tzvipper

לא בטוח. אם הנהג מנותק מהמציאות, הוא עלול לעבור לנתיב הימני בדיוק ברגע שאתה עוקף אותו. יש לא מעט מקרים כאלה. כמו כן יש כאלה שעושים דווקא, וכאשר רואים שאתה עוקף מימין, מאיצים כדי שלא תוכל לעקוף אותו. יתרה מזאת, חלק עושים את זה כדי למנוע פעולת נקמה מצד ערס שנצמד מאחור וכאשר עוקף רוצה לדפוק ברקס או לחתוך כדי להעניש את זה שכביכול נסע לאט. לכן, לעיתים כדי לבצע עקיפה מימין דרוש רכב מאוד חזק כי הנעקף מתחיל להאיץ בחוזקה. אני לא מצדיק את הנהגים שנוסעים בשמאלי, אבל בחלק מהכבישים נתיב ימני מרוסק עם בורות וחלק מהנהגים לא רוצים לשבור את הרכב, אבל גם לא רוצים לנסוע 140. אז במקטעים האלו נוסעים במשאלי כי אין ברירה. במיוחד בתקופה אחרי הגשמים יש לא מעט בורות בכבישים וזה תמיד בנתיב הימני. למרות כל זה, הכתבה מוגזמת, מי שכתב אותה סתם התחשק לו להוציא קיטור. הוא תיאר את זה בצורה ציורים וצבעונית מאוד, אבל לרוב המצב הוא לא כל כך קשה. אולי אם מישהו נוסע בשמאלי זה מעצבן, אבל העבירה הזאת היא מהפחות מסוכנות על הכביש. מי שהחליט לבצע בעקבות זה תמרונים מסוכנים, זה לא בגלל אותו נהג שנוסע לאט, זה בגלל שאין לו סובלנות. "זה לא אני כזה, זה העולם כזה" - זו לא הצדקה. עבירה הרבה יותר מסוכנת זה חוסר שמירת מרחק. רוב הנהגים בארץ לא שומרים מרחק (גם כאלה שחושבים שהם כן שומרים, אבל הם שומרים מעט מידי מרחק). יש כאלה שנצמדים לפגוש בצורה קיצונית, זה מאלץ להוריד את המהירות כדי להקטין את הסיכוי לתאונה, כי זה שמאחור לא יספיק לבלום. התוצאה: טור מכוניות שנוסעים על 60 בכביש של 80. חלק מהנהגים מבינים את הרמז, מתרחקים והכל חוזר לקדמותו. אבל יש נהגים שלא מבינים את הרמז ונצמדים עוד יותר, ואז נוסעים עוד יותר לאט. יש כאלה שמתחילים מעשי ביריונות בצורת צפירות בלתי פוסקות וסינוורים. ספציפית, אלא הנוסעים במשאלי, הרוב בדרך כלל מבינים את הרמז אם רואים רכב במראה (לא צריך להצמד) ומפנים את הנתיב. בדרך כלל נהיגה מנומסת תורמת לזה. אם מישהו לא מנומס, נצמד, מסנוור, זה מדרבן את המהג להוריד את המהירות ולא לזוז, גם כי אי אפשר בגלל הסינוורים וגם בגלל שאי אפשר להאיץ בגלל שזה נצמד. אני פוגש ביום יום מאט מאוד נהגים שלא מפנים נתיב שמאלי. אולי פעם בחודש-חודשיים אני רואה מישהו שלא מפנה נתיב. וגם צריך להבדיל בין מישהו ששומר מרחק לבין זה שבאמת נוסע לאט. אם מישהו שומר מרחק נכון במהירות שיוט, זה מעצבן חלק מנהגים מאחור, כי הם חושבים שהנהג נוסע לאט. נסיעה איטית בשמאלי, היא אומנם עבירה, אפילו מעצבנת אנשים, אבל יש עבירות מסוכנות הרבה יותר שצריך לטפל בהן בעדיפות גבוהה יותר. מי שמתעצבן בכביש, צריך להתחיל לו בחיפוש של כל ה"לא בסדר" מסביבו, אלא בעבודה על עצמו כדי להגדיל את רף הסובלנות כלפי אחרים, גם אם הם "לא בסדר". ואז פתאום, כאשר לוקחים את הדברים ביתר קלות, שהות בכביש הופכת לנעימה יותר. נקודה נוספת שאני רוצה לעלות היא: הנהגים שלא מפנים את הנתיב בכלל, זה בדרך כלל נהגים שלא כדאי להתעסק איתם. זה או רכב ישן וחבול שלא אכפת לו לדפוק לכם את הרכב, ו/או זה נהג שבת שבקושי מתפעל את הרכב, או קשיש שכבר לא רואה ובקושי נוסע. בדרך כלל הנהגים האלו לא יוצאים לכביש בשעות העבודה - בוקר/ערב, אלא בשעות ביניים, או בצהריים. בוא לא נכנס לדיון אם הם צריכים להיות על הכביש בכלל או לא, אלא ננסה לחפש פתרון לא מסוכן איך להמשיך להתקדם בכביש בבטחה.

בתמונות רואים מצלמות אבטחה. יש הרבה כאלה על הכבישים בכל מני מקומות, על עמודים וכד'. כניראה לצורך בקרת תנועה.

ממליץ לקנות כיסוי רב שכבות איכותי, יש לו רצועות קשירה חזקות ולא מהכיסויים הזולים שמוכרים ברשתות, הם גם שורטים את הרכב בגלל שאין להם שכבה פנימית רכה שמגינה על הצבע, מחזיקים מספר חודשי קיץ עד חצי שנה. אפשר לקנות בארץ מבחור בשם יעקב (תעשה חיפוש בפורום בשרשורים להמלצות על כיסויים - אפשר למצוא שם טלפון שלו), או אפשר להזמין באיביי כיסוי למשל XTREME COVER שהוא מאוד עבה, כבד ועמיד למדי (גירסא פלטינום). אני משאר שכיסוי כזה יחזיק שנה+ עד שנתיים. באיביי יש גם אופציות זולות יותר, אבל לרוב אותם כיסויים מחזיקים הרבה פחות, כחצי שנה.

לפי מה שאתה מתאר, סביר להניח שמדובר בתושבות מנוע או גיר.

יש כל מיני יצורים סיניים מוזרים, מכוניות קטנות שהן העתק של רכבים מיצרנים אחרים עם מנוע חשמלי וגיר ידני. הרכב שראית בטח גם היה סיני .

בוקי, יש כבר תחליף לממיר מומנט הידראולי וזה המנוע החשמלי, כמו למשל בהיברידיות של יונדאי ורכב שהם 100% חשמליים. זה עובד נפלא בפקקים. הצורך במצמד או ממיר מומנט הוא בגלל שמנוע בעירה פנימית יכול לעבוד רק החל מסל"ד מסויים וגם זה במומנט נמוך, לכן צריך לכסות את הטווח בין מהירות 0 למהירות מינימאלית שהמנוע יכול לתפקד. נכון, גברים אמיתיים נוהגים במכונית קיטור, יש שם גיר בכלל.

הטיפול ה"מקצועי" במוסכי היבואנים, זה לא ייחודי ליבואן מסויים. זה קורה ברוב המוסכים של היבואנים השונים. פשוט יש רכבים שהם יותר רגישים לטיפול מרושל. יש מוסכי יבואנים מקצועיים מאוד, אבל 99.9999% מקלקלים תדמית לכל שאר הצדיקים. אצל אנשים שלא מבינים יש דיעה רווחת שהרכב שלהם יקבל את הטיפול הכי טוב במוסך יבואן. לפי ניסיוני, במוסכי היבואנים השונים הטיפול הוא ברמה הנמוכה ביותר שרק אפשר לדמיין וכל זה במחיר הכי גבוה. במוסכים של הרבה מאוד יבואנים לא שמעו על מושג כזה כמו ידית מומנט, סוגרים את הברגים לפי "רגש", למרות שאצל כל יצרן ויצרן מצויין בהוראות פירוק והרכבה באיזה מומנט סוגרים איזה בורג, מה סדר סגירת הברגים וכד'. אני מבין באיזו מוסך מדרכה שמחליף ברקסים ושמן ב50ש"ח. אבל מוסך מורשה יבואן חייב לעבוד לפי הוראות היצרן. בטיפולים לא עושים את הבדיקות האלמנטריות שצריך לעשות לפי הצ'ק ליסט של היצרן. מיילא בדיקות, אבל לפעמים "שוכחים" למרוח שמן על גומיה של הפילטר ואז בטיפול הבא קשה מאוד עד בלתי אפשרי להוריד את פילטר השמן. אם בדרך צריך להוריד סעפות וצינורות, פותחים את מה שאפשר עם מברג שטוח, קורעים את צינורות הואקום. הצינורות נפתחים אחרי כמה זמן ומתחילות התקלות. בתקלות לרוב, אין להם ניסיון לבצע דיאגנוסטיקה. הם רגילים לרכבים חדשים שדורשים רק פילטר ושמן (בחלק המוסכים אפילו לא מבצעים את הטיפולים הדרושים על ידי היצרן במועדים הנקובים, כמו החלפת נוזל קירור, החלפת פילטר ושמן גיר אם זה במקומות לא נגישים, אומרים: "לא צריך עליי"). אם צריך מעבר לזה, מחליפים חלקים בשיטת מצליח מבלי לבצע את הבדיקות האלמנטריות שרשומות עבור כל סוג תקלה בספרות הטכנית של היצרן (הרוב פשוט לא יודעים לקרוא אנגלית). יש כמובן גם בעיות עם הסמכות של היצרן. היצרן דורש לעבור כל פרק זמן קורסים ומבחנים. המבחנים באנגלית, חלק בקושי עוברים. מי שמתקשה להרדם בלילה,ובא לו לקרוא סיפור ארוך לפני השינה: היו היה פעם בחור שגר במדינה קטנה במזרח התיכון, הוא טיפל באחד המוסכים המובילים (הם מקבלים כל הזמן פרסים ותעודות הוקרה) של אחד היבואנים ה"אהודים". טיפל בחור אחד שקנה רכב חדש ממיטב כספו במחיר גבוה. עשה את הטיפולים לפני הזמן, תמיד ביקש את השמן הטוב ביותר. בהתחלה אפשרו לו לעמוד ולבקר אחרי העבודה במוסך. אחרי זה במוסך החליטו שאין יותר ביטוח ולא אפשרו לעמוד. מנהל העבודה כל פעם סילק את הבחור. הבחור היה לוקח ימי חופש כדי לטפל ברכב ולבקר אחרי פעולת האחזקה. בכל פעם שהבחור עמד ליד הרכב, הוא הציל אותו מרשלנות כלשהי (למשל פעם אחד המכונאי עם לחץ אויר רצה לנקות בית פילטר אויר, כאשר לא סתם סעפת יניקה, היה הרבה חול, פעם אחרת מכונאי אחר סגר בורג ריקון שמן עם כוח הזוי לחלוטין, כל פעם מתלה עם מפתח מאסיבי ועוד מלא דוגמאות). לקראת סוך האחריות אצל הבחור התחילה תקלה. נדלקה מנורה, הבחור רץ למוסך. עשו "דיאגנוסטיקה", החליפו אקטואטור של טורבו (הרכב היה יומיים במוסך). לאחר שהרכב חזר מהמוסך, למחורת שוב נדלקה התקלה. הבחור חיבר שקע דיאגנוסטיה מישלו ומלא מה התקלה. חיפש באינטרנט, התיעץ עם מומחים בארץ ובחו"ל, קרא ספרות טכנית של היצרן, כולל הנהלים לטיפול בתקלה הספציפית. השלב הראשון והאלמנטרי של דיאגנוסטיה בתקלה היא בדיקה יסודית של קוי ואקום. הבחור כמובן חזר למוסך, "מומחה" דיאגנוסטיה המשיך לחפש, בדק שסתום ששולט באקטואטור של הטורבו, פירק צינורות שלו עם מברג שטוח (הכניס מברג שטוח לתוך צינורות ופתח אותם בכוח). לטענת ה"מומחה", השסתום תקין. ה"מומחה" אמר לבחור שבשביל להבין את מערכת הואקום ברכב הזה צריך להיות מהנדס או הנדסאי. אז הוא שאל את הבחור, מה יותר: מהנדס או הנדסאי . בינתיים האחריות נגמרה, סך הכל הבחור ביקר 4 פעמים במוסך, הרכב שהה במוסך 5 ימים. לא מצאו את התקלה. "מומחה" הדיאגנוסטיקה התיעץ עם "מומחה" דיאגנוסטיקה אחר בחברה (יש להם מוקד לטיפול בדברים האלו). הוחלט להחליף את הטורבו. בינתיים האחריות הקצרה נגמרה לפני כמה ימים. היצרן מתוך רצון טוב השתתף בעלות התיקון והחלק היה בחינם, אבל היה צריך לשלם על העבודה . עבודה כ2500ש"ח, עלות החלק כ17500ש"ח. זה 20% מעלות הרכב. הבחור בלע את הרוק, רק שיחליפו את החלק והלוואי התקלה תסתדר. את הטורבו החליפו, למחורת התקלה כמובן חזרה. הטורבו ששמו היה יותר קטן בממדים מאשר הטורבו המקורי, לטענת המכונאים בטורבו המקורי היה חופש (מה! אחרי קילומטרז' כזה וכבר חופש בטורבו למרות שהבחור שומר על הרכב, מקפיד מאוד על שמירת הטורבו וכד'?). כמובן הרכב יצא מהמוסך בצורה הכי מרושלת שרק אפשר. היה חסר כמה ליטרים של נוזל קירור, הפרונט היה לא מכוון (היה צריך לפרק את המתלה כדי להגיע לטורבו), אבל למוסך יש מתקן לכיוון פרונט. הצינורות והכבלים מסביב כמובן לא היו מהודקים עם הקליפסים, כל הקליפסים פתוחים, הכל מבולגן. הבחור התקשר ליועץ שירות והתלונן, יועץ השירות התחיל לספר סיפורי מעשיות על אויר במערכת וכד'. הבחור הסביר שבמקרה במוסך הזה אמורים לדעת כיצד לנקז אויר, כי הם באופן קבוע אמורים להחליף נוזל קירור בטיפולים (או שלא?). יועץ שירות אמר לו: "בוא למוסך, מנדאג לך". לבחור כמובן היה נוזל קירור להוסיף, הוא הוסיך נוזל קירור וביצע כיוון פרונט במקום מקצועי. נו טוב, צריך מהנדס? הבחור מהנדס, למד את מערכת הואקום והתחיל באופן ויזואלי לבחון אותה. ומה מצא הבחור? הוא מצא צינור ואקום קרוע במקום הכי נגיש. מסכנה: "מומחה" הדיאגנוסטיקה לא ביצע את הבדיקה כמו שצריך, לא ביצע את השלבים האלמנטריים שהמצויינים במסמכי היצרן. כתוצאה מרשלנות טרטרו את הלקוח 5 ימים במוסך, חייבו אותו על עבודות שלא היה צריך. הבחור כמובן חזר למוסך והראה את צינור הואקום. במוסך חתכו את החלק הקרוע, חיברו שוב את הצינור לפטמה ונסגר הסיפור. הנורה לא נדלקה יותר מאז. 5 ימים במוסך בגלל תקלה אלמנטרית שהיא תוצאה של רשלנות. למה בכלל הצינור נקרע? בגלל רשלנות בטיפול המוסך. באחד הטיפולים הם היו צריכים להוריד בית פילטר אויר, ופירקו את הצינור עם מברג, עשו קרע קטן בצינור שהתפתח עם הזמן וגרם בהמשך לתקלה. ימי עבודה שהלכו לאיבוד, תחבורה אלטרנטיבית והכל על חשבון הלקוח. הבחור הבין את הלקח, והחליף את הרכב ברכב של מותג אחר עם אחריות ארוכה יותר. אך בטיפול גילה שגם שם רשלנות באותה מידה בדיוק, לא מאפשרים לעמוד ליד הרכב ולעקוב אחרי העבודה, שוב אותם סיפורי ביטוח. התוצאה, אי אפשר היה להוריד פילטר שמן (נדרשו מאמצים מטורפים), כי "שכחו" לשים שמן על הגומיה. הבחור הבין את טיב המוסכים מורשי יבואנים השונים והלך לטפל ברכבו במוסך המקצועי, למרות הסיכון הכרוך בקשיים למימוש האחריות. הרי הוא הבין שמורשה יבואן הוא בהכרח יהיה צריך לממש אחריות בגלל שבכל טיפול עושים נזקים כתוצאה מרשלנות, עיגול פינות וחוסר ביצוע שלבים אלמנטריים אותם חייבים לבצע בכל טיפול וטיפול. באחד הביקורים באותו מוסך איפה הבחור עבר מסכת טרטורים כתוצאה מחוסר מקצועיות מובהק, במקרה הוא שמע באוזן אחת סיחה מענינת בין הבעלים של המוסך לבין נציג היבואן. מסתבר שהמכונאים לא מצליחים לעבור את מבחני ההסמכה אותם חייבים לעבור. לכן היבואן קנס את המוסך ואיים שיסגרו לו את המוסך אם המכונאים לא יעברו. התענות היו שהמכונאים לא מצליחים לעבור את המבחנים כי לא יודעים אנגלית. המבחנים הם במחשב, אפשר לנסות לעבור אותם אינספור פעמים, אבל חייבים בסוף לקבל ציון. לא מצליחים לעבור, מקבלים ציונים 30~50 מתוך 100. כולל יועץ השירות שסיפר סיפורים על אויר במערכת. מכיוון שהמוסך עוד קיים ופתוח, כניראה איך שהוא הם עברו את ההסמכות.

לא הבנתי, האם בסופו של דבר התקלה נפתרה?

אומנם השרשור נפתח לפני מספר חודשים, אני רוצה רק להוסיף הארה קטנה שלי בקשר לגיר אוטומטי בהונדה. גיר אוטומטי פלנטארי הפך אצל מביני עינין שם נרדף לגיר אוטומטי מסורתי, לכן כאשר רוצים להגיד שברכב יש גיר אוטומטי מסורתי רגיל אומרים פלנטארי. ב99% הניחוש הוא נכון, אבל יש רכבים עם גירים אוטומטיים לחלוטין מסוג אחר. ספציפית יש כאלה גם בהונדה. אני לא יודע איזה גיר בדיוק יש בסיוויק מהדגם המדובר, אבל מי שרוצה ללמוד קצת על גירים אוטומטיים לא מהסוגים הרגילים יכול לצפות למשל בסרט הזה שמספר על גיר אוטומטי לא פלנטארי 5 הילוכים של הונדה:

כמו שכתבו, תלוי איזה רכב. זה דין שונה בהתאם לסוג רכב, אם למשל זו פרארי אדומה, למבו צהובה או רכב ליסינג טיפוסי. אם לחשוב על מכירה עתידית של רכב טיפוסי, כניראה אחת מצבעים מונוכרומטיים יהיה יותר מבוקש.

אני הייתי נותן לבחור להשתלב בבטחה. לא רוצה לחפש איך לצאת מסיטואציות שונות, רוצה לא להכנס לסיטואציות כאלה בכלל. יש עוד נהגים אדיבים בכביש שמאפשרים להשתלב לרכבים בתנועה עמוסה. לפעמים כל אחד צריך להשתלב. יותר מזה, סביר להניח שאנשים שלא מאפשרים להשתלב לאחרים על פרינציפ, יהיו גם אותם אנשים שבעצמם ישתלבו בכוחניות - נהיגה כוחנית זה סטייט אוף מיינד, מי שנוהג בצורה כוחנית הוא נוהג בצורה כוחנית. אני מתנהג בכביש בצורה כזאת כמו שאני רוצה שיתנהגו איתי.

סביר להניח שאתה רואה רכבים שעברו טיפול במערכות לזיהום אויר - פירוק DPF וביטול EGR. הרכבים מדיזלגייט, רובם עם מסנן. רק דגמים ממודלים מאוד ישנים ללא מסנן.

בסוף שנות ה80 היה כבר ממיר קטליטי. בשנות ה70 היו כבר תקנים לזיהום אויר בארהב וספציפית מחמירים עוד יותר בקליפורניה (בגלל זה היו להם מנועים ענקיים ומסורסים - נגמר עידן הזהב). בתחילת שנות 90 יצרנים התחילו באופן המוני לעבור להזרקה, כי קרבורטור לא יכל לעמוד בתקנים.

לפי החישוב המעודכן, יוצא לי כ45 ליטר ל910ק"מ. אני לא מגיע למנורה, אלא מתדלק ברבע מיכל (בחצי האחרון, מד הדלק יורד מהר יותר). המחשב מראה שיש לי עוד מעל 100ק"מ לנסוע. קיבולת המיכל 60 ליטר לפי הפרוספקט. לכן תיאורטית אפשר להגיע ל1200ק"מ בנהיגה חסכונית.

80% בין עירוני מישורי + 20% עירוני, כולל עלייה קשה וארוכה (חיפה -אוניברסיטה). כל יום הלוך ושוב יוצא 130ק"מ.

הרכב מיוצר בקוריאה. זה גם כתוב ברישיון וגם בדקתי לפי VIN.

אצלי הצריכה בפועל קצת מעל 1-20 לפי ליטרים מתדלוק לתדלוק. משהו כמו 4.9 ליטר ל100ק"מ. לפעמים קצת יותר טוב (מחשב מראה 4.6~4.8 ליטר).

אני כל הזמן על אקו וזה לא מפריע לי בעקיפות או עליות. הרכב נותן מספיק כוח כדי לעקוף בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון אם יש בדרך איזה רכב שנוסע ממש לאט. בלהאיץ מהר ברמזור לא עושה לי את זה. גם ככה רכבי טורבו בקטגוריה D אוכלים את סונטה בלי מלח בהאצה בכל מצב ובכל מהירות. להתחרות עם 1.6 ליסינג, או ילד שנוהג במאזדה 3 ישנה של אבא לא עושה לי את זה. אם מישהו ממהר, אני תמיד מאפשר לו להאיץ ולעקוף. זה משפיע על צריכת הדלק לטובה ולא משפיע לחלוטין על זמן הגעה.

אכן, היברידיות של טויוטה מרגישות שונה מאוד מרכבים הרגילים. בטויוטה הפילוסופיה שונה, הם מאמינים שהנהג צריך להתרגל לצורת הנהיגה ברכב הספציפי, הרכב מנסה "ללמד" את הנהג, לנהוג "נכון" (בהתאם למה שהרכב תוכנן). יש כאלה שאוהבים את זה ולא רוצים לנהוג על שום דבר אחר ויש כאלה ששונאים את זה ולא רוצים בכלל לנהוג בסוג כזה של הרכב. כאשר תלמד להשתמש במערכת ההיברידית שלהם באופן מלא, אתה תקבל את הצריכה האופטימלית. גם הבלימה שונה מאוד מאשר ברכב רגיל. מרגישים מעבר מבלימה רגנרטיבית ובלימה הרגילה. במהירות נמוכה כאשר יש את המעבר הזה, הרכב מרגיש כאילו לרגע מאבד את הבלמים, כדי שזה לא יקרה צריך לדעת מתי זה מגיע וללחוץ על דוושת הבלם טיפה יותר. אתה תתרגל. תתחדש! לא צריך לעשות הכללות עם רכבים היברידיים של מותגים אחרים. למשל אצל יונדאי, רכב היברידי לא מרגיש היברידי ולא צריך להתרגל לפילוסופיה שונה של נהיגה. אצלם רכבים היברידיים ננהגים כמו רכבים רגילים, רק יותר חסכוניים.

לקאמרי הסוללה היא ניקל, לסונטה ליטיום. הסוללה יותר קטנה בגודל, יותר קלה, אבל עם קיבולת גדולה יותר במעט. adel, אתה נוסע על אקו?

למה על חשבוננו? כמה שאני מבין נותנים הנחה במיסוי שמכסה התקנת המערכת. וגם יש הנחה בביטוח חובה (לטעמי זה היתרון במערכת בטיחות התקנה מקומית - לא עולה אקסטרא כסף ונותנת קצת כסף). לגבי תעלת, ברור שמערכת מקורית הרבה יותר טובה. וזה עיוות שמערכת התראה מקבלת אותו ציון כמו מערכת אקטיבית.

בדגם האחרון שיפרו בידוד רעשים.

לא שמתי לב לבעיה עם מראות, עם כיוון נכון רואים הכל. אצלי בדגם הפשוט יש מראה פנורמית קטנה עבור שטח מת במראה שמאלית. בדגם המפואר נדלקות מנורות כאשר יש רכב בשטח מת.

אלי, תודה על הכתבה. מחיר נחמד על העסקה. אם כי גם ברכב חדש במשא ומתן אפשר מעט להוריד במחיר, כמובן לא למחיר כמו שקנית את הרכב. מכיוון שגם אני מכיר מעט את הרכב מאותו סוג ודגם בדיוק, כמה הארות/שאלות ברשותכם. בקרת אקלים "מכנית" - ברכב מותקן מזגן עם בקרת אקלים ואזור אחד. הידיות לא באמת מסובבות מניפות. אני חושב שזה דווקא די נוח שיש אינדיקצייה חומרתית למצבים. "גילו של הדגם מורגש בעיקר כשנכנסים פנימה. הפלסטיקה קשה ברובה, אם כי איכות ההרכבה עושה רושם טובה." - אני מבין שירדת ממרצדס C קלאס, אבל בלאנסר לא מצאתי יותר פלסטיקה קשה מאשר בכל רכב אחר בקטגוריה, כולל למשל אוקטביה החדשה. מבחינת עיצוב, תא הנוסעים באמת ניראה כמו ברכב מסוף שנות ה90', כי אין לו אלמנטים אופנתיים עכשויים, למעט מולטימדיה (מענין שאצלך הרדיו עם פקדים בצבע כחול יונדאי ולא אדום מיצובישי כמו באקזמפלר שאני בחנתי). לגבי רעש מהתיבה הרציפה, זה עלול להיות אחד מסימנים שהיא צריכה בדיקה. ברכב זהה לשלך, אבל חדש עם 2000ק"מ לא שמתי לב לרעש כלשהו מהתיבה (אני יודע על מה אתה מדבר מבחינת הרעש). דווקא אני חושב שזה יתרון שהרכב לא מוצע עם חישוקים 18", זה תורם לשיכוח עדיף בהרבה. אני מבין, גלגלים בסגנון בומבסטי זה מאוד סקסי, אבל: צמיג עם פרופיל גדול לא צריך על כל בור לסבול אומנם ירדת ממרצדס ולכן כניראה לא שמת לב, אבל ברכב הזה יחסית שיכוך מצויין לקטגוריה וגם עבודת המתלים שקטה. זה שינוי מרענן אחרי רכבים בסגנון VAG עם מתלים סופר נוקשים. לרכב הזה מתלה רב זרועות מאחור ולא כמו ברוב מיין סטרים העכשוי מתלה עם מוט פיתול וזה תורם לכך שיש הרבה פחות טלטולים ורעש במעבר בורות וסדקים באספלט. לגבי יכולת התקדמות חסרת מאמץ - אני לא יודע מה הכוונה שלך. אבל לנסר היא קרוזרית טובה למדי, המנוע מאפשר בשקט וללא מאמץ לשייט (בעיניי זה התקדמות חסר מאמץ). בגלל טיבו של הגיר, כמובן אין מה לצפות ממנו להאצות מתפרצות חזקות. מנוע הזרקה רב נקודתית והיעדר טורבו, אני חושב שעבור שיקולים מסויימים זה יתרון על האופנה. לדעתי, לרכב יש רק חיסרון אחד קריטי והוא צריכת דלק גבוהה למדי. וזה קצת חבל, כי הרכב מתאים מאוד לנסיעות ארוכות ולשיוט. תתחדש אלי! אני חושב שעשית בחירה טובה וסולידית. תמורה טובה לכסף.

אם משתמשים בידית הזאת באופן סביר, לא מאמין שתיהיה בעיה בפרק זמן סטנדרטי שהרכב אמור לשמש. בפיקנטו יש הרבה סיבות מתי רוצים להגביל הילוכים: בירידות לצורך בלימה עם המנוע, בעליות כדי לנסוע בצב סביר, בעיר, כאשר רוצים שתיהיה תגובה מיידית לצורך תמרונים ועוד. ברכב הזה גיר אוטומטי 4 הילוכים מיושן, שלא מספיק חכם כדי להתמודד עם כל מצב. לפעמים צריך לעזור לו. לפי התרשמות שלי מנהיגה ברכב הזה, בעליות וירידות במהירויות עד 90קמ"ש להגביל ל3. בעיר להגביל ל3 תמיד או ל2 ברחובות עם תנועה איטית. הילוך רבעי (מצב D) ברכב הזה שימושי בעיקר בשיוט בין עירוני, במישור החל מ80קמ"ש. יש נפילות גדולות בסל"ד בין ההילוכים, מנוע קטן הזה ללא מומנט על סל"ד נמוך, לכן במעבר הילוך הרכב מאבד את הכח (אם לא לוחצים ולא גורמים לו להגיע לסל"ד גבוה). אני מדבר על מנוע 1200. בכל רכב אוטומטי שהיה לי עד היום, תמיד השתשתי בהגבלת הילוכים או בטיפטרוניק בהתאם לתנאים. ברכבים עם גירים מודרניים צריך להתעסק עם זה הרבה פחות.