חנן-ג'יפולוג

חלק מהרכבים הראשונים שמגיעים לישראל באים עם כל התוספות שהיצרן מציע, בכדי לאפשר לאנשי השיווק לבחון ולהחליט אילו תוספות הם רוצים שיגיעו על הרכבים שיימכרו כאן סדרתית. הרכבים האלה מגיעים לעיתונאים תוך כדי יידוע שלהם באילו תוספות יאובזרו בפועל הרכבים הסדרתיים.

מראש אסתייג ואכתוב שאני לא מבין בזה כלום. אני גר עכשיו באופן זמני בשכנות להורים שלי והייתי צריך אינטרנט טוב שלא כולל מהפכה בבית-העברת כבלים. נתב אחד נמצא בממ"ד של ההורים ומחובר עם כבל רשת למכשיר של הוט שנמצא בממ"ד של ההורים. נתב שני נמצא במטבח של ההורים ומחובר אלחוטית לנתב הראשון, במרחק של כ8 מטר מהנתב הראשון. במקום המגורים שלי, שנמצא כחמישה מטרים מהמטבח של ההורים שלי יש קליטת אינטרנט מעולה. תענוג. שני הנתבים עלו לי 400 ש"ח ולא הייתי צריך להעביר חוטים כלשהם. הם גם יתנו פתרון טוב לבית הבא שלי, שנמצא כרגע בשלבי סיום. בית בן שתי קומות.

ידידי, התבלבלת לגמרי. דיברתי על גירים ידניים ולא על גיר רציף וכתבתי דווקא שצריכת הדלק בספייסטאר כן מרשימה. בדוק אותי כשתסע בשני הרכבים הידניים: אני עומד על כך שהמנוע ביונדאי מרגיש חזק בהרבה, הרבה יותר, במטרים הראשונים ביחס לספייסטאר. אחר כך הספייסטאר חזק יותר.

פרוקסימה, תיקון קטן בכל זאת: אני לא רואה תלונה של צרכנים על פגמים אמיתיים, גם אם חסרי משמעות אמיתית, כדבר שלילי. כתבתי שזה לגיטימי בעיני. אני כצרכן מתנהג אחרת אבל אין לי שום אידאל שאחרים בהכרח ינהגו בצורה זהה.

מסכים איתך. תהליך שיפור האיכות נעשה בצורה רציפה ואינטנסיבית אצל כל היצרנים (ביחד עם הופעת תקלות חדשות במכלולים ורכבים חדשים). אני מהמר שבתוך מספר חודשים התופעה הזו לא תהיה קיימת בפיאסטות חדשות, בהנחה שמדובר באמת במשהו סדרתי ולא נקודתי.

אני מסתייג מעט מהסעיף הזה. צברתי כמה אלפי ק"מ עם הספייסטאר וכ1000 ק"מ עם האיי10 החדש ולתחושתי הזינוק מהמקום הוא קל וטבעי לגמרי באיי10 בעוד בספייסטאר אתה צריך לשים לב לא לחנוק או לכבות את המנוע בשחרור מצמד. אני מניח שיש לזה קשר להילוך הראשון הסופר ארוך בספייסטאר ולפחות ע"פ התחושה שלי גלגל התנופה בספייסטאר קל יותר ולכן מאבד אנרגיה בקלות. מאידך, יתכן שזו אחת הסיבות לחסכון המרשים בדלק בספייסטאר. אשתי, שהיא בעלת ספייסטאר וחלקה איתי את הנהיגה ביונדאי התרשמה מההבדלים באותה צורה.

גם ההיילקס הפרטי שלי נוסע כבר מעל לשמונה שנים עם מצבר נוסף חוץ מהמקורי וביחד 160 א"ש שנתמכים באלטרנטור העלוב המקורי עם 55 אמפר. שם המצברים בכלל אוכלים קש בכמויות כי הם אחראים על הפעלת מקרר ותאורה בחניון הלילה ועוד קומפרסור תעשייתי והם מגיעים לריקון מלא לעתים לא רחוקות. זה לא מפריע להם לתת תוחלת החיים של 3-5 שנים. גם התיקון היחיד שעשיתי לאלטרנטור בתקופה הזו היה החלפת פחמים.

יש לי נסיון ארוך טווח עם רכבי שירות שהגדלתי להם את קיבולת המצברים לפי חמש מהמצבר המקורי. למצבר הבודד המקורי 100 א"ש הוספתי במקביל עוד שני מצברים של 220 א"ש. לא נצפו בעיות כלל כתוצאה מהסידור הזה. אם למשל אתה משאיר את הרכב עומד בסוף השבוע ומפסיד, נגיד, שלושה א"ש מתכולת המצברים אז האלטרנטור צריך להשלים שלושה א"ש למצברים וזה בכלל לא משנה כמה מצברים יש ברכב ומהו קיבולם. כמובן שיש את הנושא של הפריקה העצמית של המצברים אבל מדובר בערכים זניחים.

ברור שישנם פגמים בבית שאני מבין שהם הולכים לפגוע בי פרקטית אז אני מתעקש שהם יתוקנו. עד כה, ותקן אותי אם פספסתי משהו, אין כאן אפילו דיעה אחת שאומרת שיש ברכב שלך פגם כלשהו שיפגע בתפקוד הרכב. אנשים מתווכחים אם זה נורמלי או לא, אם אתה צריך להתעקש או לא, אבל אף אחד לא טוען שבשלב כלשהו האגזוז או הציריה יקרסו כתוצאה מהחלודה שנראית כאן בתמונות. גם אם היה פגם ויזואלי שמפריע בעין בהסתכלות רגילה על הרכב הייתי כותב לך שתתעקש על התיקון. פגם ויזואלי שבשביל לראותו צריך לחפש מתחת לרכב הוא חסר משמעות לטעמי.

שמוליק, ברשותך אני סוטה קצת מהשאלה המקורית שלך וארחיב קצת מנסיוני (שלא קשור לדלק מוטורס למי שחשש ממעבר על כללי גילוי נאות): זה נוגע לעוד תחומים ולא רק לתחום הרכב. אני רוצה גם להסתייג ולומר שאני מדבר על יצרנים מסוימים. אני בוודאי לא מכיר את ההתנהלות של כל יצרן ויצרן ויבואן ויבואן, אבל מעריך שהדברים לא שונים מהותית. אם למשל במדינה מסוימת תביעות האחריות לגבי מוצר מסוים חורגות מהנורמה במדינות אחרות, הנושא הזה יעלה בפגישה השנתית בין היבואן ליצרן, פגישה שבה נקבע המחיר שהיבואן משלם ליצרן על הרכב, והעלויות הנוספות של האחריות יושתו על היבואן ויחולקו על פני כלל הרכבים שהוא יקנה. זה בתורו יגרום ליבואן לעלות את מחירי הרכבים שלו או לחילופין לספק אותם מאובזרים פחות. במידה והיצרן מתנער בנושא מסוים מכיסוי במסגרת אחריות, נכנס כאן למשחק תקציב ה"רצון הטוב" שהיבואן או היצרן מקדישים למקרים כאלה. גם כאן יש לתקציב הזה גבול ובשנה שבה חלק גדול מהתקציב "בוזבז" על נושאים שוליים יחסית יהיו מקרים משמעותיים יותר שלא יזכו למענה הולם במסגרת הרצון הטוב. אם תרצו את זה בצורה מקוצרת אז בסופו של דבר "הפסדים" כאלה מגולגלים בסוף לפתחו של הצרכן. היבואן והיצרנים חייבים להרוויח כי אחרת הם לא יהיו. עד כאן תיאור עובדתי של התהליכים. בלי דיעה אישית. איך זה מתחבר לשרשור הזה? ברמת הפרט, שמוליק וכל אחד אחר יכול וזו גם זכותו לעמוד על כך שיימסר לו רכב ללא חלודה, על אף שאין כאן משמעות טכנית. אני לא קובע אם זה צודק או לא, אבל בוודאי שהוא יכול להתעקש. כקולקטיב, שווה להבין את המשמעויות של הדברים. אם מספיק אנשים ייתעקשו על עניין לא מהותי, יהיו אנשים אחרים שלא יקבלו מענה לנושאים אחרים, מהותיים יותר, כמו למשל תיקון מנוע בתקופה שאחרי תום האחריות או החלפת מצמד\בלמים שנשחקו באופן חריג בתוך תקופת האחריות. לחילופין, הם יקנו רכבים פחות מאובזרים או יותר יקרים. הדעה שלי היא שאני לא הייתי מבזבז אנרגיה במקומות שבהם אין משמעות אמיתית לפגמים או תופעות. אני לפני קבלה של בית חדש, דוגמא אמיתית. נניח שיש אריח בחדר שירות, במקום בו תעמוד מכונת הכביסה שבולט במילימטר וחצי ביחס לאריחים האחרים והתקן אומר שאסור לו לבלוט ביותר ממילימטר אחד. אני מבין שאין לזה שום משמעות מבחינתי חוץ מהידיעה שיש פגם מסוים בבית. אני יכול וזו זכותי לדרוש מהקבלן לתקן את הפגם. זה יעלה לי בעיכוב במסירת הבית, אני אתעצבן, אולי אהיה נסער במשך כמה ימים מהויכוח עם הקבלן, אחיה בינתיים בדירה זמנית במצב ירוד וכו' וכו'. לטעמי זה שגוי, אבל מדובר כאן בעניין סובייקטיבי, שאין טעם להתווכח עליו. יהיה אחד שעצם הידיעה שיש בעיה כזו בבית יהרוס לו את 20 השנים הקרובות ואחד כמוני שימשיך לסדר היום ולא יבזבז על זה פעימת לב אחת נוספת. גם זה וגם זה לגיטימי לטעמי, אם כי אני סבור שיש לנו בחיים די והותר אתגרים אחרים, חשובים הרבה יותר, שצריכים את האנרגיות המוגבלות שלנו. אגב, לפני כחצי שנה קניתי רכב חדש לאשתי. הייתי איתה במעמד המסירה, עשינו סיבוב של חמש שניות מסביב לרכב לראות שאין דפיקות רציניות, היא קיבלה ממני נשיקה ו"מברוכ" ובזה נגרמה בדיקת הרכב והיא נסעה לדרכה. לא התכופפנו ולא בחנו ולא חיפשנו. גם אם היתה\יש שם ציריה\אגזוז חלודים אני לא יודע מזה וזה לא מעניין אותי. אם יש שם פגם מהותי שיפגע בתפקוד הרכב יש בשבילו אחריות.

חבל על האנרגיות שלך. אין לחלודה הזו שום משמעות.

אין לי שום כוונה לפגוע. בוודאי שגם אין לי עניין בזה שהרי מבין שני בעלי המחלוקת אני מכיר רק אותך, ומכיר לטובה. הגבתי למה שכתבת: בפתיחת השרשור כתבת שאולי תפרסם בהמשך את שם החרט. בוודאי שמבחינת החרט מדובר באיום על פרנסתו. בתגובה השניה הוספת מידע טכני שלא הזכרת בפתיחת השרשור. איך ניתן לשפוט נושא כזה בהגינות כשלא כל הנתונים בידינו?

מה זה משנה אם הפינים עורבבו אם ממילא הבוכנות שמורכבות עליהם הן חדשות? לא זוכר את המבנה במנוע הזה אבל במנועים מסוימים יש בטלטלים חור שזורק שמן אל הבוכנה ואל הפין שלה. במנועים אחרים יש בבלוק פיות שמן שזורקות שמן אל הבוכנה והפין שלה. אתה אומר שחומרת הנזק שהולכת ויורדת מקדימה לכיוון אחורה היא מקרית? שמע, נתת כאן כבר את המסקנה שלך. אז בשביל מה אתה שואל מה אנחנו חושבים? נראה לי שאם היית חושש שנלך נגד הכיוון שלך, אז לא היית מפרסם את זה כאן, ובסה"כ הכוונה שלך היא שהחרט יראה כאן איום מרומז לפרסום שמו וימהר לפצות אותך. אני לא קובע כאן כלום ובוודאי לא שהתיאוריה שלי נכונה, אבל אני משוכנע לגמרי, במיוחד לאור תגובתך האחרונה שלא באמת רצית לפתוח כאן דיון אקדמי טהור מאינטרסים. מקווה שלא תכעס מדי. אני לגמרי בעדך אבל לא בהכרח מסכים איתך. צריך לזכור גם שהמנוע בידים שלך ולא שלנו ובנוסף אתה מאכיל אותנו במידע ממוין ומתוזמן. זו לא הדרך לחקירה אמיתית.

על פניו-מריח כמו בעיה באספקת השמן. המשאבה מאחורה. הפינים נדפקו לפי סדר החומרה כשהכי גרוע מקדימה. זה שהכי רחוק מהמשאבה. אתה מציין שגם הקרנק נדפק-תקלת לחץ שמן קלאסית. המשאבה חדשה? אתחלת אותה בתוך מיכל שמן לפני ההתקנה? האם נוצר לחץ שמן תקין מייד עם תחילת ההתנעה? כששיפצתי מנוע דומה סובבתי את משאבת השמן עם מקדחה ווידאתי שנבנה לחץ שמן תקין עוד לפני נסיון ההתנעה הראשון. אפשרות נוספת: מישהו שם סיליקון במקום הלא נכון, אולי בחיבור המשאבה לבלוק ופקק סיליקון חסם את תעלת השמן.

המנוע מגיע לטמפרטורת עבודה בריאה הרבה יותר מהר כשהוא תחת עומס, בנסיעה.

על מנת לדעת אלו דיודות אתה צריך יש לך צורך לדעת מהו זרם ההפעלה של השסתום. בהנחה שזרם ההפעלה קטן מאמפר אחד דיודות של וואט אחד ומעלה יספיקו לך. אם הפיקוד של השסתום הוא פלוס והמינוס קבוע הרכב דיודה אחת על קו הפלוס. אם אינך יודע לבדוק כיווניות של דיודה פשוט תראה אם השסתום עובד לאחר התקנת הדיודה. אם לא, החלף את הכיוון שלה. את הדיודה השנייה אתה מחבר באותו כיוון אבל מתחבר רק בצידה האחד לקו שבין הדיודה הראשונה והשסתום. את הצד השני של הדיודה השניה אתה מחבר למפסק, לנתיך ולפלוס אחרי סוויץ'.

עם מערכות הדיזל המודרניות, הרגישות והיקרות שיש היום, לא הייתי לוקח סיכון והייתי מחליף את הדלק מיד.

זה קיים ברכבים מסוימים.

כדאי לסייג את זה. בחלק מהרכבים, בעיקר רכבים קטנים, אין כיסוי טעינה מספק כשהמנוע בסרק עם צרכנים עובדים כמו למשל אורות ומזגן ולמעשה המצבר נמצא במצב פריקה. בפעם האחרונה שבדקתי זה הגיע לכדי 12 אמפר פריקה. בד"כ אין עם זה בעייה כי רכבים לא עומדים כל היום בסרק והטעינה בשאר הנסיעה מספיק גדולה כדי לפצות על הפריקה בסרק, אבל אם שוקלים להרכיב מצבר עם קיבול אפסי, זה נתון שכדאי לקחת בחשבון.

ה170 באר האלה שציינתי זה הלחץ שהשסתום הפורק במשאבה שומר עליו. זה מספיק לחץ בשביל לחמם במהירות רבה מאוד את השמן. לגבי השאלה הנוספת שעלתה כאן: סלח לי על הרדידות אבל להערכתי המספרים האלו לא נולדו מתוך מחקר מדויק שמגלה בדיוק כמה זמן לוקח לשמן לרתוח במצב כזה. יותר סביר שהיצרנים נתנו פרק זמן סביר שהנהג הסביר לא צריך להגיע אליו. הרי אין צורך אמיתי להיות בסיטואציה הזו: אתה מסובב את ההגה עד הסוף, מחזיר אותו ס"מ אחורה, וזהו. אין שום צורך להחזיק את ההגה עד הסוף. גם אם נשער שכן היה מבחן שהראה שהמערכת מסוגלת לשרוד חמש דקות, איזו סיבה יש ליצרן לאפשר לנהג לעשות את זה? "סביר" זה עניין אינדבידואלי ומכאן, להערכתי, הגיעו המספרים השונים, שכולם, למעשה, מתכוונים לאותו דבר: אל תחזיק את ההגה עד הסוף.

במה הנושא שונה ממערכות רבות אחרות שמתוכננות לשרוד במצבי קיצון אבל עם הגבלת זמן? אתה יכול לסגור חלון חשמלי ללא כל בעיה אבל אם תושיב ארבעה אנשים שיפתחו ויסגרו ארבעה חלונות ללא הפסקה אז המצבר ייגמר, המנועים יישרפו ואולי גם הנתיך יישרף. אין בעיה לבלום מ160 ל0 קמ"ש אבל אם תעשה את זה 20 פעם ברציפות הבלמים יישרפו. כנ"ל בstall test. זה בסדר לחמש שניות. קצת יותר מזה והשמן בגיר ירתח. כנ"ל בחלק מהרכבים (במיוחד הקטנים) שבהם אין כיסוי טעינה מלא כשהרכב בסרק אבל בנסועה נורמלית כשחלק מהזמן הרכב עומד ובחלק אחר הוא נוסע אז בסה"כ כיסוי הטעינה מספק. תעמוד עם רכב כזה מספיק זמן בסרק עם צרכנים דולקים ותגמור את המצבר. אז זה אותו דבר גם כאן. באופן נורמלי המערכת עובדת כמעט ללא לחץ ואם אתה מסובב גלגלים זה מגיע לכדי 50 באר ברגע סיבוב הגלגלים אבל כשהגלגלים כבר בזווית קבועה הלחץ שוב יורד מאוד. כשאתה מסובב את ההגה עד הסוף הלחץ מגיע לכדי 170 באר (דוגמא מרכב מסוים. אני לא מכיר את המערכות בכל הרכבים) ואם תחזיק את הלחץ הזה קבוע השמן יתחמם עד רתיחה וייגרם נזק.

הטיפול בספייסטאר הוא כל 20k. אתמול הבאתי את הספייסטאר של אשתי, עם 13000 ק"מ, לטיפול. החלפים היו זמינים במוסך למרות שלא הודעתי מראש. לגבי המחיר ששילמתי אין לי מה להרחיב כי הוא לא מחיר ללקוח רגיל ואני לא יודע מהו המחיר הרגיל.

מפלס שמן?

ממילא אתה חייב, לפחות אצל חלק היצרנים אם לא אצל כולם, להחליף את הבורג לחדש. אבל מי שלא מרגיש מחויב לסגירת ברגים במומנט ספציפי, אולי גם לא יתרגש מההנחייה להחליף את הבורג לחדש. מקסימום ילך קרנק כמו שקורה לעתים. בקטנה.

שים את הגיר בהילוך לא מתאים לשיפוע הכביש ולמשקל של המטען על הרכב. חכה מספיק זמן, והסל"ד יעלה ויעלה, עד שמשהו יישבר, או עד שהרכב יתהפך או ייכנס במשהו, או עד שהנהג יתאפס ויעצור את הרכב. מנתק ההצתה/הזרקה לא יכול לעשות כלום בנידון. הזרקת הדלק ממילא כבר מופסקת מהרגע שבו דוושת הגז לא לחוצה וסל"ד המנוע גבוה מסל"ד סרק.