בפעם השלישית: לא.
אני אומר, שוב ושוב, שאם הטענה היא שמעשיו של א' פסולים בגלל שעבר על החוק, אבל באותה עת ב' עובר על אותו חוק ואינו זוכה לביקורת זו - הרי שהטענה היא תירוץ ותו לא, והסיבה לביקורת היא אחרת לגמרי:
כלומר, הבעיה שלך (ולא רק שלך) היא לא במספר הסעיפים שפלוני עבר עליהם, אלא בגישה המשיחית שהיא היא הדבר שפסול בעיניך. אם כך, מדוע שלא תאמר את האמת בגלוי? למה להסתתר מאחורי טענות שוא?
שתי שאלות:
במה שונה המושג "מדינת חוק" מהמושג "פאשיזם"? גם זה וגם זה שמים את הציות כערך עליון, ללא קשר לתוכן החוק או הפקודה (הפאשיזם - גם כמטרה).
נניח שמחר בבוקר מרזל, בן ארי ואיתמר בן גביר זוכים בבחירות בגדול, ומשנים את כל חוקי המדינה לפי שיטתם. האם גם אז תאמר "מדינת חוק"? האם גם אז תגנה את כל מי שלא יציית ללא השגות?
דני