https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02H2Ue8Tx7csmEwKkHHARHCPaBsbaUrtALKSb2zxN3Ycsy6repcT7wMSnnZFXXvQ2Zl&id=620886123&mibextid=Nif5oz
כתבה ד"ר אורטל תמם
טקסט שאני מתחבר אליו וגם מתכתב עם מה שכתבתי למעלה, אז אני מצרף פה:
שתדעו, שלצד ההפגנות וכיתור הכנסת ונסיונות ההפיכה - יש פה אזרחים ששומעים שהקול שלהם רלוונטי פחות מאחרים. שהם נתינים, לא יותר. שהעובדה שהלכו והצביעו ונתנו את כוחם לנציגיהם בכנסת, פשוט לא רלוונטית. יש חונטה שאיתה לא מתעסקים.
ובצד השני של מכתב האונקולוגים, יש מטופלים, שעוברים על הרשימה בזהירות לבדוק האם גם האונקולוג שלהם שם. מה בעצם הוא חושב עליהם. האם זה ישפיע, במודע או לא, על הטיפול בהם?
ואל מול מכתב התלפיונים ומכתב השופטים ומחאת ההייטקיסטים (כבר יצא מכתב טייסים? לא שמענו מהם) יש את אלה שיושבים ואומרים - הנה! זה! בדיוק זה! בדיוק פה הבעיה - בקבוצות האליטה שבאמת ובתמים חושבות שדעתם חשובה יותר משלנו. שהאמת שייכת להם. שדעתנו צריכה להימחק.
ואל מול ראש עיר שמאיים ש״דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים״ יש פה אזרחים שמפחדים. אזרחים שיודעים שהפגיעה בהם קיבלה לגיטימציה ע״י ראש עיר בישראל. שהדם שלהם מותר. (ואיך הוא לא בכלא, בדיוק?)
אני פעילה חברתית הרבה שנים. ההורים שלי יטענו שמאז שנולדתי. המוטו שחרוט אצלי לצד כל מאבק ובכל עשייה הוא - אי צדק לא פותרים ביצירת אי צדק. חושך מגרשים עם אור.
ולא משנה כמה מנהיגי המחאה ישכנעו שעכשיו עכשיו דווקא עכשיו כל-האמצעים-כשרים, כולל הדם שלנו, אני עדיין אאמין שמחר אנחנו נצטרך לחיות פה יחד. אני עדיין אאמין שקולו של כל אחד שגורלו בארץ הזאת כרוך בגורלי, רלוונטי. אלה שחושבים כמוני ואלה שלא.
אני עדיין אאמין בדמוקרטיה.