חנן-ג'יפולוג

הMF35 של אבי, מודל 61, נקנה מהיד הראשונה בשנת 62, ומשמש מאז אותו ואת כל המשפחה ככלי עבודה וכרכב נסיעות יומיומי בתוך המושב. בשנה האחרונה הוא עובד קצת פחות קשה. אחרון הפרדסים נעקר ואמי מעדיפה את הקלנועית או את הגטס. כנראה שהוא יעבור לאחי שיחזיר אותו לעבודה בחקלאות במשרה מלאה.

לחץ שמן קיים רק בתעלות השימון שאחרי משאבת השמן. לא בבית גל הארכובה.

שלילי. הוא מעביר קריאה לינארית למחשב המנוע. קריאה שניתנת לצפייה בסורק תקלות.

במשאיות של וולוו יש חיישן לחץ בבית גל הארכובה שמכבה את המנוע ורושם תקלה אם הלחץ עולה על 5 קילופסקאל.

אתה גדול. תודה.

מכרו לי בחנות חלפים כללית מסנן כזה: אני מבין ממך שהוא לא קשור. האם בשביל להגיע אל המסנן שבמיכל צריך להוריד מיכל דלק? כי לא ראיתי פתח שירות מתחת לכסאות האחוריים. תודה.

תודה.

קריאה של מספר רכב נוסע ולאחר מכן הקלדתו במסוף דורשת פעולה של שני שוטרים נפרדים. יתכן שהסינכרון ביניהם נדפק.

יתכן, רק יתכן, שזו יחידה שעושה דבר אחר: מרימה את סל"ד הסרק כשהמנוע בסל"ד גבוה ומורידה אותו בסל"ד נמוך. זה נועד למנוע כיבוי מנוע בעת עזיבת מצערת פתאומית. מערכות הזרקה עושות את הפונקציה הזו בעזרת מנוע הצעדים ויש מאיידים שעושים את זה בעזרת דמפר מכני על המצערת.

זה מעניין. גם לי לא ידוע על הפסקת הצתה בעת FUEL CUT OFF, אבל יש לי שאלה אחרת: מאיפה המאייד שלך יודע מהו הסל"ד והאם הרכב נמצא במצב של בלימת מנוע? צריך בשביל זה מפסק IDLE על המצערת או על הדוושה או נתון לינארי של המיקום שלה, נתון סל"ד ועוד.

אם תשחרר לחץ והכול יסתדר, אז מדובר כנראה בעניין תפעולי ולא בתקלה. רצוי לשחרר את ההגה לגמרי בטרם הוצאת המפתח. אם אתה מחזיק אותו לכיוון מסוים ותוך כדי מוציא מפתח הסיטואציה הנ"ל עלולה להתרחש.

כשהגה נעול ומערכת ההיגוי לא תחת לחץ ניתן לסובב את ההגה כס"מ לצדדים. זה שאתה אומר שאתה לא מצליח להזיז את ההגה בכלל אומר שמערכת ההיגוי מפעילה לחץ כנגד נעילת ההגה. במצב כזה אתה פשוט צריך לסובב את ההגה בכוח רב כנגד מערכת ההיגוי ובו זמנית לשחרר את הנעילה. לחילופין, אם תרים מעט את שני הגלגלים הקדמיים הלחץ אמור להשתחרר.

אתה חולמת.

מהיכרות עם גיר רובוטי אחר, של ZF, סביר להניח שיש בורג כלשהו שצריך לשחרר רבע סיבוב על מנת לפרוק את הלחץ במערכת. בד"כ גם יש למוסך אפשרות לעשות את זה עם הסורק, אבל גם אם אין לך את האפשרות הזו, נשמע לי תמוה שהיצרן של הגיר שלך לא איפשר דרך מכנית לפרוק את הלחץ בלי לחכות 24 שעות. זה שווה בדיקה מעמיקה יותר, לעניות דעתי.

נתחיל מזה שאני לא מכיר את הרכב טוב. לגבי צמיגים, ההבדל בין צמיגי כביש טהורים לצמיגים עם אורינטציית שטח קלה קיים, אבל הוא לא מאוד דרמטי בהיבט של אחיזת כביש. באחד המבחנים שראיתי התוצאות היו של פחות מ10 אחוז: מרחק בלימה, מהירות בפנייה ברדיוס קבוע לפני החלקה וכו'. להערכתי הרכב יסע בסדר גמור בשטח חולי. אין סיבה שתמנע ממנו את זה. בוץ? אתה די יכול לשכוח מזה, בטח עם צמיגי כביש וגם עם צמיגים עם אורינטציית שטח קלה. בשביל בוץ רציני צריך צמיגי קוביות גדולים ומרווח גחון טוב. אל תתייחס לנתון היבש של היצרן למרווח הגחון. זה קשקוש. אם תתייחס לנתון הזה אתה תחשוב שמרווח הגחון בהיילקס שלי, (שרק הדיפרנציאל נמצא בגובה של כ20 ומשהו ס"מ מהקרקע וכמעט כל שאר הרכב בגובה של כ60 ס"מ) ובטריוס (שכל כולו בגובה של כ20 ס"מ ושייבה מעל הקרקע), זהים. גם אם תצליח להתקדם מעט בבוץ אז בשנייה שתגיע לשביל שבו רכב שטח יצר קוליסים עמוקים אתה תתיישב על הגחון. בשבילי קק"ל וגם מעבר לזה הרכב יהיה עלא-כיפאק אבל בשטח קצת יותר קשה אתה כל הזמן תהיה מודאג מזה שתדפוק מכלול נמוך כלשהו, ובטריוס יש הרבה כאלו. מספיק לנסוע מאחורי רכב כזה בשביל לראות את זה. זו הסיבה שהפסקתי להתלהב מלקחת רכבי מבחן לטיולים. בהיילקס אני מסתכל על הנוף. אין כלום שיאיים עליו. עם רכב מבחן אני מסתכל כל הזמן על המטרים הקרובים לאוטו, וזה יהיה בדיוק המצב שתהיה בו אם תיכנס עם טריוס לשטח. הג'ימני בליגה אחרת לחלוטין (וכנ"ל גם הסמוראי). הוא יותר דומה להיילקס מהרבה מאוד בחינות. המכלולים החשובים הרבה יותר גבוהים. יש LOW בטרנספר ואולי הכי חשוב: יש לו פוטנציאל אדיר לשיפורים, נעילות דיפרנציאל, כננת וכו'. אני בגישה שמפרידה בין ייעודים: רכב השטח משמש לטיולים בלבד, ולכן יכול להיות פחות מודרני, חסכוני, נוח ובטוח אבל הכי טוב שיש בשטח. מאפשר לי להיכנס עם כל המשפחה למדבר לארבעה-חמישה ימים ברכב בודד בלי לחשוש מכלום, לי יש רכב מהעבודה ואשתי עם סיריון.

גם בI10, גם בI20 וגם בI30 יש מצערות מופעלות כבל לפחות בחלק מדגמי המנועים.

לרכב הזה אין נעילת דיפרנציאלים אלא אך ורק נעילה של הדיפרנציאל המרכזי-האורכי. אין נעילה לדיפרנציאלים הקדמי והאחורי ומה שיש לא יוציא אותך מהצלבות.

UP...

זה נכון אולי ביחס לרכב היברידי שהונדס ונבנה במפעל כיחידה אינטגרלית אחת. זה לא המקרה כאן.

נניח, רק נניח, שהמערכת האוניברסלית הזו על שלב שהוא אחד מעבר לאב טיפוס תעבוד על הרכב שלך בלי שהיא תוכננה ספציפית אליו ובלי להוות מטרד משמעותי בנהיגה. (אין סיכוי לדעתי) ונניח שהפוסט אב טיפוס הזה עובד אצלך ללא כל תקלה במשך שנים רבות (גם לזה אין סיכוי). ונניח שהעברת לזה תקינה כדי לא ליפול במכון הרישוי ובביקורות מזדמנות.( נו, ברצינות) ונניח שהעברת הדרכה לכוחות הבטחון כפי שדורש החוק כדי שלא יתפוצצו בעת ניסור הרכב במקרה של תאונה חס וחלילה. ונניח שאתה בתנאים אופטימליים חוסך 30 אחוז דלק (אין סיכוי לדעתי למערכת add on כזו). ומה עם עלות המשלוח? והמכס? אישור משרד התחבורה להכניס את זה לארץ? בכמה זמן תכסה את עלות המערכת? (סיימתי עכשיו סשן מבדקים על היברידי חדש. אני מכיר את הנושא על קצה המזלג) בקיצור, קנה דיזל טוב בכסף הזה. יותר עדיף.

מראים לך היכן שני הקליפסים שנועלים את המכסה. כנראה שאף אחד לא העלה בדעתו שצריך להסביר איך ללחוץ על הקליפסים. תכל'ס, זה באמת פשוט. תלחץ על הקליפסים בחלק העליון שלהם כלפי פנים המכסה. אם זה הולך טיפה קשה זה כנראה בגלל שהוא נכנס עקום. תעזור עם האצבע לחלק התחתון של הקליפס להשתחרר מהזיז על קופסת הנתיכים עצמה. זה יותר קשה להסביר בהתכתבות מאשר לעשות את זה בפועל. תשחק עם זה טיפה ותצליח. עדיין לא הולך? נסה להיעזר בבן\בת זוג או חבר או שתיגש למוסך המטפל.

RTFM. רשום לך בספר ההוראות לנהג.

יש גם וגם אבל לצערי אני לא יכול לפרט יותר.

במידה ואין תקלה ברכב ניתן לקנות קופסה שגורמת למתח לנורה לעלות בצורה מודרגת וזה פותר את בעית שריפת הנורות המוקדמת. יש יצרני רכב שמשתמשים בנגד-חוט ארוך מאוד ( 8 מטר מגולגלים לחבילה קטנה) בדרך אל הנורה וזה מוריד את המתח ומאריך משמעותית את חיי הנורה. בכל מקרה, רצוי להשתמש בנורות איכותיות.

זה נכון לאלטרנטורים של פעם. ברכבים רבים היום זרם הטעינה מבוקר ע"י המחשב שמתחשב בפרמטרים כגון האצה, מצב מצבר, נסיעה במורד ועוד.