתיחה גם מבחינת התנהגות כביש (היגוי, שחיקת צמיגים מוגברת וכו'). מאחר ולא מדובר ברכב נדיר במיוחד, אם התקציב מאפשר, הייתי מעדיף להשאיר את הצרה הזו למישהו אחר.

מעיכה קטנטנה בסף תחתון. קוסמטיקה בלבד. לא שאסי ולא כלום.

יש באתר של זני הסבר איך למצוא את הדיאפטריה (מרחק האישונים). יש שם אפילו סרגל שאפשר להדפיס כדי למדוד. במרשם הראשון של אשתי לא היה הנתון הזה, מדדתי לבד לפי ההסברים שלהם. השנה היא הלכה לאותו שרמן שכתבתי עליו בהודעה הקודמת. הוא הוציא מרשם עם המרחק. נחש מה? בול כמו שמדדתי. הייתי נורא גאה בעצמי

מעניין שדווקא אתה קפצת כאילו האשמתי אותך אישית... (למען הסר ספק- אני מבהיר שזו היתה התרשמות שלי בלבד מרוח הדברים של כלל הכותבים, לא טענתי שמישהו כתב את זה בפירוש. מי שנעלב מדברי, אני מתנצל ומבקש מחילה ברוח ימי הרחמים הבעל"ט). ועכשיו אבהיר גם את העובדות: האופטומטריסט אינו "עובד של קופ"ח". קופות החולים לא מעסיקות אופטומטריסטים בהעסקה ישירה/ריטיינר/פרילנס. לקופות החולים השונות יש הסדרים (כאלה ואחרים) עם מכוני אופטיקה שונים, במסגרת הביטוח המשלים, לפיהם ניתן לקבל שירות של בדיקת ראיה/הכנת משקפיים, כשההנחה מהמחיר המלא באותו מכון משתנה לפי סוג הביטח המשלים שיש ברשותך. בדיקת ראייה אינה כלולה בסל השירותים שהמדינה מחייבת את קופות החולים לספק כחלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפיכך, אני לא מכיר שום קופה/ביטוח שמאפשרים בדיקה ב"20 שקל דמי ביקור". הבן שלי, נבדק לפני כמה חודשים עבור צו ראשון (לצה"ל, כן? לצורך גיוס ל"צבא העם") וזה עלה לי 200 שקל. לא היתה שום אופציה אחרת לקבל את הבדיקה שצה"ל מחייבים אותו לעשות מטעם המדינה (הנבדק הוא "חסכן" ידוע, אז הוא חיפש וחקר).

יאפ. גם בקופ"ח לאומית+איזור חדרה אותו הסכום בדיוק, אותו תנאי בדיוק. ספציפית - אופטיקה שרמן. היה שם אופטומטריסט מקצועי מאד. לא ברור לי למה משתמע מדברי שוכני השרשור שמצופה מאופטומטריסט, שזה המקצוע שרכש (לא קל, אגב) לתת שירותי בדיקה (ההתמחות/יחוד שלו) בחינם. זו הפרנסה שלו...

לא הייתי דואג מזה יותר מידי. זה רשום בחוברת המכרז ככסת"ח סטנדרטי. כמו "רעש גלגלות ורצועות " אין כמעט אתרים מוכרזים באיזור. מי שמודאג,יכול לבדוק כאן (בדקתי את הג"וח של פותש. והוא אינו אתר מוכרז). במקרים כאלה, אישור רשות העתיקות מתקבל עוד בשלב תיק המידע (אם עורך הבקשה שלך מספיק מיומן כדי לבקש זאת). 1אגב- גם במקרים שהבקשה היא בתחום אתר עתיקות מוכרז, זו לא כזו צרה. יש נוהל מסודר לפיו עושים "טסטים" בכמבץה מקומות בשטח בהנחיה של ארכיאולוג, ולרוב (אלא אם אתרע מזלך ויש בדיוק במגרש שלך ממצא ממש נדיר) מקבלים ממנו אישור לבניה. זה לוקח ימים ספורים, ועולה כמה אלפי שקלים בודדים, גם אותם ניתן לחלק בין כמה מגרשים שכנים שמתארגנים יחד. זה קרה לנו לאחרונה לא מעט, בכמה איזורים שונים, והטיפול של רשות העתיקות ממש מצויןן אתה יכול לסיים עם זה עוד בשלב תיק המידע (שוב-אם עורך הבקשה היה עירני) וזה לא מעכב את ההיתר.

אתה יכול לקבל כאן מושג ראשוני. לזה תוסיף גם דמי הקמה (נניח 150 ש/מ"ר, אבל אל תתפוס אותי במילה, תלך למועצה למחלקת גביה ותשאל). המגרשים הפינתיים שם ממש לא משהו. גם הזכויות בתכנית יחסית נמוכות. אבל זה מעיון של חצי דקה. צריך להתעמק בתקנון ובתשריטים. אם אתה לא מנוסה מספיק כדי לקבל החלטה, קח לך אדריכל ולכל הפחות מתווך מהאיזור שמכיר את טווחי המחירים באיזור (עדיף כמובן שמאי מקרקעין).

בהחלט טענה ולידית. יש בבניין כזה הרבה יותר מערכות, הן עובדות קשה, אבל גם התחזוקה נופלת על יותר משקי בית. לא יודע לומר אם זה מתקזז או שעדיין יש יתרון מובהק לאחת מצורות המגורים. צודק. דרוש גם כאן שינוי תפיסיתי בקווי הבניין בתבעו"ת (וגם עירוב שימושים, למשל, כמו שכבר נכתב פה - חזית מסחרית) אבל זה אפשרי רק באיזורים בהם "מתחילים מאפס", כי זה דורש רחובות ברוחב אחר לגמרי, ולפעמים גם קולונדות או פתרונות אחרים לשיכוך הרוח שיורדת ממגדל כזה לרחוב שתחתיו. את הקונספט של בניינים ארוכים וצמודים אחד לשני רואים בעיקר במדינות קומוניסטיות לשעבר, ולא בכדי. יש לו חסרונות רבים ואיכות הדיור שהוא מספק היא מאד בסיסית. יהיו שיטענו שזה מספיק והותר. זו כמובן טענה ולידית, אבל גם אלו שטוענים אותה, יסכימו שחלל מואר ומאוורר טבעית הוא טוב יותר, וגם חסכוני יותר אנרגטית.

הזוי זו הגדרה קצת קיצונית. ישנם המון מחקרים על התפתחות של ערים, מכל מיני דיספלינות ומכל מיני זויות. אנשים משחר ההסטריה מתקבצים לחיות בקבוצות ובתוך מתחמים מוגדרים. ובינינו, יש גם סיבות פרוזאיות, אנוכיות לחלוטין למה שכל בחור צעיר יעדיף לגור בגבעתיים ולא בדימונה.